2: עמידה בזמן ק×Øיאה ב×Ŗו×Øה של עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ

7 views
Skip to first unread message

או×Øיאל פ×Øנקā€Ž

unread,
Feb 3, 2026, 12:43:11ā€ÆPMFeb 3
to
בן ציון ×Øוזנפלד - עש×Ø×Ŗ הדיב×Øו×Ŗ ā€“ מעמדם ההלכ×Ŗי וה×Øעיוני במשנה

Ā ×¢×ž' 126: המילים טענ×Ŗ או ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים אין כוונ×Ŗן לומ×Ø ×›×™ למינים היו טענו×Ŗ או ×Ŗ×Øעומו×Ŗ, אלא להיפך, לחכמים היו טענו×Ŗ או טינה כלפי המינים עקב דעו×Ŗיהם ומעשיהם שנגדו א×Ŗ הלכ×Ŗ חכמים וא×Ŗ הגו×Ŗם. כלומ×Ø, צ×Øיך לק×Øוא טענ×Ŗ )על( המינים או ×Ŗ×Øעומ×Ŗ )על( המינים. ה×Ŗ×Øעומ×Ŗ מנעה אמי×Ø×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדיב×Øו×Ŗ

הג×Øי"ד הולובייצ'יק, ×Øשימו×Ŗ שיעו×Øים, ב×Øכו×Ŗ, עמ' קלב: ...ולפי"ז י"ל דהמנהג לעמוד בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ נוהג במקום שקו×Øין א×Ŗ הדב×Øו×Ŗ בטעם עליון, דאזי קו×Øין ב×Ŗו×Ø×Ŗ ק×Øיא×Ŗ דב×Øו×Ŗ, והק×Øיאה חלה מדין זכ×Ø ×œ×ž×¢×ž×“ ה×Ø ×”×™× ×™, וליכא בזה משום ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים. וה×Øמב"ם מיי×Øי באופן שקו×Øין בטעם ×Ŗח×Ŗון ב×Ŗו×Ø×Ŗ ק×Øיא×Ŗ פהוקים, דאזי אין לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ מפני ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים.

שו"×Ŗ ×Ø' יעקב אפשטיין, חבל נחל×Ŗו ז י: בשו"×Ŗ ציׄ אליעז×Ø (חי"ז ×”×™' כו) הביא שכב×Ø ×‘×Ŗשב"ׄ מופיע המנהג לעמוד ולעומ×Ŗ זא×Ŗ ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם לא הי×Ŗה מפו×Øהמ×Ŗ ולא הביאוה האח×Øונים ונ×Øאה שלא קבלוה להלכה... במקומו×Ŗ שנהגו לעמוד בשע×Ŗ ק×Øיא×Ŗ י' הדב×Øו×Ŗ, אין לשנו×Ŗ להם ממנהגם... וגם יחידים ממקו"א המ×Ŗפללים אצלם אינם ×Øשאים לנהוג אח×Ø×Ŗ... ואח×Ø ×‘×§×©×Ŗ המחילה כ×Ŗלמיד הדן לפני ×Øבו×Ŗיו בק×Øקע × ×Øאה לענ"ד שאין להזניח א×Ŗ דב×Øי ה×Øמב"ם. ועל כן מי שנוהג בקביעו×Ŗ לשב×Ŗ בכל קה"×Ŗ... בפ×Øשה זו יעמוד במקומו לפני ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ עצמם אם מ×Ŗחיל×Ŗ הפ×Øשה או לפחו×Ŗ כמה פהוקים לפני עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ כדי להדגיש שאין הבדל בין קדוש×Ŗ הפהוקים שלפני הדב×Øו×Ŗ לפהוקי הדב×Øו×Ŗ עצמם ובכך לא יי×Ŗן פ×Ŗחון פה למינים ל×Øדו×Ŗ.

שו"×Ŗ מאמ×Ø ×ž×Øדכי (ה×Øב אליהו) א' או"ח הימן כ:

מנהג טוב להעלו×Ŗ א×Ŗ חכם הקהל... כך שהציבו×Ø ×™×¢×ž×•×“... מעיק×Ø ×”×“×™×Ÿ אין לעמוד, אך אם כל הצבו×Ø ×¢×•×ž×“, אם אפש×Ø ×œ×‘×˜×œ מנהג זה כך שכל הציבו×Ø ×™×©×‘ ā€“ הנה מה טוב, אך אם ×Ŗצא מכך מחלוק×Ŗ או שלא כל הציבו×Ø ×™×©×‘, אזי אין למחו×Ŗ בידם, כי יש להם על מי שיהמוכו... בי×Ŗ ×”×›× ×”×Ŗ שמנהגיהם שונים: ×¢"מ להמנע ממחלוק×Ŗ יודיע שכל מי שנוהג לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ יעמוד וכך כל אחד ינהג במנהגו... ומ"מ לנוהגים לעמוד יעמדו בע×Ŗ שהעולה מ×Ŗחיל לב×Øך א×Ŗ ב×Øכ×Ŗ ה×Ŗו×Øה ולא יעמדו מע×Ŗ שהש"ׄ מ×Ŗחיל לק×Øוא ב×Ŗו×Øה.

Ā 


המנהג לעמוד בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ

מא×Ŗ ה×Øב שלמה טולידאנו

Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בימינו האשכנזים ויוצאי צפון אפ×Øיקה עומדים בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ בשבועו×Ŗ, בפ×Øש×Ŗ י×Ŗ×Øו ובפ×Øש×Ŗ וא×Ŗחנן. האשכנזים עומדים גם בק×Øיא×Ŗ שי×Ø×Ŗ הים. מאידך עדו×Ŗ המז×Øח וה×Ŗימנים נוהגים להמשיך לשב×Ŗ בין בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ ובין בק×Øיא×Ŗ שי×Ø×Ŗ הים. × × ×”×” לבדוק אם היה פעם מנהג אחיד לכל עם יש×Øאל בנושא, ומה ג×Øם לשינוי המנהגים.

א.Ā  המצדדים במנהג

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  עד לפני כחמשים שנה, לא היה ידוע על איזה מקו×Ø ×›×œ×©×”×• אצל חז"ל או אצל ה×Øאשונים, שטיפל בנושא זה. המנהג לעמוד או לשב×Ŗ, איננו מוזכ×Ø ×‘×›×œ המקו×Øו×Ŗ של ה×Øאשונים שהיו מוכ×Øים עד אז, וכן לא בשולחן ×¢×Øוך ולא אצל כל בני דו×Øו של השולחן ×¢×Øוך. ה×Øאשון שמ×Ŗ×™×—×” לבעיי×Ŗ העמידה בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ הוא ×Ø' שמואל אבוהב[1]. הוא כו×Ŗב בשו"×Ŗ "דב×Ø ×©×ž×•××œ" שלו (הימן ×Ø×¢"ו) כי הטוענים נגד עמידה בע×Ŗ ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ × ×Ŗלים בדב×Øי ה×Ŗלמוד (ב×Øכו×Ŗ יב, ×¢"א). הגמ×Øא שם מצטט×Ŗ א×Ŗ משנ×Ŗ ×Ŗמיד (פ"ה, מ"א) שמזכי×Øה כי הכהנים ק×Øאו בעמוד השח×Ø ××Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ יחד עם ק"ש[2], ומוהיפה: 'א"×Ø ×™×”×•×“×” אמ×Ø ×©×ž×•××œ אף בגבולין בקשו לק×Øו×Ŗ כן, אלא שכב×Ø ×‘×˜×œ×•× מפני ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינין', ומפ×Øש ×Øש"י: 'שלא יאמ×Øו לעמי הא×Øׄ אין שא×Ø ×”×Ŗו×Øה אמ×Ŗ, ו×Ŗדעו שאין קו×Øין אלא מה שאמ×Ø ×”×§×‘"ה ושמעו מפיו בהיני'. ×Ø' שמואל אבוהב כו×Ŗב ש×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים מזיקה ×Øק בדב×Ø ×©××™× ×• מפו×Øהם, כי אין הטעם ב×Øו×Ø ×ž×“×•×¢ לק×Øוא ×Øק א×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ כל יום, אבל בעניין העמידה בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, דב×Ø ×ž×¤×•×Øהם הוא שאנו עומדים לזכ×Ø ×ž×¢×ž×“ ה×Ø ×”×™× ×™ וכאילו אנו מקבילים פני שכינה, ולכן אין המינים יכולים להטעו×Ŗ א×Ŗ עמי הא×Øׄ ולומ×Ø ×œ×”× ש×Øק עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ הם מן השמים. כמו כן, לפי ×Ŗשוב×Ŗ מה×Øש"ל (×”×™' ×”"ד) לא אה×Øו א×Ŗ ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ כל יום משום ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים, אלא דוקא כשקו×Øאים או×Ŗם באמצע ב×Øכו×Ŗ ק"ש, אבל לקבוע אמי×Ø×Ŗם בלבד קודם הב×Øכו×Ŗ, אפילו בציבו×Ø ×ž×•×Ŗ×Ø. לכן בנידון שלנו, אין שום איהו×Ø ×œ×¢×ž×•×“ בע×Ŗ ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ.

Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  ×Ø' יהודה עייאש[3] בהפ×Øו מטה יהודה (×”×™' א', הק"ו) כ×Ŗב ש×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים יכולה לשכנע א×Ŗ עמי הא×Øׄ שלנו ×Øק כשמדוב×Ø ×‘×§×Øיאה יוצא×Ŗ דופן של עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, אבל כשקו×Øאים או×Ŗם ב×Ŗוך שטף ק×Øיא×Ŗ ה×Ŗו×Øה, ו×Øק אופן ק×Øיא×Ŗם הוא המיוחד (כלומ×Ø ×‘×¢×ž×™×“×”), אין מקום ל×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים. וכן השיב החיד"א בהפ×Øו שו"×Ŗ 'טוב עין' (×”×™' יא). והוהיף שלפי זה, במקומו×Ŗ שנוהגים לקום בי' הדב×Øו×Ŗ, אין שום אחד ×Øשאי להשא×Ø ×™×•×©×‘ כדי שלא יי×Øאה בעיני ההמון כמזלזל ח"ו. ועוד אמ×Øו חז"ל לא ישב בין העומדים.

Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  במהכ×Ŗ הופ×Øים (פי"ב, ה"ה-ה"ו): "א"×Ø ×™×”×•×©×¢ בן לוי אין לך טעון ב×Øכה לפניו ולאח×Øיו אלא שי×Ø×Ŗ הים ועש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ וקללו×Ŗ שבמשנה ×Ŗו×Øה ושב×Ŗו×Ø×Ŗ כהנים. אמ×Ø ×Ø' אבהו אני לא שמע×Ŗי, אלא × ×Øאים הדב×Øים בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ". דב×Øים אלו מופיעים ג"כ בי×Øושלמי (מגלה, פ"ג, ה"ז). פי×Øוש הדב×Øים הוא שבזמן ה×Ŗנאים והאמו×Øאים ה×Øאשונים, ×Øק העולה ל×Ŗו×Øה ×Øאשון בי×Øך לפניה, ו×Øק העולה אח×Øון בי×Øך לאח×Øיה. וכן מובא ב×Ŗלמוד (מגלה, כא, ב): "×Ŗנא הפו×Ŗח מב×Øך לפניה והחו×Ŗם מב×Øך לאח×Øיה, והאידנא דכולהו מב×Øכי לפניה ולאח×Øיה, היינו טעמא ד×Ŗקינו ×Øבנן, גזי×Øה משום הנכנהין ומשום היוצאין", ופי×Øש ×Øש"י: "משום הנכנהין - שאם ×™×›× ×” אדם לביהכ"×  אח×Ø ×©×‘×™×Øך ×Øאשון ואם לא ישמע א×Ŗ האח×Øים מב×Øכין, יאמ×Ø ××™×Ÿ ב×Øכה ב×Ŗו×Øה לפניה; ומשום היוצאין - ולא שמעו א×Ŗ החו×Ŗם מב×Øך לאח×Øיה וה×Øאשונים לא ב×Øכו, יאמ×Øו היוצאים אין ב×Øכה ב×Ŗו×Øה לאח×Øיה"[4]. החיד"א בפי×Øושו "כהא ×Øחמים" על מה' הופ×Øים במקום מקשה: "ואם ×Ŗאמ×Ø ×“××ž×Øו בי×Øושלמי ובבבלי פ"ק דב×Øכו×Ŗ דבקשו לקבוע לומ×Ø ×¢×©×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ וביטלום מפני ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים ואמ×Øו בי×Øושלמי שלא יאמ×Øו אלו לבד × ×Ŗנו למשה בהיני, ו×Øש"י בבבלי דף י"ב הוהיף לבא×Ø ×©×œ× יאמ×Øו עמי הא×Øׄ אין שא×Ø ×”×Ŗו×Øה אמ×Ŗ, ו×Ŗדעו שאין קו×Øין אלא מה שאמ×Ø ×”×§×‘"ה ושמעו מפיו בהיני ×¢"ש; וא"כ איך עושין שינוי גדול כזה דאין מב×Øכין ב×Ŗחילה והוף אלא עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ? ובשלמא ל×Ø' יהושע בן לוי דהב×Ø ×“×ž×‘×Øכין ×Ŗחילה והוף על שי×Ø×Ŗ הים ועש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ וקללו×Ŗ שב×Ŗ"כ ומשנה ה×Ŗו×Øה, ניחא דכיון דבשא×Ø ×ž×™×œ×™ נמי מב×Øכין ×Ŗחילה והוף אין לחוש ל×Ŗ×Øעומ×Ŗ, אבל ל×Ø' אבהו דנ×Øאה דהב×Ø ×“×“×•×§× עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ מב×Øך לפניהם ואח×Øיהם ו×Ŗו לא, יש לחוש ל×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים? ויש לומ×Ø ×“×œ×™×›× ×Ŗ×Øעומ×Ŗ אלא כשיק×Øאום לבדם בציבו×Ø, אבל מאח×Ø ×©×§×•×Øים או×Ŗם בכלל הפ×Øשה שקו×Øין בה"×Ŗ בכל שב×Ŗ, אין לחוש דודאי גם הם יודעים דיש לעשו×Ŗ איזה היכ×Ø ×œ×ž×¢×ž×“ ה×Ø ×”×™× ×™, ועש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ נכ×Ŗבו בלוחו×Ŗ והם יהודי ה×Ŗו×Øה ויח×Øד כל העם בה×Ø ×”×™× ×™, וגם כב×Ø ×™×“×¢×• ו×Øאו שהפו×Ŗח והחו×Ŗם ב×Ŗו×Øה מב×Øכין, אם כן לא יבואו ל×Ŗ×Øעומ×Ŗ בשביל זה". עד כאן לשון החיד"א. החיד"א עצמו היה שייך לקהילה שנהגו בה לשב×Ŗ בי' הדב×Øו×Ŗ, שה×Øי הוא כו×Ŗב בהפ×Øו הקטן 'לדוד אמ×Ŗ' על הלכו×Ŗ ק×Øיא×Ŗ ה×Ŗו×Øה: "אם כל הצבו×Ø ×¢×•×ž×“×™× בע×Ŗ ק×Øיא×Ŗ י' הדב×Øו×Ŗ אינו נכון, ואם איזה יחידים עומדים לי×Ŗ לן בה, ולפי מה שכ×Ŗב×Ŗי ב×Øיש "מחזיק ב×Øכה" דהא×Ø"י לא שאני ליה בין יחיד לצבו×Ø, אם כן אפילו יחיד לא יעמוד" (×”×™' ז, או×Ŗ ה). ובזה קיבל החיד"א א×Ŗ פהקו של ×Ø' יש×Øאל יעקב אלגאזי[5] בהפ×Ø ××ž×Ŗ ליעקב (×”×™' ז או×Ŗ ה). ובכל זא×Ŗ מהיים החיד"א (שם): "אמנם יש מקומו×Ŗ שפשט המנהג שכל הקהל עומדים". ובכן אין החיד"א מבקש לבטל מנהג של אח×Øים שהוא שונה משלו.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  מ"מ נדמה שהמחלוק×Ŗ בנושא המנהג באה ליד ביטוי ×Øק בהוף המאה הי"ז ו×Ŗחיל×Ŗ הי"ח בין ×Ø' שמואל אבוהב נציג המהו×Ø×Ŗ ההפ×Øדי×Ŗ במע×Øב לבין ×Ø' יש×Øאל יעקב אלגאזי נציגה במז×Øח.

ב.Ā  ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם ופהקו של הגאון ה×Øב עובדיה יוהף שיחיה

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  אך בשנ×Ŗ ×Ŗ×Øצ"ד (1934) פ×Øהם א. ח. פ×Øיימן הי"ד קובׄ גדול של ×Ŗשובו×Ŗ ה×Øמב"ם שכלל א×Ŗ כל ה×Ŗשובו×Ŗ שפו×Øהמו בקושטא (45 במהפ×Ø) בשנ×Ŗ ×Ø×¢"ז (1517), א×Ŗ אלו שפו×Øהמו באמהט×Øדם (155 במהפ×Ø) בשנ×Ŗ ×Ŗקכ"ה[6]Ā  ואח"כ בלפהיא (178 במהפ×Ø) בשנ×Ŗ ×Ŗ×Øי"ט (1859), ועוד כמה מאו×Ŗ ×Ŗשובו×Ŗ חדשו×Ŗ מ×Ŗוך כ×Ŗבי יד . בהה"כ מופיעו×Ŗ במהדו×Ø×Ŗ פ×Øיימן 386 ×Ŗשובו×Ŗ[7]. בין ה×Ŗשובו×Ŗ החדשו×Ŗ, נמצא×Ŗ ×Ŗשובה (×”×™' מו)[8] שמהבי×Øה א×Ŗ מנהגם של עדו×Ŗ המז×Øח וה×Ŗימנים. השואלים מודיעים ל×Øמב"ם כי לפני כמה דו×Øו×Ŗ בא לעי×Øם ×Øב גדול ב×Ŗו×Øה שביטל א×Ŗ מנהגם לעמוד בזמן ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. ה×Øב הנ"ל ×”×”×Ŗמך על מה שהובא במה' ב×Øכו×Ŗ (י"ב, ×¢"א) שביטלו ×Øבו×Ŗינו ז"ל א×Ŗ אמי×Ø×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ כל יום יחד עם ק×Øיא×Ŗ שמע (כמו שאומ×Øים או×Ŗם במקדש - ×Øאה ×Ŗמיד פ"ה, מ"א), מפני ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים שהיו אומ×Øים ש×Øק אלו מן השמים, וכל י×Ŗ×Ø ×”×Ŗו×Øה משה אמ×Øה מדע×Ŗו. לכן - אמ×Ø ××•×Ŗו ×Øב - אם יעמדו בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ בעוד שלא עומדים בי×Ŗ×Ø ×§×Øיא×Ŗ ה×Ŗו×Øה, יבואו המינים אל עמי הא×Øׄ ויפ×Ŗו או×Ŗם בדב×Øיהם כי יש מעלה י×Ŗי×Øה לעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ על י×Ŗ×Ø ×”×Ŗו×Øה, ו×Øק הם מן השמים. השואלים מהפ×Øים שה×Ŗמנה אצלם לאח×Øונה ×Øב חדש שבא מעי×Ø ×©×‘×” עומדים בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, ו×Øצה להנהיג א×Ŗ מנהגו אצלם בטענה כי יש×Øאל היו עומדים כששמעו א×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, שנא' "וי×Ŗיצבו ב×Ŗח×Ŗי×Ŗ הה×Ø" (שמו×Ŗ י"ט, י"ז), וכן שהמנהג בבגדאד הוא לעמוד. הציבו×Ø ×˜×¢×Ÿ כנגדו כי ה×Øב ה×Øאשון שלהם ביטל א×Ŗ העמידה מפני ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים, ובפ×Øט שהק×Øאים עומדים בזמן ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. הם הוהיפו כי לא ×Øק במעמד ה×Ø ×”×™× ×™ היו יש×Øאל עומדים, אלא גם בפ×Øש×Ŗ "א×Ŗם נצבים", ומדוע לא עומדים בה? ולגבי בגדאד - הם טענו - כי אינם עומדים שם לכבוד עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, אלא לכבוד ×Øאש מ×Ŗיב×Ŗא שהיה עולה לק×Øיאה חשובה זו. ודב×Ø ×–×” ג×Øם לי×Ŗ×Ø ×”×§×”×™×œ×•×Ŗ לטעו×Ŗ ולחשוב כי עומדים לכבוד עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. ה×Øמב"ם ב×Ŗשוב×Ŗו חיזק א×Ŗ טענו×Ŗיהם נגד ה×Øב החדש, והוא פוהק כי יש לבטל א×Ŗ המנהג לעמוד בכל העולם, כי אין לעשו×Ŗ הבדלים בין פהוקי ה×Ŗו×Øה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  אין הפק כי ×Ŗשובה זו של ה×Øמב"ם השפיעה השפעה עמוקה על קהלו×Ŗ ×Øבו×Ŗ עד כדי כך שמבין ההפ×Øדים לא נו×Ŗ×Øו אלא יוצאי צפון אפ×Øיקה שממשיכים לעמוד בזמן ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. ובכל זא×Ŗ מחוׄ ל×Ŗשובה זו של ה×Øמב"ם, הנושא איננו מוזכ×Ø ×‘×›×œ×œ לא אצל ה×Øאשונים, לא בשולחן ×¢×Øוך ולכאו×Øה גם לא אצל כל בני דו×Øו של השולחן ×¢×Øוך למ×Øו×Ŗ השפע×Ŗה המכ×Ø×¢×Ŗ, ה×Ŗשובה כאילו י×Øדה ל×Ŗהומו×Ŗ הנשיה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בהפ×Øו יחוה דע×Ŗ (ח"א, ×”×™' כט) מכ×Øיע הג×Ø×¢"י כדע×Ŗ ה×Øמב"ם ופוהק שצ×Øיך למחו×Ŗ במי שעומד בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. הוא דוחה א×Ŗ פהקם של כל האח×Øונים דלעיל (×Ø' שמואל אבוהב, ×Ø' יהודה עייאש והחיד"א) בטענה המעניינ×Ŗ: "ואלמלא ×Øאו האח×Øונים ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם אש×Ø × ×’×™×“×™× ידב×Ø ×œ×‘×˜×œ המנהג הזה, בודאי שלא היו מ×Øהיבים עוז לחלוק עליו בזה". החיד"א עצמו הש×Ŗמש בטיעון זה נגד בי×Ŗ יוהף בשו"×Ŗ חיים שאל (×”×™' נו) ובשו"×Ŗ יוהף אומׄ (×”×™' פ). הטיעון מ×Ŗבהה עלĀ  העובדה ש×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם הי×Ŗה הפונה מן העין ולא × ×Ŗגל×Ŗה כי אם ×¢"י פ×Øיימן בשנ×Ŗ ×Ŗ×Øצ"ד.

ג.Ā  פוהקי זמננו

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  אך מה×Ŗב×Ø ×©×’× אח×Øי פ×Øהום ×Ŗשוב×Ŗו של ה×Øמב"ם, ממשיכים ה×Øבה אח×Øונים ל×Ŗמוך במנהג לקום בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. ה×Øב עובדיה הדאיה (שו"×Ŗ ישכיל עבדי ח"ב, או"ח א; ח"ז ×”×™' א) מחזק א×Ŗ מנהג העמידה כדי שההמון לא יאבד או×Ŗה י×Øא×Ŗ כבוד שה×Ŗ×Øגל אליה ויבוא ח"ו לזלזל ב×Ŗו×Øה. לגבי ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם, הוא טען שיש ×”×Ŗי×Øה אצל ה×Øמב"ם שה×Øי במשנה ×Ŗו×Øה אין הוא מזכי×Ø ×‘×›×œ×œ א×Ŗ האיהו×Ø ×œ×”×‘×—×™×Ÿ בין עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ לשא×Ø ×”×Ŗו×Øה מפני ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים, וכשיש ×”×Ŗי×Øה כזא×Ŗ, אנו פוהקים כמו משנה ×Ŗו×Øה (שדי חמד, כללי הפוהקים, ×”×™' ה או×Ŗ יד). הג×Ø×¢"י דוחה א×Ŗ דב×Øיו בטענה כי אין ×Øאיה מהשמט×Ŗ הלכה. על כל פנים, אע"פ שה×Øב הדאיה היה שייך לקהילו×Ŗ שלא נהגו לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, ואע"פ שהוא כו×Ŗב ש×Øוב ככל קהלו×Ŗ ההפ×Øדים בא×Øׄ יש×Øאל אינם עומדים בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, ו×Øק אצל האשכנזים יש נוהגים כן, אעפ"כ הוא ×Ŗומך במנהג העמידה.גם הגאון ה×Øב שלום משאש בשו"×Ŗ שמש ומגן (ח"א, או"ח ×”×™' נז) מחזק א×Ŗ מנהג העמידה ודוחה א×Ŗ דב×Øי הג×Ø×¢"י, בה×Ŗבההו על כל האח×Øונים שהזכ×Øנו, על הטענה כי ×Øגש הח×Øדה המלווה א×Ŗ הקימה חשוב מאד, וכן על העובדה כי אין לנו היום או×Ŗם מינים שהיו בימי חז"ל.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  גם מקומם של גדולי האשכנזים בדו×Øנו לא נפקד. הגאון ה×Øב משה פיינשטיין (שו"×Ŗ אג×Øו×Ŗ משה או"ח ד' ×”×™' כב) דוחה א×Ŗ הטענה של ×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים כי אין זו אלא חששא בעלמא, ואין מקום לעמי הא×Øׄ לטעו×Ŗ, ובפ×Øט שהאשכנזים נוהגים לעמוד גם בשי×Ø×Ŗ הים. גם ×Ø' אליעז×Ø ×•×œ×“×™× ×‘×Øג (שו"×Ŗ ציׄ אליעז×Ø ×™×•"ד ×”×™' א) מחזק א×Ŗ המנהג לעמוד ומ×Ŗבהה על ×Ø' שמואל אבוהב ועל ×Ø' יהודה עייאש.

ד.Ā  טענו×Ŗ נוהפו×Ŗ לחיזוק המנהג

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  לענ"ד ני×Ŗן לחזק א×Ŗ המנהג לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ בעז×Ø×Ŗ הטענו×Ŗ הנוהפו×Ŗ הבאו×Ŗ:

1.Ā Ā Ā Ā  מ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם עצמה מוכח שהמנהג בכל עם יש×Øאל היה לעמוד בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ עד שבא או×Ŗו חכם המוזכ×Ø ×¢×œ השואלים א×Ŗ ה×Øמב"ם ובעיק×Ø ×¢×“ שה×Øמב"ם חיזק א×Ŗ עמד×Ŗו של או×Ŗו חכם. ומ×Ŗוך ×Ŗשוב×Ŗו של ה×Øמב"ם יש עדו×Ŗ כי בבגדאד היו עומדים, וה×Øי בגדאד בזמן ה×Øמב"ם המשיכה במנהגי הגאונים וכנ×Øאה אפילו האמו×Øאים ×Ŗח×Ŗ הנהג×Ŗו של הגאון ×Ø' שמואל בן עלי. האח×Øונים מ×Ø' שמואל אבוהב ואילך אינם חולקים אם כן על ה×Øמב"ם. הם ×Øק ממשיכים להחזיק במנהג שקדם ל×Øמב"ם. ועל דב×Ø ×›×–×” אפש×Ø ×œ×”×—×™×œ א×Ŗ הכלל שאם יש מנהג קדום לפני שה×Ŗפשטו הו×Øאו×Ŗ מ×Ø"ן עושים כפי המנהג, אף שהמנהג נגד מה שכ×Ŗוב בשולחן ×¢×Øוך[9], וכלל זה מ×Ŗבהה על דב×Øי ב"י עצמו בהקדמ×Ŗו לב"י על הטו×Ø.

2.Ā Ā Ā Ā  חששו של ה×Øמב"ם שמא ישפיעו המינים על עמי הא×Øׄ, ×Ŗאם א×Ŗ המצב החב×Ø×Ŗי הקשה שהיה במצ×Øים כשהגיע לשם ה×Øמב"ם. הק×Øאים היו מאד חזקים ×™×—×”×™×Ŗ ל'×Øבנים', והשואלים א×Ŗ ה×Øמב"ם מזכי×Øים באמ×Ŗ כי הק×Øאים נהגו לעמוד בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. אין הפק כי ה×Øמב"ם ×¢"ה לא היה חושש כ"כ ב×Ŗקופ×Ŗנו ל×Ŗ×Øעומ×Ŗ המינים בדב×Ø ×›×–×”. וכמו שה×Øמב"ם ביטל א×Ŗ החז×Øה בגלל מצב דו×Øו, וה×Øדב"ז החזי×Øה, כן אפש×Ø ×œ×”×—×–×™×Ø ×œ×§×“×ž×•×Ŗו א×Ŗ המנהג לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ - מנהג שבוטל ×¢"י ה×Øמב"ם.

3.Ā Ā Ā  מה×Ŗב×Ø ×©×œ× ×Øק אח×Øונים ×Ŗומכים במנהג העמידה בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. ה×Øשב"ׄ במנהגי אלג'י×Ø ×ž×•×”×Ø ×›×™ מנהגם הוא לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ של שבועו×Ŗ ושל פ×Øש×Ŗ י×Ŗ×Øו ולשב×Ŗ בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ של פ×Øש×Ŗ וא×Ŗחנן. ואם אפש×Ø ×œ×˜×¢×•×Ÿ כי האח×Øונים היו חוז×Øים בהם אילו ×Øאו א×Ŗ ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם, האם אפש×Ø ×œ×˜×¢×•×Ÿ כך גם לגבי ה×Øשב"ׄ שנחשב לאחד מגדולי ה×Øאשונים?

4.Ā Ā Ā Ā  גם הנוהגים לשב×Ŗ בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, ממשיכים לעשו×Ŗ הבחנה בין עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ לבין שא×Ø ×”×Ŗו×Øה, שה×Øי בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ נוהגים להעלו×Ŗ ל×Ŗו×Øה א×Ŗ החכם, וכן עולה מ×Ŗשוב×Ŗ מה×Øשד"ם (יו"ד, ×”×™' קנ"ו) ששאלו או×Ŗו על אחד שקנה א×Ŗ מש×Ø×Ŗ ה×Øב מן הגויים האם ינהגו בו כמו שנוהגים ב×Øב ואם יק×Øאו לו לעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ וכו' והוא השיב שאדם כזה אינו ×Øאוי להיק×Øא חכם.

5.Ā Ā Ā Ā  ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם הנ"ל לא הופיעה ל×Øאשונה בשנ×Ŗ ×Ŗ×Øצ"ד. היא הודפהה בשו"×Ŗ אהלי יעקב של ×Ø' יעקב קהט×Øו[10] במקו×Øה הע×Øבי בהימן קל"ז. יי×Ŗכן שבגלל הלשון הע×Øבי×Ŗ לא הי×Ŗה ה×Ŗשובה מוכ×Ø×Ŗ. אך מו×Ŗ×Ø ×‘×›×œ זא×Ŗ לשאול א×Ŗ עצמנו אם אפש×Ø ×œ×˜×¢×•×Ÿ בבטחה א×Ŗ הטענה שטען הג×Ø×¢"י "שאלמלא ×Øאו האח×Øונים ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמב"ם אש×Ø × ×’×™×“×™× ידב×Ø ×œ×‘×˜×œ המנהג הזה, בודאי שלא היו מ×Øהיבים עוז לחלוק עליו בזה"?

ה.Ā  אהו×Ø ×œ×‘×˜×œ מנהג אבו×Ŗ

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  מנהג חשוב כמו הקימה בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, חל בו האיהו×Ø ×œ× ×˜×•×© א×Ŗ מנהגי האבו×Ŗ. איהו×Ø ×–×” מופיע במה' פהחים (× , ×¢"ב): "בני בישן נהוג דלא היו אזלין מצו×Ø ×œ×¦×™×“×•×Ÿ במעלי שב×Ŗא. א×Ŗו בנייהו קמיה ד×Ø' יוחנן. אמ×Øו ליה אבה×Ŗין אפש×Ø ×œ×”×• אנן לא אפש×Ø ×œ×Ÿ. אמ×Ø ×œ×”×• כב×Ø ×§×‘×œ×• אבו×Ŗיכם עליהם, שנאמ×Ø ×©×ž×¢ בני מוה×Ø ××‘×™×š ואל ×Ŗטוש ×Ŗו×Ø×Ŗ אמך"[11]. וה×Ŗוהפו×Ŗ (שם, נא, ×¢"א, ד"ה אי א×Ŗה) כ×Ŗבו שאין לבטל אלא מנהג שנהגו בני המדינה מעצמן ומנהג טעו×Ŗ הוא, אבל מנהג שהנהיגו על פי ×Ŗלמידי חכמים, אין לבטל. וכן כ×Ŗב ה×Øא"ש במקום. וכן פהק מ×Ø"ן (שו"×¢, יו"ד, ×”×™' ×Øי"ד, ×”×¢×™×£ א). והנה בנידון דידן המנהג × ×Ŗמך ×¢"י גאוני עולם כמו ×Ø' שמואל אבוהב, ×Ø' יהודה עייאש, החיד"א, ה×Øב עובדיה הדאיה, ה×Øב משה פיינשטיין, ה×Øב אליעז×Ø ×•×œ×“×™× ×‘×Øג וה×Øב שלום משאש שיחיה, ומדוב×Ø ×‘×ž× ×”×’ חשוב בעל משמעו×Ŗ ×Øגשי×Ŗ עמוקה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  הבה נביא דוגמה ממנהג שעו×Ø×Ø ×”×Ŗנגדו×Ŗ עזה בזמן ה×Øאשונים. בהפ×Øד ובאשכנז נהגו להכניה פיוטיםב×Ŗוך ב×Øכו×Ŗ ק"ש וב×Ŗוך חז×Ø×Ŗ הש"ׄ של ×Ŗפיל×Ŗ י"ח. הפיוטים שנאמ×Øו ב"יוצ×Ø ×”×ž××•×Øו×Ŗ" נק×Øאו "יוצ×Øו×Ŗ" או "מאו×Øו×Ŗ", אלו שנאמ×Øו לפני "והאופנים" נק×Øאו "אופנים, אלה שנאמ×Øו אח×Øי "ואין לנו עוד אלהים זול×Ŗך הלה" נק×Øאו "זול×Ŗו×Ŗ", ואלה שנאמ×Øו לפני הקדושה נק×Øאו "קדושו×Ŗ". כל הפיוטים נק×Øאו בשם הכללי "ק×Øובו×Ŗ", ×Øיבוי של "ק×Øובה" (כנ×Øאה בגלל שאמ×Ø ××•×Ŗם ש"ׄ, וש"ׄ בלשון חז"ל "ק×Øב" אל ה×Ŗיבה). בצ×Øפ×Ŗי×Ŗ ×¢×Ŗיקה ה×Øיבוי היה עם ההיומ×Ŗ es , ולכן נוצ×Øה המלה "ק×Øובׄ" (ב×Ø"×Ŗ "קול ×Øנה וישועה באהלי צדיקים", ×Øאה ב"י או"ח ×”×™' ×”×—, ד"ה בענין). יש פיוטים שחוב×Øו כב×Ø ×‘×"י ×¢"י ×Ø' אלעז×Ø ×”×§×œ×™×Ø ×•×—×‘×™×Øיו, ועוד ה×Øבה מהם חוב×Øו בהפ×Øד ובאשכנז.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  ובכן מחלוק×Ŗ גדולה זעזעה א×Ŗ עולם ה×Øאשונים האם מו×Ŗ×Ø ××• אהו×Ø ×œ×•×ž×Ø ×¤×™×•×˜×™× אלו, האם זה חשוב הפהק או לא. ×Ø' יהודה אלב×Øצלוני[12] בהפ×Øו הפ×Ø ×”×¢×Ŗים (×”×™' קע"א) מ×Ŗנגד לכל הוהפ×Ŗ הפיוטים, כולל הפיוט "הכל יודוך" שאומ×Øים בשב×Ŗ, והוא מיעׄ לומ×Ø ××Ŗ "הכל יודוך" לפני ב×Øכ×Ŗ "יוצ×Ø ××•×Ø", כדי שלא לשנו×Ŗ מטבע שטבעו חכמים. הוא אומ×Ø ×©××Ŗ כל הפיוטים הכניהו בשע×Ŗ השמד[13] שיאמ×Øו או×Ŗם במקום לימוד ה×Ŗו×Øה. פיוטים אלה הכילו הלכו×Ŗ. הגויים אה×Øו א×Ŗ לימוד ה×Ŗו×Øה אך לא אה×Øו א×Ŗ ה×Ŗפילה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  הטו×Ø ××•"ח בהימן ×”"ח מביא א×Ŗ ×Ŗשוב×Ŗ ה×Øמ"ה[14] שבה הוא מ×Ŗנגד לאמי×Ø×Ŗ הק×Øוב"ׄ. לפני כן ×Ŗמך ×Ø"×Ŗ במנהג[15]. והטו×Ø ×ž×•×”×™×£: "אמנם נוהגין בכל המקומו×Ŗ לומ×Ø ×‘×”× ק×Øוב"ׄ. וגם ה×Øאשונים אש×Ø ×Ŗקנום היו גדולי עולם כמו ×Øבי אלעז×Ø ×”×§×œ×™×Ø ×•×—×‘×Øיו, וכן כ×Ŗב ה×Øאב"ד למעט או לה×Øבו×Ŗ באמצע הב×Øכה אין קפידא, לפיכך נהגו להוהיף פיוטין במאו×Øו×Ŗ ובאהבה ובזול×Ŗו×Ŗ". אך מהיים הטו×Ø: 'ומ"מ טוב ויפה הדב×Ø ×œ×‘×˜×œ×” למי שאפש×Ø ×›×™ היא היבה להפהיק בשיחה בטלה בדב×Øי הבאי, גם פי×Øוש ×Ø"×Ŗ שפי×Øש לקיים המנהג לא יש×Ø ×‘×¢×™× ×™ א"א ז"ל'. בעל ב"ח כו×Ŗב על דב×Øי הטו×Ø ×”××œ×”: 'אבל חלילה לנו לשמוע ולקבל דב×Øי ×Øבינו בזה, ואחד היו בזמנינו שה×Ŗחיל לבטל מאמ×Ø ×§×Øוב"ׄ בקהלו ולא הוציא שנ×Ŗו, וכ"כ שבלי הלקט וז"ל אבל ×Øב עמ×Øם ו×Øב כהן צדק ו×Øב פלטוי גאון (שלש×Ŗם מחשובי הגאונים) וה×Øב ×Øבינו יונה ו×Øבינו קלונימוה ו×Ø' יוהף טוב עלם ו×Øבינו שמעון הגדול ו×Øבינו העדיה גאון וכל גאוני לו×Ŗי"×Ø (Lorraine) כ×Ŗבו כולם שיש לומ×Ø ×¤×™×•×˜×™×, וכ"כ בהגה×Ŗ אשי×Ø"י מא"ז בפ"ק דב×Øכו×Ŗ וז"ל וכב×Ø × ×—×œ×§×• ×Ø' יוהף טוב עלם ו×Øבינו אליהו ועל×Ŗה בידם דמו×Ŗ×Ø ×•×ž×¦×•×” מן המובח×Ø". ×¢"כ.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בעל שדי חמד (ח"ד, דף 273 עמ' ב) כו×Ŗב בנידון: "ואף במנהג שצווחו עליו גדולי יש×Øאל, אם המנהג גם כן × ×Ŗיהד על פי גדולי יש×Øאל אין לבטלו, כמו שמ×Ŗבא×Ø ×ž×“×‘×Øי מ×Øן הבי×Ŗ חדש בהימן ×”"ח על מה שכ×Ŗב ×Øבינו הטו×Ø ×“×˜×•×‘ ויפה לבטל ק×Øיא×Ŗ הק×Øוב"ׄ וכו' וה×Øב שמש צדקה בא"ח הוף ×”×™' ד הביא דב×Øי הבי×Ŗ חדש הנ"ל והיים ואם אין זכ×Øוני כוזב, כמדומה לי שמה×Øי"ל הצדיק עליו דין שמים שמ×Ŗה ב×Ŗו על ששינה ניגון הליחה אח×Ŗ ביום כיפו×Ø ×‘×”×™×•×Ŗו שליח צבו×Ø".

Ā Ā Ā Ā Ā Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בהיכום, המנהג לעמוד בעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ הוא מנהג ו×Ŗיקין ונימוקו עימו. לכן כל קהלה חייב×Ŗ להחזיק במנהגי אבו×Ŗ. אך יש להיזה×Ø ×©×œ× יהיו חלק עומדים וחלק יושבים באו×Ŗו מניין, משום לא ×Ŗ×Ŗגודדו. ועל כל פנים אין לבוא לידי מחלוק×Ŗ, ועדיף לוו×Ŗ×Ø ×¢×œ מנהג אבו×Ŗ ולא ל×Øיב בבי×Ŗ ×”×›× ×”×Ŗ ח"ו, שנאמ×Ø: "האמ×Ŗ והשלום אהבו".



[1]Ā Ā Ā Ā Ā Ā  גאון אדי×Ø ×ž×¦××¦××™ מגו×Øשי פו×Øטוגל. הוא נולד בהמבו×Øג בשנ×Ŗ 1609 ונפט×Ø ×‘×•× ×¦×™×” בשנ×Ŗ 1694. הוא נשלח בן י"ג ×¢"י אביו ללמוד ×Ŗו×Øה בונציה אצל ×Ø' דוד פ×Øנקו, נשא א×ŖĀ  ב×Ŗו לאשה, היה ×Øב בו×Øונה. בשנ×Ŗ 1650 נבח×Ø ×œ××‘"ד בונציה ול×Øאש ישיב×Ŗה המהוללה. ה×Øיצו אליו שאלו×Ŗ מכל עב×Ø ×•×›×™× ×• או×Ŗו בשם הכבוד '×Øשב"א' (×Ø' שמואל ב×Ø ××‘×Øהם). הפ×Øו החשוב ביו×Ŗ×Ø ×”×•× השו"×Ŗ "דב×Ø ×©×ž×•××œ".

[2] Ā Ā Ā Ā Ā  בי×Øושלמי (ב×Øכו×Ŗ, פ"א, ה"ה) אומ×Ø ×Ø' לוי שכל עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ מופיעו×Ŗ בק"ש. ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ שווה בע×Øכה לק×Øיא×Ŗ ה×Ŗו×Øה כולה. כב×Ø ×¤×™×œ×•×Ÿ פ×Øהם חיבו×Ø ×¢×œ ×Ŗ×Øי"ג מצוו×Ŗ שגוז×Ø ××Ŗ כולן מעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. ×Ø×”"ג המשיך באו×Ŗו כיוון. היה טבעי א"כ שיקבעו א×Ŗ ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ כל יום יחד עם ק×Øיא×Ŗ שמע.

[3]Ā Ā Ā Ā Ā Ā  גדול חכמי אלג'י×Øיה במאה ה- 18. עלה לא×Øׄ בהוף ימיו ונפגש עם החיד"א (×Øאה שם הגדולים, מע×Øכ×Ŗ הפ×Øים, ×¢×Øך 'בי×Ŗ יהודה'). הוא מקו×Ø ×—×©×•×‘ למנהגי אלג'י×Ø.

[4] Ā Ā Ā Ā Ā  במהכ×Ŗ מגלה (לא, ×¢"ב) על דב×Øי המשנה "אין מפהיקין בקללו×ŖĀ  אלא אחד קו×Øא א×Ŗ כולן", אומ×Ø ×Øיש לקיש שהטעם הוא "לפי שאין אומ×Øים ב×Øכה על הפו×Øענו×Ŗ". ובעל ט"ז (×”×™' ×Ŗכ"ח) ×Ŗמה: ה×Øי בזמן המשנה לא בי×Øכו אלא הפו×Ŗח והחו×Ŗם, ומי שיפהיק בקללו×Ŗ לא יצט×Øך א"כ לב×Øך לא לפניהן ולא לאח×Øיהן! ×Ŗמיה×Ŗו של בעל ט"ז מה×Ŗלק×Ŗ בעז×Ø×Ŗ המקו×Øו×Ŗ שלנו במה' הופ×Øים ובי×Øושלמי מגילה שמוכיחים שגם בימי ה×Ŗנאים בי×Øכו לא ×Øק הפו×Ŗח והחו×Ŗם, אלא גם העולה לשי×Ø×Ŗ הים ולעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ ולקללו×Ŗ וכו'. ×Øאה הפי×Øוש "נחל×Ŗ יעקב" על מה' הופ×Øים במקום.

[5] Ā Ā Ā Ā Ā  ×Ø' יש×Øאל יעקב אלגאזי נולד באיזמי×Ø (1680) ונפט×Ø ×‘×™×Øושלים (1757). עלה לא×Øׄ בשנ×Ŗ 1740 היה ×Øאש ישיב×Ŗ המקובלים "בי×ŖĀ­ אל". משנ×ŖĀ  1749 היה '×Øאש לציון' בי×Øושלים. הוא ×¢×Øך לדפוה א×Ŗ ההפ×Ø 'חמד×Ŗ ימים' שעו×Ø×Ø ×¤×•×œ×ž×•×” ח×Øיף, מפני שייחהו א×Ŗ ההפ×Ø ×œ× ×Ŗן העז×Ŗי.

[6] Ā Ā Ā Ā Ā  ×Ø' יעקב ששפו×Øטה שעזב א×Ŗ ×Ŗלמהן וה×Ŗישב באמהט×Øדם במאה ה- 18 (והיה ×Øאש הלוחמים בשב×Ŗאו×Ŗ), הביא אי×Ŗו מצפון אפ×Øיקה כ"י של ×Ŗשובו×Ŗ ה×Øמב"ם בע×Øבי×Ŗ שהכיל 175 ×Ŗשובו×Ŗ. ×Ø' מ×Øדכי חמה ×Ŗ×Øגם או×Ŗן לעב×Øי×Ŗ והדפיה או×Ŗן באמהט×Øדם (בשנ×Ŗ 1765) ×Ŗח×Ŗ השם "פא×Ø ×”×“×•×Ø".

[7] Ā Ā Ā Ā Ā  פ×Øיימן פ×Øהם ×Øק א×Ŗ ה×Ŗשובו×Ŗ שהיו בעב×Øי×Ŗ בכ×Ŗבי היד. א×Ŗ ×Øוב ×Ŗשובו×Ŗיו כ×Ŗב ה×Øמב"ם בע×Øבי×Ŗ, להוציא כמה ×Ŗשובו×Ŗ בודדו×Ŗ שנשלחו ללוניל או לשואלים ששאלו או×Ŗו בעב×Øי×Ŗ. חלק מן ה×Ŗשובו×Ŗ ×Ŗו×Øגם לעב×Øי×Ŗ במשך הדו×Øו×Ŗ, ב×Ŗ×Øגום בד"כ מאד חופשי. בשנ×Ŗ ×Ŗשי"ח פ×Øהם בלאו כמעט א×Ŗ כל ×Ŗשובו×Ŗ ה×Øמב"ם שנמצאו×Ŗ בכ×Ŗבי היד (482 במהפ×Ø), במקו×Øן הע×Øבי וב×Ŗ×Øגום עב×Øי חדש מדוייק.

[8] Ā Ā Ā Ā Ā  ×Ŗשובה זו נמצא×Ŗ במהדו×Ø×Ŗ בלאו בהימן ×Ø×”"ג, במקו×Øה הע×Øבי וב×Ŗ×Øגום עב×Øי. יש הבדלים משמעו×Ŗיים בנוהח בין מהדו×Ø×Ŗ בלאו למהדו×Ø×Ŗ פ×Øיימן, וזה מ×Øאה כמה חופש לקח לעצמו המ×Ŗ×Øגם ה×Øאשון של ×Ŗשובו×Ŗ ה×Øמב"ם.

[9] Ā Ā Ā Ā Ā  ×Øאה יביע אומ×Ø ×—"ד, יו"ד, כה, או×Ŗ א; לא, או×Ŗ ד; ח"ו או"ח, לב, או×Ŗ ב.

[10] Ā Ā Ā Ā  ×Ø' יעקב קהט×Øו - הוא מה×Øיק"ש - חי בשנים 1525-1610, כלומ×Ø ×‘×–×ž×Ÿ ×Ø' יוהף קא×Øו. הוא היה ×Øב לעד×Ŗ המה×Ŗ×¢×Øבים בקהי×Ø. ביק×Ø ×‘- 1570 א×Ŗ ×Ø' יוהף קא×Øו בצפ×Ŗ. הפ×Øו "×¢×Øך לחם" הוא הפ×Ø ×”×©×’×•×Ŗ על השו"×¢ כמו הגהו×Ŗ ה×Øמ"א. זמן ×Øב פהקו לפי דע×Ŗו במצ×Øים.

[11] Ā Ā Ā Ā  פי×Øוש: יום השוק של צידון היה בע"ש, ובני בי×Ŗ שאן נהגו לא ללכ×Ŗ מצו×Ø ×œ×¦×™×“×•×Ÿ בע×Øב שב×Ŗ, והיו מחמי×Øים על עצמם בדב×Ø ×–×” כדי שלא להיבטל מצ×Øכי שב×Ŗ. באו בניהם לפני ×Ø' יוחנן ואמ×Øו לו: אבו×Ŗינו היו עשי×Øים ויכלו לה×Øשו×Ŗ לעצמם דב×Ø ×–×”, אבל אנחנו זקוקים ללכ×Ŗ לשוק של צידון בע×Øב שב×Ŗ כדי לה×Ŗפ×Ø× ×”. אמ×Ø ×œ×”×: כב×Ø ×§×™×‘×œ×• אבו×Ŗיכם עליהם, שנאמ×Ø ×©×ž×¢ בני מוה×Ø ××‘×™×š ואל ×Ŗטש ×Ŗו×Ø×Ŗ אמך.

[12] Ā Ā Ā Ā  ×Ø' יהודה אלב×Øצלוני היה ×Ŗלמיד ה×Øי"×£ ונפט×Ø ×‘×©× ×Ŗ 1103, באו×Ŗה שנה כמו ×Øבו. הפ×Øו הגדול "הפ×Ø ×”×¢×Ŗים" חוב×Ø ×¢×œ "הלכו×Ŗ ה×Øי"×£" בה×Øחבה ×Øבה, והכיל ×Ŗשובו×Ŗ גאונים ×Øבו×Ŗ. או×Øכו היה בעוכ×Øו ו×Øק מעט ממנו נו×Ŗ×Ø ×‘×™×“×™× ×• היום. כנ×Øאה שהפ×Ø ×”××©×›×•×œ של ה×Øאב"ד השני משמש מעין קיצו×Ø ×©×œ הפ×Ø ×”×¢×Ŗים.

[13] Ā Ā Ā Ā  מדוב×Ø ×‘×’×–×Øו×Ŗ של השלטונו×Ŗ ה×Øומיים והביזנטיים על יהדו×Ŗ א"י החל מן המאה ה×Øביעי×Ŗ כשהקיה×Ø ×§×•× ×”×˜× ×˜×™×•×” ה×Ŗנצ×Ø, ועד כיבוש האיהלם במאה השביעי×Ŗ. במכ×Ŗב שנמצא בגניזה טוען פי×Øקוי בן באבוי ×Ŗלמיד ×Ŗלמידו של ×Øב יהודאי גאון במאה הח', שמנהגי א"י שהיו שונים בהלכה ממנהגי בבל, אינם אלא מנהגי שמד, ולכן צ×Øיך לבטל או×Ŗם. מנהגי א"י נבעו בד"כ מפהיקה על פי הי×Øושלמי.

[14] Ā Ā Ā Ā  ה×Øמ"ה הוא ×Ø' מאי×Ø ×˜×•×“×Øוה הלוי אבולעפיה גדול חכמי טולדו ב×Øאשי×Ŗ המאה הי"ג, וחיבו×Øו החשוב הוא הפי×Øוש "יד ×Øמה" על הש"×”. מחיבו×Ø ×–×” נו×Ŗ×Øו לנו היום ×Øק "יד ×Øמה" על נד×Øים ועל הנהד×Øין.

[15] Ā Ā Ā Ā  ×Øאה ×Øבינו יונה הוף פ"א דב×Øכו×Ŗ.

Ā 

Ā 


הודעה שהועב×Øה
מא×Ŗ:Ā ×¦×‘×™ שביטĀ <zvi...@gmail.com>
×Ŗא×Øיך: 26 במאי 2017 בשעה 10:01
נושא: [ יהדו×Ŗ ] עמידה בק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ + הפט×Ø×Ŗ שבועו×Ŗ


בה"ד

ב×Øצוני לה×Ŗ×™×™×—×” לש×Ŗי נקודו×Ŗ שקשו×Øו×Ŗ לק×Øיא×Ŗ ה×Ŗו×Øה בשבועו×Ŗ ולהפט×Øה:

1 -

כולנו מכי×Øים א×Ŗ הדיון בשאלה האם לעמוד בזמן ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ או לא.

מצד אחד יש המצדדים בעמידהĀ ×¢×§×‘ חשיבו×Ŗם של עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ, ומנגד יש המ×Ŗנגדים עקב החשש שיוצ×Ø ×Øושם שי×Ŗ×Ø ×”×Ŗו×Øה איננה חשובה כמו עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ.

בפועל, המצב הוא שחלק מהציבו×Ø ×¢×•×ž×“ וחלק יושב, וזה יוצ×Ø ×‘×¢×™×” של "לא ×Ŗ×Ŗגודדו". (מצב דומה קיים גם לגבי שי×Ø×Ŗ הים בפ×Øש×Ŗ בשלח ובשביעי של פהח.)

Ā 

ב×Øצוני להציע פ×Ŗ×Øון לעמוד במשך כל הק×Øיאה או לפחו×Ŗ בזמן העולה ל×Ŗו×Øה שקו×Øא א×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ (פ×Øש×Ŗ י×Ŗ×Øו: שישי, וא×Ŗחנן: ×Øביעי, שבועו×Ŗ: ×Øביעי). כך לא ×Ŗהיה בעיה של החשש לאי חשיבו×Ŗה של י×Ŗ×Ø ×”×Ŗו×Øה, ומצד שני נמנע ממצב של לא ×Ŗ×Ŗגודדו.

Ā 

ב×Øצוני להדגיש שהצעה זו איננה המצאה שלי ו×Øבים נוהגים כך. אני אישי×Ŗ נהג×Ŗי כך בעב×Ø. כיום אני ×Øגיל לעמוד באופן קבוע בזמן ק×Øיא×Ŗ ה×Ŗו×Øה כך שהדיון הזה איננו ×Øלוונטי לגבי, אבל לפני שנהג×Ŗי לעמוד קבוע בכל ק×Øיאה ב×Ŗו×Øה, אכן הש×Ŗדל×Ŗי לעמוד בכל הק×Øיאה בימים שקו×Øאים א×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ או לפחו×Ŗ באו×Ŗו עולה.

והנה מהפ×ØĀ ×ž×§×•×Øו×Ŗ שליקט×Ŗי בקש×Ø ×œ×—×©×™×‘×•×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ:
Ā - במקדש אמ×Øו הכהנים בכל יום א×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ (משנה ×Ŗמיד פ"ה מ"א).
Ā - בפי×Øוש המשניו×Ŗ ל×Øמב"ם על המשנה הנ"ל הוא כו×Ŗב : "לפי שהם עיק×Ø ×”×Ŗו×Øה ו×Øאשי×Ŗו".
Ā - הגמ×Øא אומ×Ø×Ŗ ש×Øצו לק×Øוא ק×Øיא×Ŗ שמע גם בגבולין, אלא שכב×Ø ×‘×˜×œ×•× מפניĀ ×Ŗ×Øעומ×ŖĀ ×”מינין. (ב×Øכו×Ŗ י"ב.)
Ā - השו"×¢ אומ×Ø "טוב לומ×Ø ×¤×Øש×Ŗ העקידה ופ×Øש×Ŗ המןĀ ×•×¢×©×Ø×Ŗ הדב×Øו×ŖĀ ×•×¤×Øש×Ŗ עולה ומנחה ושלמים וחטא×Ŗ ואשם" (או"ח א' ה'). מעי×Ø ×”×Øמ"א "ודוקא ביחיד מו×Ŗ×Ø ×œ×•×ž×Ø ×¢×©×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ בכל יום, אבל אהו×Ø ×œ××•×ž×Øם בציבו×Ø" (בהידו×Ø ×§×•×Øן החדש מובא אח×Øי ה×Ŗפילה, ביחד עם שש זכי×Øו×Ŗ וי"ג עיק×Øי אמונה)
Ā - פהיק×Ŗא ד×Øב כהנא פהקה י"ב על הפהוק 'בחודש השלישי': "אמ×Ø ×”×§×‘"ה לליש×Øאל, בני, היו קו×Øין א×Ŗ הפ×Øשה הזא×Ŗ בכל שנה, ואני מעלה עליכםĀ ×›××™×œ×• שא×Ŗם עומדים לפני ה×Ø ×”×™× ×™ ומקבלין א×Ŗ ה×Ŗו×Øה. אימ×Ŗי, בחודש השלישי לצא×Ŗ בני יש×Øאל מא×Øׄ מצ×Øים". אמנם כוונ×Ŗ המד×Øש במילה 'עומדים' היא לא לעמידהĀ ×‘מובן הפשוט שבו אנחנו עוהקים, אלא למעמד, אבל מכאן ×Øואים א×Ŗ חשיבו×Ŗ המעמד של ק×Øיא×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ שהוא שקול למעמד המקו×Øי של קבל×Ŗ ה×Ŗו×Øה.
Ā - מדב×Øי הבני יששכ×Ø ×¢×œ ד×Øשה זו ני×Ŗן להבין שהגולה זו היא לכאו×Øה ×Øק בק×Øיאה בחג שבועו×Ŗ ולא בק×Øיאה בפ×Øש×Ŗ השבוע "ושמא ×Ŗאמ×Ø ×’× כשקו×Øין הפ×Øשה הזו בשב×Ŗה ×Ŗהיה ההגולה הזא×Ŗ, הנה אמ×Ø ×‘×¢×œ המד×Øש, אימ×Ŗי, בחודש השלישי דייקא יש לו ההגולה הזא×Ŗ ... הגול×Ŗ היום הנכבד ו' לחודש" (בני יששכ×Ø, מאמ×Øי חודש היוון מאמ×Ø ×“' - מעל×Ŗ החג). עם כל זה, מהמקו×Øו×Ŗ הקודמים שהבא×Ŗי ×Øואים א×Ŗ מעל×Ŗ עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ בכל השנה ולכן לא לא × ×Øאה לי לחלק לגבי העמידה.

בחיפוש בגוגל מצא×Ŗי מהפ×Ø ×“×™×•× ×™× בנושא (כמובן שיש ×Øבים נוהפים):

בעב×Ø ×›×‘×Ø ×›×Ŗב×Ŗי בנושא וקיבל×Ŗי מהפ×Ø ×Ŗגובו×Ŗ. אני מצ×Ø×£ כאן ×Ŗגובה שקיבל×Ŗי מידידיĀ ××”×Øון גל:
יש בידי א×Ŗ ההפ×Ø ×“×’×Ÿ שושניםā€. ההפ×Ø × ×›×Ŗב על ידי ה×Øב מנחם גנק. Ā ×”×Øב גנק הוא ה×Øב של בי×Ŗ ×”×›× ×”×Ŗ דשומ×Øי אמונהד בו אני מ×Ŗפלל, והיה ×Ŗלמיד מובהק של ה×Øב יוהף דוב הולוביציק. Ā ×‘×”פ×Øו הוא אומ×Ø ×©×”×Øב הולןביציק × ×Ŗן טעם בזה שעומדים בעש×Ø×ŖĀ ×”דב×Øו×Ŗ, כי קן×Øאים או×Ŗן בטעם עליון. Ā ×›×™×•×Ÿ שקן×Øאים בטעם עליון , וכאן אני מצטט ד מוכח בזה דאין זה קיום ×Øגיל ד×Ŗלמוד ×Ŗו×Øה וק×Øיא×ŖĀ ×Ŗו×Øה שבכ×Ŗב לבד (ה×ŖלויĀ ×‘ק×Øיא×ŖĀ ×¤×”וקים) Ā ××œ× קיום דק×Øיא×ŖĀ ×“ב×Øו×Ŗ - זכ×Ø ×œ×ž×¢×ž×“ ×”×™× ×™ אש×Ø ×¢×œ כן מ×Ŗחלק×Ŗ הק×Øיאה לדב×Øו×Ŗ ולא לפהוקיםā€ (עכדל).
×Øצי×Ŗי לשאול א×Ŗ ה×Øב גנק, מה יגיד על זה שעומדיםĀ ×‘ק×Øיא×ŖĀ ×¢×©×Ø×ŖĀ ×”דב×Øו×ŖĀ ×‘פ×Øש×Ŗ י×Ŗ×Øו וא×Ŗחנן בשב×Ŗ שלא שבועו×Ŗ, Ā ×”×Øי שם קו×Øאים בטעם ×Ŗח×Ŗון, אבל אז ×”×”×Ŗב×Ø ×œ×™ שאצל ה×Øב הולוביציק ק×Øאו בטעם עליון גם א×ŖĀ ×¢×©×Ø×ŖĀ ×”דב×Øו×ŖĀ ×‘שב×Ŗ שלא בשבועו×Ŗā€¦

×Ŗגובה נוהפ×Ŗ מפו×Øט×Ŗ קיבל×Ŗי מליאו×Ø ×¢×ž×Ø ×•××•×Ŗה אני אעבי×Ø ×‘× ×¤×Øד

2 -
יש ×Øבים הנוהגים להעלו×Ŗ ל×Ŗו×Øה א×Ŗ ×Øב הקהילה לעליה של עש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. אלא שבשבועו×Ŗ דווקא נוהגים להעלו×Ŗ א×Ŗ ה×ØבĀ ×œ×ž×¤×˜×™×Ø ×‘×’×œ×œ מעשה מ×Øכבה, וכך כו×Ŗב החפׄ חיים במשנה ב×Øו×Øה (×Ŗצ"ד ד'): "ונוהגים במקצ×Ŗ מקומו×Ŗ שגדול וחכם קו×Øא זא×Ŗ ההפט×Øה, והמך לדב×Ø 'ולא במעשה מ×Øכבה אא"כ היה חכם ומבין בדע×Ŗו' " (אגב, זהו המקום היחיד שידוע לי שכ×Ŗוב בהלכה שנוהגים להעלו×Ŗ גדול וחכם.Ā ×× ידוע למישהו על מקום נוהף שבו כ×Ŗוב דב×Ø ×“×•×ž×”, אשמח לשמוע.)

בהקש×Ø ×œ×›×š אהפ×Ø ×©×œ×¤× ×™ שנים ×Øבו×Ŗ, כאש×Ø ×”×™×™×Ŗי גבאי העלי×Ŗי ל×Ŗו×Øה א×Ŗ ה×Øב למפטי×Ø. לאח×Ø ×”×Ŗפילה נגשו אלי מהפ×Ø ×× ×©×™× ושאלו או×Ŗי מדוע לא העלי×Ŗי ל×Ŗו×Øה א×Ŗ ה×Øב לעש×Ø×Ŗ הדב×Øו×Ŗ. כ×Ŗשובה, ה×Øאי×Ŗי להם א×Ŗ דב×Øי המשנה ב×Øו×Øה.

בב×Øכה,
צביĀ ×©×‘יט (שט×Øן)
שילה
050-5918412

שלום ×Øב,
Ā  Ā  Ā ×œ×‘קש×Ŗך במהפ×Ø 2 למקומו×Ŗ נוהפים בו מעלים א×Ŗ ה×Øב או הגדול, ×Øאה:
1. Ā ×§×™×¦×•×Ø ×©×•×œ×—×Ÿ ×¢×Øוך, הימן קכב,×”×¢×™×£ יז: נוהגיו ב"שב×Ŗ חזון" לק×Øו×Ŗ למפטי×Ø ××Ŗ ה×Øב שהוא יודע לקונן ולא יעלה אז לשלישי. מקו×Øו במגו אב×Øהם הימן ×Øפב, ×”"ק יד.
2. Ā ×§×™×¦×•×Ø ×”×™×ž×Ÿ קל, ×”×¢×™×£ ה: ב"שב×Ŗ שובה" יש לק×Øו×Ŗ למפטי×Ø ××“× חשוב.

ויהי ×Øצון שנזכה כולנו ל"וַיּ֓חַן שׁÖøם י֓שְׂ×ØÖøאֵל נֶגֶד הÖøהÖø×Ø", כאיש אחד בלב אחד

Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā ×”×Øב צבי כהן
מחב×Ø ×”×”×¤×Øים: "הפי×Ø×Ŗ העומ×Ø" ו"בין פהח לשבועו×Ŗ" ועודĀ 
אפ"×Ø: ה×Øב צבי כהן נלב"×¢:Ā Ā ×˜"ו בשבט ×Ŗש"×£
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages