7 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
אוריאל פרנק
שלום,
למען הסדר הטוב, אם מישהו רוצה לפתוח דיון צדדי, נא לפתוח זאת בהודעה חדשה, עם כותרת מתאימה.
מרוב הסתעפויות לא רואים את מה שקשור ישירות לשאלה שבכותרת.
אני מעתיק כאן את עיקרי הדברים, ומוסיף:
1) ה"זקיפה" שעליה מדבר אדם בן נון בו' של ויזתא היא הארכה מועטה בתנועה (המסומנת בניקוד פתח), ולא הארכה בעיצור (במסומנת ע"י אות ו'), בדיוק כפי הזקיפות שיש בהמשך ההקלטה במילים: לא שלחו את ידם, בא מספר ההרוגים, הרגו היהודים...
הרוצה לשמוע דוגמה של קריאה במסורת תימן שעליה מדבר אדם בן נון, יוכל להאזין כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=-diZg6Zjo2Q40:13
אך בשיטוט מהיר במרשתת מצאתי הקלטות של מסורת תימן שבהן יש הארכה בתנועה של האות ו' ושל האות ז':
https://www.youtube.com/watch?v=6wCDC_wp3R8
35:45
וכמה שיש הארכה רק בתנועה של האות ז:
https://www.youtube.com/watch?v=ZqjuZKFHbOo
36:06
וגם כאן:
https://www.youtube.com/watch?v=y6iYYHmCzps
24:39
וגם כאן:
25:09
2) בקריאה המוקלטת ששלח אליהוא - הפך השווא הנח שביו"ד של ויזתא לשווא נע!
אפ"ר
------------------------------------
מנהג תימן לגעות באות ו', שלא עפ"י כללי המתגים, וכן ציינתי במגילת אסתר שהוצאתי.
געיא היא בדיוק הארכה, והארכה בלבד.הגעיות המסומנות תפקידן לפעמים מוזיקלי לפעמים פונטי או כל סיבה שהיא. אם היתה הארכה היא היתה צריכה להיות מסומנת.גם את"ל שהיה מנהג בבבל להאריך, זה לא היה מנהג א"י והמסורה. ובענייני הקריאה נוהגים כמסורה.מה שאפשר לומר זה שאין במנהג המסורה מסירה כאילו קיים "איסור" להוסיף געיא חדשה מטעם כלשהו, לכן ניתן לשלב מנהג ממקור אחר.אבל בחידושי הריטב"א מסכת מגילה דף טז עמוד ב:
"והא דאמר רבי אלעזר ו"ו דויזתא צריך לממתחיה בזקיפא. יש שפירשו שעושין אותה ארוכה, וזו טעות שהרי אינה כתובה במנין אותיות ארוכות".
הרי שתפס שאין להוסיף על מנייני המסורה.ועוד שלשון חידושי הר"ן מסכת מגילה דף טז עמוד ב:
"צריך להאריך בה בטעם קריאתה ולא יחטוף אותה".
כלומר רק להאריך שלא יהיה חטוף, ולא להאריך כגעיא.ועוד שפירוש זה קשה, כי מורדיא הוא משוט, ומשוט ארוך בצורתו ואינו ענין לאריכות בקריאה. ועוד שהאריכות היא בפתח, ולא בוא"ו.
וכ"כ המ"ב בדעת הי"א - כלשון הר"ן - שלא יחטוף אותה.
הודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 1 במרץ 2017 בשעה 13:59
נושא: Re: 3 הארכה ב'וַיְזָתָא' ?
לעיל נכתב:
המקור איננו המהרי"ל אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,
ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.
אך בספר המנהיג מביא זאת בשם רבנו תם (רבי' יעקב מ"כ) ולא בשם ר' זעירא.
ומנין המקור שכן נהגו בצרפת ובספרד?
והאם המנהג להתיז את הזי"ן קשור לדין זה? ומנין שכך נהגו בקהילות ספרד?
באריכות של "אחד" מפורש שצריך להאריך בדלית עצמה ולא בפתח של החית שלפניה.אבל האם יש כאן איזה מקור מוקדם לפני הגר"ש דבילצקי?
לענין אופן האריכות בוי"ו של 'ויזתא', להלן ממכתב אחד המנויים שנשלח אלי בעבר:
ושמעתי מהרב שריה דבליצקי שליט"א שהאריכות היא בתנועה דהיינו ואאאיזתא ע"כ דבריו.
בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 22:43,
מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
"האם יש מקום לשים געיא
בוי"ו של ויזתא רק כדי לסמן את האריכות?"
- לענ"ד חד-משמעית: לא!
אליהו
בתאריך 28 בפברואר 2017 בשעה 8:02, מאת דוד כוכב <da...@darga.org.il>:
חבושה מאריך בפתח.
הארכה בוא"ו אינה בVכי ואו אינהVאלאW
והארכה בWמסובכת, כי תחילתה בשורוק וסופה הפתח שתחתיה. לכן או שמאריכים לפניה בשורוק: וּוּוּוּוּוּ, או שמבטאים את כולה באיטיות ואז במקום וא"ו יוצא: וּוּוּוּוּוּאאאַאַאַאַאַאַ.
מקור הדין אינו הרא"ש ומה שנדפס בסוגריים שבשו"ע (ר"ן בשם הרא"ש) הוא שיבוש, כי הר"ן לא כתב דבר בשם הרא"ש. והרא"ש הביא דעה זו בתחילה ואח"כ כתב שי"א להאריך בכתיבה. והטור בקיצור פסקי הרא"ש כתב רק להאריך בכתיבת הוי"ו דויזתא, כדרכו לפסוק ברא"ש כלישנא בתרא, וגם בטור הביא זאת בהלכות הכתיבה.
בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 21:27, מאת Elihu Shannon <sha...@saad.org.il>:
המקור איננו המהרי"ל
אלא הרא"ש, שכתב להאריך בנגינת ויזתא,
ותלמיד המהרי"ל, ר' זלמן, העיד שרבו האריך בנשימה ו' דויזתא כשהיה קורא.
הדבר מובא בשם ר' זעירא בספר המנהיג, וכן נהגו בצרפת ובספרד, והוא מקובל עד היום
בקהלות אשכנז רבות.
לעומת זה, ר' אברהם מקשטיל כתב במחזור רומא להתיז את הז', וכן נוהגים בקהלות ספרד.
אף אני נוהג כן, ותוכלו לשמוע פה:
http://www1.saad.org.il/elihu/esther/13.mp3
כמובן אפשר למצא עוד כשלושה עשר קטעים 'מיוחדים' ועוד מקורות וקריאות במנגינות
שונות באתר:
http://www1.saad.org.il/elihu/esther/esther.html
בספר מקראי קודש [כרך מגלת אסתר וקריאתה] תמצאו גם מקורות ומנהגים רבים וגם תווים:
ספר טוב ללימוד.
לענ"ד במגילה לא נורא אם סוטים קצת מן המנגינה הנכונה, כי צריך גם להרבות
שמחה, שלא תמיד באה מדקדוקים.
פורים שמח
אליהוא
האם מי שמאריך, מאריך בעיצור ו' (כאילו יש דגש חזק) או בתנועה (כאילו יש געיא לאחר הפתח)?
וההארכה ב-וי''ו היא רק ב-vvvvvvv -ולא בתנועת ה-a, שלאחריה!כי אם אתה ''גועה'' את ה''פתח'', לאבוי''ו הארכת אלא בתנועה שלאחריו,וזה בוודאי לא מה שאמרו חז''ל.נא להפיץ.העמי''דפראהא תע''א
עדיין על משמרתי אעמודה, שלפי שאין כאן במציאות געיא דקדוקית, הרוצה להבליט את האות השוואית לבל תבלע בשעטת הקורא, אלא הוראת חז"ל למתוח, להאריך, להסב תשומת לב (הפרט האחרון, בודאי שאינו בגעיות הרגילות), לא שתו כאן המסרנים געיא, אלא מסרו לנו תורה שבעל-פה.
בברכה נאמנה,
מ. ג.
דגש חזק שונה מסתם הארכה, אולי זה דומה מעט להארכה במתג.אך איך שלא יהיה, אם הארכה זו אינה ע"פ כללי ההטעמה אלא הארכה משום רמז כלשהו, אינה ענין לבעלי המסורה, ובדיוק כשם שבעלי המסורה אינם מוסרים על מנהגים אחרים בקריאת התורה, בדיוק כך אינם מוסרים על מנהג זה בקריאת התורה שאינו קושר להטעמה אלא בא משום רמז כלשהו.לא ברור מדוע אתה מתעקש לא להבין דבר כה פשוט.
לפי מה שאני מבין, "להאריך בהגיית ו" זהה להארכה באות שמסומנת בדגש חזק, וקצת דומה להארכה בתנועה בגלל שמסומן מתג ליד ניקוד.אם הבנה זו נכונה - אז זה היה צריך להיות מסומן.
שוב, הם לא געו, אך יתכן שבקריאתם אכן האריכו בקריאה ע"פ דרש חז"ל.אני לא מבין כלל את נסיון ההקבלה שלך, זה בערך כמו שתגיד שאין להרים את הקול בפסוק 'בלילה ההוא נדדה שנת המלך' כיון שבעלי המסורה לא מסרו זאת.מה הקשר בין מפעלם של בעלי המסורה לבין מנהגים שונים בקריאה שאינם קשורים לכללי הניקוד וההטעמה?
אם חכמי המסורה לא געו, ברור שיש לנהוג כמותם.כ"טאבתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 16:14, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:שוב אתה חוזר על דבריך ולא מתייחס לטענתי.חכמי המסורה לא געו, כי אכן ע"פ כללי ההטעמה אין כאן געיא, אלא שחז"ל אמרו שיש להאריך בקריאת הוי"ו (לדעת חלק מהראשונים) משום רמז מסויים, ולא בגלל שיש שם געיא ע"פ כללי ההטעמה, ומשום כך גם חכמי המסורה לא סימנו זאת, כיון שתפקידם להורות על ההטעמה ועל הניקוד, ולא על מנהגים שונים בקריאה מחמת רמזים וטעמים מעין אלו.נסיון ההקבלה כאן בין תפקידם של חכמי המסורה לבין הארכה ע"פ דרש מסויים, אינה במקומה, ואין ענינם של חכמי המסורה להידרש לדרשים ומנהגי רמזים כלל.בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 15:57, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:--לו חכמי המסורה געו -- היו מוסרים זאת, ומסמנים זאת.ואת"ל שזהו הפירוש בבבלי, הרי ההכרעה בקריאה צריכה להיות ככל מחלוקת בין המסורה לבין התלמוד הבבלי, שקי"ל שקוראים לפי מסורה דידן.הצב"י אפ"רבתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:48, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:לגבי ויזתא, אין שום ראיה מנוסח המסורה, כי אין הכוונה להארכה משום כללי הדקדוק או הטעמים, אלא הכוונה להארכה בקריאה משום רמז מסויים, ואינו ענין כלל לכללי הניקוד והטעמים, ולכן ברור שאינו קשור לבעלי המסורה והם לא אמורים להעיר על זה.אני הקטן מתפלא מה"ראיה" כי אכן אין כאן מקום לגעיא דקדוקית, אלא לִגְעִיָּה סמלית, מדינא דגמרא, ולא סתם מנהג שחודש בדורות מאוחרים.
אני הקטן אכן גועה (כפי שגועים במתג/געיא, ובהארכה) בו' דויזתא ככתוב וכמנהג, וכך קבלתי ממו"ר הגה"צ רבי יהודה מדז'יקוב זצ"ל.
בברכה,
מ. ג.בתאריך 27 בפברואר 2017 בשעה 13:35, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:שלום,ראו בקובץ המצו"ב כמה הערות שהוספתי, והנה החשובה שבהן בנוגע לקריאת 'וַיְזָתָא':לענ"ד יותר מתאים לכתוב כך:ורוב ישראל לא נהגו כמהרי"ל. ונראה טעמם, שהולכים על פי נוסח המסורה שלא סימנו שום סימן, לא מתג (/געיא/מעמיד) ולא דגש, שיורה על הארכה בו' זו.לכן, אע"פ שהמאריך יש לו אילנות גדולים להיתלות בהם, הנח להם לישראל, אם אינם נביאים הם בני נביאים הם.חודש טובאפ"רהודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 27 בפברואר 2017 בשעה 9:39
נושא: קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר
אל:מצורף בזה קונטרס תורת הקורא על מגילת אסתר (קונטרס תשע"ו בתוספת כמה תיקונים והוספות).אנו שמחים לבשר שהתחלנו בעז"ה במלאכת עריכת וסידור חיבור 'תורת הקורא' לדפוס.
בהזדמנות זו אנו פונים ומבקשים שוב מכל מי שנהנה מהגליונות ורוצה לסייע בהוצאת הספר, לפנות אלינו בהקדם כדי שנוכל להשלים את המלאכה.
כל סכום יתקבל בברכה ויעזור ויקדם את הוצאת הספר.
בברכת התורה
מכון טעמי תורה