2: משחקי לשון בשמות האותיות, התנועות והטעמים

[אוריאל פרנק‎]

אזל"א גרי"ש סגולת"א: שמות טעמי המקרא. 

כאן: הנפטר שהיה אדם חשוב כסגולה אזל = הלך לעולמו.  

מקור:  https://lif.ac.il/wp-content/uploads/2018/01/cheeduday_meir_123.pdf  עמ' 139 

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 12 ביוני 2019 ב-23:45‬
‪Subject: משחקי לשון בשמות האותיות, התנועות והטעמים‬
To:

מוזמנים להוסיף בשרשור זה דוגמאות נוספות על המובאים בקטע דלקמן. 

אפ"ר 

אלחריזי , כמשוררים מאוחרים אחרים , אהב להעמיד משחקי לשון בין שמות האותיות , התנועות והטעמים ובין המשמעות הכללית העולה משמם , כאותו מכתב נאה על עשיר כילי שאינו פותח ידו : " אנשים נוקדים ידו בפתח / ואך הוא מחליף פתח בקמץ . " כלומר , בני אדם מצפים כי עשיר זה יפתח ידו ויחון עני , והוא קומץ ידו ואינו נותן כלום ( ניקוד המילה קמץ בצירה נעשה מכורח החרוז הקודם לה [ יאמץ-קמץ . ([ בשיר אחר מתאר אלחריזי " קמצן גאוותן , גאה בעושרו עד כוכבי הכסילים . " המשורר מרגיע את הקורא לאמור : " בראותך נבל אשר / עלה ושם בזבול דביר // פתע יהי נשבר ושח / כי אחרי דרגא – תביר . " הוא קמצן גאוותן , קבע משכנו בשמים מרוב עושרו וגאוותו , אך אחרי דרגתו הגבוהה פתע יבוא שברו–תבירו , כפי שהדרגא שבטעמים גוררת אחריה , לרוב , תביר . שימוש דומה בסדר הטעמים מצאנו בשירתם של בני צפון אפריקה . במכתם יפה מנחם משורר אלמוני את הסובל והמתייסר לאמור : " אנוש גביר אל תאנח / אחרי טרחא יבוא אתנח . " באותה מתכונת של אלחריזי , אך בהיפוך תוכן , נמצא לימים בשל ה" שתי אמרות אלה מצורפות לאחת : " אדם עצב , אל תאנח / אחרי טרחא יבוא אתנח // אל תתהדר אדם גביר / כי אחרי דרגא יבוא תביר . " גלגל הוא החוזר בעולם , ודרכו של עולם הוא ומוסרו ורמז וסימן בטעמים , בשמותיהם ובסדרם . זיקה מעין זו בין צמדי טעמים , הנדרשים לעניין שבמנהג עולם ובטבע האדם , מצויה בדיבורם של תלמידי החכמים במזרח ובצפון אפריקה . הם משתמשים בביטוי " מאריך טרחא" לציין אדם המאריך בדיבורו או חזן בתפילתו ודרשן בדרשתו , ומתוך כך הוא מטריח עצמו על הציבור . הביטוי משמש לאו דווקא בדיבור עברי , אלא נכנס גם כיסוד עברי בלשונות היהודיות המדוברות . 

מתוך: 

מאמר אפרים חזן, השפעות 'ספר תחכמוני' על איגרות ר' יעקב אבן צור 

בתוך: עורך/כים: אפרים חזן ושמואל רפאל

שם הספר: מחברות ליהודית : קובץ מחקרים מוגש לפרופ' יהודית דישון
שם ההוצאה: הוצאת אוניברסיטת בר אילן 
שנת ההוצאה: תשע"ג - 2012
עמוד: 91  - 90  

[אוריאל פרנק‎]

בתאריך יום ה׳, 13 ביוני 2019 ב-16:12 מאת ‪Ephraim Hazan‬‏ <‪Ephrai...@biu.ac.il‬‏>:‬

תודה רבי אוריאל על הכבוד לעליית "ראשון",

 

והרי תוספת מעניינת לרבי מנדיל אבי זמרה (קישור עליו):

עוֹד יִקְרְבוּן, יוֹנַת אֵלֶם, / עִתּוֹת לְשׁוֹן אִלֵּם תָּרוֹן,

               מַהֵר וְחִירִק אֶל חוֹלַם, / תָּשׁוּב חֲבַצֶּלֶת שָׁרוֹן,

וכך קידש את החידוד של אלחריזי "ונפשי לרגלו כחירק / והוא גאה ורם עלי כחולם" 

מתוך ספרי השירה העברית באלג'יריה, לוד תשס"ט, עמ'  224.   

ובהזדמנות זו קישור למאמרי  בדף השבועי השתא

https://www1.biu.ac.il/File/%D7%91%D7%94%D7%A2%D7%9C%D7%95%D7%AA%D7%9A%20%D7%97%D7%96%D7%9F.pdf

קראו בהנאה

שבת שלום