תקבולת לעומת טעמים בשירת בלק

26 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Jun 20, 2021, 4:28:52 PM6/20/21
to


---------- Forwarded message ---------
מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>  

מאת: Aharon Gal <gal...@aol.com>
‪Date: יום א׳, 20 ביוני 2021 ב-17:29‬
‪Subject: תקבולת לעומת טעמים בשירת בלק‬
To: Aharon Gal <gal...@aol.com>


מעניין לראות בשירת בלק את ההבדלים בין התקבולת לפיסוק הטעמים:

הטעמים: ״מִן־אֲ֠רָם יַנְחֵ֨נִי בָלָ֤ק מֶֽלֶךְ־מוֹאָב֙ / מֵֽהַרְרֵי־קֶ֔דֶם.״
תקבולת: ״מִן אֲרָם יַנְחֵנִי בָלָק / מֶלֶךְ מוֹאָב מֵהַרְרֵי קֶדֶם.״

בשירתו ״יעקב״ ו״ישראל״ מופיעים בשתי צלעות שונות כמו:
״לֹֽא־הִבִּ֥יט אָ֨וֶן֙ בְּיַעֲקֹ֔ב / וְלֹא־רָאָ֥ה עָמָ֖ל בְּיִשְׂרָאֵ֑ל״
״מַה־טֹּ֥בוּ אֹהָלֶ֖יךָ יַעֲקֹ֑ב / מִשְׁכְּנֹתֶ֖יךָ יִשְׂרָאֵֽל״
״כִּ֤י לֹא־נַ֨חַשׁ֙ בְּיַעֲקֹ֔ב / וְלֹא־קֶ֖סֶם בְּיִשְׂרָאֵ֑ל״
שכן המילה ״ישראל״ היא מקבילתה של ״יעקב״. 

אך במשפט הבא:
״כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל / מַה־פָּ֖עַל אֵֽל:״
״יעקב״ ו״ישראל״ מופיעות באותו צד של המשוואה.
מדוע שתי מלים מקבילות באותה צלע?
מבנה תקבולת המתבקש הוא:
״כָּעֵת יֵאָמֵר לְיַעֲקֹב / וּלְיִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל אֵל:״

וכן גם:
״הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם / וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א״.
״ארי״ במקרא״ הוא מקבילו של ״לביא״, ולכן כל אחד מהם הוא בצלע אחרת בתקבולת.
כמו גם במקומות אחרים במקרא:
״שִׁנָּיו֙ שִׁנֵּ֣י אַרְיֵ֔ה / וּֽמְתַלְּע֥וֹת לָבִ֖יא לֽוֹ״ (יואל א:ו)
וגם
״שְׁאָגָ֥ה ל֖וֹ כַּלָּבִ֑יא / יִשְׁאַ֨ג כַּכְּפִירִ֤ים״ (ישיעהו ה:כט)

אולם:
״כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא / מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ״
הייתי מצפה לעקביות, ושהתקבולת תהיה:
״כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י / וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ״

כי מה הטעם לציין שני עצמים זהים באותה צלע? 

ואכן תרגום ירושלמי מתרגם כתקבולת:
״כְּאַרְיָא שַׁרְיָן , וּכְאַרְיוּתָא מִתְגַבְּרִין״


שבוע טוב,

אהרן



--
צבי שביט (שטרן)
050-5918412
בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il
בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il
בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il

--
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "יהדות".
אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידיך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
לתגובות או לביטול המנוי בקבוצה, שלח דוא"ל לצבי שביט zvi...@gmail.com.
---
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'יהדות' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל yahadutt+u...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/yahadutt/CADCy7adxRmJX3tMXZe-CB7Qa1LV6B9sqEdPsUAfmRrmWkQOBJA%40mail.gmail.com.

אוריאל פרנק

unread,
Jun 21, 2021, 8:45:51 AM6/21/21
to
ביום שני, 21 ביוני 2021, 00:23:05 GMT‎+3‎,‏ Simcha Kogut<sko...@mail.huji.ac.il>‏ כתב:
על פיסוק הטעמים בפסוקים שיש בהם תקבולת קראו בספרי, "המקרא בין טעמים לפרשנות", עמ' 70 - 73 [שם גם דיון באחד הפסוקים שהועלה כאן, במ' כג, ז], 94.
שמחה קוגוט


---------- Forwarded message ---------
מאת: kammon <kam...@netvision.net.il>
‪Date: יום ב׳, 21 ביוני 2021 ב-14:55

אכן, זו תופעה הקיימת גם במקומות אחרים במקרא. כך גם בפסוק המקביל בברכות יעקב (בר' מט 9). על פי הטעמים: "כרע רבץ כאריה וכלביא / מי יקימנו", כשהתקבולת היא: "כרע רבץ כאריה / וכלביא מי יקימנו".

קשה לומר שבעלי הטעמים לא הכירו את התקבולת כסממן הבולט ביותר של השירה המקראית, שהרי בדרך כלל ישנה התאמה בין הטעמים לתקבולת. אך טעמם של בעלי הטעמים כאן, מי ידענו?

אוריאל פרנק

unread,
Jun 26, 2021, 7:01:32 PM6/26/21
to

---------- Forwarded message ---------
מאת: יובל וייס <yuvv...@gmail.com>
‪Date: יום ה׳, 24 ביוני 2021 ב-23:58 


בהמשך לדברי פרופ' קוגוט (המחלק בספרו בין סוגי תקבולות על פי ההשלמה הנדרשת בין צלעות התקבולת) אציין כי ככל שההשלמה הנדרשת בין הצלעות משמעותית יותר, כך נתקשה יותר ויותר לראות את הפסוק כתקבולת.
כדי להבהיר את טענתי אפתח בדוגמה פשוטה מן ההפטרה של השבת. ההפטרה, מספר מיכה, מלאה בתקבולות, ואין בעלי הטעמים מחמיצים אותן. אך פסוק אחד לכאורה ניתן היה להידרש אחרת:
וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ מִקִּרְבֶּ֑ךָ (מיכה ה' יב)
האם יוכל מישהו לטעון כי מדובר כאן בתקבולת? הרי נוכל לכאורה לדרוש --- וְהִכְרַתִּ֧י פְסִילֶ֛יךָ [מתוכך] / וּמַצֵּבוֹתֶ֖יךָ [אכרית] מִקִּרְבֶּ֑ךָ --- ומכך להקשות על חלוקת הטעמים. אולם דומה כי ברור לכל כי כלל אין כאן תקבולת אלא משפט אחד, ובו "פסיליך ומצבותיך" הם שני מושאים (או מושא כולל). לעומת זאת נשים לב כי אילו רק אחת מן ההשלמות הייתה נדרשת, אכן הייתה זו תקבולת.

כך הדבר לדעתי גם בשנים מן הפסוקים שצוינו בשאלה.
הבנה של תקבולת בפסוק ״כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל מַה־פָּ֖עַל אֵֽל״ דורשת ללמדו כך: כָּעֵ֗ת יֵאָמֵ֤ר לְיַעֲקֹב֙ [מה גדולה פעולת ה']  /  וּלְיִשְׂרָאֵ֔ל [ייאמר כעת] מַה־פָּ֖עַל אֵֽל.
ההשלמה הכפולה קשה, ומה גם שההשלמה במחצית הראשונה – השלמה של הפסוקית המושאית כולה – אינה סבירה. לדעתי סבירה יותר חלוקת הטעמים, כמשפט אחד, מאשר דרשת הפסוק כתקבולת בת שני משפטים.

באופן דומה אני מתקשה לראות תקבולת בפסוק "כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י וּכְלָבִ֖יא מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ". אם מדובר בתקבולת, הרי היא כזו: כָּרַ֨ע שָׁכַ֧ב כַּאֲרִ֛י [ועל כן קשה להקימו] / וּכְלָבִ֖יא [אשר רבץ] מִ֣י יְקִימֶ֑נּוּ.
בשתי המחציות ההשלמה שנדרשת היא משמעותית מאד. אף צלע אינה מובנת כשלעצמה. למשל, משפט כמו "מי יקימנו כלביא" הוא חסר משמעות ללא העובדה שהלביא רובץ, ואם כן העיקר חסר מן הספר. ההשלמה הכפולה מצלע לצלע קשה. מצד שני, מבחינה תחבירית ישנה כאן חלוקה ברורה מאד לשני משפטים נפרדים בעלי נושאים שונים, והיא תומכת בחלוקה של הטעמים, ולא בכך שמדובר בתקבולת.

בשני הפסוקים הללו הדרך התחבירית הפשוטה היא ראיית האיבר החוזר כחלק כולל, וזוהי בדיוק חלוקת הטעמים. אמנם, יש לדון מה בין יעקב לבין ישראל ומה בין ארי ללביא, וזאת דרך פרשנית דומה לזו שהראה פרופ' קוגוט לגבי "למה תשיב ידך וימינך מקרב חיקך כלה" (תהלים עד יא), על פי פירוש האבן עזרא ("המקרא בין טעמים לפרשנות" עמ' 94).

בברכה,

יובל וייס




 


‫בתאריך יום ב׳, 21 ביוני 2021 ב-17:30 מאת גנוט <‪al...@inter.net.il‬‏>:‬

לענ"ד החלוקה אינה כרע רבץ כאריה וכלביא / מי יקימנו אלא ככל שירי המקרא  קיים כאן כפל לשון של 2 הצלעות, בהשמטת פרט א' מצלע א ופרט ב מצלע ב, ועל הקוראים להבין מהו המשפט השלם המקורי אותו חפץ המשורר להביע.

גם בענייננו, שיעור הפסוק הוא כך: כרע כאריה / [מי יעמידנו]

                                         כלביא רבץ / מי יקימנו

וכן הוא בכל התנ"ך, בשירות מסוג זה. תן לחכם ויחכם עוד

 

בברכת קיץ בריא, שקט, רגוע ושלו,

מ.       ג..


---------- Forwarded message ---------
מאת: Aharon Gal <gal...@aol.com>
‪Date: יום ב׳, 21 ביוני 2021 ב-20:21 
To: Simcha Kogut <sko...@mail.huji.ac.il> 


תודה רבה !
עיינתי עכשיו בדפים שהזכרת.  אקרא אותם אחר כך בצורה עמוקה יותר.

הזכרת בספרך את ג’ימס קוגל. חלק מהדברים שהזכרתי מבוססים על ספרו, וכן על מאמרו של ד״ר שמעון גרטי.

(בשבוע שעבר כתבתי על ״שירת דבורה״.  העתקתי לכאן.)

בהזדמנות זו אני רוצה להודות לך על העזרה רבה שנתת לי בתשובותיך על שאלותי.


בכבוד רב,

אהרן כל

אחד האמצעים הספרותיים בשירת דבורה הוא התקבולת החוזרת:
״בִּימֵ֞י שַׁמְגַּ֤ר בֶּן־עֲנָת֙ - בִּימֵ֣י יָעֵ֔ל…״ 
״עַ֤ד שַׁקַּ֨מְתִּי֙ דְּבוֹרָ֔ה - שַׁקַּ֥מְתִּי אֵ֖ם בְּיִשְׂרָאֵֽל״ 
״עוּרִ֤י עוּרִי֙ דְּבוֹרָ֔ה - ע֥וּרִי ע֖וּרִי דַּבְּרִי־שִׁ֑יר״ 

אם כך, הייתי מצפה שגם בפסוק הבא אראה תקבולת חוזרת:
״מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ הַכּֽוֹכָבִים֙ - מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ ...״ 
אלא שהטעמים הטעימו אחרת:
מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ,  הַכּֽוֹכָבִים֙ מִמְּסִלּוֹתָ֔ם נִלְחֲמ֖וּ עִם־סִיסְרָֽא׃״
כביכול הכוכבים נלחמו - זה רק באיבר השני. אך באיבר הראשון לא הכוכבים לחמו בהם, אלא צבאות השם.
כפי שכותב רש״י: ״ואף הקדוש ברוך הוא שלח בם צבאיו שאינם רוצים שום שכר״ (ואין אני מניח ש״צבאיו״ הכוונה ״הכוכבים״)

אך בגמרא (פסחים, מועד קטן, ועוד) ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים״ - בהתאם לתקבולת.

על מבנה שירת דבורה נאמר:
״ר׳ זעירא ר' ירמיה בשם רב אמר שירת הים ושירת דבורה נכתבות אריח על גבי לבינה ולבינה על גבי אריח״ (מסכת סופרים)
״מִן־שָׁמַ֖יִם נִלְחָ֑מוּ״ היא פרשה סתומה. כך שיש התאמה בינה לבין הטעמים,
אך יש בזה ניגוד לכתיבת הפסוק כתקבולת חוזרת,  וגם אין בזה התאמה (נמנעתי מלהשתמש במילה ״מחלוקת״) לבין מה שנכתב בגמרא, שם כמשפט רציף ״מִן שָׁמַיִם נִלְחָמוּ הַכּוֹכָבִים״

מדוע כך פירשו בגמרא?  הרי גם למי שגורס שטעמי המקרא נכתבו אחרי חתימת הגמרא, הרי שמבנה שירת דבורה ודאי  היה ידוע להם.

אוריאל פרנק

unread,
Jun 27, 2021, 9:48:45 AM6/27/21
to

מאת: שלמה ש. <shins...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 27 ביוני 2021 ב-10:47‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] 3 תקבולת לעומת טעמים בשירת בלק‬
To: <frank...@gmail.com>


2 הערות בעקבות הדברים שנאמרו כאן.

א. הנה פסוק נוסף המראה שזהו אכן שקלול עדין בין התקבולת המתבקשת לבין הצורך בהשלמות. 

הֶן־עָם֙ כְּלָבִ֣יא יָק֔וּם וְכַאֲרִ֖י יִתְנַשָּׂ֑א לֹ֤א יִשְׁכַּב֙ עַד־יֹ֣אכַל טֶ֔רֶף וְדַם־חֲלָלִ֖ים יִשְׁתֶּֽה: (במדבר פרק כג פסוק כד)

לא ישכב עד יאכל טרף - ו(-לא ישכב עד) דם חללים ישתה. ובכל זאת הטעמים מעמידים את דם חללים ישתה לחוד, מה שעלול להתפרש כאילו אינו חלק מה'לא ישכב'.

ב. ולגבי 'מי יקימנו', זה גם תלוי בפרשנות לפסוק, האם יש משמעות לעצם האמירה ש'כרע שכב כארי'? אם הוא נשכב במה מתבטאת היותו ארי? מהו ה'מסר' בכך שכרע שכב כארי?

והנה הפסוק הרי מחובר לחלקו השני הפונה לישראל ואומר 'מברכיך ברוך ואורריך ארור', ובבכור שור: כרע שכב כארי – שהכל יריאים להקימו פן יפגע בהם. מברכיך ברוך ואורריך ארור – כלומר: שוטה היה מי שרוצה לקללך, שהרי הוא מקולל, ועל בלק אמר שהיה רוצה לקללם. ע"כ. מעתה נראה שכל הכוונה גם בתחילת הפסוק היא לומר לבלק שגם כש'שכב' (כלומר 'והוא יושב למולי') עדיף לנו לא להקים אותו, וגם לא אסתכן בלקלל אותו - כי אורריך ארור. וזה פשר החיבור בין שני חלקי הפסוק.

אם זה כך, כמובן שאין משמעות ל'כרע שכב כארי' ללא הסיומת של 'מי יקימנו', והחיבור בין הארי ללביא - מי יפרידנו?

בברכה


---------- Forwarded message ---------
מאת: kammon <kam...@netvision.net.il>
‪Date: יום א׳, 27 ביוני 2021 ב-14:56‬
‪Subject: RE: [רוחב לשון] 3 תקבולת לעומת טעמים בשירת בלק‬
To: <frank...@gmail.com>


תגובה ליובל וייס:

 

במקרים רבים ההשלמה הנדרשת בין שתי צלעות התקבולת היא משמעותית, אבל זה בדיוק אופיה של התקבולת!

כך למשל: ידע שור קונהו / וחמור אבוס בעליו (ישעיהו א 3). האם ההשלמה "וחמור [ידע] אבוס בעליו" אינה משמעותית, שאפשר להגיד עליה: עיקר חסר מן הספר?! אפשר ואפשר, ואף על פי כן התקבולת במקומה עומדת!

התקבולת בנויה על כך שהקורא (ובמקור: השומע) משלים בעצמו, מתוך ההיגיון התחבירי והדקדוקי, את החסר בשתי צלעות התקבולת, אפילו אם מדובר בחלק מהותי של הצלע, וכך מבין את המסר.

 

אליעזר כמוֹן   

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwGzE%3DHuUAb4%2BDUO-1yRGyM3SO0OTVF2oP%2BKtU9vBBH4bg%40mail.gmail.com.

Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages