תשובת אדם בן נון פשוטה וברורה, והיא התשובה הנכונה, אבל הוא קיצר במקום שהיה להאריך כדי שיבינו כולם.
לשיר זה יש משקל, והוא נקרא "נִפעַל מְפוֹעָלִים", כלומר כל צלע מורכבת (על הסדר) משתי תנועות, שוא נע, ושלוש תנועות.
(תנועה הכוונה לאחת מאלו: קמץ, פתח, צירי, סגול, חירק, חולם, שורק, קבוץ.
שוא נע, הכוונה שוא נע או חטף קמץ או חטף פתח או חטף סגול.
שואים נחים אינם בחשבון).
לַנֵּר, זה שתי תנועות לכן זה בסדר.
לְנֵר זה שוא נע ותנועה, לכן זה לא טוב.
וְלִבשָׂמִים זה שוא נע ושלוש תנועות, לכן זה טוב.
לצורך התאמה למשקל רגילים המשוררים לשנות את כללי הדקדוק, מוסיפים או משמיטים יידוע, מניעים שואים נחים, מניחים שואים נעים, וכדומה, לכן אין כל פלא בשיר הזה. מי ששאל את השאלה אינו רגיל לפיוטים שקולים.