משה ארנד
ב אפר׳ 18, 2022 12:22, אוריאל פרנק כתב:--בשיר של היום לפי הגר"א, תהלים ע"ח, י:
לֹ֣א שָׁ֭מְרוּ בְּרִ֣ית אֱלֹהִ֑ים וּ֝בְתוֹרָת֗וֹ מֵאֲנ֥וּ לָלֶֽכֶת׃קהלת א', ז:כׇּל־הַנְּחָלִים֙ הֹלְכִ֣ים אֶל־הַיָּ֔ם וְהַיָּ֖ם אֵינֶ֣נּוּ מָלֵ֑א אֶל־מְק֗וֹם שֶׁ֤הַנְּחָלִים֙ הֹֽלְכִ֔ים שָׁ֛ם הֵ֥ם שָׁבִ֖ים לָלָֽכֶת׃מה פשר ההבדל?לשם השוואה, מצאנו 7 פעמים את שם הפועל "לָשָׁבֶת" קמוץ, באתנחתא ובסוף פסוק, כמו בהלל (תהלים קי"ג:ה'): הַמַּגְבִּיהִי לָשָׁבֶת.
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwG-V1wJ-P5J2ixFYoBKKzO_SWFyMqdfZP-0eLU1orjnHg%40mail.gmail.com.
משה ארנד
אולי הסיבה נעוצה בכך, שבתהלים יש לפני כן טעם מחבר, ובקהלת יש לפני כן טעם מפסיק. אבל יש לבדוק את כל המקומות.