3: היש לבטא הבדל באורך חירק מלא וחסר, למעשה?
אוריאל פרנק
לכן יש לבודד את הדיון כשאין שווא לאחריו, כגון במילה מן לעומת מין.
בהקלטה של משה חבושה ששלחתי, הוא מבחין באיכות התנועה, אך לא באורכה.
אך כפי שהבנתי (מהרי"ח מזרחי) אין הבחנה זו אצל הדייקנים הבבלים שיטתית בכל חירק חסר ומלא, אלא רק במקרים שרוצים ליצור בידול, בגלל המשמעות השונה.
לעומת זאת ,, הנאמ"ן כאן טוען שהם מבחינים באופן ברור באורך החירק.
http://www.hebrewbooks.org/pagefeed/hebrewbooks_org_21293_98.pdf
כט"ס
אפ"ר
'אורך' החיריק משתנה מאליו, אם רק מקפידים על מבטא הדגש החזק הקוטע את החיריק, כגון במילה מִדַּבֵּר, וכן על השוא הנח במילים יהיה/ו יחיה/ו.ובחיריק מלא - ההקפדה צ"ל כבכל התנועות הפתוחות - לא לחוטפם/לבולעם כחטפים, כדרכנו. וכאמרם במסכת ברכות דף מז ע"א: "תנו רבנן: אין עונין לא אמן חטופה". ופירש רש"י: "חטופה - שקורין את האלף בחטף ולא בפתח, ואומר אמן /א' בחטף פתח/ והוא צריך לומר אמן /א' בקמץ/".
מאת: שמי"ם <shom...@gmail.com>
תאריך: 30 בנובמבר 2016 בשעה 12:26
נושא: RE: [רוחב לשון] 2: היש לבטא הבדל באורך חירק מלא וחסר, למעשה?
אל: frank...@gmail.com
ב"ה, כ"ט מר-חשון, ער"ח כסלו, ה'תשע"ז.
קראתי הדיון – בענין רב, ואצרף את המעט שיש בידי:
מאבי ז"ל קבלתי מסורת שמבחינה בין חיריק מלא לחסר –
שכן חיריק מלא, הוא תנועה גדולה, ובמילא מניע את השבא שאחריו,
לעומתו חיריק חסר, הוא תנועה קטנה, ובמילא מניח את השבא שאחריו
[אלא אם יש מתג לפני השבא, כפי הכלל הששי של שבא נע].
ו(לעניות דעתי צריך, אבל ודאי ש)נכון לבטא את ההבדל [שכן הוא משנה את המשמעות,
כפי שבא לידי ביטוי במילה וייראו (העם את ה' [שמות יד, לא]) שמבטאת פחד/יראה,
אל מול ויראו (את צרורות כספיהם [בראשית מב, לה]) שמבטאת ראיה/הבנה].
ואם שגיתי – את"ם.
באיווי חורף בריא וגשום,
הצלחה מופלאה, כל טוב סלה,
ו'תמיד' שמח.
שלמה מאיר מארק
נייד: 054-7619770
From:
rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-lashon@googlegroups.com] On
Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Wednesday, November 30, 2016 11:08 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] 2: היש לבטא הבדל באורך חירק
מלא וחסר, למעשה?
תודה לכל המשיבים.
אפ"ר
בתאריך 30 בנובמבר 2016 בשעה 10:00, מאת Asher Laufer <asher.laufer@mail.huji.ac.il>:
בקיצור:
- תנועות גדולות וקטנות הם חידוש אקדמי שהובילו הקמחיים. לטברנים היו הבדלי משך בין תנועות רגילות לבין חטופות (לאופר, תשס"ט, פרק 15)
- אין לנו אף מסורת שמבחינה בין חיריק מלא לחסר.
בברכה,
אשר לאופר
בתאריך 29 בנובמבר 2016 בשעה 14:24, מאת חנוך ועידית גמליאל <ed...@zahav.net.il>:
עד כמה שאני יודע אין הבדל חי במסורות עדות ישראל בין מה שהקמחיים כינו תנועה גדולה ובין מה שהם כינו תנועה קטנה.
המושגים האלה הם המצאה מוצלחת של הקמחיים, אך אינה משקפת הגייה אותנטית בזמנם.
כידוע נחלקו הדעות אם אצל הטברנים היה הבדל באורך התנועות.
בברכה
חנוך גמליאל
בתאריך 29 בנובמבר 2016 בשעה 12:38, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:
יש בזה משהו, כי ההבדל בין חיריק גדול לקטן (הקיים רק בהברה לא מותאמת, במקורה) שזה בהברה פתוחה וזה בסגורה (במקורה).
בתאריך 29 בנובמבר 2016 בשעה 16:24, מאת שנון <EL...@saad.org.il>:
נראה לי כי אין הבדל ולא צריך להיות הבדל בין חיריק זה לאחר.
באנגליה נהגנו לקרוא חיריק 'מלא' כמו EE במילה BEEN, אך חיריק חסר כמו BIN.
כלומר קצר או ארוך, אך גםבתנועה הארוכה מדגישים Y בסופה.
יש לציין שלא כל חיריק ארוך נקרא ארוך. הסיומת –ים נקרא כמו חיריק קצר.
כאשר הגעתי לארץ, הבנתי שלא היתה שיטה זאת אלא משהו אנגלי בהשפעת השפה המקומית.
אני עדיין מניח שאכן זאת היתה הסיבה לחילוק.
לפי אברהם נפח, ורצוי לבדוק זאת אתו, אין הבדל אמתי בין החיריקים: יש לו שיטה כללית לכל התנועות הארוכות והקצרות.
יתכן שיש אורך לתנועה, אבל אין צורך לשנות את הבעת התנועה בגלל אורכה.
אליהוא
בתאריך 29 בנובמבר 2016 בשעה 14:08, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
יש שאלה כללית אם תנועה גדולה היא באמת ארוכה יותר
מראב"ע המדבר על שבע תנועות לכא' לא משמע כן.
והשאלה אם רד"ק נתכוון לתנועות הנשמעות ארוכות
אליהו
בתאריך 29 בנובמבר 2016 בשעה 11:19, מאת יוסף חיים מזרחי <538...@gmail.com>:
שלום עליכם
כרגע לא עולה בזכורני דבר על זה. אבל זה מסתבר.
מכל מקום, עד כמה שידוע לי העדות החיה בענין זה באה רק במקום שיש שינוי משמעות בין חירק חסר למלא, כמו "וייראו" "מין" וכיוצ"ב, וכדאמרן.
או כאשר חסר יו"ד מהכתוב והבעל קורא היודע אודות חסרון זה, הוא מבליט וממשיך את היו"ד כדי להודיע לציבור על זאת.
יתכן שתמצא אצל ילידי חו"ל שמבדילים בקריאה.
הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 29 בנובמבר 2016 בשעה 10:27
נושא: מדברי הנאמ"ן
אל:
שלום,
מצ"ב צילום מתיקון קוראים אישמ"צ.....
ב. הנאמ"ן הולך בעקבות שו"ת חכם צבי סימן נד דלקמן, וסובר שלמעשה יש לבטא הבדל באורך חירק מלא וחסר.
האם יש מסורת חיה כזו? או שמא זו מסקנה מעשית מתוך התיאוריה מבית מדרשם של המדקדקים הקמחיים?
בתומ"ר
אפ"ר
וכבר בא מעשה לידי בהיותי בק"ק האמבורג שנמצא בפ' משפטים לבנו ייעדנה ביו"ד אחת ולא הנחתי להוציא אחרת אף שמשפטו להיות מלא שהיו"ד שרשית משרש יעד וגם יש חילוק במבטא בין חירק ביו"ד שהוא תנועה גדולה שצריך לקרות החירק בהמשכה כמשפט התנועות הגדולות משא"כ אם הוא חסר שהוא תנועה קטנה עכ"ז להיות שאין ש"צ שלנו ולא אפי' של ארצות אחרות מדקדקים ולא בקיאים בדבר וגם מצינו יודין שרשים שהם חסרים לפעמים כמו וירא ויברח בירמיהו כ"ו כ"א שיו"ד השרש נעלמה ורבים כמוהו הו"ל לענין זה כמו שאר חסירות ויתרות שאין מוציאין אחרת לפי"ד מהרמ"א בהג"ה אבל בכלהו אינך אותיות הניכרות במבטא ודאי בקיאינן ועוד והלא כה"ת כולה שמותיו של הקדוש ברוך הוא וכמ"ש הרמב"ן ז"ל בהקדמתו עיין עליו וכן ספר הזוהר מלא מזה: ס"ד כל הניכר במבטא אף שהאותיות קרובות ממוצא אחד ופירוש אחד להן צריך להוציא אחרת לפי"ד מהרמ"א ז"ל בהג"ה הנלע"ד כתבתי: צבי הירש אשכנזי ס"ט.
--
קיבלת את
ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל,
שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
|
הודעת דוא"ל זו נבדקה לאיתור וירוסים על ידי תוכנת האנטי-וירוס של avast.
|