6: ו' התימה + קובץ תמיהות בתחפושת

16 views

Skip to first unread message

אוריאל פרנק‎

unread,

Sep 6, 2016, 8:27:14 AM9/6/16

to Jacob Jacobowitz

ייש"כ.

אבל, האם יש הבדל בין:

אמר ליה: ולא סבר לה מר להא דאמר רבי יוחנן... ?! ברכות דף כח עמוד ב

לבין 19 מקרים כגון זה, בלי וי"ו:

א"ל: לא סבר לה מר להא דרבא, דאמר רבא... ?! נדה דף סו עמוד א

הוא אשר כתבתי לעיל, שבדוגמאות שהביא סוקולוף, כגון מה שהביא כעת רי"י, אין הכרח שהאות ו' היא המביעה את השאלה הרטורית, אלא מדובר ב"שאלות בתחפושת", כלומר, ללא ציין של שאלה.

מצ"ב קובץ ששלחתי בעבר.

בברכה,

אפ"ר

בתאריך 6 בספטמבר 2016 בשעה 13:55, מאת Jacob Jacobowitz <jaco...@gmail.com>:

ב"ה

וא"ו התמה למהדרין!

"וסבר רבי ישמעאל מיצוי חטאת העוף מעכב? והתנא דבי רבי ישמעאל: (ויקרא ה) והנשאר בדם ימצה. והנשאר ימצה, ושאינו נשאר לא ימצה! תרי תנאי ואליבא דרבי ישמעאל".

קיים עשרות פעמים בבבלי

בתאריך 6 בספטמבר 2016 בשעה 13:33, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

הודעה שהועברה
מאת: Yochanan Breuer <yochanan.breuer@mail.huji.ac.il>
תאריך: 6 בספטמבר 2016 בשעה 13:20
נושא: Re: ו' התימה

שנים רבות יש לי תחושה חזקה שאכן הווי"ו מביעה תמיהה, בעיקר בבבלי. חשבתי לבדוק זאת באופן מסודר ולא הגעתי לכך, לכן אין לי חומר ואין לי נתונים.
מכל מקום "וכי" של לשון חז"ל יש בה כדי להוכיח זאת. והיקרות אחת במקרא הנתונה למעשה בחילוף נוסח אינה מעלה ואינה מורידה. פרטים תמוהים וחריגים יחידאיים יש במקרא יותר משיש בו דברים הנשמעים לכלל, ולדעתי אין ללמוד מלשון המקרא אלא מדברים החוזרים כמה פעמים ולא ממקרה אחד.

בתאריך 6 בספטמבר 2016 בשעה 12:55, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
1. ומה בל"ח? ומה בבבלי?

2. לא ברורה לי לגמרי כוונת הרד"ק שציטטתי ("שידמה ענין תמיהה").

3. הנה מקור דומה למה שמובא לקמן בסגול.
ר' צדוק הכהן מלובלין - אור זרוע לצדיק שימושי האותיות א"ב עמוד לז
אות ו:
א) וי"ו העיטוף והחיבור, אם שם לשם כלוי ויהודה כסף וזהב. אם פעל לפעל, נשמרת ועשית.
ב) כטעם או המחלק, מכה אביו ואמו (שמות כ"א, ט"ו).
ג) כטעם אם, וצמית והלכת (רות ב', ט'), ואמרתם במה (מלאכי א', ב').
ד) כטעם אף על פי כן, ויכינו בקיץ (משלי ל', כ"ה), ולא ישמרנו (שמות כ"א, כ"ט).
ה) כטעם אז לתשובת התנאי, אם בחוקותי תלכו ונתתי (ויקרא כ"ו, ג'), אם נקבה תלד וטמאה (שם י"ב, ה').
ו) כטעם אז במשפט המצטרף, נח בן שש מאות שנה והמבול (בראשית ז', ו'), השמש יצא על הארץ ולוט בא (שם י"ט, כ"ג):

אפ"ר

הודעה שהועברה
מאת: יהושע בוך <yeb...@walla.co.il>
תאריך: 6 בספטמבר 2016 בשעה 10:15
נושא: RE: ו' התימה
אל: אוריאל פרנק ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬
בירושלמי ובמדרשי האגדה הא"י, וי"ו בראש משפט היא פעמים רבות סימן למשפט תמיהה או לשאלה רטורית. וי"ו זו מבדילה בין משפט חיווי לבין משפט תמיהה. הוי"ו היא תחליף למילות שאלה כמו "האם", "וכי" וכיו"ב.

הודעה שהועברה
מאת: Yuval Shilony <shil...@gmail.com>
תאריך: 6 בספטמבר 2016 בשעה 10:30
נושא: Re: [רוחב לשון] ו' התימה

הגר"א ב"פרוש ודקדוק על התורה" על ו' החבור הראשונה - ואת הארץ - מחלק את סוגיה כדלהלן:

וְאֵ֥ת                       הַו' הוּא ו' הַחִבּוּר וְאַגַּב זֶה אֲבָאֵר כָּל דִּינֵי ו' הַשִּׁמּוּשׁ כִּי הַו' מְשַׁמֵּשׁ שְׁלוֹשָׁה שִׁמּוּשִׁים:
א. ו' הַחִבּוּר בֵּין תֵּבוֹת נִפְרָדוֹת דְּהַיְנוּ שֵׁם לְשֵׁם, פֹּעַל לְפֹעַל, מִלָּה לְמִלָּה וּמַאֲמָר לְמַאֲמָר
ב. ו' הַמְּהַפֵּךְ וּבְתוֹכוֹ יֵשׁ שְׁנֵי מִינֵי ו' הַהִפּוּךְ: מֵעָבָר לֶעָתִיד וּמֵעָתִיד לְעָבָר
ג. ו' הַהַתְחָלָה
וּבְתוֹךְ ו' הַחִבּוּר נִכְלָלִים כַּמָּה וָוִים כְּמוֹ:
ו' הַחִלּוּק -       כְּמוֹ וּמַכֵּ֥ה אָבִ֛יו וְאִמּ֖וֹ (שמות כא טו).
ו' אָז -           כְּמוֹ אִם־בְּחֻקֹּתַ֖י תֵּלֵ֑כוּ וגו' וְנָֽתַתִּ֥י גִשְׁמֵיכֶ֖ם בְּעִתָּ֑ם וגו' (ויקרא כו ג-ד).
ו' אֲבָל -         כְּמוֹ כִּ֤י ׀ כָּל־אֱלֹהֵ֣י הָֽעַמִּ֣ים אֱלִילִ֑ים וה' שָׁמַ֥יִם עָשָֽׂה (תְּהִלִּים צו ה)
ו' הַטַּעַם -        כְּמוֹ וְלֹ֤א יַרְבֶּה־לּוֹ֙ נָשִׁ֔ים וְלֹ֥א יָס֖וּר לְבָב֑וֹ (דברים יז יז)
ו' הַדִּמְיוֹן -       כְּמוֹ מַ֣יִם קָ֭רִים עַל־נֶ֣פֶשׁ עֲיֵפָ֑ה וּשְׁמוּעָ֥ה ט֝וֹבָ֗ה מֵאֶ֥רֶץ מֶרְחָֽק (משלי כה
                  כה) וְכֵן בְּרֹב כָּל סֵפֶר מֹשְׁלֵי דִּכְוָתֵיהּ
ו' אַף עַל פִּי כֵן - כְּמוֹ אַרְבָּ֣עָה הֵ֭ם קְטַנֵּי־אָ֑רֶץ וְ֝הֵ֗מָּה חֲכָמִ֥ים מְחֻכָּמִֽים (משלי כד כד) וְכֵן
                  כָּל אוֹתָהּ פָּרָשָׁה דִּכְוָותֵיהּ
אמנם אין ביניהן ו' התימה אך לא ימנע שבלשון חכמים נוספה כזאת. הדוגמה שמביא בוך בפרושו המצוין שם בע' 70 סבירה אם מקבלים את תקון הגרסה שמציע.

2016-09-06 1:03 GMT+03:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
1. כאן מוזכר המונח "וי"ו התימה".
ואני תמיה: מנלן שיש כזה דבר?

2. כיו"ב כתוב במילון הארמית הבבלית של פרו' סוקולוף, עמ' 394, שיש ו' כפתיח לשאלה, אך הדוגמאות שמביא לא שכנעו אותי.
למשל, הביא דוגמאות של "ומי...?!" - אך מנלן שהתמיהה נובעת מהאות ו', ולא מהמילה "מי"?!

בדוגמאות אחרות שהביא, אין הכרח שהאות ו' היא המביעה את השאלה הרטורית, אלא מדובר ב"שאלות בתחפושת", כלומר, ללא ציין של שאלה.

3. צ"ע אם בצירוף "וכי..." מה שמביע את משמעות השאלה - זו הו', או המילה כי [=כלום?! האם?!]?
כבר במקרא מצאנו "כי" ללא ו' באותה הוראה של "וכי".
השוה:
1. מלכים ב פרק יח פסוק לד
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי:
2. ישעיהו פרק לו פסוק יט
אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוָיִם וְכִי־הִצִּילוּ אֶת־שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי:
רד"ק מלכים ב פרק יח פסוק לד
כי הצילו את שומרון מידי - בתמיה וכי ה' אלהיכם שאתם בוטחי' בו הצילו את שומרון מידי שתחשבו שיציל את ירושל' מידי וכן הוא אומר בישעיה וכי הצילו בוי"ו שידמה ענין תמיהה וי"מ וכי הצילו העגלים את שמרון מידי:

--