וכפר על המטהר מטמאתו - פיסוק טעמים

[אוריאל פרנק‎]

אפ"ר: הדבקתי למטה הערה של רב ריאחי (סימנים).

‫בתאריך יום א׳, 23 באפר׳ 2023 ב-10:14 מאת אלון מס <‪alon...@gmail.com‬‏>:‬

שלום וברכה,

ויקרא יד יט: "וכפר על המטהר מטמאתו". כיצד יש לפסק? 

א. "וְכִפֶּר עַל הַמִּטַּהֵר - מִטֻּמְאָתוֹ" (בדומה ל: "וְכִפֶּר עַל הַקֹּדֶשׁ - מִטֻּמְאֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל")

ב. " וְכִפֶּר - עַל הַמִּטַּהֵר מִטֻּמְאָתוֹ" (בדומה ל: "וְהִזָּה - עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת")

מבחינת הטעמים: בקורן כמו א' (וכפר - מרכא, המטהר - טפחא), ובברויאר לכאורה כמו ב' (וכפר - זקף גדול. אמנם הוא באותה דרגא כמו טפחא, אך מאחר שמגיע קודם הוא מפסיק יותר).  

מה ההבדל מבחינת המשמעות בין האפשרויות? 

 

מצטט כאן מפירוש אור החיים, על פיו אפשר אולי להציע הסבר לאפשרות ב' (בהתחלה נטהר רק מהצרעת, ובסוף שבעת הימים נטהר לגמרי מטומאתו):

" וְהִזָּה עַל הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת וגו'. צריך לדעת למה הוצרך לומר 'מִן הַצָּרַעַת' אחר שבו מדבר הכתוב. ואולי כי לצד שהזאה זו אינה מטהרת אותו בהחלט אלא ... צריך הוא לספירת ז' ימים ... ותמצא שכל ימי ספרו עדיין הוא אב הטומאה. לזה אמר 'הַמִּטַּהֵר מִן הַצָּרַעַת', פירוש: מגוף הצרעת ולא מן טומאת הצרעת...".

בברכה,

אלון