5 על ניקוד "מה"
אוריאל פרנק
מאת: משה ארנד <moshe_...@walla.com>
Date: יום ב׳, 6 במרץ 2023 ב-8:48
משה ארנד
בתאריך יום א׳, 5 במרץ 2023 ב-12:08 מאת עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>:אאסוף לכאן את כל אשר מעלה החיפוש של "מה" סגולה שאחריה לא מופיעה אות מאותיות אהחע"ר.שמואל א ד ו: וַיִּשְׁמְע֤וּ פְלִשְׁתִּים֙ אֶת־ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֔ה וַיֹּ֣אמְר֔וּ מֶ֠ה ק֣וֹל הַתְּרוּעָ֧ה הַגְּדוֹלָ֛ה הַזֹּ֖את בְּמַחֲנֵ֣ה הָעִבְרִ֑ים וַיֵּ֣דְע֔וּ כִּ֚י אֲר֣וֹן יְהֹוָ֔ה בָּ֖א אֶל־הַֽמַּחֲנֶֽה׃
שמואל א ד יד: וַיִּשְׁמַ֤ע עֵלִי֙ אֶת־ק֣וֹל הַצְּעָקָ֔ה וַיֹּ֕אמֶר מֶ֛ה ק֥וֹל הֶהָמ֖וֹן הַזֶּ֑ה וְהָאִ֣ישׁ מִהַ֔ר וַיָּבֹ֖א וַיַּגֵּ֥ד לְעֵלִֽי׃
שמואל א טו יד: וַיֹּ֣אמֶר שְׁמוּאֵ֔ל וּמֶ֛ה קֽוֹל־הַצֹּ֥אן הַזֶּ֖ה בְּאׇזְנָ֑י וְק֣וֹל הַבָּקָ֔ר אֲשֶׁ֥ר אָנֹכִ֖י שֹׁמֵֽעַ׃
מלכים א יד יד: וְהֵקִים֩ יְהֹוָ֨ה ל֥וֹ מֶ֙לֶךְ֙ עַל־יִשְׂרָאֵ֔ל אֲשֶׁ֥ר יַכְרִ֛ית אֶת־בֵּ֥ית יָרׇבְעָ֖ם זֶ֣ה הַיּ֑וֹם וּמֶ֖ה גַּם־עָֽתָּה׃
מלכים ב א ז: וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם מֶ֚ה מִשְׁפַּ֣ט הָאִ֔ישׁ אֲשֶׁ֥ר עָלָ֖ה לִקְרַאתְכֶ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אֶת־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
מלכים ב ד יג: וַיֹּ֣אמֶר ל֗וֹ אֱמׇר־נָ֣א אֵלֶ֘יהָ֮ הִנֵּ֣ה חָרַ֣דְתְּ ׀ אֵלֵ֘ינוּ֮ אֶת־כׇּל־הַחֲרָדָ֣ה הַזֹּאת֒ מֶ֚ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֔ךְ הֲיֵ֤שׁ לְדַבֶּר־לָךְ֙ אֶל־הַמֶּ֔לֶךְ א֖וֹ אֶל־שַׂ֣ר הַצָּבָ֑א וַתֹּ֕אמֶר בְּת֥וֹךְ עַמִּ֖י אָנֹכִ֥י יֹשָֽׁבֶת׃
מלכים ב ד יד: וַיֹּ֕אמֶר וּמֶ֖ה לַעֲשׂ֣וֹת לָ֑הּ וַיֹּ֣אמֶר גֵּיחֲזִ֗י אֲבָ֛ל בֵּ֥ן אֵֽין־לָ֖הּ וְאִישָׁ֥הּ זָקֵֽן׃
ישעיהו א ה: עַ֣ל מֶ֥ה תֻכּ֛וּ ע֖וֹד תּוֹסִ֣יפוּ סָרָ֑ה כׇּל־רֹ֣אשׁ לׇֽחֳלִ֔י וְכׇל־לֵבָ֖ב דַּוָּֽי׃
ירמיהו ח ט: הֹבִ֣שׁוּ חֲכָמִ֔ים חַ֖תּוּ וַיִּלָּכֵ֑דוּ הִנֵּ֤ה בִדְבַר־יְהֹוָה֙ מָאָ֔סוּ וְחׇכְמַ֥ת מֶ֖ה לָהֶֽם׃
ירמיהו יא טו: מֶ֣ה לִידִידִ֞י בְּבֵיתִ֗י עֲשׂוֹתָ֤הּ הַֽמְﬞזִמָּ֙תָה֙ הָרַבִּ֔ים וּבְשַׂר־קֹ֖דֶשׁ יַעַבְר֣וּ מֵעָלָ֑יִךְ כִּ֥י רָעָתֵ֖כִי אָ֥ז תַּעֲלֹֽזִי׃
ירמיהו טז י: וְהָיָ֗ה כִּ֤י תַגִּיד֙ לָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אֵ֥ת כׇּל־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה וְאָמְר֣וּ אֵלֶ֗יךָ עַל־מֶה֩ דִבֶּ֨ר יְהֹוָ֤ה עָלֵ֙ינוּ֙ אֵ֣ת כׇּל־הָרָעָ֤ה הַגְּדוֹלָה֙ הַזֹּ֔את וּמֶ֤ה עֲוֺנֵ֙נוּ֙ וּמֶ֣ה חַטָּאתֵ֔נוּ אֲשֶׁ֥ר חָטָ֖אנוּ לַיהֹוָ֥ה אֱלֹהֵֽינוּ׃
חגי א ט: פָּנֹ֤ה אֶל־הַרְבֵּה֙ וְהִנֵּ֣ה לִמְעָ֔ט וַהֲבֵאתֶ֥ם הַבַּ֖יִת וְנָפַ֣חְתִּי ב֑וֹ יַ֣עַן מֶ֗ה נְאֻם֙ יְהֹוָ֣ה צְבָא֔וֹת יַ֗עַן בֵּיתִי֙ אֲשֶׁר־ה֣וּא חָרֵ֔ב וְאַתֶּ֥ם רָצִ֖ים אִ֥ישׁ לְבֵיתֽוֹ׃
תהלים ד ג: בְּנֵ֥י אִ֡ישׁ עַד־מֶ֬ה כְבוֹדִ֣י לִ֭כְלִמָּה תֶּאֱהָב֣וּן רִ֑יק תְּבַקְשׁ֖וּ כָזָ֣ב סֶֽלָה׃
תהלים י יג: עַל־מֶ֤ה ׀ נִאֵ֖ץ רָשָׁ֥ע ׀ אֱלֹהִ֑ים אָמַ֥ר בְּ֝לִבּ֗וֹ לֹ֣א תִדְרֹֽשׁ׃
איוב ז כא: וּמֶ֤ה ׀ לֹֽא־תִשָּׂ֣א פִשְׁעִי֮ וְתַעֲבִ֢יר אֶת־עֲוֺ֫נִ֥י כִּֽי־עַ֭תָּה לֶעָפָ֣ר אֶשְׁכָּ֑ב וְשִׁ֖חַרְתַּ֣נִי וְאֵינֶֽנִּי׃
משלי לא ב: מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶ֗ה בַּר־נְדָרָֽי׃
קהלת ג כב: וְרָאִ֗יתִי כִּ֣י אֵ֥ין טוֹב֙ מֵאֲשֶׁ֨ר יִשְׂמַ֤ח הָאָדָם֙ בְּֽמַעֲשָׂ֔יו כִּי־ה֖וּא חֶלְק֑וֹ כִּ֣י מִ֤י יְבִיאֶ֙נּוּ֙ לִרְא֔וֹת בְּמֶ֖ה שֶׁיִּהְיֶ֥ה אַחֲרָֽיו׃(יש גם כמה מופעים של "במה" ו"כמה")אכן כולם ללא יוצא מן הכלל אינם מוקפים למילה שאחריהם!אינני יודע איך לחפש את הצורה ההפוכה ולבדוק אם קיימת בתנ"ך מילת השאלה "מה" בפתח ללא מקף למילה שאחריה.(בקמץ לפני אות גרונית - קיימת, כגון "על מה הכית את אתונך זה שלש רגלים", או "על מה אנחנו יושבים" בהפטרת תשעה באב).המשך - ב-12:54 :
ניסיתי לחפש עכשיו בתוכנת מקראות-גדולות-הכתר את המילה "מה" בפתח ואחריה מילה כלשהי ללא מקף, ומצאתי רק "מה חטאתי כי דלקת אחרי" ו"כי הגידה אסתר מה הוא לה" (לפי הגירסא שזה בפתח ולא בקמץ).
אז כנראה שהכלל הוא נכון, שבכל מקום שתופיע מילת השאלה "מה" לפני אות לא גרונית ולא מוקפת - היא תהיה בסגול, ואם המילה מוקפת - בפתח.ובאותיות גרוניות - לא ברור הכלל (אינני יודע לבאר את ההבדל בין "מה חטאתי" (בראשית לא לו) שבפתח לבין "ומה חטאתנו" (ירמיהו טז י) שבסגול).בתאריך יום א׳, 5 במרץ 2023 ב-10:09 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:בתאריך יום ו׳, 3 במרץ 2023 ב-13:51 מאת דוד מונק <da2...@gmail.com>:לעניות דעתי הכלל (שלא לפני אות גרונית) הוא שכאשר המילה מה אינה מוקפת היא בסגול, והטעם לכך שהיא לא מוקפת יכול להיות בחלק מהמקומות סתם כי לא תמיד קל להקיף.מאת: y r <gur...@gmail.com>
Date: יום א׳, 5 במרץ 2023 ב-8:55
...לא באתי אלא לענות על מה שהוקשה לך במשלי, שהתשובה פשוטה ונכונה לענ"ד, ולא "בדיעבד.
On Sunday, March 5, 2023, עזריאל ברגר <azr...@gmail.com> wrote:
ייתכן שאפשר למצוא הסבר-דקדוקי-בדיעבד לכל ה"מה" שבסגול.אבל צריך לבדוק עד כמה הוא עקבי (דהיינו: האם הוא מסביר גם את הסגול שבמקומות האחרים, והאם יש מקומות נוספים שבהם היה ראוי לפי הסבר זה לנקד בסגול ובפועל ניקדו בפתח).
בתאריך יום א׳, 5 במרץ 2023, 06:08, מאת y r <gur...@gmail.com>:בפסוק במשלי לכאורה הפתח בא לפני דחיק והסגול בטעם מפסיק שהתיבה עומדת לעצמה, וכמותה שלשת 'מה' שבסגול בספר שמואל
On Friday, March 3, 2023, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:
---------- Forwarded message ---------
מאת: עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>
Date: יום ו׳, 3 במרץ 2023, 10:08
Subject: Re: [רוחב לשון] על ניקוד "מה"
To: אפר לשון <frank...@gmail.com>
א. מי שכתב שהמ' צריכה להיות בקמץ - טעה, והול"ל בפתח.ב. בתנ"ך יש שלש פעמים "מה קול". כולם בספר שמואל (שני האחרים בפרק ד), וכולם בסגול.ג. כמדומני שראיתי פעם רשימה של המסורה של כעשרה מקומות בתנ"ך בהם יש "מה" בסגול שלא לפני אות גרונית.לאור הנאמר בסעיפים ב-ג - חזרתי מי מהאמירה ש"ההסבר היחיד" כאן הוא לרמז על קול פעיית הצאן, אלא מוכרחים לומר שכללי ניקוד מילת השאלה "מה" אינם זהים-לחלוטין לכללי ניקוד ה' הידיעה. ולא זכינו שיתבארו לנו במלואם.דוגמא קצת קשה: "מַה־בְּ֭רִי וּמַֽה־בַּר־בִּטְנִ֑י וּ֝מֶ֗ה בַּר־נְדָרָֽי׃" (משלי ל"א, ב') - שנים בפתח ואחד בסגול...
בתאריך יום ג׳, 28 בפבר׳ 2023, 13:47, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:1. ראו מאמר "מֶה חַיינו מֶה חַסדנו: על שורשיה של קריאה אשכנזית בתפילה", לשוננו עד (תשע"ב), עמ' 325–332. מה חיינו2. ראו הסתייגות ר' אליהו לוין מההערה הדקדוקית שבסוגריים בנוגע להפטרת שבת "זכור":מוטב שמי שאינו יודע דקדוק שלא יביע את דעתו:בדוק כמה פעמים מופיע ניקוד מֶה במקרא בלי קשר לצאן'מה' מוכר לנו מהמקומות שניקודו דומה לה' הידיעה ודגש באות הראשונהבמלה שאחריו [כלל דחיק מורחב].אבל מופיע גם בניקוד קמץ ומָה ראו על ככה ומָה הגיע והרבה פעמים בסגול.
---------- Forwarded message ---------
מאת: Israel Yedidya <Israel....@biu.ac.il>
Date: יום ג׳, 20 ביוני 2017 ב-12:39
דיוני המדקדקים אינם מורים בהכרח על שכחה, כמו שהדיונים בש"ס אינם מורים כך, כמ"ש הרמב"ם בהקדמתו.
ואם אכן הייתה שכחה וחזרו ויסדום, תבוא עליהם ברכה.
---
ישראל ידידיה
Israel Yedidya
________________________________________
מאת: דוד כוכב <da...@darga.org.il>
נשלח: יום שלישי 20 יוני 2017 12:15:02
לא מצינו שמדקדקי 800 השנים האחרונות הסתפקו, אם לגרוס דודַייך או דודֶיך מיין.
לא מצינו שיסתפקו איך להגות אותיות ל' מ' נ'.
בדברים אלו מסורת ישראל פשוטה וידועה.
כן מצינו שהסתפקו במאות עניינים דקדוקיים שוליים יותר, כגון שוא נע ונח שבמקומות רבים.
ומדוע לא קיימו את דברי חז"ל: פוק חזי מאי עמא דבר?
ללמדך שחזקה על הנהגות אלו שאינן מושתתות על מנהג קדום, אלא ששכחום וחזרו ונהגום על פי מדקדק כזה או אחר.
בתאריך 20 ביוני 2017 בשעה 10:55, מאת Israel Yedidya <Israel....@biu.ac.il<mailto:Israel....@biu.ac.il>>:
שלום יעקב. הצגתי יפה את שני הצדדים, לטעמי היה מן הראוי להזכיר את מנהג ישראל, כפי שכתבתי אז על מנהג התימנים והספרדים, ואשמח לדעת על מנהגי האשכנזים בזה.
---
ישראל ידידיה
Israel Yedidya
________________________________________
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com<mailto:tame...@gmail.com>>
נשלח: יום שני 19 יוני 2017 23:17:06
אני מעביר הודעה ישנה בנושא השווא שב'מה יצוה' (לא זה נושא השאלה, אבל כיון שנכנסת לזה אביא את הדברים):
רציתי להוסיף לדיון פן אחר והוא מסורות הקריאה הידועות לי במילים הנידונות.
תימנים: מהרי"ץ כותב על מה-שתי ועל מה-יצוה שהם רפים, ולא מדבר על השוא אם נח או
נע. מ"מ מנהג התימנים להניע את השוא של מה-יצוה (וכנראה גם של מה-שתי – לא הצלחתי
לברר), ובזה מובנת שתיקתו של מהרי"ץ על השואים למרות שנגע במילים אלו.
הספרדים: מניעים את השואים של מה-שתי ושל מה-יצוה. לגבי הדגש לפחות אצל חלקם
ברור לי שמדגישים, והם יכולים "להסתדר" עם הרד"ק שמרפה את מה-שתי כמו שמסתדרים עם
מרן הבית יוסף כשיש מנהג קדום שלא כמוהו (ויש עוד מקומות שעושים נגד הרד"ק והמ"ש
ואכמ"ל). וכ"ש שאפשר להסתדר עם מה-יצוה כי הרד"ק לא הזכיר מילה זאת ואין לומר תנא
ושייר כי כנגד מה-שתי שייר כהנה וכהנה
--
ישראל ידידיה
---------- Forwarded message ---------
From: דוד כוכב <da...@darga.org.il>
Date: יום ג׳, 20 ביוני 2017 ב-0:11
Subject: Re: שאלה שנשאלתי. מה אתם אומרים?
To: אלידע כוכב <elyada...@gmail.com>
Cc: Gilad Harshoshanim <giladhar...@gmail.com>, אורי טאניס <uta...@cisco.com>, טעמי תורה <tame...@gmail.com>, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>, אליהוא שנון <el...@saad.org.il>, יעקב לויפר <pesa...@gmail.com>, Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
אולי התכונת לראיה מזכריה ד, יב מַה שְׁתֵּי שִׁבֲּלֵי הַזֵּיתִיםהשוא נח שהרי התיו דגושה. וזה לאחר המילה מה ובהעדר דגש.
השאלה פה על מה יצוה.
האם זה כמו כל הַלְוִיִּם ודומיו במקרא (257 במספר) שהל' רפויה והשוא נח.או כמו הַמֲלַקְקִים בשופטים ז, ו.
יש גם:
1. שופטים פרק ז פסוק יא
וְשָׁמַעְתָּ מַה יְדַבֵּרוּ
2. ירמיהו פרק ה פסוק טו
וְלֹא תִשְׁמַע מַה יְדַבֵּר:
3. חבקוק פרק ב פסוק א
וַאֲצַפֶּה לִרְאוֹת מַה יְדַבֶּר בִּי
4. תהלים פרק פה פסוק ט
אֶשְׁמְעָה מַה יְדַבֵּרבכולם הדגש ביוד נשמט והשוא נח, בדיוק כמו בהא הידיעה שלפני יוד בכ180 מקומות במקרא:
בראשית ז, ד הַיְקוּם; בראשית ז, כג הַיְקוּם; בראשית י, טז הַיְבוּסִי ...
בתאריך 19 ביוני 2017 בשעה 23:25, מאת אלידע כוכב <elyada...@gmail.com>:
וראיה נוספת, מ"מה שתי צנתרות" שם הש' רפויה והת' דגושה כרגיל, לעומת "נקם אחת משתי עיניי" שם הש' דגושה אך מכח זה הת' רפויה שלא כרגיל.
וזאת ראיה גם שבד"כ ש' שתים נחה, ועל כן הת' יכולה להידגש, ולכן כאן שהש' נעה מפני הדגש, הת' נעשתה רפה, כי לא יתכן דגש אחר שווא נע.בתאריך 19 ביונ 2017 23:06, "דוד כוכב" <da...@darga.org.il> כתב:
אין זו קושיה למה לא נזכר שקיים שוא נח בראש מילה נוסף על שתי שתים.שכן מַיְצַוֶּה לענין הקרי נחשב למילה אחת כמו: הַדְּברים, שהם (=אשר הם), ממדבר (=מן מדבר) מזה בידך (=מה זה).
בתאריך 19 ביוני 2017 בשעה 23:01, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:
לא עלה על ליבי שמה יצוה יכול להיות בשוא נע. אילו היה כן כמדומה שהיה צ"ל געיא. וגם ח"פ. כמדומה שלעולם אין ח"פ ביוד.
בתאריך 19 ביוני 2017 בשעה 22:14, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:
להבהרת הענין, השאלה נשאלה בעקבות הדברים הנ"ל:ט' ח': מַה־יְצַוֶּ֥ה - היו"ד רפה (עיין במדור 'חילופי נוסחאות'), ויש להסתפק אם היא בשווא נע או בשווא נח[1].
[1] דרך ה"א הידיעה להינקד בפתח, ואחריה בא דגש (כגון: הַמַּיִם, הַשָּׁמַיִם). וכאשר אחר ה"א הידיעה באה אחת מהאותיות אהחע"ר שאינן מקבלות דגש, באותיות אע"ר יבוא במקום הדגש תשלום דגש בה"א הידיעה הקודמת לו, ע"י שתנוקד בקמץ במקום בפתח (כגון: הָאֶחָד, הָרִאשׁוֹן), אך כשבאות אותיות ה"ח אחר ה"א הידיעה לא יבוא תשלום דגש, ואע"פ שנשמט מהן הדגש ה"א הידיעה תנוקד בפתח (כגון: הַהוּא, הַחֲלוֹם).
אך כאשר באה אות שוואית אחר ה"א הידיעה, מצוי פעמים שנשמט דגש זה שאחר ה"א הידיעה (תופעה זו של השמטת הדגש מאות שוואית שאחר ה"א הידיעה, מצויה בעיקר באות יו"ד (כגון: הַיְמָנִית, הַיְשׁוּעָה, הַיְלָדִים), ובאות מ"ם (כגון: הַמְלַמֵּד, הַמְיַלֶּדֶת, הַמְדַבֵּר), וכן נמצא פעמים מעטות גם באות למ"ד (כגון: הַלְוִיִּם), ובאות צד"י (כגון: הַצְפַרְדְּעִים), ובאות שי"ן (כגון: הַשְׁלַבִּים)). וכיון שנשמט הדגש שאחר ה"א הידיעה, תנועת הפתח שתחת ה"א הידיעה נסגרת ע"י השווא נח שאחריה במקום ע"י הדגש (אחר הברה המנוקדת בתנועה קטנה יבוא תמיד שווא נח או דגש כדי לסגור את ההברה הפתוחה).
ותיבת 'מַה' נוהגת תמיד כמו ה"א הידיעה, והיינו שהמ"ם בתיבת 'מַה' מנוקדת בפתח ובאות שאחריה בא דגש (כגון: מַה יִּקְרָא, מַה זֹּאת, מַה נּוֹרָא), וכאשר אחר תיבת 'מַה' באה אחת מהאותיות שאינן מקבלות דגש, יבוא תשלום דגש בתיבת 'מה' (כגון: מָה אֶעֱשֶׂה, מָה הֵנָּה, מָה רָאִיתָ).
וכן לגבי השמטת הדגש באות שוואית, מצאנו שתיבת 'מַה' נוהגת בזה כבה"א הידיעה, ומתוך ששה מקומות במקרא בהם אחר תיבת 'מַה' באה אות יו"ד שוואית (שבאות יו"ד כמעט תמיד נשמט הדגש שאחר ה"א הידיעה), בחמשה מקומות נשמט הדגש (והם: מַה־יְצַוֶּה, במדבר ט' ח'. מַה־יְדַבֵּרוּ, שופטים ז' י"א. מַה־יְדַבֵּר, ירמיה ה' ט"ו. מַה־יְדַבֶּר־בִּי, חבקוק ב' א'. מַה־יְדַבֵּר, תהילים פ"ה ט'. ובפסוק אחד היו"ד דגושה: מַה־יְּדִידוֹת, תהילים פ"ד ב'). ולכן בפשטות נראה שגם לגבי תיבת 'מַה' תנועת הפתח נסגרת ע"י שווא נח במקום ע"י דגש, וממילא שווא זה שבאות יו"ד רפה שאחר תיבת 'מַה' הוא שווא נח, שאם השווא נע, ההברה תישאר פתוחה (ונראה שהטעם שרק באות שוואית שאחר ה"א הידיעה נשמט הדגש, ולא בשאר תנועות, משום שרק באות שוואית יכולה ההברה להיסגר גם אם ישמט הדגש, ע"י שווא נח, אך בשאר תנועות שאחר ה"א הידיעה, אם ישמט הדגש ההברה תישאר פתוחה, ולכן לא נשמט הדגש משאר תנועות. ואמנם ע"פ המסורה יש מקומות בהם למרות שנשמט הדגש מאות שוואית שאחר ה"א הידיעה, בכל זאת השווא נע וההברה פתוחה (כמבואר במאמר על הדגש שאחר ה"א הידיעה), אך במקרים אלו שהשווא נע וההברה פתוחה יבוא תמיד מתג תחת ה"א הידיעה, וע"י הארכת התנועה יכולה ההברה להישאר פתוחה, אך לא מצאנו מעולם שההברה יכולה להישאר פתוחה כאשר אין בה מתג).
וכיוצא בזה מצאנו מקום נוסף שנשמט הדגש באות שוואית שאחר תיבת מה (בפסוק: מַה־שְׁתֵּי, זכריה ד' י"ב), ואכן כתב רד"ק (מכלול ק"מ ע"א, עט סופר ד' ע"ב) ששווא זה נקרא בשווא נח, ונסמכת על תיבת 'מַה' שלפניה. וכוונתו, שהשווא נח שאחר תיבת 'מַה' סוגר את ההברה הפתוחה שבתיבת 'מַה'. ומכל זה נראה שהיו"ד כאן בשווא נח.
אך מאידך, כתבו המדקדקים ששווא בראש מילה הוא נע לעולם, ולא כתבו שבתיבה המוקפת לתיבה שמסתיימת בהברה פתוחה השווא נח בראש מילה, ולכאורה משמע שגם במקרה כזה השווא נע.
ולמעשה יש ממדקדקי זמננו שסוברים שהיו"ד בשווא נח (וכן דעת ר' דויד יצחקי ור' יעקב לויפר), ויש הסוברים שהיו"ד בשווא נע (וכן דעת ר' אליהו לוין).
בתאריך 19 ביוני 2017 בשעה 22:07, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
ההגדרה הראשונה אינה מדויקתיש מה- עם מקף שמתנהג כה' הידיעהאבל מֶה למשל גם לא לפני הָחָעָ אינו לפי כללי ה' הידיעההכלל שלא שמתי לב אליו שלפני ה"א הידיעה הוא בקמץאבל לא רק לפני קמץכמדומה בררת המחדל הוא מֶה או מָהוהפתח בסמיכות (בהתאמה לה' הידיעה)אליהו
בתאריך 19 ביוני 2017 בשעה 21:40, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:
אולי משום שה' הידיעה לבדה נאמרת יותר במרוצה. (דברי הימים א ה, י הַהַגְרִאִים).
משא"כ במילה מה כשהיא באה לפני ה' הידיעה, ונצרכו אז שני דגשים חזקים - עבור שניהם, יש אז יותר נטיה לעצור במילה מה. (שמות יח, יד מָה הַדָּבָר).
בתאריך 19 ביוני 2017 בשעה 20:40, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:
שאלה: אם תיבת 'מַה' נוהגת תמיד כמו ה"א הידיעה, מדוע כשבאה ה"א הידיעה קודם אות ה"א מנוקדת בפתח, וכשבאה תיבת 'מה' קודם אות ה"א מנוקדת בקמץ (מלבד כשבאה קודם תיבת 'הוא')?
From: טעמי תורה [mailto:tamey...@gmail.com]
Sent: Friday, June 2, 2017 3:52 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: תורת הקורא פרשת בהעלותךמצורף בזה גליון 'תורת הקורא' לשבוע הבא פרשת בהעלותך.
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwGL%3DmZX9-fNQJ0A%2BjxX6Fi_Cetye6o9VZMd-i9K5Ov__A%40mail.gmail.com.--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHhEiAKLRwDcJDh5oipKw3fMVU1K%2BmXn9sGC%3DNN2n0q_g%40mail.gmail.com.--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwFyCPJhvaTHaL4T%3DK7JcybEt%2BW9LEHBxhz28-TPLD5eAA%40mail.gmail.com.--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwFg8Q_MirZ8%3D88NZi34uC4RZAgqjiMEas0kAH1N1kPTeA%40mail.gmail.com.