כמה דיונים לשוניים לפרשת בהר

19 views
Skip to first unread message

Uriel Frank

unread,
May 7, 2012, 9:38:41 AM5/7/12
to
----- Original Message -----
To: י ב
Sent: Monday, May 07, 2012 1:23 PM
Subject: Re: Emor 57720628פרשת אמר עב

מי זה מ"ש?
מה שכתוב להדיא בגמ' לדעתי זה הפוך. כי לא מצינו מעולם שיאמרו על שום שין שמאלית שכתיב כך וקרינן כך. ואם כן כנראה שבמילה שליו יש משהו מיוחד שאין בשאר השינים השמאליות.
איזה קושיא יש אם נאמר שזה לא קרי וכתיב?
צהרים טובים. 
אברהם אומן
----- Original Message -----
From: י ב
Sent: Monday, May 07, 2012 8:25 AM
Subject: Re: Emor 57720628פרשת אמר עב

ועיין במ"ש צפניה א' שמביא עוד מדרשים שמשמע כן לענין שין - סמך.
עכ"פ ברור שמסיבה מסוימת ישנם מילים שלעולם יש בהם קרי וכתיב שנכתבים בשין ונקראים בסמך.
ואם לא נאמר שזה קרי וכתיב (דבר שכמעט כתוב בגמ' להדיא) נשאר בכמה קושיות, אם כי, יתכן שעדיף להשאר בקושיא אם זה לא פתרון טוב, אך לע"ע נראה לי שזה די מוכרח.
בברכה.
יעקב ב.



בתאריך 6 במאי 2012 20:15, מאת אברהם אומן <aum...@etrog.net.il>:
ר' יעקב,
 
אם טעיתי בנוגע למלאכים אני מתנצל. התכוונתי לרעיון שכתוב בראשונים שזה שיר המלאכים, ופשוט שזה לא חובר על ידי מלאכים אלא על ידי פייטן שהיה כבר בתקופה שבה החליפו בין שין לסמך.
 
אבל מה שכתבת שמלאכים אינם טועים לי יש ראיה ממכות ששרו של עשיו טעה בשלושה דברים.
 
ב' כל קרי וכתיב שבתורה, לא יהיה קבוע בכל מקום. ולדברך עשב הוא באמת עסב שיש לו כתיב של שין. ואיך זה שלא מצאנו באף מקום את הכתיב האמיתי? והעובדה שתמיד תמיד יהיה אותו כתיב לכל אחד מהם. ומי שיכתוב עסב ישלחו אותו לכיתה א'. זה מראה שזה בלבד הצורה לכתוב ולהגות את המילה.
 
בנוגע להוכחה מיומא: או שבזמן הגמ' הבדילו ביניהם, והיה להם מסורת שבמילה שליו קוראים דווקא כמו סמך. או שלא הבדילו, ואז פשוט ששליו וסליו זה אותו דבר, ואפשר לומר כתיב שליו וקרינן סליו כי שניהם שווים. ולשיטתך, איך תסביר את הגמ' במכות: כתיב ונישל, וקרינן ונשל. ויש דוגמת זה עוד הרבה. וזה דרך הגמ', ואין מזה ראיה.
 
ג' כלי חרש זה לא רק בחרש, יש הרבה מילים שכשמשנים משין לסמך משתנה המשמעות. ואנחנו מדברים כאן על מה שכתוב, ולא על הסברים, וכל שכן לא מדרשים. (פורש פורס. סם שם. סברו שברו. ועוד הרבה.
ושוב, לעולם לא מתחלף שין שמאלית בסמך בתנך, ורוב המילים שהם קרי וכתיב הם מופיעים לפעמים כך ולפעמים כך.
אברהם אומן
----- Original Message -----
From: י ב
Sent: Sunday, May 06, 2012 6:39 PM
Subject: Re: Emor 57720628פרשת אמר עב

ואשקלה - הוא שוא נע, כמבואר בדקדוקי הטעמים, מובא בהערות שבמאמר הנ"ל.
לאלפים - אם הוא לא ידוע - הוא בפתח, אם הוא ידוע - בקמץ, וכיון שכתוב לאיזה אלפים (לאוהבי וכו') א"כ אינו ידוע, וממילא מנוקד בפתח, אך בי"ג מדות כיון שלא כתוב למי, זה ידוע ולכן מנוקד בקמץ.
לגבי בכלי חרש, א' ח"ו לכתוב ואפילו המלאכים שאינם דוברי ארמית טעו בזה -מקובלנו שמלאכים אינם טועים, ב' כל שי"ן צריך להקרא בשי"ן ימנית, וכאשר נקרא בסמ"ך זה קרי וכתיב שנכתב בשי"ן ונקרא בסמ"ך, ולכן בספר יצירה אין השי"ן נחשבת כב' אותיות, ולכן בפיוטים פעמים רבות השי"ן השמאלית מחליפה את הסמ"ך, ולכן הוא נהגה ממש כמו סמ"ך, וכן מוכח מיומא ע"ה ע"ב וע"ו ע"ב. ג' באשר לכלי חרש שהוא שונה מכלי חרס יתכן לבאר שמשום שהכתיב הוא בשי"ן ולא בסמך, נדרש כן.
בברכה.
יעקב ב.




בתאריך 6 במאי 2012 18:29, מאת אברהם אומן <aum...@etrog.net.il>:
בהפטרה יש ואשקלה, יש כותבים עם שוא, יש עם חטף פתח, ויש עם חטף קמץ. מה הנכון?
עושה חסד לאלפים, בפתח, וכן בעשרת הדברות פעמיים. אבל ביג מידות בקמץ, מה ההבדל?
פעמיים ספר המקנה, ופעם אחת עם שתי הא הידיעה: הספר המקנה.
בכלי חרש: בשין ולא בסמך שאז פירושו שמש. (האומר לחרס ולא יזרח.)
ולפי זה וודאי שיש חילוק גדול בין שין שמאלית לסמך. ובכל אלפא ביתות של התנך לעולם לא יופיע שין במקום סמך. אבל מחז"ל ואילך הם משתווים ומתחלפים זה בזה. ואפילו דרשות על התורה כמו "סיחון שהולך אחרי שיחה נאה." וכן בכל אלפא ביתות של התפילות והפיוטים מחליפים שין בסין. ואפילו המלאכים שאינם דוברי ארמית טעו בזה וכתבו בפיוט שלהם, "השיגוי והשגב" באות סמך.
אברהם אומן
 
----- Original Message -----
From: י ב
Sent: Sunday, May 06, 2012 4:23 PM
Subject: Re: Emor 57720628פרשת אמר עב

בענין "ושדה", אני חושב שמאמרי יתן לזה תשובה מספקת ומנומקת, מצורף כאן.
בברכה.
יעקב ב.

----- Original Message -----
Sent: Sunday, May 06, 2012 2:25 PM
Subject: Re: Emor 57720628פרשת אמר עב

שלום לכם!
ידידנו מביתר שלח כמה העורות על פרשת בהר.
שנת ההמישים שנה דומה במבנה ליום עשתי עשר יום או יום שנים עשר יום של חנוכת הנשיאים.
זוכרים את דרשת ידידנו יעלו"י במצפה יריחו אשתקד?
יובל נקל על עצמנו ונחליט שזה עולה על השנה ["ואם יהיה היובל" בפרשת מסעי, אבל לא הוכחה גמורה]
ושדה שיטתנו שזה בד"כ שווא נע [אא"כ זה "מורפולוגי".....]
על החולם הליטאי ובדומה לו התימני,
נדמה לי שיש על זה בספר של הרב בנציון כוהן ז"ל.
זה כנראה דיפתונג שבמערב אירופה קיבל צליל כזה, במזרחה תוספת יו"ד, ובליטא (רוסיה) צליל אחר.
ועתה רבוי[או]תיי
רשות הדיבור לכם!
אליהו
----- Original Message -----
Sent: Sunday, May 06, 2012 1:41 PM
Subject: Re: Emor 57720628פרשת אמר עב

שנת החמישים שנה :  במילים אחרות כאילו אומר "השנה החמישימית"
יובל היא: לשון נקבה על היובל או על השנה?
ושדה מגרש עריהם: בכמה מקומות בחטף פתח, מה משמעותו? שמעתי שזה שווא נע. (וכן וזהב הארץ ההיא ועוד)
או דדו או בן דדו- נראה לי שבכל התנך דוד מלא הכוונה לחבר וידיד, וחסר הכוונה לקרוב משפחה מצד אחי האב והאם.
שאלה: האם יש בסיס לחולם הליטאי כמו צירי מהשפה הארמית, שבה החולם הופך לצירי? לדוגמא: בו- ביה. לו ליה, שמו, שמיה. וכדומה. יש גם כמו הפולנים לדוגמא. לבנו לבנוהי. וכוליה.
אברהם אומן
מאמר בענין אופן קריאת חטף פתח וחטף קמץ.pdf
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages