אילפא
Uriel Frank
אילפא
תלמוד בבלי מסכת כתובות דף סט עמוד ב
אילפא תלא נפשיה באיסקריא דמכותא, אמר: איכא דאתי דאמר לי מילתא דבי רבי חייא ורבי אושעיא ולא פשיטנא ליה ממתניתין, נפילא מאסקריא וטבענא! אתא ההוא סבא תנא ליה...
רש"י מסכת כתובות דף סט עמוד ב
אילפא - שם חכם.
תלא נפשיה - גופא דעובדא במס' תענית משום דאותבוהו לרבי יוחנן ברישא כשהלך אילפא בסחורה כי אתא אמרו ליה אי הוה יתיב מר וגריס לא מר הוה מליך אזל תלא נפשיה באיסקריא דמכותא בכלונסות ארזים שתולים בה וילון הספינה.
מכותא - וילון.
אמר כל מאן דאתי כו' - כלומר אע"פ שהלכתי בסחורה לא שכחתי תלמודי ויש בידי לתקן כל הברייתות שסידרו רבי חייא ורבי אושעיא [בתוספתא שלהן אמינא להן סמך במשנתנו של הש"ס שסדר רבי ולהכי נקט רבי חייא ורבי אושעיא] לפי שהן עיקר כדאמרי' בעלמא כל מתניתא דלא מיתניא בי ר' חייא ור' אושעיא לא תותבו מינה בבי מדרשא.
אולי רש"י מעיר "אילפא - שם חכם" כי לשם זה (מלבד שהוא ש"ע פרטי) יש גם משמעות של ש"ע כללי:
רש"י מסכת עירובין דף נג עמוד ב ד"ה כאילפא בימא - כאניה הצפה בים,
תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב
אמרה ליה ההיא מטרוניתא: ווי ליה לאי לפא דאזלא בלא מכסא! נפל על רישא דעורלתיה קטעה, אמר: יהבית מכסי חלפית ועברית
רש"י מסכת עבודה זרה דף י עמוד ב ד"ה אילפא - ספינה.
אך למה דווקא כאן אומר זאת רש"י?
הרי שמו מופיע במקומות נוספים:
1. תלמוד בבלי מסכת שבת דף יד עמוד ב
והאמר אילפא : ידים תחלת גזירתן לשריפה!
2. תלמוד בבלי מסכת כתובות דף קיא עמוד א
אילפא מוסיף בה דברים: מעשה
3. תלמוד בבלי מסכת גיטין דף טו עמוד ב
בעי אילפא : ידים, טהורות לחצאין או אין טהורות לחצאין?
4. תלמוד בבלי מסכת בבא קמא דף כ עמוד א
אמר אילפא : בהמה ברשות הרבים, ופשטה צוארה ואכלה מעל גבי חברתה - חייבת;
5. תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף קיד עמוד א
רבי יעקב משמיה דבר פדא, ורבי ירמיה משמיה דאילפא אמרי: קל וחומר