Fw: סיומת -וס בשמות יווניים

[Uriel Frank]

עיין בשילוט הרחוב בשכונת גבעת שאול...

----- Original Message -----

From: אשר ירבלום

To: uriel ; eliyahu levin

Sent: Monday, August 01, 2011 8:05 PM

אונקלוּס או אונקלוֹס?

[Uriel Frank]

יישר כח!!!

----- Original Message -----

From: za13

To: midushy

Cc: u-f...@neto.bezeqint.net ; eliy...@gmail.com

Sent: Tuesday, August 02, 2011 8:45 PM

Subject: Re: סיומת -וס בשמות יווניים

רבי מיכאל יצ"ו, שלום רב וישע יקרב!

מה שאיני יודע איני יודע, אך אם מדובר על יחסות, אכתוב לך שני חידושים יפים המיוסדים

על הבנת עניין ה'יחסות', הקיימות בכמה שפות אבל לא בלשה"ק. ואולי כבר כתבתים לך?

לגבי הברכה על השחיטה, כתב הר"ב הפרי חדש, על בעיה שהיתה בירושלים. כדי שאפשר יהיה לקיים מערכת שחיטה יהודית כשרה, חייבת להיות אפשרות למכור את הטריפות לערבים.

הערבים משתמשים בשחיטה היהודית, ולאו דווקא כשרה, אבל דרושים שני תנאים לכך,

שתיאמר הברכה המוסלמית על השחיטה תיכף לשחיטה ממש בלא שום הפסק, ושהשוחט יהיה בן אברהם אע"ה. על השוחט להוכיח, בעזרת אישור של ראש הדת היהודית שהוא בן אברהם. מתעוררת השאלה האם אין הפסק באמירת הברכה המוסלמית לברכה שאנו מברכים על השחיטה. מייעץ הר"ב הפר"ח, שישחטו בתחילת היום עוף כהלכה, ויכוונו להוציא את כל השחיטות שייעשו בהמשך היום. נוסח הברכה המוסלמית שמצטט הר"ב הפ"ח הוא 'אללהואכבאר'.

העיר עליו הר"ב פרי תואר, על כשרות הברכה המוסלמית, ושמא יש בה חשש לשיתוף כלומר שהוא חשב שאולי פירושה הוא 'אללה' = הא-ל, וואכבאר = והגדול, שזה אולי מכוון על מוחמד. ואם תאמר שהר"ב הפר"ח ידע ערבית וידע שאין בזה חשש, אומר הר"ב הפ"ת, אני יודע שהיה מליוורנו וממילא לא ידע ערבית [וקשה, הלוא הוא חי בירושלים, האם לא יכול היה לברר אצל יהודי ירושלים דוברי ערבית, פירושה של המלה, והלוא משפחת אשתו הייתה ירושלמית, וקרוביה וחבריו בבית המדרש, וראה מאמרי על ישיבות ירושלים ב'שלם'].

באמת מסתבר שדווקא הר"ב הפר"ח מליוורנו ידע היטב את הלשון הערבי, ואילו דווקא הר"ב הפ"ת ממרוקו ידע אולי ערבית מדוברת אבל לא את כללי הדקדוק הערבי [גם אני איני בקי בערבי, וחידוש זה נתחדש לי בשנה שבה למדתי קורס ערבית למתחילים של פרופ' גושן-גוטשטיין ועוזרו]. 

מסתבר שגם בערבית יש יחסות, ושם העצם משתנה לפי מצבו במשפט. בשם הא-ל יש שלוש צורות: בסיומת של קמץ, והוא אללה (ה'ל' השניה קמוצה), בסיומת של חיריק, והוא 

אללהי (ה'ל' השניה קמוצה ואחריה חיריק, וכן הוא בנוסח הברכה הנפוצה שמקורה בתפילה השגורה ביותר אצל המוסלמים, והיא ההקדמה לקוראן: 'ביסמילאהי רחמנא רחים ...'), וסיומת שלישית היא בקובוץ: אללהו, (ה'ל' השניה קמוצה ושרוקה).

נוסח האמירה הוא: אללהו אכבאר = האל הגדול, או האל הוא גדול, ויתכן שמי שאינו מכיר את הדקדוק ורק שומע אמירה זו מפי המואזין [= החזן] המסלסל בחזנותו את המשפט הזה מושך כאן ומקצר שם, ואולי דומה היה למי שהוא אללה וואכבאר, היינו האל והגדול, ועל כן

חשש, אך כאמור אין בזה כל חשש.

 

בסיפור הידוע על השינויים שעשו חכמי ישראל כשתרגמו התורה עבור תלמי המלך, יש בעיה שאין אנו מוצאים את השינויים או חלקם בתרגום השבעים המצוי בידינו. ולפחות לגבי שינוי אחד יש הסבר נפלא על יסוד היחסות.

הם שינוי וכתבו במקום 'בראשית ברא א-להים'  - 'א-להים ברא בראשית', כדי למנוע את ההבנה המוטעית שכאילו 'בראשית' הוא שברא את א-להים. בתרגום היווני שבידנו לא כתוב כך.

ההסבר הוא שבעברית אי אפשר לבטא את שלילת ההבנה המוטעית אלא ע"י היפוך המלים, ולכן כך כתוב בגמרא ובמקבילות, אבל ביוונית אין צורך להפוך את הסדר כדי להשיג הבהרה זו, די לשנות את צורת שם העצם 'א-להים' במשפט כדי לדעת שמשפט זה בא לומר שא-להים הוא עושה הפעולה ולא מקבל הפעולה! 

בברכה

שז"ה

בתאריך 2 באוגוסט 2011 13:37, מאת midushy <mid...@gmail.com>:

לכאו' עניין זה הוא קבוע וברור. ההבדל בין סיומת לטינית לסיומת יוונית הוא בכך:

OS > יוונית

US > רומית

 

אך יש לשאול את המומחים, כגון מי שכתב "יוונית ויַוונוּת בא"י" ׁׁ(ליברמן, שאכן שמעתי עדות ראייה שלמד זאת

בבית הכס'. אותם תלמידים מעטים ב"סמינר" אשר ביקרו בביתו רָאו את ספרייתו שם!)... ואיני יודע את מי צריך לשאול היום...

אולי את מו"ר וידידנו הרב ש"ז פרופ' הבלין? ואני מכתבו כאן, שאם יואיל, יחכימנו בעניין.

 

אך יש לי הרגשה אישית, שבא"י העסק היה די מעורבב [כבימינו! שמעצם שאלתך נלמד שאין אנו יודעים, ואנו מערבבים!],

ובמבטא היומיומי ה-וֹס וה-וּס התערבבו בשלב מסויים. וזאת משום ההיגיון ההיסטורי הידוע לי

מעט, וכן לפי דעתי, המאוד ענייה בעניין זה (אך יש לי מעט עניין בלשון, וגם בזו המדוברת בפי עמנו בתקופות שונות):

מ-332 לפנה"ס בערך [אלכס' הגדול], עד כ-70 לפנה"ס, הייתה ---בצד הארמית לניביה השונים שהייתה הלִינְגְוַוה-פְרַאנְקַה

באיזורנו כ-1000 שנה! גם באימפריה הפרסית כפי שנראה למשל מספרי עזרא ודניאל--- שפת שלטון חדשה - יוונית, והיא

הכניסה לפי היהודים דוברי העברית והארמית את עצמה. ההשפעה היא חזקה עד מאוד ובכל

המקורות הא"יים היוונית שבתוך העברית והארמית עולה מבחינת כמותה ואולי אף בהשפעות

לשוניות אחרות לא רק מילוניות - על כל השפות האחרות שבסביבה (פרסית, רומית ועוד).

 

ואח"כ מגיע שלטון רשמי של רומי מבערך +/- 70 לפני סה"נ. צריך לציין עם כך, שהאימפריה

הרומית בחלק זה שלה המשיכה שנים ארוכות להשתמש ביוונית כשפת השלטון הרשמית.

 

ומכאן נובע שהתושבים המקומיים, שרובם דיברו, ואם כתבו אזי גם כתבו, בדיאלקט יווני

לא כל כך מצוחצח [יוסיפוס למשל!], ושעכשיו נכנסת לאיטה גם הרומית לחיי היומיום,

א"כ המבטאים מתחילים להתערבב, וגם כשמגיעים לסיומות, מערבבים לפעמים בין וֹס ל-וּס...

גם יש לציין שבעברית התנועות וֹ ו-וּ לא תמיד מהוות פונמות שונות ולכן גם זה משפיע על
העירוב, כי דובר העברית שאינו יודע לא לטינית ולא יוונית "לא איכפת לו" O או U כי אינו

''מרגיש'' את ההבדל...

 

ועוד משהו: בלטינית הסיומות הן cases דהיינו: יחסות. נראה שכך גם ביוונית. ויש לברר

מה מעמדן כיחסות של: OS בלשון היוונית [והאם יש בכלל יחסה כזו גם בלטינית?] ושל: US

ברומית [והאם יש בכלל סיומת או יחסה כזו בכלל ביוונית?] ומה משמעות הסיומות הללו

באותן שפות? ומה משמעות הסיומות הללו בשמות עצם פרטיים..

 

למשל הצ'כי יודע ומרגיש מה משמעה של כל יחסה!! ויש בצ'כית, עם החלוקה/תוספת של

רבים/יחיד ושל זכר/נקבה/נאוטראל וכן "קשה" ו"קל" ועוד ועוד, בקיצור אתה צריך ללמוד

יותר כ-100 סיומות שונות עם משמעים מדוייקים וזאת רק כדי להתחיל לדבר צ'כית במכולת!

[עיין: http://en.wikipedia.org/wiki/Czech_declension ]

 

כשאתה בא לקהילת פְּרַאהַא אז לא רק שלא כתוב  PRAGאלא אפילוPRAHA  לא כתוב על

שער הבניין אלא:Židovská náboženská obec v Praze   שמשמעו המדויק... ---המילולי?---:

בפראג (v Praze) קהילה (obec) דתית (náboženská) יהודית (Židovská)!! אף תייר או מבקר אשר רואה

שלט זה ואינו קורא עברית ואף אם כן קורא כי שם כתוב: קהילה יהודית פראהא! אינו יכול

לחלום שזהו הבניין העתיק של הקהילה, בן כ-700 שנה... "הרי לא כתוב כאן פראג" !!

ולכאורה גם פראהא לא כתוב !! – אך זה אינו נכון! כן כתוב שם פראהא! כי לצ'כי שקורא

את השלט אכן זה מה שכן כתוב: קהילה יהודית דתית בפראהא! כי על-לשונו-מונח שהיחסה

"של מקום" "ב-", משנה את סיומת המילה, והוא רואה שם פראהא ביחסת-מקום! הזר אינו

רואה זאת... ולך תסביר לו...

 

ועתה, צא (או היכנס לביהכ"ס!) ולמד מה משמעות היחסות בלטינית וביוונית!

 

שלכם, דושי

--
 

[אוריאל פרנק‎]

והשוה: סומכוס