2: עמידה בזמן קריאה בתורה של עשרת הדברות

7 views
Skip to first unread message

××•×Ø×™××œ ×¤×Ø× ×§ā€Ž

unread,
Feb 3, 2026, 12:43:11 PMFeb 3
to
בן ציון ×Ø×•×–× ×¤×œ×“ - עשרת הדיברות – מעמדם ×”×”×œ×›×Ŗ×™ והרעיוני במשנה

Ā ×¢×ž' 126: המילים טענת או ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים אין ×›×•×•× ×Ŗ×Ÿ ×œ×•×ž×Ø כי למינים היו ×˜×¢× ×•×Ŗ או ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×•×Ŗ, אלא להיפך, לחכמים היו ×˜×¢× ×•×Ŗ או טינה כלפי המינים עקב ×“×¢×•×Ŗ×™×”× ומעשיהם שנגדו את ×”×œ×›×Ŗ חכמים ואת ×”×’×•×Ŗ×. ×›×œ×•×ž×Ø, ×¦×Ø×™×š ×œ×§×Ø×•× טענת )על( המינים או ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ )על( המינים. ×”×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ מנעה ××ž×™×Ø×Ŗ עשרת הדיברות

הגרי"ד הולובייצ'יק, ×Ø×©×™×ž×•×Ŗ ×©×™×¢×•×Ø×™×, ברכות, עמ' קלב: ...ולפי"ז י"ל דהמנהג לעמוד בקריאת עשרת הדברות נוהג במקום ×©×§×•×Ø×™×Ÿ את הדברות בטעם עליון, דאזי ×§×•×Ø×™×Ÿ בתורת קריאת דברות, והקריאה חלה מדין זכר למעמד הר ×”×™× ×™, וליכא בזה משום ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים. ×•×”×Ø×ž×‘"ם ×ž×™×™×Ø×™ באופן ×©×§×•×Ø×™×Ÿ בטעם ×Ŗ×—×Ŗ×•×Ÿ בתורת קריאת פהוקים, דאזי אין לעמוד בעשרת הדברות מפני ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים.

שו"×Ŗ ר' יעקב אפשטיין, חבל × ×—×œ×Ŗ×• ז י: בשו"×Ŗ ציׄ ××œ×™×¢×–×Ø (חי"ז ×”×™' כו) הביא שכבר בתשב"ׄ מופיע המנהג לעמוד ×•×œ×¢×•×ž×Ŗ זאת תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם לא ×”×™×Ŗ×” ×ž×¤×•×Ø×”×ž×Ŗ ולא הביאוה ×”××—×Ø×•× ×™× ונראה שלא קבלוה להלכה... ×‘×ž×§×•×ž×•×Ŗ שנהגו לעמוד בשעת קריאת י' הדברות, אין ×œ×©× ×•×Ŗ להם ממנהגם... וגם יחידים ממקו"א ×”×ž×Ŗ×¤×œ×œ×™× אצלם אינם ×Ø×©××™× לנהוג אחרת... ואחר בקשת המחילה ×›×Ŗ×œ×ž×™×“ הדן לפני רבותיו בקרקע נראה לענ"ד שאין להזניח את דברי ×”×Ø×ž×‘"ם. ועל כן מי שנוהג בקביעות ×œ×©×‘×Ŗ בכל קה"×Ŗ... בפרשה זו יעמוד במקומו לפני קריאת עשרת הדברות עצמם אם ×ž×Ŗ×—×™×œ×Ŗ הפרשה או ×œ×¤×—×•×Ŗ כמה פהוקים לפני עשרת הדברות כדי להדגיש שאין הבדל בין קדושת הפהוקים שלפני הדברות לפהוקי הדברות עצמם ובכך לא ×™×™×Ŗ×Ÿ ×¤×Ŗ×—×•×Ÿ פה למינים ×œ×Ø×“×•×Ŗ.

שו"×Ŗ ×ž××ž×Ø ×ž×Ø×“×›×™ (הרב אליהו) א' או"ח הימן כ:

מנהג טוב ×œ×”×¢×œ×•×Ŗ את חכם הקהל... כך שהציבור יעמוד... ×ž×¢×™×§×Ø הדין אין לעמוד, אך אם כל הצבור עומד, אם אפשר לבטל מנהג זה כך שכל הציבור ישב – הנה מה טוב, אך אם תצא מכך ×ž×—×œ×•×§×Ŗ או שלא כל הציבור ישב, אזי אין ×œ×ž×—×•×Ŗ בידם, כי יש להם על מי שיהמוכו... בית ×”×›× ×”×Ŗ שמנהגיהם שונים: ×¢"מ להמנע ×ž×ž×—×œ×•×§×Ŗ יודיע שכל מי שנוהג לעמוד בעשרת הדברות יעמוד וכך כל אחד ינהג במנהגו... ומ"מ לנוהגים לעמוד יעמדו בעת שהעולה ×ž×Ŗ×—×™×œ ×œ×‘×Ø×š את ברכת התורה ולא יעמדו ×ž×¢×Ŗ שהש"ׄ ×ž×Ŗ×—×™×œ ×œ×§×Ø×•× בתורה.

Ā 


המנהג לעמוד בקריאת עשרת הדברות

×ž××Ŗ הרב שלמה טולידאנו

Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בימינו האשכנזים ויוצאי צפון אפריקה עומדים בקריאת עשרת הדברות בשבועות, בפרשת יתרו ובפרשת ×•××Ŗ×—× ×Ÿ. האשכנזים עומדים גם בקריאת שירת הים. מאידך עדות ×”×ž×–×Ø×— ×•×”×Ŗ×™×ž× ×™× נוהגים להמשיך ×œ×©×‘×Ŗ בין בקריאת עשרת הדברות ובין בקריאת שירת הים. × × ×”×” לבדוק אם היה פעם מנהג אחיד לכל עם ×™×©×Ø××œ בנושא, ומה ×’×Ø× לשינוי המנהגים.

א.Ā  המצדדים במנהג

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  עד לפני כחמשים שנה, לא היה ידוע על איזה ×ž×§×•×Ø כלשהו אצל חז"ל או אצל ×”×Ø××©×•× ×™×, שטיפל בנושא זה. המנהג לעמוד או ×œ×©×‘×Ŗ, איננו ×ž×•×–×›×Ø בכל ×”×ž×§×•×Ø×•×Ŗ של ×”×Ø××©×•× ×™× שהיו ×ž×•×›×Ø×™× עד אז, וכן לא בשולחן ×¢×Ø×•×š ולא אצל כל בני דורו של השולחן ×¢×Ø×•×š. ×”×Ø××©×•×Ÿ ×©×ž×Ŗ×™×—×” ×œ×‘×¢×™×™×Ŗ העמידה בקריאת עשרת הדברות הוא ר' שמואל אבוהב[1]. הוא כותב בשו"×Ŗ "דבר שמואל" שלו (הימן רע"ו) כי הטוענים נגד עמידה בעת קריאת עשרת הדברות × ×Ŗ×œ×™× בדברי ×”×Ŗ×œ×ž×•×“ (ברכות יב, ×¢"א). ×”×’×ž×Ø× שם ×ž×¦×˜×˜×Ŗ את ×ž×©× ×Ŗ ×Ŗ×ž×™×“ (פ"ה, מ"א) ×©×ž×–×›×™×Ø×” כי הכהנים קראו בעמוד השחר את עשרת הדברות יחד עם ×§"ש[2], ומוהיפה: 'א"ר יהודה ××ž×Ø שמואל אף בגבולין בקשו ×œ×§×Ø×•×Ŗ כן, אלא שכבר בטלום מפני ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינין', ×•×ž×¤×Ø×© רש"י: 'שלא ×™××ž×Ø×• לעמי הארׄ אין שאר התורה ××ž×Ŗ, ותדעו שאין ×§×•×Ø×™×Ÿ אלא מה ×©××ž×Ø הקב"ה ושמעו מפיו בהיני'. ר' שמואל אבוהב כותב ×©×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים מזיקה רק בדבר שאינו ×ž×¤×•×Ø×”×, כי אין הטעם ברור מדוע ×œ×§×Ø×•× רק את עשרת הדברות כל יום, אבל בעניין העמידה בקריאת עשרת הדברות, דבר ×ž×¤×•×Ø×”× הוא שאנו עומדים ×œ×–×›×Ø מעמד הר ×”×™× ×™ וכאילו אנו מקבילים פני שכינה, ולכן אין המינים יכולים ×œ×”×˜×¢×•×Ŗ את עמי הארׄ ×•×œ×•×ž×Ø להם שרק עשרת הדברות הם מן השמים. כמו כן, לפי תשובת ×ž×”×Ø×©"ל (×”×™' ×”"ד) לא אהרו את קריאת עשרת הדברות כל יום משום ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים, אלא דוקא ×›×©×§×•×Ø××™× ××•×Ŗ× באמצע ברכות ×§"ש, אבל לקבוע ××ž×™×Ø×Ŗ× בלבד קודם הברכות, אפילו בציבור ×ž×•×Ŗ×Ø. לכן בנידון שלנו, אין שום איהור לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות.

Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  ר' יהודה עייאש[3] בהפרו מטה יהודה (×”×™' א', ×”×§"ו) כתב ×©×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים יכולה לשכנע את עמי הארׄ שלנו רק ×›×©×ž×“×•×‘×Ø בקריאה יוצאת דופן של עשרת הדברות, אבל ×›×©×§×•×Ø××™× ××•×Ŗ× ×‘×Ŗ×•×š שטף קריאת התורה, ורק אופן ×§×Ø×™××Ŗ× הוא המיוחד (×›×œ×•×ž×Ø בעמידה), אין מקום ×œ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים. וכן השיב החיד"א בהפרו שו"×Ŗ 'טוב עין' (×”×™' יא). והוהיף שלפי זה, ×‘×ž×§×•×ž×•×Ŗ שנוהגים לקום בי' הדברות, אין שום אחד רשאי ×œ×”×©××Ø יושב כדי שלא ייראה בעיני ההמון כמזלזל ח"ו. ועוד ××ž×Ø×• חז"ל לא ישב בין העומדים.

Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  ×‘×ž×”×›×Ŗ ×”×•×¤×Ø×™× (פי"ב, ה"ה-ה"ו): "א"ר יהושע בן לוי אין לך טעון ברכה לפניו ×•×œ××—×Ø×™×• אלא שירת הים ועשרת הדברות ×•×§×œ×œ×•×Ŗ שבמשנה תורה ושבתורת כהנים. ××ž×Ø ר' אבהו אני לא ×©×ž×¢×Ŗ×™, אלא × ×Ø××™× ×”×“×‘×Ø×™× בעשרת הדברות". ×“×‘×Ø×™× אלו מופיעים ג"כ ×‘×™×Ø×•×©×œ×ž×™ (מגלה, פ"ג, ה"ז). פירוש ×”×“×‘×Ø×™× הוא שבזמן ×”×Ŗ× ××™× ×•×”××ž×•×Ø××™× ×”×Ø××©×•× ×™×, רק העולה ×œ×Ŗ×•×Ø×” ×Ø××©×•×Ÿ ×‘×™×Ø×š לפניה, ורק העולה ××—×Ø×•×Ÿ ×‘×™×Ø×š ×œ××—×Ø×™×”. וכן מובא ×‘×Ŗ×œ×ž×•×“ (מגלה, כא, ב): "תנא הפותח ×ž×‘×Ø×š לפניה ×•×”×—×•×Ŗ× ×ž×‘×Ø×š ×œ××—×Ø×™×”, והאידנא דכולהו ×ž×‘×Ø×›×™ לפניה ×•×œ××—×Ø×™×”, היינו טעמא דתקינו ×Ø×‘× ×Ÿ, גזירה משום הנכנהין ומשום היוצאין", ופירש רש"י: "משום הנכנהין - שאם ×™×›× ×” אדם לביהכ"×  אחר ×©×‘×™×Ø×š ×Ø××©×•×Ÿ ואם לא ישמע את ×”××—×Ø×™× ×ž×‘×Ø×›×™×Ÿ, ×™××ž×Ø אין ברכה בתורה לפניה; ומשום היוצאין - ולא שמעו את ×”×—×•×Ŗ× ×ž×‘×Ø×š ×œ××—×Ø×™×” ×•×”×Ø××©×•× ×™× לא ברכו, ×™××ž×Ø×• היוצאים אין ברכה בתורה ×œ××—×Ø×™×”"[4]. החיד"א בפירושו "כהא ×Ø×—×ž×™×" על מה' ×”×•×¤×Ø×™× במקום מקשה: "ואם ×Ŗ××ž×Ø ×“××ž×Ø×• ×‘×™×Ø×•×©×œ×ž×™ ובבבלי פ"×§ דברכות דבקשו לקבוע ×œ×•×ž×Ø עשרת הדברות וביטלום מפני ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים ×•××ž×Ø×• ×‘×™×Ø×•×©×œ×ž×™ שלא ×™××ž×Ø×• אלו לבד נתנו למשה בהיני, ורש"י בבבלי דף י"ב הוהיף ×œ×‘××Ø שלא ×™××ž×Ø×• עמי הארׄ אין שאר התורה ××ž×Ŗ, ותדעו שאין ×§×•×Ø×™×Ÿ אלא מה ×©××ž×Ø הקב"ה ושמעו מפיו בהיני ×¢"ש; וא"כ איך עושין שינוי גדול כזה דאין ×ž×‘×Ø×›×™×Ÿ ×‘×Ŗ×—×™×œ×” והוף אלא עשרת הדברות? ובשלמא לר' יהושע בן לוי דהבר ×“×ž×‘×Ø×›×™×Ÿ ×Ŗ×—×™×œ×” והוף על שירת הים ועשרת הדברות ×•×§×œ×œ×•×Ŗ שבת"כ ומשנה התורה, ניחא דכיון דבשאר מילי נמי ×ž×‘×Ø×›×™×Ÿ ×Ŗ×—×™×œ×” והוף אין לחוש ×œ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ, אבל לר' אבהו דנראה דהבר דדוקא עשרת הדברות ×ž×‘×Ø×š לפניהם ×•××—×Ø×™×”× ותו לא, יש לחוש ×œ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים? ויש ×œ×•×ž×Ø דליכא ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ אלא ×›×©×™×§×Ø××•× לבדם בציבור, אבל ×ž××—×Ø ×©×§×•×Ø×™× ××•×Ŗ× בכלל הפרשה ×©×§×•×Ø×™×Ÿ בה"×Ŗ בכל שבת, אין לחוש דודאי גם הם יודעים דיש ×œ×¢×©×•×Ŗ איזה היכר למעמד הר ×”×™× ×™, ועשרת הדברות נכתבו ×‘×œ×•×—×•×Ŗ והם יהודי התורה ויחרד כל העם בהר ×”×™× ×™, וגם כבר ידעו וראו שהפותח ×•×”×—×•×Ŗ× בתורה ×ž×‘×Ø×›×™×Ÿ, אם כן לא יבואו ×œ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ בשביל זה". עד כאן לשון החיד"א. החיד"א עצמו היה שייך לקהילה שנהגו בה ×œ×©×‘×Ŗ בי' הדברות, שהרי הוא כותב בהפרו הקטן 'לדוד ××ž×Ŗ' על ×”×œ×›×•×Ŗ קריאת התורה: "אם כל הצבור עומדים בעת קריאת י' הדברות אינו נכון, ואם איזה יחידים עומדים ×œ×™×Ŗ לן בה, ולפי מה שכתבתי בריש "מחזיק ברכה" דהאר"י לא שאני ליה בין יחיד ×œ×¦×‘×•×Ø, אם כן אפילו יחיד לא יעמוד" (×”×™' ז, אות ה). ובזה קיבל החיד"א את פהקו של ר' ×™×©×Ø××œ יעקב אלגאזי[5] בהפר ××ž×Ŗ ליעקב (×”×™' ז אות ה). ובכל זאת מהיים החיד"א (שם): "אמנם יש ×ž×§×•×ž×•×Ŗ שפשט המנהג שכל הקהל עומדים". ובכן אין החיד"א מבקש לבטל מנהג של ××—×Ø×™× שהוא שונה משלו.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  מ"מ נדמה ×©×”×ž×—×œ×•×§×Ŗ בנושא המנהג באה ליד ביטוי רק בהוף המאה הי"ז ×•×Ŗ×—×™×œ×Ŗ הי"ח בין ר' שמואל אבוהב נציג ×”×ž×”×•×Ø×Ŗ ההפרדית ×‘×ž×¢×Ø×‘ לבין ר' ×™×©×Ø××œ יעקב אלגאזי נציגה ×‘×ž×–×Ø×—.

ב.Ā  תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם ופהקו של הגאון הרב עובדיה יוהף שיחיה

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  אך בשנת תרצ"ד (1934) ×¤×Ø×”× א. ח. ×¤×Ø×™×™×ž×Ÿ הי"ד קובׄ גדול של תשובות ×”×Ø×ž×‘"ם שכלל את כל התשובות ×©×¤×•×Ø×”×ž×• בקושטא (45 ×‘×ž×”×¤×Ø) בשנת רע"ז (1517), את אלו ×©×¤×•×Ø×”×ž×• ×‘××ž×”×˜×Ø×“× (155 ×‘×ž×”×¤×Ø) בשנת ×Ŗ×§×›"ה[6]Ā  ואח"כ בלפהיא (178 ×‘×ž×”×¤×Ø) בשנת תרי"ט (1859), ועוד כמה ×ž××•×Ŗ תשובות חדשות ×ž×Ŗ×•×š כתבי יד . בהה"כ ×ž×•×¤×™×¢×•×Ŗ ×‘×ž×”×“×•×Ø×Ŗ ×¤×Ø×™×™×ž×Ÿ 386 תשובות[7]. בין התשובות החדשות, × ×ž×¦××Ŗ תשובה (×”×™' מו)[8] ×©×ž×”×‘×™×Ø×” את מנהגם של עדות ×”×ž×–×Ø×— ×•×”×Ŗ×™×ž× ×™×. השואלים מודיעים ×œ×Ø×ž×‘"ם כי לפני כמה דורות בא ×œ×¢×™×Ø× רב גדול בתורה שביטל את מנהגם לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות. הרב הנ"ל ×”×”×Ŗ×ž×š על מה שהובא במה' ברכות (י"ב, ×¢"א) שביטלו רבותינו ז"ל את ××ž×™×Ø×Ŗ עשרת הדברות כל יום יחד עם קריאת שמע (כמו ×©××•×ž×Ø×™× ××•×Ŗ× במקדש - ראה ×Ŗ×ž×™×“ פ"ה, מ"א), מפני ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים שהיו ××•×ž×Ø×™× שרק אלו מן השמים, וכל יתר התורה משה ××ž×Ø×” ×ž×“×¢×Ŗ×•. לכן - ××ž×Ø אותו רב - אם יעמדו בקריאת עשרת הדברות בעוד שלא עומדים ביתר קריאת התורה, יבואו המינים אל עמי הארׄ ויפתו ××•×Ŗ× ×‘×“×‘×Ø×™×”× כי יש מעלה יתירה לעשרת הדברות על יתר התורה, ורק הם מן השמים. השואלים ×ž×”×¤×Ø×™× ×©×”×Ŗ×ž× ×” אצלם ×œ××—×Ø×•× ×” רב חדש שבא ×ž×¢×™×Ø שבה עומדים בקריאת עשרת הדברות, ורצה להנהיג את מנהגו אצלם בטענה כי ×™×©×Ø××œ היו עומדים כששמעו את עשרת הדברות, שנא' "ויתיצבו בתחתית ההר" (×©×ž×•×Ŗ י"ט, י"ז), וכן שהמנהג בבגדאד הוא לעמוד. הציבור טען כנגדו כי הרב ×”×Ø××©×•×Ÿ שלהם ביטל את העמידה מפני ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים, ×•×‘×¤×Ø×˜ ×©×”×§×Ø××™× עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות. הם הוהיפו כי לא רק במעמד הר ×”×™× ×™ היו ×™×©×Ø××œ עומדים, אלא גם בפרשת "××Ŗ× נצבים", ומדוע לא עומדים בה? ולגבי בגדאד - הם טענו - כי אינם עומדים שם לכבוד עשרת הדברות, אלא לכבוד ראש ×ž×Ŗ×™×‘×Ŗ× שהיה עולה ×œ×§×Ø×™××” חשובה זו. ודבר זה ×’×Ø× ×œ×™×Ŗ×Ø ×”×§×”×™×œ×•×Ŗ ×œ×˜×¢×•×Ŗ ולחשוב כי עומדים לכבוד עשרת הדברות. ×”×Ø×ž×‘"ם בתשובתו חיזק את ×˜×¢× ×•×Ŗ×™×”× נגד הרב החדש, והוא פוהק כי יש לבטל את המנהג לעמוד בכל העולם, כי אין ×œ×¢×©×•×Ŗ הבדלים בין פהוקי התורה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  אין הפק כי תשובה זו של ×”×Ø×ž×‘"ם השפיעה השפעה עמוקה על ×§×”×œ×•×Ŗ רבות עד כדי כך שמבין ×”×”×¤×Ø×“×™× לא נותרו אלא יוצאי צפון אפריקה שממשיכים לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות. ובכל זאת מחוׄ ×œ×Ŗ×©×•×‘×” זו של ×”×Ø×ž×‘"ם, הנושא איננו ×ž×•×–×›×Ø בכלל לא אצל ×”×Ø××©×•× ×™×, לא בשולחן ×¢×Ø×•×š ×•×œ×›××•×Ø×” גם לא אצל כל בני דורו של השולחן ×¢×Ø×•×š ×œ×ž×Ø×•×Ŗ השפעתה ×”×ž×›×Ø×¢×Ŗ, התשובה כאילו ירדה ×œ×Ŗ×”×•×ž×•×Ŗ הנשיה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בהפרו יחוה דעת (ח"א, ×”×™' כט) ×ž×›×Ø×™×¢ הגרע"י כדעת ×”×Ø×ž×‘"ם ופוהק ×©×¦×Ø×™×š ×œ×ž×—×•×Ŗ במי שעומד בקריאת עשרת הדברות. הוא דוחה את פהקם של כל ×”××—×Ø×•× ×™× דלעיל (ר' שמואל אבוהב, ר' יהודה עייאש והחיד"א) בטענה ×”×ž×¢× ×™×™× ×Ŗ: "ואלמלא ראו ×”××—×Ø×•× ×™× תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו ×ž×Ø×”×™×‘×™× עוז לחלוק עליו בזה". החיד"א עצמו ×”×©×Ŗ×ž×© בטיעון זה נגד בית יוהף בשו"×Ŗ חיים שאל (×”×™' נו) ובשו"×Ŗ יוהף אומׄ (×”×™' פ). הטיעון ×ž×Ŗ×‘×”×” על  העובדה שתשובת ×”×Ø×ž×‘"ם ×”×™×Ŗ×” הפונה מן העין ולא × ×Ŗ×’×œ×Ŗ×” כי אם ×¢"י ×¤×Ø×™×™×ž×Ÿ בשנת תרצ"ד.

ג.Ā  פוהקי זמננו

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  אך ×ž×”×Ŗ×‘×Ø שגם אחרי ×¤×Ø×”×•× תשובתו של ×”×Ø×ž×‘"ם, ממשיכים הרבה ××—×Ø×•× ×™× ×œ×Ŗ×ž×•×š במנהג לקום בעשרת הדברות. הרב עובדיה הדאיה (שו"×Ŗ ישכיל עבדי ח"ב, או"ח א; ח"ז ×”×™' א) מחזק את מנהג העמידה כדי שההמון לא יאבד אותה יראת כבוד ×©×”×Ŗ×Ø×’×œ אליה ויבוא ח"ו לזלזל בתורה. לגבי תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם, הוא טען שיש התירה אצל ×”×Ø×ž×‘"ם שהרי במשנה תורה אין הוא ×ž×–×›×™×Ø בכלל את האיהור להבחין בין עשרת הדברות לשאר התורה מפני ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים, וכשיש התירה כזאת, אנו פוהקים כמו משנה תורה (שדי חמד, כללי הפוהקים, ×”×™' ה אות יד). הגרע"י דוחה את דבריו בטענה כי אין ראיה ×ž×”×©×ž×˜×Ŗ הלכה. על כל פנים, אע"פ שהרב הדאיה היה שייך ×œ×§×”×™×œ×•×Ŗ שלא נהגו לעמוד בעשרת הדברות, ואע"פ שהוא כותב שרוב ככל ×§×”×œ×•×Ŗ ×”×”×¤×Ø×“×™× בארׄ ×™×©×Ø××œ אינם עומדים בקריאת עשרת הדברות, ורק אצל האשכנזים יש נוהגים כן, אעפ"כ הוא ×Ŗ×•×ž×š במנהג העמידה.גם הגאון הרב שלום משאש בשו"×Ŗ שמש ומגן (ח"א, או"ח ×”×™' נז) מחזק את מנהג העמידה ודוחה את דברי הגרע"י, בהתבההו על כל ×”××—×Ø×•× ×™× שהזכרנו, על הטענה כי רגש החרדה המלווה את הקימה חשוב מאד, וכן על העובדה כי אין לנו היום ××•×Ŗ× מינים שהיו בימי חז"ל.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā Ā  גם מקומם של גדולי האשכנזים בדורנו לא נפקד. הגאון הרב משה פיינשטיין (שו"×Ŗ אגרות משה או"ח ד' ×”×™' כב) דוחה את הטענה של ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים כי אין זו אלא חששא בעלמא, ואין מקום לעמי הארׄ ×œ×˜×¢×•×Ŗ, ×•×‘×¤×Ø×˜ שהאשכנזים נוהגים לעמוד גם בשירת הים. גם ר' ××œ×™×¢×–×Ø ×•×œ×“×™× ×‘×Ø×’ (שו"×Ŗ ציׄ ××œ×™×¢×–×Ø יו"ד ×”×™' א) מחזק את המנהג לעמוד ×•×ž×Ŗ×‘×”×” על ר' שמואל אבוהב ועל ר' יהודה עייאש.

ד.Ā  ×˜×¢× ×•×Ŗ נוהפות לחיזוק המנהג

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  לענ"ד × ×™×Ŗ×Ÿ לחזק את המנהג לעמוד בעשרת הדברות בעזרת ×”×˜×¢× ×•×Ŗ הנוהפות הבאות:

1.Ā Ā Ā Ā  ×ž×Ŗ×©×•×‘×Ŗ ×”×Ø×ž×‘"ם עצמה מוכח שהמנהג בכל עם ×™×©×Ø××œ היה לעמוד בקריאת עשרת הדברות עד שבא אותו חכם ×”×ž×•×–×›×Ø על השואלים את ×”×Ø×ž×‘"ם ובעיקר עד ×©×”×Ø×ž×‘"ם חיזק את ×¢×ž×“×Ŗ×• של אותו חכם. ×•×ž×Ŗ×•×š תשובתו של ×”×Ø×ž×‘"ם יש עדות כי בבגדאד היו עומדים, והרי בגדאד בזמן ×”×Ø×ž×‘"ם המשיכה במנהגי הגאונים וכנראה אפילו ×”××ž×•×Ø××™× ×Ŗ×—×Ŗ הנהגתו של הגאון ר' שמואל בן עלי. ×”××—×Ø×•× ×™× ×ž×Ø' שמואל אבוהב ואילך אינם חולקים אם כן על ×”×Ø×ž×‘"ם. הם רק ממשיכים להחזיק במנהג שקדם ×œ×Ø×ž×‘"ם. ועל דבר כזה אפשר להחיל את הכלל שאם יש מנהג קדום לפני ×©×”×Ŗ×¤×©×˜×• הוראות ×ž×Ø"ן עושים כפי המנהג, אף שהמנהג נגד מה שכתוב בשולחן ×¢×Ø×•×š[9], וכלל זה ×ž×Ŗ×‘×”×” על דברי ב"י עצמו ×‘×”×§×“×ž×Ŗ×• לב"י על ×”×˜×•×Ø.

2.Ā Ā Ā Ā  חששו של ×”×Ø×ž×‘"ם שמא ישפיעו המינים על עמי הארׄ, ×Ŗ×× את המצב החברתי הקשה שהיה ×‘×ž×¦×Ø×™× כשהגיע לשם ×”×Ø×ž×‘"ם. ×”×§×Ø××™× היו מאד חזקים ×™×—×”×™×Ŗ ל'×Ø×‘× ×™×', והשואלים את ×”×Ø×ž×‘"ם ×ž×–×›×™×Ø×™× ×‘××ž×Ŗ כי ×”×§×Ø××™× נהגו לעמוד בקריאת עשרת הדברות. אין הפק כי ×”×Ø×ž×‘"ם ×¢"ה לא היה חושש כ"כ בתקופתנו ×œ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×Ŗ המינים בדבר כזה. וכמו ×©×”×Ø×ž×‘"ם ביטל את החזרה בגלל מצב דורו, והרדב"ז החזירה, כן אפשר ×œ×”×—×–×™×Ø ×œ×§×“×ž×•×Ŗ×• את המנהג לעמוד בעשרת הדברות - מנהג שבוטל ×¢"י ×”×Ø×ž×‘"ם.

3.Ā Ā Ā  ×ž×”×Ŗ×‘×Ø שלא רק ××—×Ø×•× ×™× ×Ŗ×•×ž×›×™× במנהג העמידה בעשרת הדברות. הרשב"ׄ במנהגי אלג'יר ×ž×•×”×Ø כי מנהגם הוא לעמוד בעשרת הדברות של שבועות ושל פרשת יתרו ×•×œ×©×‘×Ŗ בעשרת הדברות של פרשת ×•××Ŗ×—× ×Ÿ. ואם אפשר לטעון כי ×”××—×Ø×•× ×™× היו ×—×•×–×Ø×™× בהם אילו ראו את תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם, האם אפשר לטעון כך גם לגבי הרשב"ׄ שנחשב לאחד מגדולי ×”×Ø××©×•× ×™×?

4.Ā Ā Ā Ā  גם הנוהגים ×œ×©×‘×Ŗ בעשרת הדברות, ממשיכים ×œ×¢×©×•×Ŗ הבחנה בין עשרת הדברות לבין שאר התורה, שהרי בעשרת הדברות נוהגים ×œ×”×¢×œ×•×Ŗ ×œ×Ŗ×•×Ø×” את החכם, וכן עולה ×ž×Ŗ×©×•×‘×Ŗ ×ž×”×Ø×©×“"ם (יו"ד, ×”×™' ×§× "ו) ששאלו אותו על אחד שקנה את ×ž×©×Ø×Ŗ הרב מן הגויים האם ינהגו בו כמו שנוהגים ברב ואם יקראו לו לעשרת הדברות וכו' והוא השיב שאדם כזה אינו ראוי ×œ×”×™×§×Ø× חכם.

5.Ā Ā Ā Ā  תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם הנ"ל לא הופיעה ×œ×Ø××©×•× ×” בשנת תרצ"ד. היא הודפהה בשו"×Ŗ אהלי יעקב של ר' יעקב ×§×”×˜×Ø×•[10] ×‘×ž×§×•×Ø×” הערבי בהימן קל"ז. ×™×™×Ŗ×›×Ÿ שבגלל הלשון הערבית לא ×”×™×Ŗ×” התשובה ×ž×•×›×Ø×Ŗ. אך ×ž×•×Ŗ×Ø בכל זאת לשאול את עצמנו אם אפשר לטעון בבטחה את הטענה שטען הגרע"י "שאלמלא ראו ×”××—×Ø×•× ×™× תשובת ×”×Ø×ž×‘"ם אשר נגידים ידבר לבטל המנהג הזה, בודאי שלא היו ×ž×Ø×”×™×‘×™× עוז לחלוק עליו בזה"?

ה.Ā  אהור לבטל מנהג אבות

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  מנהג חשוב כמו הקימה בעשרת הדברות, חל בו האיהור לנטוש את מנהגי האבות. איהור זה מופיע במה' פהחים (× , ×¢"ב): "בני בישן נהוג דלא היו אזלין ×ž×¦×•×Ø לצידון במעלי שבתא. אתו בנייהו קמיה דר' יוחנן. ××ž×Ø×• ליה ××‘×”×Ŗ×™×Ÿ אפשר להו אנן לא אפשר לן. ××ž×Ø להו כבר קבלו ××‘×•×Ŗ×™×›× עליהם, ×©× ××ž×Ø שמע בני ×ž×•×”×Ø אביך ואל ×Ŗ×˜×•×© תורת אמך"[11]. והתוהפות (שם, נא, ×¢"א, ד"ה אי אתה) כתבו שאין לבטל אלא מנהג שנהגו בני המדינה מעצמן ומנהג ×˜×¢×•×Ŗ הוא, אבל מנהג שהנהיגו על פי ×Ŗ×œ×ž×™×“×™ חכמים, אין לבטל. וכן כתב הרא"ש במקום. וכן פהק ×ž×Ø"ן (שו"×¢, יו"ד, ×”×™' רי"ד, ×”×¢×™×£ א). והנה בנידון דידן המנהג × ×Ŗ×ž×š ×¢"י גאוני עולם כמו ר' שמואל אבוהב, ר' יהודה עייאש, החיד"א, הרב עובדיה הדאיה, הרב משה פיינשטיין, הרב ××œ×™×¢×–×Ø ×•×œ×“×™× ×‘×Ø×’ והרב שלום משאש שיחיה, ×•×ž×“×•×‘×Ø במנהג חשוב בעל ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ רגשית עמוקה.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  הבה נביא דוגמה ממנהג שעורר התנגדות עזה בזמן ×”×Ø××©×•× ×™×. בהפרד ובאשכנז נהגו להכניה ×¤×™×•×˜×™××‘×Ŗ×•×š ברכות ×§"ש ×•×‘×Ŗ×•×š חזרת הש"ׄ של ×Ŗ×¤×™×œ×Ŗ י"ח. הפיוטים ×©× ××ž×Ø×• ב"יוצר ×”×ž××•×Ø×•×Ŗ" נקראו "יוצרות" או "×ž××•×Ø×•×Ŗ", אלו ×©× ××ž×Ø×• לפני "והאופנים" נקראו "אופנים, אלה ×©× ××ž×Ø×• אחרי "ואין לנו עוד אלהים ×–×•×œ×Ŗ×š הלה" נקראו "×–×•×œ×Ŗ×•×Ŗ", ואלה ×©× ××ž×Ø×• לפני הקדושה נקראו "קדושות". כל הפיוטים נקראו בשם הכללי "קרובות", ריבוי של "קרובה" (כנראה בגלל ×©××ž×Ø ××•×Ŗ× ש"ׄ, וש"ׄ בלשון חז"ל "קרב" אל התיבה). בצרפתית ×¢×Ŗ×™×§×” הריבוי היה עם ×”×”×™×•×ž×Ŗ es , ולכן נוצרה המלה "קרובׄ" (בר"×Ŗ "קול רנה וישועה באהלי צדיקים", ראה ב"י או"ח ×”×™' ×”×—, ד"ה בענין). יש פיוטים שחוברו כבר בא"י ×¢"י ר' ××œ×¢×–×Ø ×”×§×œ×™×Ø וחביריו, ועוד הרבה מהם חוברו בהפרד ובאשכנז.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  ובכן ×ž×—×œ×•×§×Ŗ גדולה זעזעה את עולם ×”×Ø××©×•× ×™× האם ×ž×•×Ŗ×Ø או אהור ×œ×•×ž×Ø פיוטים אלו, האם זה חשוב הפהק או לא. ר' יהודה ××œ×‘×Ø×¦×œ×•× ×™[12] בהפרו הפר ×”×¢×Ŗ×™× (×”×™' ×§×¢"א) ×ž×Ŗ× ×’×“ לכל הוהפת הפיוטים, כולל הפיוט "הכל יודוך" ×©××•×ž×Ø×™× בשבת, והוא מיעׄ ×œ×•×ž×Ø את "הכל יודוך" לפני ברכת "יוצר אור", כדי שלא ×œ×©× ×•×Ŗ מטבע שטבעו חכמים. הוא ××•×ž×Ø שאת כל הפיוטים הכניהו בשעת השמד[13] ×©×™××ž×Ø×• ××•×Ŗ× במקום לימוד התורה. פיוטים אלה הכילו ×”×œ×›×•×Ŗ. הגויים אהרו את לימוד התורה אך לא אהרו את ×”×Ŗ×¤×™×œ×”.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  ×”×˜×•×Ø או"ח בהימן ×”"ח מביא את תשובת ×”×Ø×ž"ה[14] שבה הוא ×ž×Ŗ× ×’×“ ×œ××ž×™×Ø×Ŗ הקרוב"ׄ. לפני כן ×Ŗ×ž×š ר"×Ŗ במנהג[15]. ×•×”×˜×•×Ø מוהיף: "אמנם נוהגין בכל ×”×ž×§×•×ž×•×Ŗ ×œ×•×ž×Ø בהם קרוב"ׄ. וגם ×”×Ø××©×•× ×™× אשר ×Ŗ×§× ×•× היו גדולי עולם כמו רבי ××œ×¢×–×Ø ×”×§×œ×™×Ø וחבריו, וכן כתב הראב"ד למעט או ×œ×”×Ø×‘×•×Ŗ באמצע הברכה אין קפידא, לפיכך נהגו להוהיף פיוטין ×‘×ž××•×Ø×•×Ŗ ובאהבה ×•×‘×–×•×œ×Ŗ×•×Ŗ". אך מהיים ×”×˜×•×Ø: 'ומ"מ טוב ויפה הדבר לבטלה למי שאפשר כי היא היבה להפהיק בשיחה בטלה בדברי הבאי, גם פירוש ר"×Ŗ שפירש לקיים המנהג לא ישר בעיני א"א ז"ל'. בעל ב"ח כותב על דברי ×”×˜×•×Ø האלה: 'אבל חלילה לנו לשמוע ולקבל דברי רבינו בזה, ואחד היו בזמנינו ×©×”×Ŗ×—×™×œ לבטל ×ž××ž×Ø קרוב"ׄ בקהלו ולא הוציא שנתו, וכ"כ שבלי הלקט וז"ל אבל רב ×¢×ž×Ø× ורב כהן צדק ורב פלטוי גאון (×©×œ×©×Ŗ× מחשובי הגאונים) והרב רבינו יונה ורבינו קלונימוה ור' יוהף טוב עלם ורבינו שמעון הגדול ורבינו העדיה גאון וכל גאוני ×œ×•×Ŗ×™"ר (Lorraine) כתבו כולם שיש ×œ×•×ž×Ø פיוטים, וכ"כ בהגהת אשיר"י מא"ז בפ"×§ דברכות וז"ל וכבר נחלקו ר' יוהף טוב עלם ורבינו אליהו ×•×¢×œ×Ŗ×” בידם ×“×ž×•×Ŗ×Ø ומצוה מן ×”×ž×•×‘×—×Ø". ×¢"כ.

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בעל שדי חמד (ח"ד, דף 273 עמ' ב) כותב בנידון: "ואף במנהג שצווחו עליו גדולי ×™×©×Ø××œ, אם המנהג גם כן נתיהד על פי גדולי ×™×©×Ø××œ אין לבטלו, כמו ×©×ž×Ŗ×‘××Ø ×ž×“×‘×Ø×™ ×ž×Ø×Ÿ הבית חדש בהימן ×”"ח על מה שכתב רבינו ×”×˜×•×Ø דטוב ויפה לבטל קריאת הקרוב"ׄ וכו' והרב שמש צדקה בא"ח הוף ×”×™' ד הביא דברי הבית חדש הנ"ל והיים ואם אין זכרוני כוזב, כמדומה לי ×©×ž×”×Ø×™"ל הצדיק עליו דין שמים ×©×ž×Ŗ×” בתו על ששינה ניגון הליחה אחת ביום כיפור בהיותו שליח צבור".

Ā Ā Ā Ā Ā Ā 

Ā Ā Ā Ā Ā Ā  בהיכום, המנהג לעמוד בעשרת הדברות הוא מנהג ×•×Ŗ×™×§×™×Ÿ ונימוקו עימו. לכן כל קהלה חייבת להחזיק במנהגי אבות. אך יש ×œ×”×™×–×”×Ø שלא יהיו חלק עומדים וחלק יושבים באותו מניין, משום לא תתגודדו. ועל כל פנים אין לבוא לידי ×ž×—×œ×•×§×Ŗ, ועדיף ×œ×•×•×Ŗ×Ø על מנהג אבות ולא ×œ×Ø×™×‘ בבית ×”×›× ×”×Ŗ ח"ו, ×©× ××ž×Ø: "×”××ž×Ŗ והשלום אהבו".




[1]Ā Ā Ā Ā Ā Ā  גאון אדיר מצאצאי ×ž×’×•×Ø×©×™ ×¤×•×Ø×˜×•×’×œ. הוא נולד ×‘×”×ž×‘×•×Ø×’ בשנת 1609 ×•× ×¤×˜×Ø בונציה בשנת 1694. הוא נשלח בן י"ג ×¢"י אביו ללמוד תורה בונציה אצל ר' דוד פרנקו, נשא את  בתו לאשה, היה רב בורונה. בשנת 1650 נבחר לאב"ד בונציה ×•×œ×Ø××© ישיבתה המהוללה. הריצו אליו ×©××œ×•×Ŗ מכל עבר וכינו אותו בשם הכבוד 'רשב"א' (ר' שמואל בר ××‘×Ø×”×). הפרו החשוב ביותר הוא השו"×Ŗ "דבר שמואל".

[2] Ā Ā Ā Ā Ā  ×‘×™×Ø×•×©×œ×ž×™ (ברכות, פ"א, ה"ה) ××•×ž×Ø ר' לוי שכל עשרת הדברות ×ž×•×¤×™×¢×•×Ŗ בק"ש. קריאת עשרת הדברות שווה בערכה ×œ×§×Ø×™××Ŗ התורה כולה. כבר פילון ×¤×Ø×”× חיבור על תרי"ג ×ž×¦×•×•×Ŗ שגוזר את כולן ×ž×¢×©×Ø×Ŗ הדברות. רה"ג המשיך באותו כיוון. היה טבעי א"כ שיקבעו את קריאת עשרת הדברות כל יום יחד עם קריאת שמע.

[3]Ā Ā Ā Ā Ā Ā  גדול חכמי אלג'יריה במאה ה- 18. עלה לארׄ בהוף ימיו ונפגש עם החיד"א (ראה שם הגדולים, ×ž×¢×Ø×›×Ŗ ×”×¤×Ø×™×, ערך 'בית יהודה'). הוא ×ž×§×•×Ø חשוב למנהגי אלג'יר.

[4] Ā Ā Ā Ā Ā  ×‘×ž×”×›×Ŗ מגלה (לא, ×¢"ב) על דברי המשנה "אין מפהיקין ×‘×§×œ×œ×•×ŖĀ  אלא אחד קורא את כולן", ××•×ž×Ø ריש לקיש שהטעם הוא "לפי שאין ××•×ž×Ø×™× ברכה על הפורענות". ובעל ט"ז (×”×™' ×Ŗ×›"ח) ×Ŗ×ž×”: הרי בזמן המשנה לא בירכו אלא הפותח ×•×”×—×•×Ŗ×, ומי שיפהיק ×‘×§×œ×œ×•×Ŗ לא ×™×¦×˜×Ø×š א"כ ×œ×‘×Ø×š לא לפניהן ולא ×œ××—×Ø×™×”×Ÿ! ×Ŗ×ž×™×”×Ŗ×• של בעל ט"ז ×ž×”×Ŗ×œ×§×Ŗ בעזרת ×”×ž×§×•×Ø×•×Ŗ שלנו במה' ×”×•×¤×Ø×™× ×•×‘×™×Ø×•×©×œ×ž×™ מגילה שמוכיחים שגם בימי ×”×Ŗ× ××™× בירכו לא רק הפותח ×•×”×—×•×Ŗ×, אלא גם העולה ×œ×©×™×Ø×Ŗ הים ×•×œ×¢×©×Ø×Ŗ הדברות ×•×œ×§×œ×œ×•×Ŗ וכו'. ראה הפירוש "× ×—×œ×Ŗ יעקב" על מה' ×”×•×¤×Ø×™× במקום.

[5] Ā Ā Ā Ā Ā  ר' ×™×©×Ø××œ יעקב אלגאזי נולד ×‘××™×–×ž×™×Ø (1680) ×•× ×¤×˜×Ø ×‘×™×Ø×•×©×œ×™× (1757). עלה לארׄ בשנת 1740 היה ראש ישיבת המקובלים "בית­ אל". ×ž×©× ×ŖĀ  1749 היה 'ראש לציון' ×‘×™×Ø×•×©×œ×™×. הוא ערך לדפוה את ההפר '×—×ž×“×Ŗ ימים' שעורר פולמוה חריף, מפני שייחהו את ההפר לנתן ×”×¢×–×Ŗ×™.

[6] Ā Ā Ā Ā Ā  ר' יעקב ×©×©×¤×•×Ø×˜×” שעזב את ×Ŗ×œ×ž×”×Ÿ והתישב ×‘××ž×”×˜×Ø×“× במאה ה- 18 (והיה ראש הלוחמים בשבתאות), הביא איתו מצפון אפריקה כ"י של תשובות ×”×Ø×ž×‘"ם בערבית שהכיל 175 תשובות. ר' ×ž×Ø×“×›×™ חמה ×Ŗ×Ø×’× ××•×Ŗ×Ÿ ×œ×¢×‘×Ø×™×Ŗ והדפיה ××•×Ŗ×Ÿ ×‘××ž×”×˜×Ø×“× (בשנת 1765) ×Ŗ×—×Ŗ השם "פאר הדור".

[7] Ā Ā Ā Ā Ā  ×¤×Ø×™×™×ž×Ÿ ×¤×Ø×”× רק את התשובות שהיו בעברית בכתבי היד. את רוב תשובותיו כתב ×”×Ø×ž×‘"ם בערבית, להוציא כמה תשובות בודדות שנשלחו ללוניל או לשואלים ששאלו אותו בעברית. חלק מן התשובות ×Ŗ×•×Ø×’× ×œ×¢×‘×Ø×™×Ŗ במשך הדורות, ×‘×Ŗ×Ø×’×•× בד"כ מאד חופשי. בשנת תשי"ח ×¤×Ø×”× בלאו כמעט את כל תשובות ×”×Ø×ž×‘"ם ×©× ×ž×¦××•×Ŗ בכתבי היד (482 ×‘×ž×”×¤×Ø), ×‘×ž×§×•×Ø×Ÿ הערבי ×•×‘×Ŗ×Ø×’×•× עברי חדש מדוייק.

[8] Ā Ā Ā Ā Ā  תשובה זו × ×ž×¦××Ŗ ×‘×ž×”×“×•×Ø×Ŗ בלאו בהימן רה"ג, ×‘×ž×§×•×Ø×” הערבי ×•×‘×Ŗ×Ø×’×•× עברי. יש הבדלים ×ž×©×ž×¢×•×Ŗ×™×™× בנוהח בין ×ž×”×“×•×Ø×Ŗ בלאו ×œ×ž×”×“×•×Ø×Ŗ ×¤×Ø×™×™×ž×Ÿ, וזה ×ž×Ø××” כמה חופש לקח לעצמו ×”×ž×Ŗ×Ø×’× ×”×Ø××©×•×Ÿ של תשובות ×”×Ø×ž×‘"ם.

[9] Ā Ā Ā Ā Ā  ראה יביע ××•×ž×Ø ח"ד, יו"ד, כה, אות א; לא, אות ד; ח"ו או"ח, לב, אות ב.

[10] Ā Ā Ā Ā  ר' יעקב ×§×”×˜×Ø×• - הוא ×ž×”×Ø×™×§"ש - חי בשנים 1525-1610, ×›×œ×•×ž×Ø בזמן ר' יוהף קארו. הוא היה רב ×œ×¢×“×Ŗ ×”×ž×”×Ŗ×¢×Ø×‘×™× בקהיר. ביקר ב- 1570 את ר' יוהף קארו בצפת. הפרו "ערך לחם" הוא הפר השגות על השו"×¢ כמו הגהות ×”×Ø×ž"א. זמן רב פהקו לפי דעתו ×‘×ž×¦×Ø×™×.

[11] Ā Ā Ā Ā  פירוש: יום השוק של צידון היה בע"ש, ובני בית שאן נהגו לא ×œ×œ×›×Ŗ ×ž×¦×•×Ø לצידון בערב שבת, והיו ×ž×—×ž×™×Ø×™× על עצמם בדבר זה כדי שלא להיבטל ×ž×¦×Ø×›×™ שבת. באו בניהם לפני ר' יוחנן ×•××ž×Ø×• לו: אבותינו היו ×¢×©×™×Ø×™× ויכלו ×œ×”×Ø×©×•×Ŗ לעצמם דבר זה, אבל אנחנו זקוקים ×œ×œ×›×Ŗ לשוק של צידון בערב שבת כדי ×œ×”×Ŗ×¤×Ø× ×”. ××ž×Ø להם: כבר קיבלו ××‘×•×Ŗ×™×›× עליהם, ×©× ××ž×Ø שמע בני ×ž×•×”×Ø אביך ואל תטש תורת אמך.

[12] Ā Ā Ā Ā  ר' יהודה ××œ×‘×Ø×¦×œ×•× ×™ היה ×Ŗ×œ×ž×™×“ הרי"×£ ×•× ×¤×˜×Ø בשנת 1103, באותה שנה כמו רבו. הפרו הגדול "הפר ×”×¢×Ŗ×™×" חובר על "×”×œ×›×•×Ŗ הרי"×£" בהרחבה רבה, והכיל תשובות גאונים רבות. אורכו היה בעוכרו ורק מעט ממנו נותר בידינו היום. כנראה שהפר האשכול של הראב"ד השני משמש מעין קיצור של הפר ×”×¢×Ŗ×™×.

[13] Ā Ā Ā Ā  ×ž×“×•×‘×Ø בגזרות של ×”×©×œ×˜×•× ×•×Ŗ ×”×Ø×•×ž×™×™× והביזנטיים על יהדות א"י החל מן המאה הרביעית כשהקיהר קונהטנטיוה התנצר, ועד כיבוש האיהלם במאה השביעית. ×‘×ž×›×Ŗ×‘ שנמצא בגניזה טוען פירקוי בן באבוי ×Ŗ×œ×ž×™×“ ×Ŗ×œ×ž×™×“×• של רב יהודאי גאון במאה הח', שמנהגי א"י שהיו שונים בהלכה ממנהגי בבל, אינם אלא מנהגי שמד, ולכן ×¦×Ø×™×š לבטל ××•×Ŗ×. מנהגי א"י נבעו בד"כ מפהיקה על פי ×”×™×Ø×•×©×œ×ž×™.

[14] Ā Ā Ā Ā  ×”×Ø×ž"ה הוא ר' ×ž××™×Ø ×˜×•×“×Ø×•×” הלוי אבולעפיה גדול חכמי טולדו בראשית המאה הי"ג, וחיבורו החשוב הוא הפירוש "יד ×Ø×ž×”" על הש"×”. ×ž×—×™×‘×•×Ø זה נותרו לנו היום רק "יד ×Ø×ž×”" על × ×“×Ø×™× ועל ×”× ×”×“×Ø×™×Ÿ.

[15] Ā Ā Ā Ā  ראה רבינו יונה הוף פ"א דברכות.

Ā 

Ā 


הודעה שהועברה
×ž××Ŗ: צבי ×©×‘×™×˜Ā <zvi...@gmail.com>
×Ŗ××Ø×™×š: 26 במאי 2017 בשעה 10:01
נושא: [ יהדות ] עמידה בקריאת עשרת הדברות + ×”×¤×˜×Ø×Ŗ שבועות


בה"ד

ברצוני ×œ×”×Ŗ×™×™×—×” ×œ×©×Ŗ×™ נקודות שקשורות ×œ×§×Ø×™××Ŗ התורה בשבועות ×•×œ×”×¤×˜×Ø×”:

1 -

כולנו ×ž×›×™×Ø×™× את הדיון בשאלה האם לעמוד בזמן קריאת עשרת הדברות או לא.

מצד אחד יש המצדדים ×‘×¢×ž×™×“×”Ā ×¢×§×‘ ×—×©×™×‘×•×Ŗ× של עשרת הדברות, ומנגד יש ×”×ž×Ŗ× ×’×“×™× עקב החשש שיוצר ×Ø×•×©× שיתר התורה איננה חשובה כמו עשרת הדברות.

בפועל, המצב הוא שחלק ×ž×”×¦×™×‘×•×Ø עומד וחלק יושב, וזה יוצר בעיה של "לא תתגודדו". (מצב דומה קיים גם לגבי שירת הים בפרשת בשלח ובשביעי של פהח.)

Ā 

ברצוני להציע ×¤×Ŗ×Ø×•×Ÿ לעמוד במשך כל הקריאה או ×œ×¤×—×•×Ŗ בזמן העולה ×œ×Ŗ×•×Ø×” שקורא את עשרת הדברות (פרשת יתרו: שישי, ×•××Ŗ×—× ×Ÿ: רביעי, שבועות: רביעי). כך לא ×Ŗ×”×™×” בעיה של החשש לאי חשיבותה של יתר התורה, ומצד שני נמנע ממצב של לא תתגודדו.

Ā 

ברצוני להדגיש שהצעה זו איננה המצאה שלי ×•×Ø×‘×™× נוהגים כך. אני אישית × ×”×’×Ŗ×™ כך בעבר. כיום אני ×Ø×’×™×œ לעמוד באופן קבוע בזמן קריאת התורה כך שהדיון הזה איננו ×Ø×œ×•×•× ×˜×™ לגבי, אבל לפני שנהגתי לעמוד קבוע בכל קריאה בתורה, אכן ×”×©×Ŗ×“×œ×Ŗ×™ לעמוד בכל הקריאה בימים ×©×§×•×Ø××™× את עשרת הדברות או ×œ×¤×—×•×Ŗ באותו עולה.

והנה ×ž×”×¤×ØĀ ×ž×§×•×Ø×•×Ŗ ×©×œ×™×§×˜×Ŗ×™ בקשר ×œ×—×©×™×‘×•×Ŗ עשרת הדברות:
Ā - במקדש ××ž×Ø×• הכהנים בכל יום את עשרת הדברות (משנה ×Ŗ×ž×™×“ פ"ה מ"א).
Ā - בפירוש ×”×ž×©× ×™×•×Ŗ ×œ×Ø×ž×‘"ם על המשנה הנ"ל הוא כותב : "לפי שהם עיקר התורה וראשיתו".
Ā - ×”×’×ž×Ø× ××•×ž×Ø×Ŗ שרצו ×œ×§×Ø×•× קריאת שמע גם בגבולין, אלא שכבר בטלום ×ž×¤× ×™Ā ×Ŗ×Ø×¢×•×ž×ŖĀ ×”×ž×™× ×™×Ÿ. (ברכות י"ב.)
Ā - השו"×¢ ××•×ž×Ø "טוב ×œ×•×ž×Ø פרשת העקידה ופרשת ×”×ž×ŸĀ ×•×¢×©×Ø×Ŗ הדברות ופרשת עולה ומנחה ושלמים ×•×—×˜××Ŗ ואשם" (או"ח א' ה'). ×ž×¢×™×Ø ×”×Ø×ž"א "ודוקא ביחיד ×ž×•×Ŗ×Ø ×œ×•×ž×Ø עשרת הדברות בכל יום, אבל אהור ×œ××•×ž×Ø× בציבור" (בהידור ×§×•×Ø×Ÿ החדש מובא אחרי ×”×Ŗ×¤×™×œ×”, ביחד עם שש זכירות וי"ג עיקרי אמונה)
Ā - פהיקתא דרב כהנא פהקה י"ב על הפהוק 'בחודש השלישי': "××ž×Ø הקב"ה ×œ×œ×™×©×Ø××œ, בני, היו ×§×•×Ø×™×Ÿ את הפרשה הזאת בכל שנה, ואני מעלה ×¢×œ×™×›×Ā ×›××™×œ×• ×©××Ŗ× עומדים לפני הר ×”×™× ×™ ומקבלין את התורה. ××™×ž×Ŗ×™, בחודש השלישי לצאת בני ×™×©×Ø××œ ×ž××Ø×„ ×ž×¦×Ø×™×". אמנם כוונת ×”×ž×“×Ø×© במילה 'עומדים' היא לא ×œ×¢×ž×™×“×”Ā ×‘×ž×•×‘×Ÿ הפשוט שבו אנחנו עוהקים, אלא למעמד, אבל מכאן ×Ø×•××™× את חשיבות המעמד של קריאת עשרת הדברות שהוא שקול למעמד ×”×ž×§×•×Ø×™ של ×§×‘×œ×Ŗ התורה.
Ā - ×ž×“×‘×Ø×™ הבני יששכר על דרשה זו × ×™×Ŗ×Ÿ להבין שהגולה זו היא ×œ×›××•×Ø×” רק בקריאה בחג שבועות ולא בקריאה בפרשת השבוע "ושמא ×Ŗ××ž×Ø גם ×›×©×§×•×Ø×™×Ÿ הפרשה הזו בשבתה ×Ŗ×”×™×” ההגולה הזאת, הנה ××ž×Ø בעל ×”×ž×“×Ø×©, ××™×ž×Ŗ×™, בחודש השלישי דייקא יש לו ההגולה הזאת ... ×”×’×•×œ×Ŗ היום הנכבד ו' לחודש" (בני יששכר, ×ž××ž×Ø×™ חודש היוון ×ž××ž×Ø ד' - ×ž×¢×œ×Ŗ החג). עם כל זה, ×ž×”×ž×§×•×Ø×•×Ŗ הקודמים שהבאתי ×Ø×•××™× את ×ž×¢×œ×Ŗ עשרת הדברות בכל השנה ולכן לא לא נראה לי לחלק לגבי העמידה.

בחיפוש בגוגל ×ž×¦××Ŗ×™ ×ž×”×¤×Ø דיונים בנושא (כמובן שיש ×Ø×‘×™× נוהפים):

בעבר כבר כתבתי בנושא ×•×§×™×‘×œ×Ŗ×™ ×ž×”×¤×Ø תגובות. אני ×ž×¦×Ø×£ כאן תגובה ×©×§×™×‘×œ×Ŗ×™ ×ž×™×“×™×“×™Ā ××”×Ø×•×Ÿ גל:
יש בידי את ההפר דגן ×©×•×©× ×™×ā€. ההפר נכתב על ידי הרב מנחם גנק.  הרב גנק הוא הרב של בית ×”×›× ×”×Ŗ ×“×©×•×ž×Ø×™ אמונהד בו אני ×ž×Ŗ×¤×œ×œ, והיה ×Ŗ×œ×ž×™×“ מובהק של הרב יוהף דוב הולוביציק.  בהפרו הוא ××•×ž×Ø שהרב הולןביציק נתן טעם בזה שעומדים בעשרת הדברות, כי ×§×Ÿ×Ø××™× ××•×Ŗ×Ÿ בטעם עליון. Ā ×›×™×•×Ÿ ×©×§×Ÿ×Ø××™× בטעם עליון , וכאן אני מצטט ד מוכח בזה דאין זה קיום ×Ø×’×™×œ ×“×Ŗ×œ×ž×•×“ תורה וקריאת תורה שבכתב לבד (×”×Ŗ×œ×•×™Ā ×‘×§×Ø×™××ŖĀ ×¤×”×•×§×™×)  אלא קיום דקריאת דברות - זכר למעמד ×”×™× ×™ אשר על כן ×ž×Ŗ×—×œ×§×Ŗ הקריאה ×œ×“×‘×Ø×•×Ŗ ולא ×œ×¤×”×•×§×™×ā€ (עכדל).
רציתי לשאול את הרב גנק, מה יגיד על זה ×©×¢×•×ž×“×™×Ā ×‘×§×Ø×™××ŖĀ ×¢×©×Ø×ŖĀ ×”×“×‘×Ø×•×ŖĀ ×‘×¤×Ø×©×Ŗ יתרו ×•××Ŗ×—× ×Ÿ בשבת שלא שבועות,  הרי שם ×§×•×Ø××™× בטעם ×Ŗ×—×Ŗ×•×Ÿ, אבל אז ההתבר לי שאצל הרב הולוביציק קראו בטעם עליון גם את עשרת הדברות בשבת שלא בשבועות…

תגובה נוהפת ×ž×¤×•×Ø×˜×Ŗ ×§×™×‘×œ×Ŗ×™ ×ž×œ×™××•×Ø ×¢×ž×Ø ואותה אני אעביר בנפרד

2 -
יש ×Ø×‘×™× הנוהגים ×œ×”×¢×œ×•×Ŗ ×œ×Ŗ×•×Ø×” את רב הקהילה לעליה של עשרת הדברות. אלא שבשבועות דווקא נוהגים ×œ×”×¢×œ×•×Ŗ את ×”×Ø×‘Ā ×œ×ž×¤×˜×™×Ø בגלל מעשה ×ž×Ø×›×‘×”, וכך כותב החפׄ חיים במשנה ברורה (תצ"ד ד'): "ונוהגים ×‘×ž×§×¦×Ŗ ×ž×§×•×ž×•×Ŗ שגדול וחכם קורא זאת ×”×”×¤×˜×Ø×”, והמך ×œ×“×‘×Ø 'ולא במעשה ×ž×Ø×›×‘×” אא"כ היה חכם ומבין בדעתו' " (אגב, זהו המקום היחיד שידוע לי שכתוב בהלכה שנוהגים ×œ×”×¢×œ×•×Ŗ גדול וחכם.Ā ×× ידוע למישהו על מקום נוהף שבו כתוב דבר דומה, אשמח לשמוע.)

בהקשר לכך אהפר שלפני שנים רבות, כאשר ×”×™×™×Ŗ×™ גבאי ×”×¢×œ×™×Ŗ×™ ×œ×Ŗ×•×Ø×” את הרב ×œ×ž×¤×˜×™×Ø. ×œ××—×Ø ×”×Ŗ×¤×™×œ×” נגשו אלי ×ž×”×¤×Ø אנשים ושאלו אותי מדוע לא ×”×¢×œ×™×Ŗ×™ ×œ×Ŗ×•×Ø×” את הרב לעשרת הדברות. כתשובה, הראיתי להם את דברי המשנה ברורה.

בברכה,
×¦×‘×™Ā ×©×‘×™×˜ (שטרן)
שילה
0
50-5918412

שלום רב,
Ā  Ā  Ā ×œ×‘×§×©×Ŗ×š ×‘×ž×”×¤×Ø 2 ×œ×ž×§×•×ž×•×Ŗ נוהפים בו מעלים את הרב או הגדול, ראה:
1.  קיצור שולחן ×¢×Ø×•×š, הימן קכב,×”×¢×™×£ יז: נוהגיו ב"שבת חזון" ×œ×§×Ø×•×Ŗ ×œ×ž×¤×˜×™×Ø את הרב שהוא יודע לקונן ולא יעלה אז לשלישי. ×ž×§×•×Ø×• במגו ××‘×Ø×”× הימן רפב, ×”"×§ יד.
2.  קיצור הימן קל, ×”×¢×™×£ ה: ב"שבת שובה" יש ×œ×§×Ø×•×Ŗ ×œ×ž×¤×˜×™×Ø אדם חשוב.

ויהי ×Ø×¦×•×Ÿ שנזכה כולנו ל"וַיּ֓חַן ×©×Öø× ×™Ö“×©×‚Ö°×ØÖø×Öµ×œ נֶגֶד הָהָר", כאיש אחד בלב אחד

Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā  Ā   הרב צבי כהן
×ž×—×‘×Ø ×”×”×¤×Ø×™×: "הפירת ×”×¢×•×ž×Ø" ו"בין פהח ×œ×©×‘×•×¢×•×Ŗ" ועוד 
אפ"ר: הרב צבי כהן נלב"×¢:  ט"ו בשבט תש"×£
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages