ו למשומדים
Uriel Frank
>
תאריך: Sun Jul 31 10:56:19 IDT 2011
> מאת: אליהו Eliyahu <levi...@neto.net.il
> בעניין אם וי"ו או בלי, במאמר
על הצנזורה, הבאתי את הוי"ו
> בסוגרים.
> בכל אופן זו העתקה מסידור שאינו
בעריכתי.
> אצרף קטע מהמאמר:
>
ברכת
המינים – הנוסח המקורי של ברכת המינים הוא (וְ)לַמְשֻׁמָּדִים אַל
> תְּהִי תִקְוָה וְכָל הַמִּינִים כְּרֶגַע יֹאבֵדוּ וְכָל אוֹיְבֵי עַמְּךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ
> וּמַלְכוּת זָדוֹן מְהֵרָה תְעַקֵּר
וּתְשַׁבֵּר וְתַכְנִיעַ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ. החסרון
> הבולט ביותר בסדורי אשכנז [וביותר בסדורי אשכנז המערבי
> (גרמניה)] הוא המלה מִינִים. האם לחנם
נקראה ברכה זו ברכת
> המינים. ואמנם בנוסח של ערוך השלחן מופיע מינים. ולכן, גם מי
> שאינו יכול לפעול בעצמו לעבור לנוסח ברכת המינים המקורית של
> שמואל הקטן [למה באמת?!] לפחות לא ישמיט את וְכָל
הַמִּינִים
כְּרֶגַע
> יֹאבֵדוּ.
>
> תחילה נבאר את ראשית הברכה בנוסחה המקורי: (וְ)לַמְשֻמָּדִים בפרוש
> המלה באר לנו הרמב"ן בשמות יב מב:
"כָּל
בֶּן נֵכָר – שנתנכרו
> מעשיו לאביו שבשמים, ואחד גוי ואחד ישראל במשמע. לשון
רש"י
> ממכילתא (כאן). והכתוב לא הוצרך אלא לישראל. וכן תרגם
אונקלוס
> כל בן נכר כל בר ישראל 'דאשתמד', שהתנכר לאחיו ולאביו
שבשמים
> במעשיו הרעים, והוא משומד שהזכירו חכמים בכל מקום,
ופירושו
> מנוכר, ושיעורו משומדע, מלשון
ואשתמודע יוסף לאחוהי ואינון לא
> אשתמודעוהי (בראשית מב ח), וחסרו העי"ן, כמו
שהבליעוה במלות
> רבות, ואמרו מדם במקום מדעם (עי' ערוך ערך מדעם). דור קטי
> (כתובות י:), דור קטיע. בקי, בקיע (סנהדרין ה)
>
> לעומתו הערוך מפרש משומד – טבול. כי זה היה טקס של
הצטרפות
> לנצרות. וכבר בימי המשנה היה נהוג כן. [כזכור לעיל שכל
'משומד'
> הוחלף בתלמוד ל'מומר']
>
> שלחן ערוך או"ח סי' קכ"ו א: "ש"ץ
שטעה.... אין
מסלקין אותו,
> אבל אם דילג ברכת המינים מסלקין אותו מיד". וכתב
על זה
> המג"א: "ואם לא רצה לומר ולכופרים (ברור שזה
שינוי צנזורי
> וצ"ל: ולמשומדים וכך ב"משפט צדק" של ר'
מאיר בר' שם טוב מלמד
> מראשוני האחרונים, ומשם לכנסת הגדולה ומשם
למג"א, והחוות יאיר
> העתיק את לשון המגן אברהם אל נכון: ולמשומדים!) רק
ולמלשינים
> ספק אם מסלקין אותו". ע"כ.
>
> זו לשון שו"ת משפט צדק: 'ברוב גלילות ישראל נוהגים
בברכת
> המינים לומר "למשומדים אל תהי
להם תקוה וכל המינים והמוסרים
> מהרה מהארץ יכרתו" וש"צ אחד משנה
מטבע שהורגלו רוב העולם ואינו
> אומר "למשומדים" רק אומר 'למלשינים'
אל תהי להם תקוה והתרו בו
> לומר "למשומדים" ולא רצה לומר ומרננים העולם.... משום שיש לו
> קרובים משומדים שהמירו. ועל זה באה התשובה. ובתחילה
הוא מביא
> את רש"י בלשון הזה: 'ביבנה תקנוה לאחר זמן מרובה
קרוב לתרבותו
> של "נמרוד" [הערה, ברור שצ"ל הנוצרים
אבל המחבר בזמנו ובמקומו
> יכול להדפיס 'מינים ומשומדים' אבל לא 'ישו' ולא נוצרים]
שלמד
> להפך דברי אלוקים חיים ע"כ. והוא מסכם להלכה:
בנ"ד... שאינו
> רוצה לומר "למשומדים" אפילו אחר שהתרו בו
שמסלקין אותו מכל
> שכן, דהשתא ומה היכא שטעה דיש לומר דטעה ולאו
מזיד הוא עם כל
> זה מסלקין אותו שמא מין הוא נדון דידן שהתרו בו ואינו רוצה
> לחזור בו על אחת כמה וכמה! ואין לו התנצלות לומר כי להיות לו
> קרובים משומדים לעכו"ם לא ירצה לקללם.
>
> ובשלחן ערוך הרב או"ח סימן קכו בדין
ש"ץ שטעה כתב, וכן אם לא
> רצה לומר ולכופרים (צ"ל ולמשומדים,
המקור המג"א ומשם לש"ע הרב
> וכמו שהזכרנו לעיל) אלא ולמלשינים
– אין מסלקין אותו שיש
> מקומות שאומרים לכתחילה ולמלשינים. מכאן שהנוסח האמיתי של
> האדמו"ר הזקן הוא ודאי לא ולמלשינים! ויש
להתפלא על סידורי
> חב"ד לדורותיהם שהדפיסו משמו ולמלשינים. ובמיוחד שבסידור ספרדי
> רפ"ד עם תיקונים שהוא נוסח האר"י על פי עדות
ר' חיים ויטאל
> ודאי ששיטת האריז"ל לעיכובא ולמשומדים ולא
ולמלשינים. עיין ספר
> וסידור תפילת חיים בעריכת הרב דניאל רימר נר"ו
מביתר.
>
> מעניין הדבר שמי שהעירו על תולדות סידור
חב"ד ועל נוסחו וגם על
> שינויי הצנזור, ובראשם הגאון ר' חיים נאה
ז"ל עד לזמננו – אינם
> מעירים על המילה הראשונה בברכה: וְלַמְשֻׁמָּדִים!
>
> כמו שהזכרנו לעיל ר' יונתן אייבשיץ ז"ל הצליח בהשתדלותו להדפיס
> לא רק גמרות מצונזרות שאפילו הוא לא העז לקראם 'גמרא'
> אלא "הלכות ברכות" (ראה מסגרת) אלא גם סידור
מצונזר ונציין כמה
> פרטים ממנו:
>
> ברכת המינים חסרה כליל! [הערה: גם בדפוס נפולי ר"נ חסרה ברכת
> המינים כתוצאה מצנזורה עצמית, אין זה ענין להשמטה בדפוס
פראג
> כי כאן בתחילת הדפוס כמאתיים חמישים שנה לפני פראג,
ומאז
> הודפסו הרבה סידורים מצונזרים
בשינויי נוסח כולל בדפוסי פראג
> עצמו, ולכן הטענה היא על ההשמטה. מנגד,
ברור שכוונת ר' יונתן
> היתה לומר ברכת המינים בעל פה כמו שנראה להלן במנהג
פרנקפורט
> לענין 'עלינו' בימים נוראים]
>
> שעשני ישראל.
>
> נחם אחר לגמרי חסר ויבלעוה לגיונות וגם ויירשוה עובדי זרים.
>
> שחרית של שבת ולא נתתו... לשאר אומות. הנוסח
משונה לא ערלים
> ולא רשעים!
>
> נבואת מ"ר היתה אמתיות.
>
> בבמה מדליקין חסר מפני גויים.
>
> בעלינו לשבח כגויי הארצות אשר לא
ידעוך... האדמה אשר לא ידרשוך.
>
> יגדל לזולתו חסר.
>
> ובא לציון חסר והבדילנו מן התועים.
>
> הוא (ר'
יונתן) היה אז בשיא כוחו, בתפ"ח החל בהדפסת התלמוד.
> ואז הדפיס את כל התלמוד (ולא כמו שמציינים שהדפיס רק חלקים).
> והוא מו"ל הש"ס והסידור.
>
> על זה הוא הותקף ע"י בר הפלוגתא שלו מוהר"י
אמדן ז"ל וזו לשונו
> ב"התאבקות":
>
> ואלה חלק מדברי הגאון מוהריעב"ץ [ר' יעקב
אמדן ז"ל]: אז התקשר
> עם הבישוף דפראג להדפיס סדור תפילות עם ש"ס, ולהטיל
המשא על
> אנשי פיהם ופראג להכריחם שיקנו כל איש מבני מדינת קיסר תפילות
> וש"ס במקח (מחיר) אשר יושת עליהם כאשר הסכימו
ביניהם ולחלק
> הרוחים בין שניהם. ושם זה שינה והחליף הנוסחאות שבטבע
תפילה
> וברכות וכן החסיר וגרע מלשונות הש"ס ככל חפץ הכומר
עשי"ע (עיין
> שאילת יעבץ) סלג. ועל זה היתה צעקה
גדולה בפיהם ובאשכנז
> והוצרכו ק"ק פפד"מ (פרנק-פורט דמיין) להוציא על
עסק ביש זה סך
> רב מאוד יא מאה אלפים זהובים להשתדל אצל הקיסר עד
שבטלו מחשבת
> המי"ן צורר היהודים הלז.
>
> יש ספר נוסף שר' יעקב אמדן מתקיף אותו בשם בית יהונתן
הסופר.
>
> [במאמר מוסגר: נושא המחלוקת ביניהם אינו ענין למאמרנו,
איננו
> נמצאים בזמנם ובמקומותיהם, הרבה נכתב בענין זה על ידי
> המסכילים. ודי בהערה זו]
>
> מרן מוהר"י אמדן ז"ל מאריך בספרו לוח ארשׁ
בנוסח וְלַמְשֻׁמָּדִים, עי'
> מהדורה חדשה עמ' סב. עיין שם בהערה: הריעב"ץ כתב דברים בסימן
> זה כדי לקיים הנוסח המקורי והאמיתי של ברכת המינים... ובסידורו
> עמודי שמים אמנם הדפיס הנוסח וְלַמְשֻׁמָּדִים, כמו
שמצינו במקצת
עתקים
> של הסידור. אך כנראה באמצע הוכרח לשנות הנוסח חזרה
> ל"ולמלשינים" – וזהו מה שמצינו נוסח
"ולמלשינים" ברוב סידורי
> עמודי שמים שהגיעו לידינו. ע"כ.
>
> אבל במאמר שלפנינו הצלחנו לאתר סידור עמודי שמים מקורי ובו:
> וְלַמְשֻׁמָּדִים! ומצורף לכתבה במסגרת.
>
> גם ה"בני יששכר" מרן ר' צבי אלימלך מדינוב
אמר ולמשומדים בעדות
> בעל זוהר חי מקומרנא. ומעניין שנכדו בעל המנחת אלעזר בהערותיו
> על הברכה לא מעיר על זה אלא על הרשעה.
>
> גם במאמר נוסח התפילה של האדמו"ר ר' חיים אלעזר שפירא ז"ל
> ממונקאטש מאריך בנוסח ברכת המינים והוא כותב: אך מה
שצווח שם
> בסידור הנזכר (עבודת ישראל – זליגמן בר) על הנוסחא
"וכל עושי
> הרשעה כרגע יאבדו" בזה הצדק אתו. כי מי יאמר זכיתי
לבי שאינו
> לפעמים בכלל עושי רשעה ונמצא מקלל את עצמו
ואת כנסת ישראל ח"ו.
> והנוסחא הזאת ברור מהצענזוריא יסודה
כנראה משנים קדמוניות
> במקום כל הַמִּינִים כי תיבת מינים היה אצלם נאסר מפני שרומז למיני
> אמונתם... על כן בודאי ראוי גם להמתפללים בנוסח אשכנז לגמרי,
> שלא יאמרו נוסחא הזאת מבקורת הרשעה הישנה... וגם יש שאלה אם
> יצא ידי חובת תפילתו אם לא הזכיר כלל מינים על כן יאמרו
> נא "וכל הַמִּינִים כרגע יאבדו", כנוסחתנו.
ע"כ.
>
> אחרי הדברים והאמת האלה, בואו
ונחזיק טובה למזכה הרבים הרב
> ישראל מאיר הירש נר"ו מו"ל סדור ווילנא על שנותן בסידורו את
> הנוסח המקורי של ולמשומדים, כדי לאפשר למי שרוצה בכך לומר את
> הנוסח הנכון. אך
בעוד שבהשמטת המלה וְלַמְשֻׁמָּדִים מסתפק המג"א,
> ושו"ע הרב מכשיר בדיעבד, הרי בהשמטת המלה מינים נראה שלא יצא
> חובה כלל. יש עוד סידור שהלך בעקבות וילנא, ובנוסח אשכנז שלו
> הביא וְלַמְשֻׁמָּדִים אבל לא בנוסח ספרד... (?)
>
> בתפילת נחם שמוסיפים בתשעה באב הנוסח הוא ויירשוה עובדי
פסילים
> וכן הוא במחזור ויטרי, ועיין במילואים לסדור הר"ש
סופר
> מפרמישלא עמ' ס' [ובכרך המלואים מהדורה תנינא
עמ' קמה]: כן
> הנוסח בירושלמי ברכות פ"ד ה"ד ובנוסח הר"ש סיריליאו... ובנוסח
> רס"ג וברמב"ם בסדר התפילות... אך בהרבה סידורים חדשים הנוסח
> עובדי זרים. וכן הוא כבר בסדור שפה ברורה של רוו"ה. ובודאי
הוא
> שינוי הצנזורה כמו שגם במחזור ויטרי מחקו כאן. [הערה:
במהדורת
> אוצר הפוסקים תשס"ד: עובדי זרים] וכן בסידור
של"ה [איננו של
> השל"ה] דפ' אמסטרדם נדפס עובדי כוכבים מחמת
הצנזורה.
>
> באבינו מלכנו צריך להיות: נקום
לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך.
> המלה לעינינו חסרה בכמה סידורים. וכן באב הרחמים שנאמר בשבת
> לפני מוסף.
>
> אליהו
>
>
>
>