סימני פיסוק בשאלה רטורית

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

לפי האמור בכללי הפיסוק כאן יש לפסק כך:

סעיף ראשון

יש לסמן סימן שאלה (=?) לאחר כל שאלה: 

כגון:

(1)  מי היה ראש הממשלה הראשון? 

(2)  האם דוד בן גוריון היה ראש הממשלה הראשון?

הערה: 

הסימן (?) זהה אע"פ שיש ניגון שונה בשתי שאלות אלו: 

הניגון בסוף שאלה שתשובתה מפורטת (1) הולך ויורד, ואילו הניגון בסוף שאלה שתשובתה חיובית/שלילית (2) - הולך ועולה.

סעיף שני 

בשאלה רטורית שתשובתה "בוודאי שֶכּן" או "בוודאי שלא" נראה מכללי הפיסוק שיש לסמן סימן שאלה (?): 

(3)   כלום לעצותיהם הוא צריך?

(4)   אתה מדבר ברצינות?
(5)   באמת?

(6)   הֲמִן הָעֵץ אֲשֶׁר צִוִּיתִיךָ לְבִלְתִּי אֲכָל מִמֶּנּוּ אָכָלְתָּ? 

(7)   הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי? [רש"י: לשון תימה הוא]

(8)   הַעוֹד לִי בָנִים בְּמֵעַי וְהָיוּ לָכֶם לַאֲנָשִׁים? 

אך דומני שרבים מסמנים באלה סימן תמיהה (?!)

למשל, דוגמה 8 סומנה בסימן תמיהה באתר הכתר (כאן בפירוש ר"י קרא) ובסימן שאלה באתר גלים (כאן).

סעיף שלישי 

בשאלה רטורית (המכונה שם "משפט תמיהה מודגש") נראה שניתן לסמן סימן שאלה (?) או סימן תמיהה (?!): 

למשל:

(9א) איך עלה הדבר על דעתך? 

או: 

(9ב) איך עלה הדבר על דעתך?! 

סעיף רביעי 

צ"ע, מהו הפיסוק הראוי לשאלה רטורית שאינה אלא תוכחה, והיא תמורת משפט כעין זה: "לא היית צריך ל..."  - כגון פסוקים אלו:

(10) בראשית מד, ז: 

וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו לָמָּה יְדַבֵּר אֲדֹנִי כַּדְּבָרִים הָאֵלֶּה חָלִילָה לַעֲבָדֶיךָ מֵעֲשׂוֹת כַּדָּבָר הַזֶּה: 

(11) שמות ב, יג: 

וַיֹּאמֶר לָרָשָׁע לָמָּה תַכֶּה רֵעֶךָ: 

(12) שמות פרק יז, ב-ג: 

א   מַה־תְּרִיבוּן עִמָּדִי 

ב   מַה־תְּנַסּוּן אֶת־יְקֹוָק:

ג    לָמָּה זֶּה הֶעֱלִיתָנוּ מִמִּצְרַיִם

דומני שרבים מסמנים באלה סימן תמיהה (?!)

אך לענ"ד, ראוי לסמן כאן רק סימן קריאה (!)

לתשובתכם אודה, 

אפ"ר