1: האם אפשר לזהות שיטות הטעמה שונות במקרא?

6 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Apr 26, 2026, 3:51:39 AM (11 days ago) Apr 26
to
מאת: עמרם אייזנשטיין <0527...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 26 באפר׳ 2026 ב-9:30 

בחלק של שינוי באופן התחביר, כגון ההפסק ב'אשר ישחט שור או כשב', זה מאוד מחודש.
ובחלק של השינוי באופן ההקפה, מצאתי נקודה נוספת: 
פסוק שיש בו שני זקפים וללא אתנחתא, בתורה אין בכלל, ולעת עתה גם בנביאים לא מצאתי פסוק כזה. ואילו ב'כתובים' יש כמה וכמה פסוקים כאלו: שיר השירים ו יב, קהלת ח ב, דברי הימים א טז י, [ויש גורסים גם בדברי הימים ב א יח], דניאל ה ל. ובמנין העולים מבבל, יש עוד 12 פסוקים: עזרא ב, פסוקים: ג, ז, יב, לא, לה, לח. וכן כשנכפלו פסוקים אלו בנחמיה ז, פסוקים: ח, יב, יז, לד, לח, מא.

‫בתאריך  25 באפר׳ 2026 ב-22:23 מאת ‪Yaqov Loyfer‬‏ <‪pesa...@gmail.com‬‏>:‬
שבוע טוב
פעמים רבות עולה בי הרושם, אם כי בהשקפה ראשונה, שיש שיטות שונות של הטעמה במקרא.
כלומר, הכללים הקשיחים תקפים לכל כ"א ספרים, אבל יש מקומות עם חופש פעולה, לדוגמא: לפעמים אפשר להשתמש בגרש או ברביע, להקיף מספר תיבות או לא, וכדומה. ולפעמים נראה שיש שיטות שונות.
השבת (פרשת אחו"ק) שמתי לב שבפרשת שחוטי חוץ (ויקרא יז) יש עשרה גרשים בודדים [קדמא ואזלא או אזלא גרש] חוץ מפעמיים גרשיים. בחלק מהמקרים היה אפשר להביא רביע במקום הגרש, וזה היה אפילו מוצדק יותר מצד התחביר, כגון 'אֲשֶׁ֨ר יִשְׁחַ֜ט שׁ֥וֹר אוֹ־כֶ֛שֶׂב / אוֹ־עֵ֖ז בַּֽמַּחֲנֶ֑ה' (יז, ג), ואם היה רביע תחת הגרש הפיסוק היה מחלק בין הפעולה (ישחט) ובין המושאים (שור או כשב או עז), וכיו"ב.
להשוואה: בכל ספר ויקרא יש 175 גרשים [בודדים], 5.7 אחוזים מהם אפוא נמצאים בפרשה קטנה זו של ששה עשר פסוקים.
שאלה נוספת היא במגילת אסתר: אני שם לב כל שנה שיש הרבה יותר שימוש בהקפת תיבות מאשר הרגילו בתורה, לפעמים גם מילים ארוכות מאוד, כמו 'האחשדרפנים-והפחות'. להלן אתן כמה דוגמאות, חלקן יכולות להמצא גם בתורה, אבל נראה שיש כאן שימוש רב מאוד בהקפה.
יתירה מזו, נראה שלפעמים הטעמים מעדיפים כאן כללי תחביר כנגד כללי ההקפה. בדוגמא שהבאתי, דהיינו 'אל האחשדרפנים-והפחות' היה מסתבר יותר להקיף מתוך שלוש התיבות את 'אל-האחשדרפנים', שהרי תיבת 'אל' קצרה וכמעט תמיד היא באה מוקפת במקרא, אבל כאן לא. ההסבר היחיד שעולה בדעתי נראה תחבירי: מילת 'אל' מסבת גם על הפחות, ולכן הטעמים מעדיפים מתוך השלוש להפריד אותה [בלי קשר לעובדה שהיה מתבקש שלא להקיף גם את 'האחשדרפנים והפחות', זה קשור לשאלה הקודמת].
כמו כן: כשבא הצירוף 'שער המלך' הטעמים הולכים כאן עם התחביר ומקיפים אותו אף שזה גורם להצבת הטפחא במרחק גדול מהאתנח או הסילוק, בשונה מהתורה שאפילו צירופים כמו 'אהל מועד' יכולים להיחתך בטעם מפסיק. לדוגמא: 

1. אסתר פרק ב פסוק יט,כא:

וּמָרְדֳּכַ֖י / יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ:

 2. אסתר פרק ד פסוק ב:

וַיָּב֕וֹא עַ֖ד / לִפְנֵ֣י שַֽׁעַר־הַמֶּ֑לֶךְ

 4. אסתר פרק ד פסוק ו:

אֲשֶׁ֖ר / לִפְנֵ֥י שַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ:

 

בברכה

יעקב לויפר

הנה רשימת ההקפות שליקטתי.

1. ספר אסתר פרק א פסוק ו:

אָחוּז֙ בְּחַבְלֵי־ב֣וּץ וְאַרְגָּמָ֔ן עַל־גְּלִ֥ילֵי כֶ֖סֶף וְעַמּ֣וּדֵי שֵׁ֑שׁ מִטּ֣וֹת׀ זָהָ֣ב וָכֶ֗סֶף עַ֛ל רִֽצְפַ֥ת בַּהַט־וָשֵׁ֖שׁ וְדַ֥ר וְסֹחָֽרֶת:

 2. ספר אסתר פרק א פסוק יז:

כִּֽי־יֵצֵ֤א דְבַר־הַמַּלְכָּה֙ עַל־כָּל־הַנָּשִׁ֔ים לְהַבְז֥וֹת בַּעְלֵיהֶ֖ן בְּעֵינֵיהֶ֑ן בְּאָמְרָ֗ם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֡וֹשׁ אָמַ֞ר לְהָבִ֨יא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לְפָנָ֖יו וְלֹא־בָֽאָה:

 3. ספר אסתר פרק א פסוק יח:

וְֽהַיּ֨וֹם הַזֶּ֜ה תֹּאמַ֣רְנָה׀ שָׂר֣וֹת פָּֽרַס־וּמָדַ֗י אֲשֶׁ֤ר שָֽׁמְעוּ֙ אֶת־דְּבַ֣ר הַמַּלְכָּ֔ה לְכֹ֖ל שָׂרֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וּכְדַ֖י בִּזָּי֥וֹן וָקָֽצֶף:

 4. ספר אסתר פרק ב פסוק א:

אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כְּשֹׁ֕ךְ חֲמַ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ זָכַ֤ר אֶת־וַשְׁתִּי֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֔תָה וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נִגְזַ֖ר עָלֶֽיהָ:

 5. ספר אסתר פרק ב פסוק ג:

וְיַפְקֵ֨ד הַמֶּ֣לֶךְ פְּקִידִים֘ בְּכָל־מְדִינ֣וֹת מַלְכוּתוֹ֒ וְיִקְבְּצ֣וּ אֶת־כָּל־נַעֲרָֽה־בְ֠תוּלָה טוֹבַ֨ת מַרְאֶ֜ה אֶל־שׁוּשַׁ֤ן הַבִּירָה֙ אֶל־בֵּ֣ית הַנָּשִׁ֔ים אֶל־יַ֥ד הֵגֶ֛א סְרִ֥יס הַמֶּ֖לֶךְ שֹׁמֵ֣ר הַנָּשִׁ֑ים וְנָת֖וֹן תַּמְרֻקֵיהֶֽן:

 6. ספר אסתר פרק ב פסוק ו:

אֲשֶׁ֤ר הָגְלָה֙ מִיר֣וּשָׁלַ֔יִם עִם־הַגֹּלָה֙ אֲשֶׁ֣ר הָגְלְתָ֔ה עִ֖ם יְכָנְיָ֣ה מֶלֶךְ־יְהוּדָ֑ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֥לֶךְ בָּבֶֽל:

 7. ספר אסתר פרק ב פסוק יז:

וַיֶּאֱהַ֨ב הַמֶּ֤לֶךְ אֶת־אֶסְתֵּר֙ מִכָּל־הַנָּשִׁ֔ים וַתִּשָּׂא־חֵ֥ן וָחֶ֛סֶד לְפָנָ֖יו מִכָּל־הַבְּתוּל֑וֹת וַיָּ֤שֶׂם כֶּֽתֶר־מַלְכוּת֙ בְּרֹאשָׁ֔הּ וַיַּמְלִיכֶ֖הָ תַּ֥חַת וַשְׁתִּֽי:

 8. ספר אסתר פרק ב פסוק יט:

וּבְהִקָּבֵ֥ץ בְּתוּל֖וֹת שֵׁנִ֑ית וּמָרְדֳּכַ֖י יֹשֵׁ֥ב בְּשַֽׁעַר־הַמֶּֽלֶךְ:

 9. ספר אסתר פרק ג פסוק ט:

אִם־עַל־הַמֶּ֣לֶךְ ט֔וֹב יִכָּתֵ֖ב לְאַבְּדָ֑ם וַעֲשֶׂ֨רֶת אֲלָפִ֜ים כִּכַּר־כֶּ֗סֶף אֶשְׁקוֹל֙ עַל־יְדֵי֙ עֹשֵׂ֣י הַמְּלָאכָ֔ה לְהָבִ֖יא אֶל־גִּנְזֵ֥י הַמֶּֽלֶךְ:

 10. ספר אסתר פרק ג פסוק יב:

וַיִּקָּרְאוּ֩ סֹפְרֵ֨י הַמֶּ֜לֶךְ בַּחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֗וֹן בִּשְׁלוֹשָׁ֨ה עָשָׂ֣ר יוֹם֘ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה הָמָ֡ן אֶ֣ל אֲחַשְׁדַּרְפְּנֵֽי־הַ֠מֶּלֶךְ וְֽאֶל־הַפַּח֞וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ עַל־מְדִינָ֣ה וּמְדִינָ֗ה וְאֶל־שָׂ֤רֵי עַם֙ וָעָ֔ם מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשׁוֹנ֑וֹ בְּשֵׁ֨ם הַמֶּ֤לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֹשׁ֙ נִכְתָּ֔ב וְנֶחְתָּ֖ם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּֽלֶךְ:

 11. ספר אסתר פרק ה פסוק יב:

וַיֹּאמֶר֘ הָמָן֒ אַ֣ף לֹא־הֵבִיאָה֩ אֶסְתֵּ֨ר הַמַּלְכָּ֧ה עִם־הַמֶּ֛לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֥ה אֲשֶׁר־עָשָׂ֖תָה כִּ֣י אִם־אוֹתִ֑י וְגַם־לְמָחָ֛ר אֲנִ֥י קָֽרוּא־לָ֖הּ עִם־הַמֶּֽלֶךְ:

 12. ספר אסתר פרק ה פסוק יד:

וַתֹּ֣אמֶר לוֹ֩ זֶ֨רֶשׁ אִשְׁתּ֜וֹ וְכָל־אֹהֲבָ֗יו יַֽעֲשׂוּ־עֵץ֘ גָּבֹ֣הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּה֒ וּבַבֹּ֣קֶר׀ אֱמֹ֣ר לַמֶּ֗לֶךְ וְיִתְל֤וּ אֶֽת־מָרְדֳּכַי֙ עָלָ֔יו וּבֹֽא־עִם־הַמֶּ֥לֶךְ אֶל־הַמִּשְׁתֶּ֖ה שָׂמֵ֑חַ וַיִּיטַ֧ב הַדָּבָ֛ר לִפְנֵ֥י הָמָ֖ן וַיַּ֥עַשׂ הָעֵֽץ:  ס

 13. ספר אסתר פרק ז פסוק ט:

וַיֹּ֣אמֶר חַ֠רְבוֹנָה אֶחָ֨ד מִן־הַסָּרִיסִ֜ים לִפְנֵ֣י הַמֶּ֗לֶךְ גַּ֣ם הִנֵּה־הָעֵ֣ץ אֲשֶׁר־עָשָׂ֪ה הָמָ֟ן לְֽמָרְדֳּכַ֞י אֲשֶׁ֧ר דִּבֶּר־ט֣וֹב עַל־הַמֶּ֗לֶךְ עֹמֵד֙ בְּבֵ֣ית הָמָ֔ן גָּבֹ֖הַּ חֲמִשִּׁ֣ים אַמָּ֑ה וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ תְּלֻ֥הוּ עָלָֽיו:

 14. ספר אסתר פרק ח פסוק ח:

וְ֠אַתֶּם כִּתְב֨וּ עַל־הַיְּהוּדִ֜ים כַּטּ֤וֹב בְּעֵֽינֵיכֶם֙ בְּשֵׁ֣ם הַמֶּ֔לֶךְ וְחִתְמ֖וּ בְּטַבַּ֣עַת הַמֶּ֑לֶךְ כִּֽי־כְתָ֞ב אֲשֶׁר־נִכְתָּ֣ב בְּשֵׁם־הַמֶּ֗לֶךְ וְנַחְתּ֛וֹם בְּטַבַּ֥עַת הַמֶּ֖לֶךְ אֵ֥ין לְהָשִֽׁיב:

 15. ספר אסתר פרק ח פסוק ט:

וַיִּקָּרְא֣וּ סֹפְרֵֽי־הַמֶּ֣לֶךְ בָּֽעֵת־הַ֠הִיא בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁלִישִׁ֜י הוּא־חֹ֣דֶשׁ סִיוָ֗ן בִּשְׁלוֹשָׁ֣ה וְעֶשְׂרִים֘ בּוֹ֒ וַיִּכָּתֵ֣ב כְּֽכָל־אֲשֶׁר־צִוָּ֣ה מָרְדֳּכַ֣י אֶל־הַיְּהוּדִ֡ים וְאֶ֣ל הָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִֽים־וְהַפַּחוֹת֩ וְשָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת אֲשֶׁ֣ר׀ מֵהֹ֣דּוּ וְעַד־כּ֗וּשׁ שֶׁ֣בַע וְעֶשְׂרִ֤ים וּמֵאָה֙ מְדִינָ֔ה מְדִינָ֤ה וּמְדִינָה֙ כִּכְתָבָ֔הּ וְעַ֥ם וָעָ֖ם כִּלְשֹׁנ֑וֹ וְאֶ֨ל־הַיְּהוּדִ֔ים כִּכְתָבָ֖ם וְכִלְשׁוֹנָֽם:

 16. ספר אסתר פרק ח פסוק יז:

וּבְכָל־מְדִינָ֨ה וּמְדִינָ֜ה וּבְכָל־עִ֣יר וָעִ֗יר מְקוֹם֙ אֲשֶׁ֨ר דְּבַר־הַמֶּ֤לֶךְ וְדָתוֹ֙ מַגִּ֔יעַ שִׂמְחָ֤ה וְשָׂשׂוֹן֙ לַיְּהוּדִ֔ים מִשְׁתֶּ֖ה וְי֣וֹם ט֑וֹב וְרַבִּ֞ים מֵעַמֵּ֤י הָאָ֙רֶץ֙ מִֽתְיַהֲדִ֔ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־הַיְּהוּדִ֖ים עֲלֵיהֶֽם:

 17. ספר אסתר פרק ט פסוק ג:

וְכָל־שָׂרֵ֨י הַמְּדִינ֜וֹת וְהָאֲחַשְׁדַּרְפְּנִ֣ים וְהַפַּח֗וֹת וְעֹשֵׂ֤י הַמְּלָאכָה֙ אֲשֶׁ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ מְנַשְּׂאִ֖ים אֶת־הַיְּהוּדִ֑ים כִּֽי־נָפַ֥ל פַּֽחַד־מָרְדֳּכַ֖י עֲלֵיהֶֽם:

 18. ספר אסתר פרק ט פסוק כה:

וּבְבֹאָהּ֘ לִפְנֵ֣י הַמֶּלֶךְ֒ אָמַ֣ר עִם־הַסֵּ֔פֶר יָשׁ֞וּב מַחֲשַׁבְתּ֧וֹ הָרָעָ֛ה אֲשֶׁר־חָשַׁ֥ב עַל־הַיְּהוּדִ֖ים עַל־רֹאשׁ֑וֹ וְתָל֥וּ אֹת֛וֹ וְאֶת־בָּנָ֖יו עַל־הָעֵֽץ:

 



Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages