2: "לנר ולבשמים": לַנֵּר / לְנֵר ?
2 views
Skip to first unread message
אוריאל פרנק
Nov 17, 2021, 12:17:38 PM11/17/21
to
3 תגובות שקיבלתי:
ראשית, אם ניתן למצוא כתב היד קדום שבו רשום הפיוט, אולי נגלה את הניקוד המקורי.
יש אפשרות שמדובר ביידוע שלא לצורך, כמו יידוע סוגי במקרא, לשמש לירח, בכסף וכו׳.
יש אפשרות שמדובר בלמד קמוצה ליד הברה מוטעמת, זה ידוע יותר בשם הפועל המלעילי, כגון לקום, לשבת. הניקוד הזה מוכר גם בוי״ו החיבור. מי ששמע את הצליל a לא ידע שהכוונה לקמץ וניקד כפתח. החסרון בהסבר הזה, אם אנחנו תולים את התקלה בהבנה מוטעית של הקריאה, במסורת תימן קמץ נהגה כ 0, ולכן פחות סביר שהחליפו בין פתח לקמץ.ייתכן שמדובר ביידוע סוגי, אך נצטרך להבדיל בין בשמים שלא ביידוע ה' ובין נר (שכנראה הוא מוכר יותר וקצר יותר וקל ליידע אותו באופן סוגי).
גם התירוץ של אוריאל נראה לי. מצטלצל לי היטב ציון גולן ששר את לנר בפתח, משום השווא נע של התימנים. ואז נסביר שהנקדנים ניקדו כאילו זה יידוע, כי כך זה היה נשמע להם (ללא הבחנה מקצועית שלפנינו שווא נע רגיל).
ד״ר משה קהן
ביום ראשון, 14 בנובמבר 2021, 11:33:29 GMT+2, אדם בן נון<adam....@gmail.com> כתב
הפתח רק בגלל המשקל.
בתאריך יום א׳, 14 בנוב׳ 2021 ב-10:09 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
1. מה שם מחבר הפיוט "לַנֵּר וְלִבְשָׂמִים"?א. סעדיה בן עמרם, כמופיע כאן:ב. סעדיה בן יוסף, כמופיע כאן:2. מה ניקוד המילה הראשונה: לַנֵּר או לְנֵר?בכל המקומות מצאתי את הצורה המיודעת [לַנֵּר],אך מהמילה הבאה "וְלִבְשָׂמִים", נראה שמדובר בצורה סתמית [לְנֵר],אלא שהשווא הנע נהגה במבטא יהודי תימן כפתח, אך אין להדגיש הנו"ן.
אוריאל פרנק
Nov 21, 2021, 10:55:17 AM11/21/21
to
יישר כח על ההסבר המפורט.
לכאורה, לצורך התאמה למשקל יכול היה המחבר גם לקמוץ, לָנֵר [כהצעת ד"ר חיים דיהי הנ"ל].
---------- Forwarded message ---------
מאת: שלום כהן אזוג <shalomh...@gmail.com>
Date: יום ה׳, 18 בנוב׳ 2021 ב-20:25
מאת: שלום כהן אזוג <shalomh...@gmail.com>
Date: יום ה׳, 18 בנוב׳ 2021 ב-20:25
תשובת אדם בן נון פשוטה וברורה, והיא התשובה הנכונה, אבל הוא קיצר במקום שהיה להאריך כדי שיבינו כולם.
לשיר זה יש משקל, והוא נקרא "נִפעַל מְפוֹעָלִים", כלומר כל צלע מורכבת (על הסדר) משתי תנועות, שוא נע, ושלוש תנועות.
(תנועה הכוונה לאחת מאלו: קמץ, פתח, צירי, סגול, חירק, חולם, שורק, קבוץ.
שוא נע, הכוונה שוא נע או חטף קמץ או חטף פתח או חטף סגול.
שואים נחים אינם בחשבון).
לַנֵּר, זה שתי תנועות לכן זה בסדר.
לְנֵר זה שוא נע ותנועה, לכן זה לא טוב.
וְלִבשָׂמִים זה שוא נע ושלוש תנועות, לכן זה טוב.
לצורך התאמה למשקל רגילים המשוררים לשנות את כללי הדקדוק, מוסיפים או משמיטים יידוע, מניעים שואים נחים, מניחים שואים נעים, וכדומה, לכן אין כל פלא בשיר הזה. מי ששאל את השאלה אינו רגיל לפיוטים שקולים.
בתאריך יום ד׳, 17 בנוב׳ 2021 ב-19:17 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages