Fw: Fw: הערות לפרשת בשלח
uriel
לפי המדרשים שלהלן הכסא הוא רם ונישא, כפשוטו של מקרא. מדרש תנאים לדברים הוא יוצא הדופן.
תלמוד בבלי מסכת ברכות דף ז עמוד א:
אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי ה' שהוא יושב על כסא רם ונשא.
פרקי דרבי אליעזר (היגר) - "חורב" פרק ד:
והוא (הקב"ה) יושב על כסא רם ונשא, וכסא גבוה...
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) אלפא ביתא דבן סירא עמוד 46 :
שם נראה מלך מלכי המלכים יושב על כסא רם ונשא.
אוצר המדרשים (אייזנשטיין) היכלות עמוד 108 :
הקב"ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב"ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה' רם
ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא.
הכסא הרם ונישא נזכר עוד כמה וכמה פעמים באוצר המדרשים (אייזנשטיין),
וכן ב"בתי מדרשות" ח"א וח"ב (אפשר לחפש בעזרת פרוייקט השו"ת).
ובכן, מדוע התעלם פרופ' שמחה קוגוט בספרו מכל המדרשים הללו, שלפיהם
התיאולוגיה והפשט תואמים זה לזה?
יהושע בוך
נושא: Fw: הערות לפרשת בשלח
|
----- Original Message -----
From:
Prof. Simcha Kogut
To: uriel
Sent: Tuesday, February 02, 2010 11:33 AM
Subject: Re: הערות לפרשת בשלח היכן אמור להתפרסם
הוויכוח המצורף? ב"היבטים" הקרוב? אכן דנתי בפסוק זה בספרי על הטעמים
והפרשנות בעמ' 139, 216, 238 ואין בוויכוח כאן אף לא פרט אחד שלא הובא שם
(זולתי ההבנה השגויה של כוונת הטעמים המוצגת בסוגרים ע"י הרב אליהו ונדחית
בצדק ע"י הרב לויפר). אני חושב שליאור יעקובי התכוון ל"קוגוט", כשכתב
"קוהוט" (אמנם יש קשר בין שני השמות, שנפרדו בשל חילופי ג/ה, על דרך כהן/כגן;
היטלר(ימ"ש)/גיטלר (להבדיל) ועוד. נא הבא זאת לידיעת ליאור יעקובי ואת העניין
גופו למי שאמור לפרסם את הוויכוח. אשר לציטוט הפסוק בשחרית של שבתות וחגים --
דומה שזו דוגמה נוספת להשתלטות המנגינה הרווחת על התוכן, ומוטב שהחזנים
ישתלטו על המנגינה ויכפו עליה את ההפסקות הנכונות.
בברכה חמה, שמחה קוגוט
פרופ' שמחה
קוגוט
Prof. Simcha Kogut
החוגים למקרא וללשון העברית Departments of Bible and Hebrew Language האוניברסיטה העברית בירושלים The Hebrew University of Jerusalem טלפון: 025883519 :phone דוא"ל: email: sko...@mscc.huji.ac.il ----- Original Message -----
From:
uriel
To: Simcha Kogut
----- Original Message -----
From:
Leor Jacobi
To: uriel
Sent: Monday, February 01,
2010 5:25 PM
Subject: Re: הערות לפרשת
בשלח
קוהוט מביא את דעת שד"ל שת"י ובעל הטעמים עזבו את הפשט מסיבה
תאולוגי.
וקוהוט דוחה אותו ע"פ המדרש:
מדרש תנאים לדברים פרק יד
כיוצא בו אתה אומר (ישע' ו א) בשנת מות המלך עזיהו וארא את ה'
יושב על כסא רם ונשא ואין אנו יודעין אם הכסא רם ונשא ואם המקום ת"ל (שם נז
טו) כי כה אמר רם ונשא:
הרי דיון ע"פ הפסוק השני
2010/1/31 uriel <u-f...@neto.bezeqint.net>
דומני שפרו' קוגוט
מדבר על כך בספרו
----- Original Message -----
From:
Eliyahu אליהו
To: yaqov loyfer ; elihu
Sent: Sunday, January 31,
2010 9:47 PM
Subject: Re: הערות לפרשת
בשלח
מעניין, יענו:
וָאֶרְאֶ֧ה אֶת אֲ-דנָ֛י [יֹשֵׁ֥ב
עַל-כִּסֵּ֖א] רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א
לא
חשבתי על זה
אבל
סוף סוף יש טרחא (כלשון אליהוא) במילה כסא,
אבל עם
הדוגמה מ"על הר סיני" קשה לי להתווכח.
טוב
אכנס להגיגים.
אליהו
----- הודעה מקורית -----
מאת:
yaqov loyfer
אל: Eliyahu אליהו
נשלח: יום ראשון 31
ינואר 2010 21:33
נושא: Re: הערות לפרשת
בשלח
מדוע ר' אליהו אתה אומר שאין הכרעה מהטעמים, ועוד סבור שהם נוטים לטובת
הכסא?
הנה ההטעמה:
וָאֶרְאֶ֧ה אֶת אֲ-דנָ֛י יֹשֵׁ֥ב עַל-כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א אם הטעמים סוברים ש'רם ונשא' הוא תואר של הכסא, היה ראוי שיטעימו
את השם בזקף, ההטעמה הזאת דווקא מראה ש'רם ונשא' מוסב אל השם, כדרך
שציין אליהוא ב'זוטות לפרשת יתרו' כי ההטעמה יֵרֵ֧ד ה֛' לְעֵינֵ֥י כָל-הָעָ֖ם עַל-הַ֥ר
סִינָֽי׃ (שמות יט יא) מוכיחה כי 'על הר סיני' מוסב על 'ירד ה' ולא על
'כל העם'.
יעקב לויפר
בתאריך 31 בינואר 2010 20:17, מאת Eliyahu אליהו
<levi...@neto.net.il>: "בעל-בתיש"
נראה שמצאנו רם ונשא גם בהפטרת יום כיפור למשל ישעיהו נז,טו: כִּי֩ כֹ֨ה אָמַ֝ר רָ֣ם וְנִשָּׂ֗א
ולכן יתכן שגם כאן זה
הקב"ה,
מאידך
הפשטות היא עַל-כִּסֵּ֖א רָ֣ם וְנִשָּׂ֑א
כלומר הכסא גבוה (מהטעמים אין
הכרעה חד משמעית אבל נוטה לטובת הכסא).
אליהו
----- הודעה מקורית -----
מאת:
Mordechai Perlman
אל: 'Eliyahu אליהו' ; 'Tanis, Uri'
נשלח: יום ראשון 31
ינואר 2010 16:07
נושא: RE: הערות לפרשת
בשלח
אומרים בשחרית לשבת ויום טוב: המלך היושב על כסא רם ונשא. האם המלך הוא רם ונשא או הכסא? מצאתי שההזכרה היחיד בכל תנ"ך של כסא רם ונשא היא בהפטרת השבוע ושם הרד"ק והמלבי"ם חולקים אם הרם ונשא הוא על השם או על הכסא. מה יסוד מחלקותם?
Internal Virus Database is out-of-date. Checked by AVG Free Edition. Version: 7.5.503 / Virus Database: 269.16.7/1151 - Release Date: 25/11/07 16:24
Internal Virus Database is out-of-date. Checked by AVG Free Edition. Version: 7.5.503 / Virus Database: 269.16.7/1151 - Release Date: 25/11/07 16:24
Internal Virus Database is out-of-date. Checked by AVG Free Edition. Version: 7.5.503 / Virus Database: 269.16.7/1151 - Release Date: 25/11/07 16:24 |
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'רוחב לשון' בקבוצות
Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל
ל-rohav-...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת
דוא"ל ל-rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר
בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/rohav-lashon?hl=iw.
Internal Virus Database is out-of-date.
Checked by AVG Free Edition.
Version: 7.5.503 / Virus Database: 269.16.7/1151 - Release Date: 25/11/07 16:24
uriel
"אמר רבי ישמעאל בן אלישע: פעם אחת נכנסתי להקטיר קטורת לפני ולפנים, וראיתי ה' שהוא יושב על כסא רם ונשא" (בבלי ברכות ז ע"א) -- כאן, בדיוק כמו בפסוק, יש דו-משמעות, ואפשר לקרוא -- כמו הטעמים -- שה' הוא רם ונישא. אם "התיאולוגיה והפשט תואמים זה לזה" הוא עניין של הבנה והשקפה. לטעמי, הפשט של הכתוב מציין את הכסא כרם ונישא. הטעמים מציינים את ה' כרם ונישא, שלא כפשט. מעתה נשאלת השאלה מדוע? מה ראו לשנות מן הפשט הברור? מציאותו של הפסוק "כה אמר ה' רם ונשא" איפשרה להם להתאים גם את הפסוק "וארא את ה' יושב על כסא רם ונישא" לפסוק האחר, ולהעמיד תמיד את ה' כ"רם ונישא". יפה עשה המדרש "הקב"ה רם ונשא ואף כסאו רם ונשא. ומנין שהקב"ה נקרא רם ונשא שנאמר כה אמר ה' רם ונשא, ומנין שאף כסאו רם ונשא שנאמר ואראה את ה' יושב על כסא רם ונשא" (אוצר המדרשים [אייזנשטיי]) היכלות עמוד 108) שהעמיד כל אחד מן הפסוקים על הפשט שלו, ומצירופם של השניים הגיע למסקנה שהן הקב"ה, הן הכסא, שניהם רמים ונישאים. כיו"ב גם המדרשים הדומים האחרים. אין זאת אומרת שבפסוק "וארא את ה' יושב על כסא רם ונישא" חל התואר "רם ונישא" גם על ה' ולא רק על הכיסא. מי שמחיל את התואר "רם ונישא" בפסוק זה על ה' עושה זאת מסיבה תיאולוגית, שלא ייתפס חלילה הכסא כשלעצמו כגבוה מעל גבוה.
בברכת "האמת והשלום אהבו",
שמחה קוגוט