3: פירוש הלוא/הלא/הלה

[אוריאל פרנק‎]

ביום ראשון, 28 בפברואר 2021, 19:49:49 GMT‎+2‎,‏ האקדמיה ללשון העברית<pni...@hebrew-academy.org.il>‏ כתב:

שלום רב,

לכאורה שתי המשמעויות של המילה הל(ו)א שונות מאוד: האחת 'האם לא?' מורכבת מרכיב השאלה הֲ וממילת השלילה לא; השנית היא 'הרי', 'הינה'. אך אני מסכים איתך שבמקרים רבים התקרבו שתי המשמעויות זו לזו עד שקשה להחליט למה התכוון הדובר. עם זאת ישנם מקרים שנראים מובהקים יותר מאחרים. כך למשל בנוסחה השכיחה בספר מלכים 'ויתר דברי... הל(ו)א הם כתובים על ספר... למלכי...', נראה - לפחות לי - ברור שלא הייתה הכוונה לשאלה (אם כי אף כאן אפשר להתעקש ולטעון שמדובר בשאלה רטורית).

לא הייתי מסיק מסקנות מרחיקות לכת מן הכתיב הלה במקום הלא, אבל עדות חשובה למוצאן השונה של שתי המשמעויות (ודוק: של שתי המילים) מצויה כאמור במסורת העברית של השומרונים. על מסורת זו כתב פרופ' זאב בן־חיים בספרו החשוב "עברית וארמית נוסח שומרון". בכרך החמישי של ספרו בסעיף 6.3.12 (עמ' 242) הוא מסביר שהפירוש של הלא כהרכב של לא וה"א השאלה אינו מתיישב עם מסורת שומרון, שכן מילת השלילה נהגית בה לעולם לָא, ואילו התיבה הלוא כתובה אצלם לעולם בווי"ו והגייתה שונה משל מילת השלילה. מסתבר, כותב בן־חיים, שזו מילת קריאה שאינה קשורה קשר של מוצא אל מילת השלילה אלא אל הלו בארמית העתיקה ואל אֲלוּ בארמית המקרא. 

בברכה,

ברק דן

המזכירות המדעית, האקדמיה ללשון העברית