2 מאמר על טעמי המקרא / הרב יוסף אלנקווה

[אוריאל פרנק‎]

הודעה שהועברה
מאת: ELKA <al...@zahav.net.il>
תאריך: 17 בינואר 2017 בשעה 4:01
נושא: RE: [רוחב לשון] מאמר על טעמי המקרא / הרב יוסף אלנקווה
אל: ‫frank...@gmail.com‬

שלום רב,

לענ"ד, כשם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו, גם מיקומם של הטעמים אינו יוצא מידי פשוטם. הכללים של הצבת טעמי המקרא, מורים לנו כיצד יש להטעים (לא בהטעמת מלעיל/מלרע, אלא בטעמי המקרא) את החיבורים ההפסקות בטקסט המקראי. לפי גָּדלו (אָרכו) של הפסוק, צלעותיו וחלקיו, ניתן להגיע בעצמנו לסיבת הצבת טעמים אלה ואחרים (אני מודה שלא בכל המקרים ממש).

אולי צריך לנסח את המחקר בצורה אחרת: מדוע אכן נקבע אָרכו של כל פסוק כך ולא אחרת? לוּ היה נערך בצורה אחרת – כי אז היו בו טעמי מקרא שונים... ור' עוד בקידושין (ל.) במערבא חִלקו את הפסוק "הנה אנכי בא אליך בעב הענן..." לשלשה חלקים...

 

בברכה,

מ.  ג.

 

From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-lashon@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Tuesday, January 17, 2017 12:55 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] מאמר על טעמי המקרא / הרב יוסף אלנקווה

 

מתוך: ספרים » תנ``ך ומפרשיו פורסם בי"ב בחשוון התשס"ד

בס"ד  אשמח אם אוכל לקבל את המאמר של הרב על טעמי המקרא (על זרקא)  כמו כן אודה לרב אם הרב ישלח רשימה של ספריו כך שנוכל להחכים מתורתו שיונק מהגר"מ אליהו.  תודה מראש

 

התשובה: טעמי המקרא

מאת: הרב יוסף אלנקווה

שלום לך  הנה נא שני מאמרים משולבים , יתכן שחזרתי והוספתי , אין לי זמן עתה לסדרם  בשני נתתי דוגמאות מכמה פרשיות ויש להמשיך בלי נדר על כל התורה .  הנני מתנצל מראש אם יש טעויות דפוס או עריכה כלשהן .  בעז"ה הזרקא – וטעמי המקרא.  יוסף אלנקווה.  מזה כמה שנים הבחנתי בסייעתא דשמיא בדבר מופלא ומרתק כי פסוקים רבים בתורה המוטעמים בזרקא סגולתא הם פסוקים מרגשים ביותר ופעמים רבות הם לב לבו של הנושא בתורה.  מאז ששמתי לבי לדבר זה הנני עוקב אחר טעם זה ומנסה בכל מקום ומקום להבין מה הורונו חז"ל בשימת טעם זה בדווקא בפסוק המסוים , ברור הדבר שיש חוקיות מופלאה בטעמי התורה כשם שיש חוקיות בפסוקיה ובניקוד.  וראוי לחקור ולחפש חיפוש אחר חיפוש מה מורה כל טעם כי רעיון זה אינו נוגע רק לזרקא אלא לכל הטעמים כולם.  אחר שהתעוררתי לדבר זה תוך הקריאה בתורה וכידוע לקוראים 'אותיות מחכימות' , יצאתי לרעות בגני רבותינו עליהם השלום ואבקש לדעת מה אמרו בענין זה , , נפתח בשיטה ואחר נראה דוגמאות מפרשתנו ואחרות אציין שפרשת מכירת יוסף כולה מוטעמת בכמה מקומות מרכזיים בזרקא כאשר אבאר והדבר מעיד על מהלכים שלמים שיש לחז"ל בטעמיהם.  על הטעמים בכללות יש לבאר שלשם זה "טעמי התורה" יש משמעות כפולה הפשוטה והרווחת בחז"ל היא טעם היינו נימוק כפי שאמרו ז"ל [סנהדרין כא:]  "ואמר רבי יצחק מפני מה לא נתגלו טעמי תורה שהרי שתי מקראות נתגלו טעמן נכשל בהן גדול העולם.." ויש מקומות בהם המשמעות היא כלפי טעמי המקרא כאמור בגמרא [ ברכות סב.] בענין קנוח בבית הכסא :  "מפני מה אין מקנחין בימין אלא בשמאל אמר רבא מפני שהתורה ניתנה בימין שנאמר מימינו אש דת למו רבה בר בר חנה אמר מפני שהיא קרובה לפה ורבי שמעון בן לקיש אמר מפני שקושר בה תפילין רב נחמן בר יצחק אמר מפני שמראה בה טעמי תורה "  והסביר רש"י:  "טעמי תורה - נגינות טעמי מקרא של תורה נביאים וכתובים, בין בניקוד שבספר בין בהגבהת קול ובצלצול נעימות הנגינה של פשטא ודרגא ושופר מהפך, מוליך ידו לפי טעם הנגינה, ראיתי בקוראים הבאים מארץ ישראל":  והרי דברים בגו כי שם אחד להם ומכאן שבטעמי הניגון גנוזים טעמי הענין.  הטעמים נאמרו למשה בהר סיני כאמור במגילה ג.:   "אמר רב איקא בר אבין אמר רב חננאל אמר רב: מאי דכתיב- נחמיה ח'- ויקראו בספר תורת הא-לקים מפרש ושום שכל ויבינו במקרא. ויקראו בספר תורת הא-לקים - זה מקרא, מפרש - זה תרגום, ושום שכל - אלו הפסוקין, ויבינו במקרא - אלו פיסקי טעמים," הסביר רש"י :-פיסקי הטעמים - הנגינות קרויין טעמים."  וכן אמרה הגמרא [ מגילה דף לב. ] "וא"ר שפטיה אמר ר' יוחנן כל הקורא בלא נעימה ושונה בלא זמרה עליו הכתוב אומר ' וגם אני נתתי להם חוקים לא טובים ומשפטים לא יחיו בהם " והסביר רש"י :  "נעימה - כגון טעמי המקראות:"  ובזוהר הקדוש חלק ב דף רה/ב :  ,"תנינן כתיב ויקראו בספר תורת האלקים מפורש ושום שכל ויבינו במקרא והא אוקמוה. רזא דאינון פסוקי טעמי ומסורת וכל אינון דיוקין (נ"א תקונין) ורזין עלאין כלא אתמסר למשה מסיני. אי בכל הני דיוקין אתמסר אורייתא למשה. ספר תורה דאיהו בכל אינון קדושאן אמאי איהו חסר מכל הני תקונין ורזין דאתמסרו ליה למשה באורייתא. אלא רזא דא .."  בשו"ת תורה לשמה סימן תו נשאל אם יש לקרוא את התרגום בטעם והסביר כי הטעמים שייכים לתורה שבכתב וזו בחינה גדולה:  "אם צריך לקרוא התרגום בטעמים. שאלה יש מתחסדים לקרות התרגום של הפרשה ג"כ בטעמים אם יש למנהגם זה סמך ושורש. יורנו המורה לצדקה ושכמ"ה.  תשובה אין למנהג זה שורש ויסוד כלל ואדרבא כל המוסיף גורע שכן גילה רבינו הגדול האר"י זצ"ל בפירוש שאין טעמים אלא במקרא לשון הקודש ואין צריך לקרות התרגום בטעמים וכנז' בטעמי המצות שלו בפ' ואתחנן ע"ש וידוע שהטעמים הם בחינה גדולה מאוד ולא נתנו אלא במקרא שהיא סוד פנים ולא בתרגום שה"ס אחוריים. והיה זה שלום וא-ל ש-ד-י ה' צ-באות יעזור לי. כ"ד הקטן יחזקאל כחלי נר"ו."  והחתם סופר גער במי ברצה לערער על הטעמים [ חלק ו-ליקוטים סימן פו]  וכתב שנגינתם מסורה לנו מאבותינו:  "ועוד לו בנ"ץ עמוד כ"ד בענין נגינת טעמים פער פיו וכ' מעולם לא קריתי בניגוני' ההמה המבלבלי' הכוונה ואין בהן לא טעם ולא ריח תורה עיי"ש הנה אם יכחיש שלא נתנה נגינה כלל במסורת ממרע"ה ויעשה כמה ספרי קבלה פלסתר ומאמר חז"ל אלו פסקי טעמים וכו' א"כ הוי כמרי' יד בגלוי פנים והנה בש"ע /או"ח/ סי' קמ"ב אבל אם טעה בנגינת הטעם אין מחזירין אותו אבל גוערין בו עכ"ל, וכן העיד מהר"י איסרליש בכתבים סי' קפ"א וז"ל וכן ראיתי כמה פעמים לפני רבותי ושארי גדולים שטעו הקוראים בדקדוקי טעמים וכו' אעפ"י שגערו בו מ"מ לא החזירוהו עיי"ש וא"כ כמה תחת גערה בההיא גברא שמכחישי' לגמרי וע' עוד בש"ע /או"ח/ סי' קמ"ג ובמג"א ס"ק ג' וסי' רפ"ה ס"ק א' וסי' תר"ץ מג"א ס"ק ט' ש"ץ שאינו בקי בנגינה עי"ש א"כ המלעיג על כל אלו הנאמרי' עליו נאמר ולהג הרבה יגיעת בשר עירובין כ"א ע"ב. ובאחת יבערו ויכסלו באו"ן ח"א ע' כי שמה נאמר מי שמע קול מרע"ה באיזה ניגון ניגן זרקא וכו' ע"ש, הנה היום אומר כך ומחר יאמר מי ראה מרע"ה מניח תפילין על תמונה זו ומי ראוהו יושב בסוכה כזו ומי שמע שתקע והריע בשופר בקולות אלו עד שיאמר הא ליתא והא ליתא אבל אנחנו על קבלת אבותינו נסמוך שלא הניחלו לנו שקר ח"ו והם שמעו הנשמע וראו הנראה איש מפי איש עד מרע"ה ובעמוד כ"א כ' באו"ן אם היה חקה כפרה אדומה איך אנו משנים אותה כמה פעמים בשנה בר"ה ויה"כ ובט"ב ואני לא ידעתי שום שינוי כי לעולם מנגנים זרקא כמשפטה וסגול כמשפטו רק בט"ב מנמיך קולו כאבל המדבר ובר"ה וי"כ כעומד נידון לפני המלך ובמגילת אסתר בניגון של לב שמח ובס' יוסיף אומץ אי' שהיה מקובל על כל מגילה מה' מגילות ניגון אחר אבל לעולם הנגינה נשארת במשפטה בלי שום שינוי רק השינוי בהרמת קול כמקובל לנו מאבות אבותינו."  כלל לטעמים :  לאור הדברים הברורים בענין הזרקא דלהלן שהיא מאפיינת ענין מרגש ביותר או עצוב , ברור לי שכל הטעמים שבמקרא הם בעלי תוכן פנימי ומשמעות אחידה והראיה שיש מילים מסוימות בתורה שהן מוטעמות פעמים רבות באותו הטעם כגון ערוער.  ועל כן חובה עלינו לנסות לברר מהו הענין המיחד כל טעם וטעם , זאת ועוד לבדוק כמה פעמים הוזכר כל טעם בפרשה ( הטעמים המנוגנים באופן מיוחד ) ודרכם להבין מה כוונת התורה בענין זה .  וברור לי כשמש בצהריים שיש פירוש על התורה הנקרא – טעמי המקרא שניתן לנו בהר סיני וכדברי רבינו האר"י ז"ל הטעמים הם כנגד עולם האצילות.  לדוגמא ,בפרשת וירא:  * המילה מהרי שאמר אברהם אבינו לשרה בארחו את המלאכים מוטעמת בשני גרישין וכמותה בענין זה גם המילה למועד , ללמדנו שזכות הזריזות במצוה – מהרי , עמדה לשרה לקיום הבטחת – למועד.  * וכזאת בפרשת תולדות :  בראשית פרק כו ז:  וַיִּשְׁאֲלוּ אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם לְאִשְׁתּוֹ וַיֹּאמֶר אֲחֹתִי הִוא כִּי יָרֵא לֵאמֹר אִשְׁתִּי פֶּן יַהַרְגֻנִי אַנְשֵׁי הַמָּקוֹם עַל רִבְקָה כִּי טוֹבַת מַרְאֶה הִוא:  ושם י : וַיֹּאמֶר אֲבִימֶלֶךְ מַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ כִּמְעַט שָׁכַב אַחַד הָעָם אֶת אִשְׁתֶּךָ וְהֵבֵאתָ עָלֵינוּ אָשָׁם:  וישאלו ושכב מוטעמים באותו הטעם ללמדנו שהתחלת החטא היה בשאלה והיא סובבה את השכב כדמצינו באברהם שאמר ( בראשית פרק כ פסוק יא ) :  " רק אין יראת אלהים – והסביר רש"י – "אכסנאי שבא לעיר על עסקי אכילה ושתיה שואלין אותו או על עסקי אשתו שואלין אותו (ב"ק שם) אשתך היא או אחותך היא??? ".  מכאן למדתי שכאשר יש בפרשה ( ענין מסוים ) טעם החוזר על עצמו פעמים ספורות יש לו מסר מיוחד החורז את ענין הפרשה דרך הטעם. וזאת עלינו להתבונן בכל פעם לראות מדוע טעם אחד הוזכר בענין מסוים ומה בא ללמדנו.  ועל פי זה ברור מדוע הטעמים נקראים בשם זה לפי שהם מטעימים את דברי התורה נותנים בהם טעם מיוחד כל טעם וטעמו ונימוקו עמו.  וזאת למודעי , הבינותי מתוך הקריאה באותיות ספר התורה שהן מחכימות ביותר כנודע, שיש עומק נפלא בטעמים והנני נושא תפילה לצורי גואלי אבי שיחנני בינה והשכל להשכיל בעמקי סודות תורתו, שאזכה לכוין לאמתה של תורה אני וזרעי וזרע זרעי עד עולם, ולא אכשל בדברי תורה.  וה' הנותן ליעף כח , לאין אונים עצמה ירבה , מה אהבתי תורתך , גל עיני ואביטה נפלאות מתורתך, יסייעני על דבר כבוד שמו להבין את פירוש התורה – הטעמים שניתן לנו בהר סיני , בכל טעמיה ודקדוקיה אמן.  וזה החילי בעזרת צורי וגואלי , בשם ה' נעשה ונצליח , עזרי מעם ה' עושה שמים וארץ.  הנני פותח בבאור הזרקא :  הזרקא.   אקדים בדברי ילקוט מעם לועז שגיליתי אותם בתחילת חיפושי ויהיו לי למשיב נפש כתב המעם לועז על דברי בנות צלפחד [ במדבר כ"ז ] :  " .. וזהו מה שאמרו בנותיו 'אבינו מת במדבר' , רמז יש כאן שמת בעון דיבור של לשון הרע ומת בנשיכת הנחש. ולכן הטעם של תיבת אבינו הוא זרקא שהוא כצורת נחש, רמז למיתת האב. ועוד טעם לזרקא כשם שהטעם הזה נקרא בצער הלב כלומר בצער רב אנו מזכירים לפניך כיצד מת אבינו..."  בזהר חדש שיר השירים מאמר ב' טעמים ונקודות ואותיות :  "מה' מצעדי גבר כוננו, כגון אזלא מקפא שופר הולך, דאינון מצעדי גבר, דמתתקנן כל חד וחד כדקא חזי ליה, ודא איהו כוננו. ושאר תנועי, אינון דכתיב, ודרכו יחפץ, הן בזקיפו, הן למיזל, הן למיפסק, הן לנגנא בחדווא, הן למשתק, הן למיהב דינא. כלא איהו מנדע וסוכלתנו למיטל במטלנוי כדקא יאות:   זרקא דא איהו ניגונא בחדוה, כד אתי בוצינא דקרדינותא, בההוא בטישו דגו אוירא דכיא דלא אתפס, יהיב חדו וחדוה, וזריק מרחוק, לנגנא בחדוה, למאן דלא ידיע ולא אתפס כלל, וקאים בקיומיה, ולא אתישב למנדע, עד דקריב בסכלתנו יתיר. וכן תנועי כלהו, כל חד וחד כדקא יאות:".  וכבר כתבתי מאמר זה על מכירת יוסף ועתה בלי נדר אשתדל להראות את הענין המיוחד שיש בכל פרשה ופרשה בזרקא שבה.  גם ראוי לראות כמה 'זרקות' יש בפרשה ומדוע דווקא הן הוטעמו בטעם זה.

 

וזה החילי בעזרת צורי וגואלי , 
אשא תחינתי ליוצרי , 
לבל אכשל באמרי פי , 
ואזכה ללמוד בהגות לבי , 
לאדם מערכי לב ומה' מענה לשון. 

ב 
ראשית ברא א-לקים את השמים ואת הארץ. 



מרבי אברהם האבן עזרא למדתי שלמילה הכתובה ראשונה בתורה יש ערך מיוחד והיא מפתח להבנת מילה זו בכל התורה והמקרא בכללות. 
ועל פי שיטה זו בררתי באיזה פסוק הוטעמה הזרקא הראשונה ויש בכך כדי להסביר גם את ענינה הכללי של הזרקא. 

הפסוק הראשון הוא : 

ספר בראשית פרק א ז : 
" וַיַּעַשׂ אֱ-לקים אֶת הָרָקִיעַ וַיַּבְדֵּל בֵּין הַמַּיִם אֲשֶׁר מִתַּחַת לָרָקִיעַ וּבֵין הַמַּיִם אֲשֶׁר מֵעַל לָרָקִיעַ וַיְהִי כֵן " 

ועל פי הפשט והסוד ביום זה היתה מחלוקת ולא נאמר בו כי טוב , היכן שי מחלוקת ואין בו טוב זה עצוב , ומה גם שבכל הימים נאמר טוב ובשלישי פעמיים כי טוב . ( ואף שלפי הפשט אין טוב בחצי מלאכה , לכאורה יכלה המלאכה להגמר בו ביום בדבר ה' – אך אין לנו ולא הבנה עסק בסתרי בראשית .). 

כיון שזו הזרקא הראשונה על כן הנני מאריך בבאור ענינה לפי המפרשים : 

הסביר רש"י : 
" ויעש א-לקים את הרקיע - תקנו על עמדו והיא עשייתו כמו ועשתה את צפרניה: 
 מעל לרקיע - על הרקיע לא נאמר אלא מעל לרקיע לפי שהן תלויין באויר ומפני מה לא נאמר כי טוב ביום שני לפי שלא היה נגמר מלאכת המים עד יום ג' והרי התחיל בה בשני ודבר שלא נגמר אינו במלואו וטובו ובשלישי שנגמרה מלאכת המים והתחיל וגמר מלאכה אחרת כפל בו כי טוב ב' פעמים אחת לגמר מלאכת השני ואחת לגמר מלאכת היום: " 

רמב"ן על בראשית פרק א פסוק ז : 
 ובבראשית רבה (ד ו) אמרו ויעש א-לקים את הרקיע, זו אחד מן המקראות שהרעיש בן זומא את העולם, ויעש א-לקים וכו', והלא במאמר בדבר ה' שמים נעשו (תהלים לג ו) ואין ההרעשה הזו מלשון "ויעש" לבדו, שהרי ברביעי ובששי כתוב "ויעש" אבל היה מזה שאמרתי, בעבור כי בשאר הימים כתוב אחר האמירה "ויהי כן", לומר שנהיה כן מיד תיכף אחר האמירה, אבל כאן אחר "ויאמר א-לקים" כתוב "ויעש" זו היא קושיתו ואולי היה לו פירוש נסתר לא רצה לגלות סודו, וזה ענין הרעש:" 
- ורבנו האור החיים הקדוש השקיט רעש זה בפירושו ע"ש : 
 ולפי דרכינו והארץ שקטה מרעשה ואולי כי מה שהרעיש העולם בן זומא היה קודם שיישב המקראות, אבל אחר יישוב המקראות נחה שקטה הארץ: 

החזקוני באר : 
"אמרו רבותינו אין מתחילים בב' והטעם כשם שמעשה בראשית דבר שהותחל בו נשתהתה גמירתו עד למחרתו כך כל דבר שמתחילין אותו בו מאחרים לגמרו. 
 וכמו כן אומרים אין מסיימים בד' והטעם לפי שבו נגמרו כל עניני עולם, אלא שמשם ואילך נבראו כל בע"ח ומשסיים הקב"ה בנייני עולם שוב לא התחיל בו אחר. מה שלא נאמר כי טוב בשני לפי שבו נברא אורו של גיהנם כדאיתא בפרק מקום שנהגו ואין הקב"ה שמח במפלת בריותיו כדכתיב ובצאתו לפני החלוץ אומר הודו לה' כי לעולם חסדו. ואמרו רבותינו לא נאמר כי טוב בהודאה זו לפי שאין הקב"ה שמח במפלתם של רשעים. ואמר רבי אלעזר חזר וכללו בששי שנאמר והנה טוב מאד" 


בזוהר הקדוש ( א יח )נתבאר שאף על פי שמחלוקת זו – חלוקת המים – היתה לקיום העולם לשם 'שמים '- כפשוטו , עם כל זה במקום שיש מחלוקת אין אומרים טוב! וראה בצרור המור על כך , ובזה הסברתי למה דווקא ביום השני אומרים שיר של יום שאמרוהו בני קורח כי הם כידוע תיקון המחלוקת שיסד אביהם ולכן ראוי שהם יאמרו מזמור ביום השני ! 

" ואע"ג דאפריש בין מיין עלאין לתתאין מחלוקת לא אתבטל עד יום תליתאי ואסכים מחלוקת ואתישב כלא בדוכתיה כדקא יאות ובגין מחלוקת דא אע"פ דאיהו קיומא דעלמא לא כתיב כי טוב בשני דלא אשתלים עובדא מיין עלאין ומיין תתאין הוו כחדא ולא הוו תולדין בעלמא עד דאתפרשו ואשתמודעו." 

ובארתי שמחלוקת קורח וטענתו כי כל העדה כולם קדושים , יסודה בטענת המים התחתונים שלא רצו בהבדלה בין מים למים , ולכן כאמור בני קורח מתקנים את המחלוקת בשירת הלויים ביום השני. 


ויש לשים לב שבאמירה יהי רקיע אין זרקא אלא בעשיה , כי אז היה הצער המעשי. 

אגב כשם שיש ערך מיוחד לזרקא הראשונה כן יש ערך מיוחד לאחרונה בתורה והיא בזאת הברכה 'וזאת ליהודה ויאמר ' – ודומני שיש בה גם צער כלפי ראובן שהפסיד את המלכות למרות שלו משפט הבכורה , ויש גם התרגשות מיוחדת בהזכיר את מלכות יהודה וממנו משיח בן דוד שהוא מפתח גאולת ישראל , ועל כן בו נחתמו זרקות שבתורה . 

{ ולענין טעמי שאר הנ"ך יש לברר באופן מיוחד , ועל כל פנים בולטת העובדה שספר התהילים – שכל כולו התעוררות רשפי אש שלהבת הקודש בהתרגשות גדולה – משופע ביותר בטעם – הזרקא ! , לא דבר ריק הוא , ואם ריק – מאיתנו שלא השכלנוהו כהוגן.! } 


המשך הזרקות בפרשת בראשית : 

בראשית פרק א 
(כח) וַיְבָרֶךְ אֹתָם אֱ-לקים וַיֹּאמֶר לָהֶם אֱ-לקים פְּרוּ וּרְבוּ וּמִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ וְכִבְשֻׁהָ וּרְדוּ בִּדְגַת הַיָּם וּבְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּבְכָל חַיָּה הָרֹמֶשֶׂת עַל הָאָרֶץ:" 

דבר ה' לראשונה לאדם ולאשתו מעורר התרגשות גדולה שהאדם זוכה לשמוע את דבר ה'. 

שלוש זרקות בחטאו של האדם הראשון !!! 

בראשית פרק ג 
(ג) וּמִפְּרִי הָעֵץ אֲשֶׁר בְּתוֹךְ הַגָּן אָמַר אֱ-לקים לֹא תֹאכְלוּ מִמֶּנּוּ וְלֹא תִגְּעוּ בּוֹ פֶּן תְּמֻתוּן.." 
אזהרה שמענו לאיסור שבשל העבירה עליו נקנסה מיתה לדורות עולם . והצער הגדול הוא שעץ זה היה בתוך הגן ויש בגן עצים רבים ואף על פי כן התפתה האדם לאכול דווקא ממנו. 


בראשית פרק ג 
(יד) וַיֹּאמֶר יְ’אֱ-לקים אֶל הַנָּחָשׁ כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה עַל גְּחֹנְךָ תֵלֵךְ וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ: 
המסית והמדיח הוא הגרוע שבכולם , על כן הנחש הוא שסבב הכל – עשית זאת , והוא הנחש הקדמון , הוא הוא מנוול זה שמפתה את האדם לדורות עולם , ועל כן יש כאן צער גדול על ראשית הנפילה של האדם. 


בראשית פרק ג 
(יז) וּלְאָדָם אָמַר כִּי שָׁמַעְתָּ לְקוֹל אִשְׁתֶּךָ וַתֹּאכַל מִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לֵאמֹר לֹא תֹאכַל מִמֶּנּוּ אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: " 

האשה ניתנה לאדם להיות לו לעזר כנגדו ואין גרוע מזה שהאדם שומע בקול אשתו לבטל רצון קונו ! 
בראשית פרק ו 
(ד) הַנְּפִלִים הָיוּ בָאָרֶץ בַּיָּמִים הָהֵם וְגַם אַחֲרֵי כֵן אֲשֶׁר יָבֹאוּ בְּנֵי הָאֱ-לקים אֶל בְּנוֹת הָאָדָם וְיָלְדוּ לָהֶם הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם:" 
הנפילים נקראו בשם זה כדברי רש"י על שום שהפילו את העולם , וזהו צערו של העולם. 



נח – בפרשת נח יש רק פסוק אחד בטעם הזרקא : 


בראשית פרק ח 
(כא) וַיָּרַח יְ’אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר יְ’אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי:" 
העולם שעליו אמר בוראו והנה טוב מאוד היה לאין לחרבה בשביל חטא האדם, ובהריח ה' את ריח הניחוח קבע שלא יהא חורבן עולם נוסף וזב מרגש ביותר. 



לך לך 

פרק יד יז) 
" וַיֵּצֵא מֶלֶךְ סְדֹם לִקְרָאתוֹ אַחֲרֵי שׁוּבוֹ מֵהַכּוֹת אֶת כְּדָרְלָעֹמֶר וְאֶת הַמְּלָכִים אֲשֶׁר אִתּוֹ אֶל עֵמֶק שָׁוֵה הוּא עֵמֶק הַמֶּלֶךְ:" 

אין לך רע מזה שאדם נוצח במלחמה ואחרי שובו משדה המלחמה יוצא לקראתו מלך סדום 

בראשית פרק טז 
(ה) וַתֹּאמֶר שָׂרַי אֶל אַבְרָם חֲמָסִי עָלֶיךָ אָנֹכִי נָתַתִּי שִׁפְחָתִי בְּחֵיקֶךָ וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה וָאֵקַל בְּעֵינֶיהָ יִשְׁפֹּט יְ’בֵּינִי וּבֵינֶיךָ: " 
חז"ל מלמדים אותנו ששרה כועסת בשביל שאברהם אמר בהתגלות ה' אליו בברית בין הבתרים ולי אין זרע , ולא אמר ולנו אין , וזהו מקור חמסה של שרה. 
נתאר לעצמנו איך היתה נראית היהדות אילו נולד יצחק מיד בתפילה הן לנו , וכי אז לא היה ישמעאל ולא כל היוצא ממנו , ועל כך יש צער גדול ביותר. 
בראשית פרק יז 
(כ) וּלְיִשְׁמָעֵאל שְׁמַעְתִּיךָ הִנֵּה בֵּרַכְתִּי אֹתוֹ וְהִפְרֵיתִי אֹתוֹ וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ בִּמְאֹד מְאֹד שְׁנֵים עָשָׂר נְשִׂיאִם יוֹלִיד וּנְתַתִּיו לְגוֹי גָּדוֹל: 

לא קל לאברהם להפרד מבנו ישמעאל , ובמקום צער זה יש זרקא. ( ואכן גם בפרשה הבאה כשמדובר על ישמעאל יש שוב זרקא ). 

וירא 

בראשית פרק יט 
(ד) טֶרֶם יִשְׁכָּבוּ וְאַנְשֵׁי הָעִיר אַנְשֵׁי סְדֹם נָסַבּוּ עַל הַבַּיִת מִנַּעַר וְעַד זָקֵן כָּל הָעָם מִקָּצֶה: 
האורחים כבר הגיעו לסדום , הצליחו להכנס לבית לוט והנה הם עולים על משכבם ואז טרם ישכבו – אנשי סדום רוצים לכלותם. ומכאן למדתי שהחטא של אותם אנשים במריחת הריבה בדבש היה נוראי וזעקתה עלתה לשמים , ועדיין יכלו לעשות תשובה , אך התנכלם גם למלאכים היא זו שהכריעה את כף החובה והשמד. 

בראשית פרק יט 
(יט) הִנֵּה נָא מָצָא עַבְדְּךָ חֵן בְּעֵינֶיךָ וַתַּגְדֵּל חַסְדְּךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּדִי לְהַחֲיוֹת אֶת נַפְשִׁי וְאָנֹכִי לֹא אוּכַל לְהִמָּלֵט הָהָרָה פֶּן תִּדְבָּקַנִי הָרָעָה וָמַתִּי: 

השריד היחידי מסדום ועמורה זהו לוט ומשפחתו , ועתה לוט אינו מסוגל להמשיך ולברוח , אומר לוט למלאך , כל ההצלה שלי עומדת על כרעי התרנגולת שהרי אם לא תהי העיר הקרובה לי למקלט , תאבד נפשי , ואין לך מצער כמו הדבר שאדם ניצל מסדום וימות בהכשל רגליו ! 
בראשית פרק כ 
(יג) וַיְהִי כַּאֲשֶׁר הִתְעוּ אֹתִי אֱ-לקים מִבֵּית אָבִי וָאֹמַר לָהּ זֶה חַסְדֵּךְ אֲשֶׁר תַּעֲשִׂי עִמָּדִי אֶל כָּל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נָבוֹא שָׁמָּה אִמְרִי לִי אָחִי הוּא: 
רש"י באר שאברהם מזכיר את חינוכו של אבי אברהם לעבודה זרה וכמעט שנפל במצודתו , על כן זכר הצלתו ממיתת הכפירה לחיי עבודת ה' היא המרגשת את אברהם אבינו. 
בראשית פרק כא 
(יז) וַיִּשְׁמַע אֱ-לקים אֶת קוֹל הַנַּעַר וַיִּקְרָא מַלְאַךְ אֱ-לקים אֶל הָגָר מִן הַשָּׁמַיִם וַיֹּאמֶר לָהּ מַה לָּךְ הָגָר אַל תִּירְאִי כִּי שָׁמַע אֱ-לקים אֶל קוֹל הַנַּעַר בַּאֲשֶׁר הוּא שָׁם: 

שמיעת קול הנער באשר הוא שם כדברי חז"ל מרגשת מאוד שהרי אין ה' מתחשב בסופו אלא באשר הוא , וזו סנגוריא גדולה לבני ישראל. 
וכאמור לעיל כבר מצינו שאצל הזכרת ענין ישמעאל יש זרקא שה' שומע אותו בעת צרה גדולה. 
בראשית פרק כב 
(ט) וַיָּבֹאוּ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לוֹ הָאֱ-לקים וַיִּבֶן שָׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל לָעֵצִים: 
אברהם אבינו השכים להלוך בבוקר לעקוד את יצחק בנו , וכל הדרך הוא מהורהר על שיצחק לא הוליד בנים, ואין לך מרגש כמו עת הגעתו למקום שנצטוה , מקום שעל פי הצווי בו יפרד מיצחק אשר אהב ! 

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.