4: שווא באות מ"ם בצורת בינוני בבניין כבד לאחר ה"א הידיעה

[אוריאל פרנק‎]

בתאריך 11 ביוני 2018 9:57,‏ "גמליאל חנוך" <chan...@herzog.ac.il> כתב:

שלום

הסוגיה הזו בלשון המקרא נדונה בספר דקדוקי הטעמים, מהדורת דותן כלל יד ועיין שם בפירוש ובניתוח.

כמובן, צריך עיון גדול אם בתפילה יש מקום להבחנות אלה, כגון בצורה המבורך, וזו סוגיה בפני עצמה

בברכה

חנוך

‏---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com>
תאריך: 11 ביוני 2018 0:44
נושא: 3: שווא באות מ"ם בצורת בינוני בבניין כבד לאחר ה"א הידיעה
אל:
‏עותק:

תגובות נוספות שהגיעוני:

בתאריך 10 ביוני 2018 בשעה 14:42, מאת דוד מונק <dow...@gmail.com>:

אמנם במקרא ישנה געית ה' לפעמים גם בה' השאלה, ולא תמיד ישנה גם בה' הידיעה, אך לכאורה געיא זו מצויה יותר בה' הידיעה, ובאמירות שאינן מהמקרא אנו נוקטים כאילו יש געיא זו בה' הידיעה שהדגש הושמט לאחריה, אבל לא בה' השאלה. ולכן נהגו להניע את השוא במ' דהמבורך.

מ' דלמנצח בשוא נח כי זה במקרא ואין מתג.

בתאריך 10 ביוני 2018 בשעה 20:31, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:

המבורך שייך לקבוצת השווא נח 

כמו למנצח 

יש מפועלים בלשון יחיד דגושים כמו המצרע והמְּענגה 

אבל בסידורים ספרדים טוענים שמקובל אצלם להדגיש 

כלומר לפי דקדוק לשון חכמים 

לפי זה ברור שזה שווא נע

אליהו

בתאריך 10 ביוני 2018 בשעה 12:07, מאת יוסף חיים מזרחי <538...@gmail.com>:

הדברים נזכרו בסידור הרש"ס

כת"ר יעיין במה שכתבתי והבאתי בענין זה בקונטרס "קול יעקב" שבסוף סידור "עוד יוסף חי" השלם, על תיבת "המלמד". וכמו כן תעיין  בספר "ערך שי" מה שכתב בזה.

הצב"י יוסף חיים מזרחי יצ"ו

הודעה שהועברה
מאת: יוסף עופר <Yosef...@biu.ac.il>
תאריך: 10 ביוני 2018 בשעה 10:54
נושא: Re: שווא באות מ"ם בצורת בינוני בבניין כבד לאחר ה"א הידיעה
אל: אוריאל פרנק ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬


שלום אוריאל,

הנה סריקה של קטע מספרו של הרב מרדכי ברויאר ז"ל, טעמי המקרא, העוסק בגעיית ה.

העולה מן הדברים: 

באות מ שוואית לא דגושה הבאה אחרי ה' הידיעה (או ל המכילה ה הידיעה):

כאשר אין געיה - השווא הוא נח.

כאשר יש געיה - השווא הוא נע בדרך כלל.

אולם לפעמים הגעיה יכולה לבוא מסיבה אחרת, ואז השווא נשאר נח.

[הכוונה היא לגעיה כבדה סדירה הרגילה לבוא במילה המוטעמת בטעם מפסיק. כגון המרגלים, המצפצפים.]

בברכה,

יוסף עופר

-- 

פרופ' יוסף עופר המחלקה לתנ"ך אוניברסיטת בר אילן טל' 02-9961782 052-3463202	Prof. Yosef Ofer Bible Department Bar Ilan University Tel 972-2-9961782+   972-52-3463202+
http://faculty.biu.ac.il/~ofery

 

הודעה שהועברה
מאת: Shimon D. Kurtz <sdk...@gmail.com>
תאריך: 10 ביוני 2018 בשעה 10:13

שלום עליכם.

בעניין שוא של מ"ם בתיבת המבורך וכד'.

ראיתי בהקדמה של סידור תפילת כל פה בעריכה מחודשת תשנ"ט שכתבו שהשווא כעין זה הוא נע, וכן כתב לי הרב יואל קטן ששמע כך בשם המומחים.

שאלתי את הרב יואל דאם כן הה"ד בתיבת למנצח. 

בתיקון קוראים 'חורב' ראיתי שמסמנים שווא נע דווקא כאשר יש מתג בה"א הידיעה, כגון 'הַמְדבר' דשבע דנחמתא - נע, לעומת 'הַמְילדת' דתמר - נח; כשם שעשו ב'הדומות', שוא נע דווקא לאחר תנועה קטנה מָעֳמדת, וכַמְפורש שם בהקדמה. 

האם ידוע לך מקור לכלל זה בעניין השוא שאחר ה"א הידיעה כנ"ל? 

בברכה

שד"ק

[אוריאל פרנק‎]

מצ"ב מדברי הרב נאמ"ן ז"ל:

מאת: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 12 ביוני 2018 ב-8:21 

מפַעֵל דומה למפֹעל בזה שלרוב אינו דגשו אחרי ה' הידיעה 

המצרע נחשב חריג כי יש גם המשֻׁגע ללא דגש 

ולכן בעוד המדבר וכד' לפעמים בח"פ, הרי במפועל הוא שווא נח 

‫בתאריך יום ג׳, 12 ביוני 2018 ב-1:44 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

הודעה שהועברה
מאת: דוד מונק <dow...@gmail.com>
תאריך: 12 ביוני 2018 בשעה 1:32
נושא: Re: [רוחב לשון] 4: שווא באות מ"ם בצורת בינוני בבניין כבד לאחר ה"א הידיעה
אל: אוריאל פרנק ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬


לא זכיתי להבין את דברי ידידינו ר' אליהו לוין שטען שהמבורך שייך לקבוצת השווא נח כמו למנצח, והלא מרדכי ברויאר מנה את למנצח ואת המשורר כיוצאים מן הכלל בכך שאין בהם געית ה' המניעה את השווא.

בתאריך 11 ביוני 2018 בשעה 10:39, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

[אוריאל פרנק‎]

מאמר הרב יצחקי מצ"ב.

ביום שני, 9 בפברואר 2026 בשעה 16:56:02 GMT‎+2‎, Dovid Yitzchoki <yit...@gmail.com> כתב:

ראו מה שכתבתי באור ישראל (מאנסי) גליון ל' טבת תשס"ג עמ' ריא וריב אות טז ובהערות.

בברכה

דויד יצחקי

‫בתאריך יום א׳, 8 בפבר׳ 2026 ב-8:25 מאת שלום כהן אזוג <‪shalomh...@gmail.com‬‏>:‬

ייתכן שהיה מנהג קדום אצל הספרדים להניע את השוא ע״פ דרך הרוב במקרא, ולאחר מכן כשהפסיקו להניע את השוא במקרא (כי קיבלו את השיטה ששוא שאחר געיה בתנועה קטנה – אינו נע) הוצרכו (בלשון חז״ל ובתפלה) להדגיש את המ׳ כדי להמשיך את מנהג קריאתם עם שוא נע.