דכפין - דִּכְפִין או דְּכָפֵין ?

[אוריאל פרנק‎]

יש מנקדים את הכ' בקמץ, צורת בינוני פועל, וכפי שמנוקד בניבים אחרים של הארמית (כגון בתיוב"ע שמואל כָּפֵין , ובבבלי מגילה ז, ב: כָּפֵין עַנְיָא – וְלָא יָדַע). אבל גם הקריאה המקובלת יותר, כְפין כ' בשוא, מסתברת גם כן: זוהי צורת בינוני פעול בארמית, שגם מתאימה לפועל מצב. ייתכן שחלה כאן גרירה: "דצריך" גרר את הניקוד של "דכפין". מעניין שבע"ח לא רק הניקוד אלא גם המשמעות של דצריך השפיעה על דכפין.

כל דכפין - ויקימילון (wiktionary.org)

1. כל מי שרעב.

   • כל דכפין מוזמן לבוא לביתי, ואפתח לו שולחן.

2. [עממי] כל מי שרוצה.

   • האופניים היו מונחים בגינה פתוחים לכל דכפין.

מה זה כל דכפין | רב – מילים מילון עברי עברי | גרסת הדגמה חינם (morfix.co.il)

כל מי שזקוק למשהו; כל מי שרוצה.
• בתי הספר האקסטרניים פתוחים לכל דכפין, ללא כל מגבלה שהיא.
• הוא ידוע בנדיבותו - ביתו פתוח לכל דכפין.

[אוריאל פרנק‎]

רשב"ץ מאמר אפיקומן

ואנו אומרים כל דכפין ייתי ויכול ויש קורין כל דכפין הדל"ת בשוא והכ"ף בקמ"ץ תרגום רעב שהוא תואר כפין ואנו צריכין לקרות גם כל דצריך הצדי בקמץ.

פירוש ההגדה "אפיקומן" לרשב"ץ / משה בר-אשר (daat.ac.il)

פירוש ההגדה "אפיקומן" לרשב"ץ

מחבר: משה בר-אשר

שנה בשנה, 2002

עדויות בלשון ובנוסח

... כבר אמרתי כי אגב הילוכו מספק הרשב"ץ בכתיבתו עדויות על קריאותיהן של מילים רבות בהגדה. אדגים את דבריי: ...

(ה) ויש לציין שלעתים מצאנו שהעדות העולה מן הפירוש היא מפורשת ממש. בהערה לביטוי "כל דכפין ייתי וייכול" כותב הרשב"ץ "ויש קורין כל דכפין בדל"ת בשווא והכ"ף בקמץ, תרגום רעב שהוא תואר כפין, ואנו צריכים לקרוא גם כל דצריך הצדי בקמ"ץ". נראה שהמחבר ביקש לומר שהכוונה היא לצורת בינוני פועל ארמי של בניין קל, כמו כתב/כתב, אכל/אכל (בפ"א הפועל קמוצה ובעי"ן הפועל צרויה או חרוקה). מלמדת על כך הדוגמה שהוא הביא כפין (תרגומה של רעב), ואכן בת"י לשמואל ב יז כט מצאנו במהדורות מדויקות שהמילה נוקדה בכ"ף קמוצה ובפ"א צרויה: כפין.

אפ"ר: 

מלשון הרשב"ץ הנ"ל משמע שהמנהג הנפוץ הוא "דִּכְפִין... דִּצרִיך", אלא שהוא טוען שלפי אותה דעה שמזכיר "יש קורין כל דכפין הדל"ת בשוא והכ"ף בקמ"ץ" - אזי צריך לקרוא גם "דצריך - הצדי בקמץ". 

ברם, כשם שמצאנו "כָּפֵין" בתרגום יוב"ע ל"רָעֵב" (כפי שציין לעיל מו"ר פרופ' בר-אשר) בשמואל ב יז כט -- כך מצאנו בתרגום יוב"ע לשופטים ה טו: "לְכָל אֲתַר דִּצרִיך (לפי מהדורות מדויקות: "הכתר" ואתר CAL, ולא כמנוקד במהדורות המודפסות המצויות: "דְצָרִיךְ").

אמור מעתה, לאחר המחי"ר, שאת המנהג המקובל "דִּכְפִין" אפשר ליישב, ולומר לאידך גיסא, שהואיל ויש לומר "דִּצרִיך", הצדי בשווא, וכמתועד בתרגום יונתן, חלה גרירה לאחור ולא לפנים.