עי' בגמרא יומא דף עה/ב
כתיב שליו וקרינן סליו אמר רבי חנינא צדיקים אוכלין אותו בשלוה רשעים אוכלין אותו ודומה להן כסילוין
וכן עוד שם דף עו/ב
כתיב ישמח וקרינן ישמח זכה משמחו לא זכה משממו
הרי שחז"ל ראו בשי"ן שמאלית הנקראת כמו סמ"ך ענין של קרי וכתיב, דהיינו כתיב שי"ן (ימנית) וקרי סמך
דוב בעריש רוזנברג
הדוגמה שהביא מאיר מאיוב היא הנותנת:
"אשר בשערה ישופני" – מפרשים מצודת דוד ודעת מקרא שהוא כמו "סערה". אם כך, יוצא שבאיוב עצמו התחלפה שין שמאלית בס': בתחילת הספר (בפרק ט) נכתב "שערה" בשין שמאלית ובסוף הספר (בפרק ל"ח) "סערה" בס'. מכאן סימוכין לדעה שכבר בימי המקרא, אירעו חילופין אלה. גם חז"ל דרשו את שתי הפעמים באיוב באופן זהה, אבל במובן של שערות הראש.
בכלל השורשים "סער" ו"שער" (בשין שמאלית) מופיעים במקרא במובן כמעט זהה, ואפשר אף לומר זהה ממש.
ומן המקרא עבר הטשטוש בין השין השמאלית לס' ללשון חז"ל. אין כל בעיה בכך, כי אין חז"ל מוחקים ס' במקרא ומשנים את הכתוב בפסוק עצמו לשין שמאלית, או להיפך, כי חלילה לשנות את הכתוב הממשי במקרא. אבל להתחיל לכתוב מעתה כל סער וסערה בס' ולא בש', או סכין, או עסק, סוטה, וכל כיוב"א אין בכך שינוי ממטבע של מקרא – זוהי ההתפתחות הטבעית של הלשון!
אליעזר כמוֹן