Fw: 2 כלל ה של ר' אליהו בחור

[Uriel Frank]

אמר י"ב: "הרי כל כללי הדקדוק אינם מסורים לנו איש מפי איש מסיני (כנראה שאבדו), אלא, שחכמי הדקדוק המציאו כללים לפי מה שראו בפסוקי המקרא, (ולכן כמעט לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, שאין ידוע טעמם), וכמו שכתבו הקדמונים, ולכן חידש הבחור כלל זה משום שראה שא"א להגות אחרת, ובפרט שגם למדקדקים הקדמונים ס"ל לכלל זה פעמים רבות".

הערת אפ"ר:

כללי הדקדוק הם ניסיונות להגדיר את התופעות הלשוניות שכבר נוצרו (בדומה לחוקי הפיזיקה, שמטרתם לתאר מֵרב התופעות הפיזיקאליות, אך אין הטבע כפוף להם). הגדרת כללי הלשון היא ניסיון להבין את הלשון, והבנה זו מאפשרת למשתמשים בלשון לדעת כיצד ללכת בדרכה ולשמֵר את צורתה. ראויים לציון דברים שנכתבו אגב דיון בשאלת ההיתר לשַנות ממבטא לשון הקודש של אבותינו (מתוך שו"ת ישכיל עבדי ח"ב או"ח, ג'):

"ידוע כי... השפה קדמה לדקדוק ועל פי השפה בִצרו את חומת הדקדוק. ולכן יש הרבה דברים יוצאים מן הכלל ואינם מתאימים לחוקי הדקדוק, ולא נוכל חלילה לשלוח יד לתקן כאשר מעיר בזה הראב"ע בכמה מקומות עי' במגלת רות כמה פסוקים בין לשון זכר ללשון נקבה, ועלינו לשמור על המסורת. וא"כ במלת נקדישָךְ וכו' אחרי כי כל המון ישראל שגור בלשונם הך' בשו"א לא נוכל לומר שיש איזה שגיאה: אם מצד קובעי התפלה - בודאי שדעתם גדולה מדעתינו והחסרון תלוי בנו, והלֹא גם בתורה מצינו בלשון נקבה ואם ככה אתְ עושֶה לי עפרש"י. ואם נאמר במשך הזמן נשתבש - גם זה אי אפשר כי השִבוש יפול רק באיזה חלק מהעם, או באיזה מדינה, לא בכל המון ישראל. אך בלי ספק אם אחרוני זמננו יקבעו איזֹה תפלה שאינה מתאמת לחוקי הדקדוק - אז רשאים אנו לתקן".

 

נניח שפיזיקאי לא מוצלח יגדיר "חוק טבע" שאינו מדוייק, האם יעלה על דעת מישהו לשנות את הטבע כדי להתאים ל"חוק"?! וכי מפני שאנו מדמין - נעשה מעשה?!

 

עוד אמר י"ב: "למה אינכם הוגים את השוא נע בחטף פתח, הרי מכל כתבי היד שאתם כ"כ אוהבים מוכח שכך קראו שוא נע! "

הערת אפ"ר:

דומני שכאן מדובר בשתי מסורות עתיקות, ואין סיבה לרוב עדות ישראל לנטוש מסורתן מפני חברתה.

 

 

----- Original Message -----

From: אליהו Eliyahu  Sent: Friday, June 17, 2011 1:02 PM

Subject: Re: Fw: כלל ה של ר' אליהו בחור

לא אמרתי שאינך מחפש את האמת אלא שאתה מקובע בדעה

שאם מבחינה טכנית ניסח הבחור כלל מנוגד לדברי הראשונים ובעלי המסורה עלינו ללכת אחריו

וכ"ש כשמדקדקים אחרונים העתיקוהו.

לא שהראשונים לא העלוהו על דעתם אלא שבפירוש שללו אותו.

חנוך ילון במקום אחר בספר מביא שהפרחון (כמדומה) במקום אחד מביא חטף פתח במקום של שווא נח דומות לפי המקובל אצלנו.

[הספר אינו בהישג ידי כרגע]

ומסיק שלבחור "היה על מי לסמוך" כי כנראה היו ראשונים שנקטו כן.

עם זאת לו היה עליי להחליט מי טועה אם הראשונים או האחרונים,

הייתי מכריע לטובת הראשונים.

אלא שאתה טוען שגם האחרונים ידעו מדברי הראשונים, ואעפ"כ העתיקו את השיטה המלאכותית של הבחור.

ידועה לך מסתמא המשנה בפאה "לזה שומעין שאמר כהוגן".

אם "אי-אפשר" (מה שלא נכון) לבטא שווא נח בדומות, ואחד המדקדקים מנסח כלל שמניעו - הבה ונלך אחריו.

אותי כל זה אינו מחייב, ואני רואה את עצמי מחויב להחזיר את עטרת הנחת שווא הדומות למקומה.   

ושוב, אינני אומר קבלו דעתי.

בגליון אתמול על שגגתם הבאתי את הדיון.

אליהו

  

----- Original Message -----

From: י ב

To: אליהו Eliyahu

Sent: Friday, June 17, 2011 9:20 AM

Subject: Re: Fw: כלל ה של ר' אליהו בחור

ר' אליהו!  טעות בידך!  איני מחפש אלא אך ורק את האמת, ואפי' נפגעתי קצת מזה שאתה חושב אחרת, אך נפשי בשאלתי, אם אכן כלל זה אינו נכון, מדוע הרש"ס והגר"א וגדולי המדקדקים שהיו גדולים בדקדוק (ולא רק) הרבה יותר מאיתנו, שתקו לכלל זה ואף קבלוהו? הרי במדקדקים הקדמונים כתוב להיפך, והוא כלל שאינו נכון!!!??? אלא ע"כ, הם סברו שכלל זה אמת, ואין סתירה מכך שהמדקדקים הקדמונים סברו אחרת, שלא הסיקו על דעתם דבר זה, ולכן נראה לי שלהיות יותר חכם מהם הוא מן התימה, ובפרט שאם אתם מחפשים את האמת המוחלטת, ואינכם מקבלים את חידושי המדקדקים האחרונים, למה אינכם הוגים את השוא נע בחטף פתח, הרי מכל כתבי היד שאתם כ"כ אוהבים מוכח שכך קראו שוא נע! אלא, גם אתם מודים שהדברים שנתחדשו יש להם בסיס, ועכ"פ אשמח מאד אם יתחדש לכם משהו בעניין, להשיב מדוע קבלו המדקדקים לכלל זה.

ובענין מה שכתב אפ"ר וז"ל:

המקשה כתב טענה מעניינת: "אע"פ שבמדקדקים הקדמונים כתוב להיפך, אך אחר שהבחור כתב כן, וכל המדקדקים שאחריו הסכימו לדבריו ללא עורְרין אע"פ שידעו שבמדקדקים הקדמונים כתוב להיפך, וכן ג"כ נוהגים האשכנזים והספרדים איך אפשר כך לחלוק?"

ויש מקום להאריך, אך לא הזמן.

אשמח לדעת מתי הוא הזמן, כי באמת מחפש אני תשובה לשאלה זו.

עכ"פ, הרבה מזל טוב, והקב"ה שחותמו אמת, יעמידנו על האמת.

שבת שלום,

יעקב ב.

בתאריך 16 ביוני 2011 14:23, מאת אליהו Eliyahu <levi...@neto.net.il>:

הגענו לנקודה שאיש לא ישנה את דעת רעהו,

ולכן אני עוצר כאן את הויכוח

אליהו

----- Original Message -----

From: י ב

To: אליהו Eliyahu

Sent: Thursday, June 16, 2011 10:29 AM

Subject: Re: Fw: כלל ה של ר' אליהו בחור

עדיין, אע"פ שהקדמונים לא ס"ל לכלל זה תמיד, ברור שהבחור חידש שכלל זה תקף תמיד, כמו שמשמע מלשונו, וגם הרש"ס כותב במפורש בתור דוגמא את המילה "הנני", ואין לתמוה כלל איך חידש מה שלא אמרו לפניו, שהרי כל כללי הדקדוק אינם מסורים לנו איש מפי איש מסיני (כנראה שאבדו), אלא, שחכמי הדקדוק המציאו כללים לפי מה שראו בפסוקי המקרא, (ולכן כמעט לכל כלל יש יוצאים מן הכלל, שאין ידוע טעמם), וכמו שכתבו הקדמונים, ולכן חידש הבחור כלל זה משום שראה שא"א להגות אחרת, ובפרט שגם למדקדקים הקדמונים ס"ל לכלל זה פעמים רבות, וע"כ לבוא ולהחזיר הגלגל אחורה, לאחר שכבר התקבל אצל כמעט כל המדקדקים האחרונים, לענ"ד הוא מן התימה.
יעקב ב.

אפ"ר: יש לציין כי כלל ב' הוזכר בפמ"ג.

בתאריך 15 ביוני 2011 13:54, מאת אליהו Eliyahu <levi...@neto.net.il>:

אה"נ, אבל די במה שאמרנו שלא סבירא לן כלל לכלל מלאכותי זה.

אליהו 

----- Original Message -----

From: י ב

To: אליהו Eliyahu

Sent: Wednesday, June 15, 2011 12:33 PM

Subject: Re: Fw: כלל ה של ר' אליהו בחור

זה שמפרשי השו"ע לא הזכירו ככל ה' אינה ראיה כלל, כי לא הזכירו גם כלל ב' וד'

בתאריך 7 ביוני 2011 14:00, מאת אליהו Eliyahu <levi...@neto.net.il>:

 

----- Original Message -----

From: Uriel Frank

To: Undisclosed-Recipient:;

Sent: Monday, June 06, 2011 11:00 PM

Subject: Fw: כלל ה של ר' אליהו בחור

הערות אפ"ר:

א. על הטענה שאין לסתום ולהכריע כאילו אין ב' צדדים בדבר ושהוא דבר שלא ייעשה – אני הקטן מסכים שאם באים לדון בנושא יש להזכיר השיטות השונות, אך לאחר שהדבר כבר התבאר, די לציין שהשווא הוא נח, כמו שכתבנו בפרשת כך וכך.

ב. המקשה כתב טענה מעניינת: "אע"פ שבמדקדקים הקדמונים כתוב להיפך, אך אחר שהבחור כתב כן, וכל המדקדקים שאחריו הסכימו לדבריו ללא עורְרין אע"פ שידעו שבמדקדקים הקדמונים כתוב להיפך, וכן ג"כ נוהגים האשכנזים והספרדים איך אפשר כך לחלוק?"

ויש מקום להאריך, אך לא הזמן.

רק נציין שמפרשי שולחן ערוך או"ח סא, כג, כמו משנה ברורה ס"ק לו - לא הזכירו כלל ה'.

ג. עוד בנושא זה:

מתוך הנספח הדקדוקי בסוף סידור קורן החדש [מאת ר' חנן אריאל]: