וישרנה הפרות
אוריאל פרנק
שאלות אפ"ר על פירוש רש"י - שמואל א ו יב:
1. לקמן שני נוסחים שונים של פירושו, הנחלקים בעיקר במיקום פירוש הפשט [סומן לקמן ע"י רקע צהוב]. איזה נוסח מסתבר יותר שיצא מתחת יד רש"י?
2. לפי כל הנוסחים, מקדימה הקביעה "הרי תיבה אנדרוגינוס" את המשפט "מלמד שאף הוולדות היו אומרים שירה", וצ"ע, האמנם היות תיבה זו אנדרוגינוס היא מלמדת זאת?!
ובכלל, לשם מה באה הערה זו בפירוש רש"י? האם היא קשורה איכשהו למשמעות של הפועל, אם משורש יש"ר או משורש שי"ר?
מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>
תאריך: 6 במרץ 2017 בשעה 23:41
נושא: [ לקראת חג ] Re: שורה / טור
אל: קבוצת לקראת חג <likrat-chag@googlegroups.com>
אני מצרף תחילה את השאלה כפי ששאלתי בפעם הקודמת ואת התגובות שקיבלתי אז, וגם את התגובות שקיבלתי הפעם.
==========================
יש לי שאלה שמטרידה אותי זמן רב. בלשון המדוברת אנחנו מבדילים בין שורה (מימין לשמאל) לביו טור (מלמעלה למטה). בפרשת החושן מדובר על אבני החושן שמסודרים בארבעה טורים, 3 אבנים בכל טור. והנה בציורים שראיתי על החושן רואים תמיד 4 שורות עם שלשה אבנים בכל שורה (כלומר, 3 טורים לפי לשונינו). האם יש הבדל בין המילה "טור" בלשון התורה, לבין פירושה בלשון המדוברת כיום?
--------------------------------
ראה את הפסוק שלהן ופירוש רש"י על אתר:
וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית ה' הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת: (מל"א ז, יב)
רש"י: "שלשה טורים גזית - החומ' עשויה שלשה נדבכין של אבנים ונדבך של עץ עליהם".
הא למדת, שרש"י הבין את "טור" המקראית כ"נדבך" היינו שכבה מאוזנת ולא מאונכת.
בברכה,
שמחה קוגוט
----------------------------------
אכן, ע"פ אבן שושן (ומסתבר שע"פ האמת) האבחנה בין טור לשורה שייכת לעברית החדשה – במקרא טור ושורה זהים.
מנדלקרן מחבר את טור לשור, דהיינו חומה, שגם היא בנויה בקו ישר (שורה) וגם לתור ("תור אסתר"), ולתורים-תכשיטים שבשיר השירים (אם כי כאן ישנה האפשרות שהכוונה לתכשיטים בדמות העוף תור).
תוך כדי כתיבת המילים על השור/חומה, הבנויה בקו ישר עלה בדעתי שמא יש קשר בין "ישר" ובין "שורה", אך חכמי הלשון שהוזכרו לעיל אינם סבורים כך.
עוד יש להוסיף בעניין זה:
שורה במקרא מופיעה רק פעם אחת (באיוב כד יא), בצורה "שורותם". המילה "שורה" במובנה המקובל היום רווחת בלשון חכמים (שורות גפנים וכד').
אליעזר כמוֹן
--------------------------------
מסתבר ש'טור' ו'שור' מתחלפים, בדומה ל'קשר'
ו'קטר'.
אשר ירבלום
--------------------------------------
הנה מה שהתחלתי פעם לכתוב בנושא, והפסקתי באמצע, אולי יעשיר אותכם, ותעשירו אותי:
טור, שורה ושיטה
בעברית של היום, המלה 'שורה' היא הגדרה לרצף כל שהוא במאוזן. ו'טור' הוא רצף כל שהוא במאונך. בטבלה למשל, אזי הטורים הם במאונך והשורות הם במאוזן.
המלה 'שורה' היא לשון חז"ל ואיננה מופיעה במקרא[1], במקרא - שורה היא טור. ולכן בחושן המשפט אומרת התורה (שמות כח יז) וּמִלֵּאתָ בוֹ מִלֻּאַת אֶבֶן אַרְבָּעָה טוּרִים אָבֶן. באיזה סדר היו הטורים? החזקוני מצייר זאת בארבעה טורים מימין לשמאל, והרי לנו שהטורים יכולים להיות במאוזן:
|
אודם |
פטדה |
ברקת |
|
נופך |
ספיר |
יהלום |
|
לשם |
שבו |
אחלמה |
|
תרשיש |
שוהם |
ישפה |
וכמו כן כתוב בתיאור על בנין הבית (מ"א טו לו): וַיִּבֶן אֶת הֶחָצֵר הַפְּנִימִית שְׁלֹשָׁה טוּרֵי גָזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים. והכוונה כמובן לנדבכי החומה שהם שורות שוכבות, וכמו שכתב במצודות שם: 'טורי - שורות, כמו ארבעה טורים' וכבר כתב כן רד"ק בספר השרשים ערך טור: 'פירוש, שורות ומערכות' ובערך טיר: 'כי הטור הוא הנקרא בדברי רבותינו ז"ל נדבך'. [יש לציין שה'מנחת חינוך' מצייר את טורי החושן במצב מאונך שלא כפי שכותב החזקוני. ויש להבין מדוע הסתבר לו כך, כיון שבכל המקומות האחרים בתנ"ך בהם מוזכר טור - הכוונה לטורים שוכבים, ומכל מקום לא נראה שהוא חולק על ההגדרה שטור יכול להיות מימין לשמאל כמפורש בפסוק דספר מלכים שהבאנו ועוד הרבה מקומות.]
לאידך גיסא כותב רש"י בפסחים ח: (ד"ה גאם) 'שורה אחת כמין גאם היינו שורה בזקיפה ושורה עליונה בשכיבה, כאדם הבודק כותל הבית מבחוץ והגג' (וכן מבואר בדבריו בד"ה ר' יוחנן, יעויין שם). כלומר, שורה היא רצף של דברים, ולא משנה באיזה כיוון.
אפילו בלשוננו כיום אומרים 'טור של כלי רכב' על שורה של מכוניות שמסודרת במאונך כמובן. אבל משום מה על פי רוב התקבע המובן של טור בהוראה של שורה עומדת, ושורה תפסה לה את המצב המאונך.
טור ושורה - סדר ומסגרת
התרגום של טור הוא 'סִדְרָא'. מדוע? מפני שהרעיון המונח ביסוד המלים טור ושורה הוא מסגרת כל שהיא שמארגנת בתוכה דברים. כגון אבני הנדבך המסודרות בשורה, או המשבצות המסודרות זו אחר זו לאורך אותה שורה, וכן הלאה. השורה מטבעה היא סדר, דברים המונחים בעירבוביא לא יכולים בשום אופן להקרא מונחים בשורה, כדי להיות שורה הם מוכרחים להיות לפי סדר מסויים. השורה היא המסגרת והגבול שלא יסטו אלו שכלולים בתוך השורה.
לכן גם התרגום של שְׁתַּיִם מַעֲרָכוֹת שֵׁשׁ הַמַּעֲרָכֶת (ויקרא כד ו) הוא 'תרתי סדרין שית סדרא'. משום שמערכת היא אותו רעיון - דברים המונחים לפי סדר מסויים, בנדון דנן זה לחם הפנים שהיה מונח בשתי סדרות של שש שש. [כמו כן, תרגום 'ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם' הוא 'תסדר קדמיהון' ובלשון חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל משפטים - מס' דנזיקין פרשה א, פסיקתא זוטרתא שמות פרק כא) וכבר הזכרנו את דברי הרד"ק בערך טור: 'פירוש, שורות ומערכות'.
ומשעמדנו על הרעיון הפשוט לכשעצמו ש'לערוך' היינו 'לסדר' - נשים לב לכך ש'לערוך סדר' הוא בעצם שימוש בשתי מלים בעלות אותו משמעות. כמו כן יהיה צודק לומר 'לסדר עֵרֶךְ' [דוגמת וַיַּעֲרֹךְ עָלָיו עֵרֶךְ לֶחֶם (שמות מ כג) שתרגומו 'סדור דלחם'] ואין זו טעות, שכן ישנם בטויים שמשתמשים במלים נרדפות כדי לחזק את המשמעות, דוגמת 'תם ונשלם' ועוד.
עתה לאחר שלמדנו שטור ושורה מכילים הוראה של סדר המאגד בתוכו את הדברים הכלולים בשורה, נבין את עומק הביטוי 'שורת הדין'. שורת הדין פירושו 'לפי סדר החוק' ולפנים משורת הדין היינו יציאה מהסדר הזה. בעברית של היום בחרו לזה את הביטוי 'מסגרת' ואומרים 'במסגרת החוק' או 'שלא במסגרת החוק'. ו'אהבה מקלקלת השורה' היינו שעל ידיה עושים מעשים שלא כסדר וכחוק.
ומכיון שכך, נבין שהשם 'ארבעה טורים' שנתן רבינו יעקב בן הרא"ש לספרו אינו רק מליצה על שם הכתוב, אלא הכוונה: 'ארבעה סדרים' כמו 'ששה סדרי משנה', וכמו כן 'שולחן ערוך' היינו שולחן מסודר, שנסדרו ונערכו בו הדינים.
בלשון חז"ל יש עוד שם נרדף לשורה; שיטה. כמו 'שני נתקים זה בצד זה ושיטה של שער מפסקת ביניהם' (נגעים י ו). שורות הדף נקראים תמיד 'שיטין'. ושיטה שוב פירושה סדר, ומכאן הביטוי 'שיטתי' על דבר הנעשה בסדר מסויים ולא במקריות. והביטוי 'עמד פלוני בשיטתו של פלוני' פירושו 'בשורתו ובמסגרתו של פלוני'. והרמב"ן (ב"ב כב: סוד"ה זאת אומרת) כותב שלא יאריך שם בדיני הגרמות כדי 'שלא לצאת משטת דברינו בכאן', ובמלים של היום: 'שלא לצאת ממסגרת הנושא'.
חיבורים על סדר המסכת נקראו פעם 'שיטה' [שיטה מקובצת הוא קיבוץ של 'שיטות'. כמו 'שיטה לא נודע למי' וכן אפשר למצוא בספרים 'שיטה להרמב"ן על מסכת פלונית' וכדומה], משום שמדובר בחיבור ערוך על סדר המסכת.
תור
עיון במילון 'אבן שושן' ערך תור, מלמד אותנו שתור הוא זמן, כמו 'ובהגיע תור אסתר' (אסתר ב טו). ובהשאלה - שורת בני אדם העומדים זה מאחורי זה לשם קבלת דבר מה או לכניסה למקום מסוים, אגב שמירה על הכלל 'כל הקודם זכה'.
אפשר שאילו ראה הכותב את דברי רש"י בספר דברי הימים על 'תור' - לא היה נזקק לזה. רש"י מסביר שם בפשטות ש'תור' הוא שורה. וזה לשונו (דה"א יז יז) וּרְאִיתַנִי כְּתוֹר הָאָדָם הַמַּעֲלָה: 'שהשויתני והושבתני בשורות הגדולים... כְּתוֹר - פתרון; שורה. ודוגמא; ראש תור ירק (כלאים ג ג)'. דהיינו: אתה רואה אותי בבחינת אדם גדול.
ונמצינו למדים לפי פירושו של רש"י - טור ותור הם ענין אחד (אותיות דטלנ"ת מתחלפות). וכן מוכח מהתרגום שם שתרגם כְּתוֹר - כסדר, שהוא תרגום של טור בכל מקום.
מכאן נובע השימוש במלה 'תור' בהוראת 'בבחינת'; 'פלוני ידוע בתור אדם שמח', 'בתור מורה, אני מחויב להעיר לך' וכדומה. והרי זה כמו 'בתורת' שבלשון הגמרא; 'אינו בתורת גיטין וקידושין' (גיטין כג:) 'בתורת כסף הוא נקנה, ואין נקנה בתורת תבואה וכלים' (קידושין ח.), 'ומוכר לו זוֹלוֹת בתורת יקרות' (רש"י ב"מ ס.) ועוד הרבה. אלא שתור הוא במשקל של לשון זכר, ותורה היא במשקל של לשון נקבה. [ויש לדון לפי זה שמא האי 'תורת' אין ענינו מלשון הוראה כמו כל תורה הקשורה להוראת דינים והלכות, כי היא - שרשה ירה, והתי"ו היא קידומת, דוגמת תפילה ששרשה פלל, תחינה ששרשה חנן, ותרומה ששרשה רום. אבל כאן התי"ו היא שורשית, כמו במלה תור]
ולפי מה שביארנו בהוראת המלה שורה, לכאורה היינו הך. כמו ש'שורת הדין' היא מסגרת הדין, סדר הדין. כך 'תורת גיטין וקידושין' היא 'שורת גיטין וקידושין', המסגרת של גיטין וקידושין. ועבד שאין לו דיני אישות, אינו בכלל המסגרת של גיטין וקידושין. וכן השאר. וגם זה קצת ראיה שהתי"ו היא של 'ישנו בתורת' היא שורשית, כמו השי"ן במילה המקבילה 'שורה'.
--------------------------------
וכן יש בתנ"ך הפועל שו"ר: "וישרנה הפרות" - הלכו בשורה.
יש קשר שורשי בין "שורה" ובין "ישר", וכן יש קשר לשורש המרובע "שרשרת". ואולי "תורי זהב" = שרשרת זהב.
בארמית "טור" = הר (דומה בצורתו לחומה).
ואולי "יתר" ו"מיתר" = חבלים
ישרים - גם הם קשורים ל"שורה" ול"ישר" ול"תור".
יהושע בוך
=============================
והנה השאלה ששלחתי הפעם בניסוח ובכיוון קצת שונה:
לגבי אבני החושן כתוב שיש ארבעה טורים. לפי כל המקורות ברור שהכונה לשורה אופקית. גם בספר מלכים כאשר מדובר על בניית בית המקדש בזמן שלמה מדובר על טורים והכוונה לנדבכים אופקיים של אבנים.
מדוע כיום אנחנו קוראים לזה "שורה", ואילו במילה "טור" אנחנו משתמשים לציין קו אנכי?
-------------
והנה התגובות שקיבלתי:
-----------
"שורה" מלשון "ראיה" לימין שור אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דבר אופקי ניתן לראיה במלואו ללא כל מאמץ גם המילה "טור" יתכן ומקורה במילה "תור" ויתורו את הארץ לא תתורו אחרי עינכם כלומר גם היא קשורה לראיה אבל לראיה של משהו אנכי שכדי לראותו צריך להתאמץ ולתור ולכן היא כתובה בלשון של פועל, פעולה אקטיבית
כולי האי ואולי..........
מרדכי אפרתי
---------------------------------
כנראה, מפני שטורא (הר בארמית) מתנשא , אנכית, לגובה
----------------------------------------------------
יש כאלה שמפרשים הפוך.
הרב אבי כהנא
מצ"ב קובץ "אבני החושן" שם מובאות 2 דעות לגבי כיוון האבנים
---------------------------------------------------
יתכן שזה נעשה לאחר היכנס שורשים מהשפה הארמית וכינו את הטור בכינוי כמו טורא = הר גבוה, (גם ה'טורא' שבשחמט [ככינוי (עממי?) לצריח] בא כמדומני משם. ויש לעיין עוד בדבר). לפיכך נעשה הטור כינוי לשורה העולה בקו אנכי, בכיוון מטה-מעלה, כמין הר.
יהודה גנוט------------------------------------------------
קיבלת הודעה זו כיוון שנרשמת לקבוצת "לקראת חג".
אנא הפץ מאמר זה בקרב חבריך וידידיך והמלץ בפניהם להצטרף לקבוצה.
לתגובות או לביטול המנוי בקבוצה, שלח דוא"ל לצבי שביט zvi...@google.com.
ניתן גם לקבל מאמרים שהופצו בכתובת דוא"ל הנ"ל.
---
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'לקראת חג' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל likrat-chag+unsubscribe@googlegroups.com.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.