אבן עזרא ויקרא כד, ה: ולקחת סלת - בצווי. וכן: ואפית אותה. ובאה זו המלה מלרע, והיא
זרה.
[שאלה: מדוע לא נאמר ש'ואפית' במלרע בגלל וו ההיפוך?
תשובה: ל"ה! עיין "לשון חיים" עמ' ל!
מכתב אבשלום קור אלי כ' בכסלו תשמ"ז: "קומה ד' במלרע ולא קומה במלעיל, כי יש מעבר של הטעם
להברה האחרונה כשהמלה הבאה מתחילה בא'. ככה: 'דבת הארץ אשר תרו אותה' (במדבר יג,
לב). ע"כ.
ועיין בספר "אמת ליעקב" לרב קמינצקי במקומות רבים כמו שמות ח, ז ובהערות שם שכתב כך!
ויש להוסיף: "למה ד'" תמיד במלרע, אבל "למה" סתם, כמו "למה תעשה כה לעבדיך" במלעיל.
עיין בספר "אם למקרא" עמוד 174 בראשית יב, יט.
4. טו כט וּבַיּוֹם הַשְּׁמִינִי תִּקַּח לָהּ שְׁתֵּי תֹרִים אוֹ שְׁנֵי בְּנֵי יוֹנָה וְהֵבִיאָה אוֹתָם אֶל הַכֹּהֵן אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד: -- במלרע (וללא מפיק בה"א)
למה מלרע?
מאותו הטעם ש"למה" מלרע לפני גרונית, לבל יבולע לה. וכ"כ אליהוא שנון: והביאה מלרע לפני גרונית. וכאן נקדים ונשוה לפסוק בענין לחם הפנים: וְאָפִיתָ֣ אֹתָ֔הּ – גם מלרע מאותה סיבה. לא תמיד הגרונית הופכת מלעיל למלרע, אבל אין בפעלי ל"י עם וו היפוך כאלה מלרע בלי גרונית. (כמה שידוע לי!)
וצפית אתו\אתם ועוד (שמות פרקים כה-ל)
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwH0EiRNx7fCND%2BwdxFq%3DSNMFRAu_raifHGD2yYVWFKEsw%40mail.gmail.com.