Fw: 2 למה פרשה זו סתומה
Uriel Frank
מאת: eliyahu levin <eliy...@gmail.com>
תאריך: 27 בדצמבר 2012 18:38
נושא: ויחי עג תהילים עו
אל:
הרב מרדכי ויינטרויב: ויחי יעקב, למה פרשה זו סתומה, כיון שנסתמו עיניהם ולבם מן השעבוד. כך במדרש רבה.
וקשה, הרי מדרש רבה נכתב בארץ ישראל ששם לא היה הפסק בפרשה (סדרה) בויחי יעקב?
אלא מכל מדרש רבה, פרשת ויחי לקוחה ממדרש בבלי, ואינה מאותו המחבר הישראלי שחיבר את שאר המדרש רבה. וזה הסיבה לקטע הבבלי שמופיע כאן.
הרב מרדכי ויינטרויב: לפי המסורת האשכנזית הקדומה, היו שתי פרשיות שאין פרשה בתחילתן, כמובן 'ויחי' וגם פרשת 'ויצא'.
בפירוש מהר"ם מרוטנבורג על התורה (הודפס מחדש בחומש 'תורת חיים' הוצאת מוה"ק) הוא כותב בערך כלשון הזה: למה פרשה זו סתומה? זה יעקב שנכנס חלק ויצא חלק, לכך יש חלק בס"ת.
התימה על תלמידו בהגה"מ (הל' ס"ת פ"ח ה"ד) 'מה שכותבים מקצת נקדנים שתי פרשיות באורייתא דלית פיסקא ברישיהון ויצא ויחי לא כיוונו....'. והוא תמוה שאינו מתייחס לדעת רבו.
ניתן לבדוק זאת בבדיקה פשוטה: אחד מכתבי היד הקרובים מאד לכתר הינו כ"י לנינגרד המפורסם. והנה בפתוחות וסתומות יש שינוי בינו לבין הכתר ב-103 פרשיות (סטיה של 15%!).
ד.א. את הכתר לא כתב 'אהרן בן משה בן אשר', אלא 'שלמה בן בויעא', ו'בן אשר' הגיה את הספר. עד עתה לא ידוע לי על תיקון בפתוחות וסתומות שנעשה בכתר.
ר' יעקב לוינגר:
רמב”ם סמך עליו בעיקר לעניין הפרשיות. על מה אתה מבסס את קביעתך התמוהה הזאת?
הרב מרדכי ויינטרויב: כפי שציינתי מדובר במסורת האשכנזית הקדומה, זו שנהגה לפני התקבלות רשימת פרשיותיו של הרמב"ם.
יצחק פנקובר: לשון: למה פרשה זו סתומה - אינו הלשון המקורי של הדרשה - אלא: למה פרשה זו סתומה מכל פרשיות שבתורה,
והכוונה, שאין שם שום רווח כלל!
הלשון - למה פרשה זו סתומה, היא השינוי של רש"י, ועל כך אני דן בספרי החדש (בכתובים).
וביחס לשאלה, למה נזכר המונח "פרשה" - הרי "ויחי" נחשבת כפרשה רק בבבל (לפי המחזור החד שנתי).
יש לזכור תחילה שהמדרש מקורו בתנחומא, ואפשר שהיתה כאן השפעה בבלית.
(או שמא אפילו בא"י היה אפשרות של מחזור חד שנתי!).
י"פ
הרב מרדכי ויינטרויב: יעוין במהדורת תיאודור-אלבק בהערה בתחילת פרשת ויחי – שם הוא מדבר בנושא.
הרב דויד יצחקי: אם קבלה היא נקבל, אבל אם לדין יש להשיב שגם בא"י היה קיים מנהג לגמור את התורה בשנה אחת כבר בימי התנאים - וכן בכתבי יד הטבריינים מצינו שהם חלוקים לפרשיות שלנו עם מספר הפסוקים שבפרשה בסוף כל סידרא. ומה שאמרו בגמ' לבני מערבא - היינו דבבבל היה מנהג כולם לגמור בשנה אחת - ואילו בא"י היה גם מנהגים לגמור בג' או בג' וחצי שנים.
פרופ' יוסף עופר: המדרש איננו שואל "למה פרשה זו סתומה" (כרש"י), אלא "למה פרשה זו סתומה מכל פרשיות שבתורה?"
ויינטרויב: במהדורת תיאודור (עמ' 1192) הוא מביא כ"י הגורס רק 'ולמה סתומה פרשה זו'.
כלומר המדרש מצביע על תופעה ייחודית בפרשת ויחי לעומת שאר הפרשיות. נראה שהוא מתייחס לחלוקת פרשיות השבוע החד-שנתיות (שהרי אין כאן סדר ארץ ישראלי). נראה לי שההסבר היחיד לדבריו הוא שפרשת השבוע הזאת היא היחידה שאיננה פותחת ברווח. ובזה הוא מתאים בדיוק לנוסחנו.
עכשיו נותר להסביר למה הוא קורא למצב כזה 'סתומה' ולא 'סדורה' למשל, כמו המינוח המקובל בכמה רשימות. ואיך לא חשש לבלבול בין 'פרשה סתומה' או 'פסקא סתום' (כמינוח הבבלי) ובין מה שהוא מדבר עליו.
ויינטרויב: יתכן שהשימוש במונח 'סתומה', הוא משום הדרשה הבאה אחריה (ד"א) 'שביקש יעקב לגלות הקץ ונסתם ממנו'... 'מפנישסתם ממנו כל הצרות'.
ושאלה נוספת היא מיהו בעל המדרש הזה המתייחס לחלוקה החד-שנתית, והאם חי בבבל או בארץ ישראל.
השאלות האלה פתוחות לדיון ואין לי תשובה ברורה בהן.
יוסף עופר
פנקובר: רב תודות. אינני מבין – הדרשה נמצאת כנראה בבראשית רבה, הקדומה יותר מהתנחומא? האין מקורה שם? ורק דרשה זו הוכנסה יותר מאוחר לרבה, או קטעים נרחבים שם? איך הוכיחו זאת?
טעמי תורה: בחיד"א (בשו"ת חיים שאל חלק א' סימן ע"ד סעיף ה') משמע כדברי, וז"ל: מעשה בס"ת שנמצא שפ' ויגש נסתיימה קרוב לסוף שיטה ונשאר פנוי כשני אותיות בסוף השיטה ובשיט' שתחתיה פנוי שתי אותיות בראש השיטה ואח"כ כתוב ויחי יעקב. נראה להכשירה דהגם שכ' הרב השלם מהר"ם די לונזאנו בספר אור תורה שלא להניח הפסק כלל. הנה מנהג כל הסופרים להניח כמו אות פנוי. והדבר פשוט שתחלת ויחי הוא פרשה רק להורות דנסתמו עיניהם של ישראל אינה נעשית כצורת פרשה סתומה. וכיון דהוא פרשה אין לפסול הס"ת משום דנתן ריוח בין הדבקים כשעור פרשה סתומה. ומאן לימא לן דהא דאמור רבנן דויחי סתומה בלי ריוח הוא לעיכובא. הן אמת דהרמב"ם בחושבו הפרשיות פתוחות וסתומות לא זכר ויחי כאלו לא יש שם פרשה כלל. אבל נראה פשוט שהוא תחילת פרשה כמנהג כל ישראל להתחיל פ' ויחי בשבת מיוחד וכן הוא לשון רז"ל למה פרשה זו סתומה אלמא דפרשה היא. והרמב"ם לא זכר שהיא תחילת פרשה שהמנהג שלא לתת ריוח. ומאחר שהיא פרשה אלא לרמז דנסתמו עיני ישראל בשעבוד אין עושין ריוח מסתברא דאין הס"ת נפסל אם לא עשה רמז זה דכמה רמזים יש במדרשים ובזהר בחסרות ויתרות בפסוקים שונים ובספרים שלנו כתוב להפך. וכבר כתבו הפוסקים דאין להגיה שום ס"ת עפ"י מדרש רז"ל. והגם שנהגו בכל ס"ת שלא להניח אלא כמלא אות. אין לפסול ס"ת זה. שוב ראיתי בספר אדמת קדש חלק ב' בהשמטות סי' ד' שכתב גם כן דאין זה עיכוב. אלא דשם כתב דבס"ת זה יקרא בשבח אם לא יש ס"ת אחר. ואח"כ יתקנו אבל נדונו היה שהניח שיעור פ' סתומה אבל בנ"ד שלא יש ריוח שעור פרשה סתומה לדידן דנקיטינן כהרמב"ם דהשעור ט' אותיות וגם הספר הזה עצמו עשוי כן לית לן בה והגם דלדעת פוסקים אחרים יש בזה שעור פרשה כמ"ש הרב דרישה סי' ער"ה אנן נקיטינן כהרמב"ם וגם הס' עשוי כן כמדובר (אחז"ר ראיתי מי שפוסל ואין ראיותיו מכריעות).
אוריאל פרנק
האם מצוי אצלכם דיון סביב הנושא של פתוחות וסתומות בתורה ?אני מחפש האם יש להם משמעות בפרשנות התורה, כאמרם ז"ל "ריוח להתבונן"איך מתבוננים בהפסקות הללו ? האם הריווח להתבונן הוא על פרשה שהסתיימה או הבאה ?האם ניתן לומר שפתוחה זה פותח ענין חדש, וסתומה שממשיכה את הענין ?חיים
שלום,מלבד ההערה דלקמן, האם מוכר לכם דיון/מאמר בנושא רווחים אלה?הערה לגבי חלוקת הפרשות: בכתר ארם צובה היה רווח של פרשה סתומה בין כל פסוק ופסוק בארבעת הקינות הראשונות (כמו שאפשר לראות כאן). לא סימנו את הרווחים האלה כאן כדי להקל על הקריאה (ממילא כל פסוק מופיע לבד בשורה חדשה).
https://he.wikisource.org/wiki/%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%90_%D7%9E%D7%91%D7%95%D7%90%D7%A8/%D7%AA%D7%A6%D7%95%D7%92%D7%94/%D7%9E%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%AA_%D7%90%D7%99%D7%9B%D7%94
--מתוך "הבטים לשוניים בפ"ש" - הר"א לוין:
מח כח ׃ וַיְחִ֤י יַֽעֲקֹב֙ - למה פרשה זו סתומה? לפי שכיון שנפטר יעקב אבינו, נסתמו עיניהם ולבם של ישראל מצרת השיעבוד, שהתחילו לשעבדם.
כדי לעמוד נכונה על דברי רש"י אלה צריך לראות איך נראית השורה שבה כתובות מילים אלה בספר תורה.
כתב תימני
בשורה האמצעית מתחילה הפרשה, ובולט לעין שאין בין המילה מאד ובין המילה ויחי רק הפסק אות כמו בין מילה למילה. אין להחליף מה שכתוב כאן עם פרשה סתומה או פתוחה בכל מקום אחר.
לא נדון בהם כרגע.
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'רוחב לשון' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-rohav-...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/rohav-lashon?hl=iw.
אוריאל פרנק
אם אפשר להוסיף על השאלה:רש"י נותן הסבר כללי לעניין הפרשיות בתחילת פרשת ויקרא (למה היו הפסקות משמשות? ליתן רווח למשה וכו').מדוע המתין רש"י לבאר את העניין כמה עשרות הפסקת פרשיות עד ספר ויקרא?
מאת: Gilad Harshoshanim <gilad.har...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 10 באוג׳ 2022 ב-13:25
Subject: RE: [רוחב לשון] 1: פרשות פתוחות וסתומות
אוריאל שלום,
למשמעות הפרשנית של הפרשיות פתוחות וסותמות, ראה
ספר – "פרשיות פתוחות וסתומות שבתורה" מאת הרב נתן דוד רבינוביץ, מוסד הרב קוק
מאמר – "המשמעות הפרשנית של פרשיות פתוחות וסתומות" מאת ר' חיים כהן, כתלנו י"ג
ועוד:
השפעת החלוקה לפרשיות על פשוטו של מקרא מאת יוסף וינטר, בית מקרא לה (תש"ן)
"פסקא באמצע פסוק", שמריהו טלמון, בתוך: Textus, 5, 1966
"לחקר הפיסקא באמצע הפסןק", פרץ סנדלר, בתוך ספר גייגר
"לחקר ה"פיסקא באמצע פסוק", משה צבי סגל, בתוך: תרביץ, כרך כט, חוברת ג, ניסן תש"ך
"פיסקא באמצע פסוק מהו?", אביגדור אור, בתוך: ספר אורבך
"פיסקא באמצע פסוק' בזיקתה לחלוקת המקרא לפסוקים לאור כתבי-יד עבריים לספר שמואל", רימון כשר, Textus, 12, 1985
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwFX4Ur8AHP2ZyRpvfcM7XS_odzb-w8WZXUDnqmFhOxc4Q%40mail.gmail.com.
אוריאל פרנק
מאת: שלמה ש. <shins...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 10 באוג׳ 2022 ב-16:11
רש"י אומר זאת במקום שבו זה נאמר בספרא.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwFBh4SFTQ%3D-7nzzjmQtEjupNE-avvDvVWP9Oa%3DUD_dD7w%40mail.gmail.com.
אוריאל פרנק
https://forum.otzar.org/viewtopic.php?t=45540
אוריאל פרנק
אוריאל פרנק
אוריאל פרנק
הדיון בנוגע ל'סדרי' ארץ ישראל ו'פרשיות' בבל מסקרן בהחלטותודה למשיבים הנכבדים !אני מנסה להתמקד ברשותכםבתורת הרווחים בתורה, ומשמעותן הפרשנית - לגבי תכני הפרשותהרווח ניתן לאפשר להתבונן בין פרשה ובין ענין (לשון רשי מספרא בתורת כהנים)ולא מצאתי חבר לרעיון זה "להתבונן" באופן שיטתי בתורה ! לא בראשונים ולא באחרונים !רק זעיר פה ושם. באופן נקודתי בלבד.הראשון שמשתמש בזה כשיטה הוא רבי אליהו כי טוב זצ"ל (תשל"ו)בספרו ספר הפרשיות בו הוא מקדים לפני כל פרשה 'הצעה' שמסכמתאת פרשת השבוע - לפי פרשיות התורה (דהיינו, פתוחות וסתומות).השני שמצאתי שיצר כותרות לפי הפתוחות והסתומות (ולא לפי חלוקת הפרקים הנוצרית)הוא רבי אריה קפלן זצ"ל מניו יורק (תשמ"ג) בחומש שהוציא בשם תורת חיים באנגלית.השלישי שהבאתם "משניות שערים" מהרב דיוויס בהוצאת עוז והדרוזהו ! לא ידוע לי על מקורות נוספים בעניין !ואמנם יש בתורה ארבע סוגי רווחים, והם1. "פרשה פותחת ספר" אותה הרמב"ם לא מונה במנין הפתוחות והסתומותהיות והרווח שמופיע לפניה הוא ארבע שורות.2. "פרשה פתוחה" המופיעה בתחילת שורה3. "פרשה סתומה" המופיעה בשורה אחת של סיום פרשה קודמת4. "פיסקא באמצע פסוק" פתוחה או סתומה באמצע פרשה (כמו בפינחס ויהי אחר המגפה)ברור שכל רווח טומן בחובו התבוננות מסוימתוברור שיש הפסקות נוספים בתורה בהם לא נאריך כרגעבשו"ת מהרש"ל מבאר שפתוחה עניינה נושא חדש, וסתומה עניינה המשך נושא.רק שלנו נשאר לבדוק לברר איך עיקרון זה מתממש בפרשיות התורה בפועל.גם אחרי ספר הפרשיות - עדיין המקרא אומר דרשני !ואחתום מעין הפתיחה :האם ישנם חיבורים/ספרים/מתודות נוספים העוסקים בנושא הזה של'תורת הרווחים' - כדרך לימוד והתבוננות בראייה מרחבית בארץ המקראחיים סלמון052-716-7582בתאריך יום ד׳, 5 ביולי 2023 ב-13:04 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.