ראב"ע תהלים ה א:
ולא יתחלף האל"ף בעי"ן, רק אותיות אהו"י הם המתחלפות, ושי"ן בסמ"ך, כי הם קרובים במוצא.
לא בדקתי למה כוונתו, היינו היכן מצא שמתחלפים.
מעניין לעניין: שאלה שטורדת אותי זמן רב...למה מקובל לומר כ"ב אותיות התורה. והרי אמור להיות כ"ג, בגלל השי"ן הכפול?(כאן אני מחכה שיפול זה שעומד מולי, וישאל, 'א"כ מה עם כל בג"ד כפ"ת', ואני משיב, אינו דומה, משום שהשי"ן משנה משמעות, כמו: שָׂרָה שָׁרָה משא"כ הדגשים הקלים שלא משנים משמעות, ו... לא מחזירים על כך את בעל הקורא!)
שלום,
תמהתי כיצד עד עתה, ימים ארוכים, כמעט לא הגיבו על הפיצוץ הזה ששלחתי. הלא כמעט בנפשנו הדבר.
עמדתי:
א. בתנ"ך אין חילופי שין שמאלית/ סמך ומזה מסיקים כאן תלי תלים של מסקנות. איך אפשר להסיק מסקנות מכך שלא עשו משהו?? אם פלוני לא עושה מלאכה בערב פסח, אפשר להסיק:
1. הוא מהנוהגים לא לעשות מלאכה בערב פסח
2. אין לו מלאכה לעשות
3. הוא לא מרגיש טוב
וכו' וכו'
ב. לעומת זה חז"ל עשו ושינו, צאו וראו מה היה דפוס השינוי שלהם. הדברים להלן בסעיף זה ע"פ אבא בנדויד, לשון מקרא ולשון חכמים.
לשון חכמים, היתה פחות דווקנית ויותר מעשית, נטתה לשנויים לשם הדרכת ההגיה. עשתה זאת למשל על ידי תוספות שמזכירות את הכתיב חסר הניקוד בימינו: זוויות, יוונים, עיניי, ירושלים (תוספת יוד), זכאי, שבתאי (תוספת אלף בשמות).
כך גם יש מגמה עקבית בספרי ארץ ישראל, אגרות בר כוכבא ושטרות של כתיבת סמך במקום שין שמאלית: סטן, להסתכר, סרט, סחק, סח, בסורה, ארס, שמונה עסרה, נסואין, סכין, להתיחס, להתעסק, סוטה ועוד.
ההסבר של שנוי מגישה מעשית להדרכת ההגיה הרבה יותר פשוט, ישיר, הגיוני ומתקבל מאשר להמציא חידוש ש"שכחו" את הגיית השין השמאלית ובצר להם פנו חז"ל בלית ברירה והשתמשו בסמך. ואמנם, ראה זה פלא, במקום שיתכן בלבול כמו שמיכה/סמיכה דבקו בכתיב שמיכה כמו ויקרא רבא כג.
כדאי להזכר במדרש על הגוי שבקש מהלל להתגייר על מנת שיהיה כהן גדול. הלל הסכים ולימד אותו א' ב' ולמחרת החליף ביניהן. לטרוניית הגוי השיב: אם אתה סומך עלי באותיות, סמוך עלי גם בהלכות גיור וכהונה. אם חז"ל שכחו אותיות, אולי הם שכחו עוד דברים או סתם "לא הבינו" כמה דברים חשובים ואנו, רבי החכמה והדעת, בני חורין "לשחזר" את האמת.
ג. אני תמה על ר' שלמה טל ז"ל [אפ"ר: חל כאן בלבול: לעיל הובא פרק של שלמה ידידיה טל, ואיננו הרב ש"ט ז"ל עורך סידורי רינת ישראל] שמסיק מסקנה פונטית מכך שחז"ל דרשו שוטה (שין שמאלית) לענין רוח שטות. ממתי ננעלו שערי מדרש של 'אל תקרי...אלא תקרי...'? וכן לגבי יתר "ההוכחות" שהביא.
ד. בספר יצירה שהוא חיבור קדום מאד,
המיוחס לאברהם אבינו, שרס"ג טרח לכתוב לו פירוש, כתוב בפרק ב ג:
"עֶשְׂרִים
וּשְׁתַּיִם אוֹתִיּוֹת יְסוֹד, חֲקַקָן בְּקוֹל, חֲצַבָן בְּרוּחַ, קְבַעָן
בַּפֶּה בַּחֲמִשָּׁה מְקוֹמוֹת. אחה"ע בַּגָּרוֹן, גיכ"ק בַּחֵךְ,
דטלנ"ת בַּלָּשׁוֹן, זסשר"צ בַּשִּׁנַּיִם, בומ"ף
בַּשְּׂפָתַיִם".
שימו לב, 22 ולא 23. אם היו סמך, שין ימנית ושמאלית שונות היו 23. ואם יש את נפשך לומר אולי לאות אחת שני צלילים כמו למשל ב-בּ, הרי ששם פרק ד א:
שֶׁבַע כְּפוּלוֹת בג״ד כפר״ת מִתְנַהֲגוֹת בִּשְׁתֵּי לְשׁוֹנוֹת
ב״בּ, ג״גּ, ד״דּ, כ״כּ, פ״פּ,
ר״רּ, ת״תּ.
תַּבְנִית רַךְ וְקָשֶׁה גִּבּוֹר וְחַלָּשׁ:
ולא מוזכרת שין. ואמנם, בהקדמה לפרושו, רס"ג (בתרגום הרב קאפח) טוען שהגאי 22 האותיות + 7 הכפולות בגדכפר"ת כולם: שונים זה מזה, פרט לשין שמאלית וסמך.
אני מקוה שבזה נסתמה הטענה השמאלנית (תרתי משמע) של הכלה החסודה.
נתנחם בתפארת לשוננו.
--כרגיל, התגובות וניסוחן על אחריות כותביהן בלבד.חודש טוב,אפ"רבתאריך 6 ביוני 2016 בשעה 13:30, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:אין בתנ"ך שי"ן שמאלית במקום סמ"ך, אלא רק שי"ן ימנית ושמאלית יחדיו באות שי"ן.לעומת זאת אצל חז"ל אכן יש שי"ן שמאלית במקום סמ"ך.מה שאומר שבזמן התנ"ך הבדילו בהגיה בין שי"ן שמאלית לסמ"ך, והשי"ן הימנית והשמאלית דמו זה לזה, ובזמן חז"ל דימו את השי"ן השמאלית לסמ"ך, והבדילו יותר בין השי"ן הימנית לשמאלית.הודעה שהועברה
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
תאריך: 6 ביוני 2016 בשעה 15:10
נושא: RE: [רוחב לשון] 5 הגיית שין שמאלית הקדומה והנכונההמקומות במקרא שיש בהם פסוקים על פי סדר הא"ב:
נחום א' (מגיע רק עד האות כ', ונפלו בו ככל הנראה שיבושים באות ד' ובאות ז')
תהלים ל"ד, ל"ז, קי"א, קי"ב, קי"ט, קמ"ה
איכה א', ב', ג', ד'.
באף אחד מהמקומות הללו לא תמצאו שהוחלפה האות ס' בש' שמאלית! מכאן משמע לכאורה שהבדילו גם הבדל בין אותיות אלה.
החילופים בין ס' לש' שמאלית אכן קיימים בפיוטים (וישנם פיוטים רבים כאלה), כפי שכבר ציינו הכותבים לפניי. זה נובע מכך שבתקופה מאוחרת התלכד ביטויין של האותיות הללו והוחלף כתיבן של מילים מש' שמאלית לס'. "סכין" מופיע במקרא בש' שמאלית (משלי כ"ג ב'); "עסק" ו"התעסק" בחז"ל ו"עשק" ו"התעשק" במקרא (בראשית כ"ו כ'), וכן "ארס" (ארס אישה) בחז"ל לעומת "ארש" המקראי (ואולי יש עוד שאינם עולים במוחי כרגע).
התופעה של שימוש בש' שמאלית תחת ש' ימנית אכן קיימת באקרוסטיכונים המקראיים הנ"ל בתהלים קי"א, קי"ט (את פרק זה ציין כבר צבי שביט) ובאיכה ג' וד', ומלמדת לכאורה על הגייה דומה שלהן בתקופה מסוימת.
אליעזר כמוֹן
From: rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-...@googlegroups.com] On Behalf Of אוריאל פרנק
Sent: Monday, June 06, 2016 11:29 AM
To: undisclosed-recipients:
Subject: [רוחב לשון] 5 הגיית שין שמאלית הקדומה והנכונה
בברכת יוצר של שבת: שמחים בצאתם
משה ארנד
בתאריך 6 ביוני 2016 בשעה 11:28, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
יפה.
הודעה שהועברה
מאת: Gilad Harshoshanim <gilad.har...@gmail.com>
תאריך: 6 ביוני 2016 בשעה 11:01
נושא: Re: [רוחב לשון] 3 הגיית שין שמאלית הקדומה והנכונהשלום,
ובאותו עניין, מתוך "עיונים לשוניים בפרשיות השבוע" מאת שלמה ידידיה טל (הוצאת המחבר, פ"ת; תשס"ח):
2016-06-06 10:38 GMT+03:00 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
הודעה שהועברה
מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>
תאריך: 5 ביוני 2016 בשעה 17:16
נושא: Re: [רוחב לשון] הגיית שין שמאלית הקדומה והנכונה
אל: frank...@gmail.com
רק כעת הקשבתי לדברים שלה ויש לי משהו להעיר.בתנך יש פרקים רבים שבנויים לפי א"ב. זכור לי שבחלק מהם מופיע פסוק עם אות שין שמאלית במקום שמיועד לאות סמ"ך (לא זכור לי כרגע היכן, אבל אני מניח שאחרים יוכלו לציין במה מדובר). נכון שגם במקום שמיועד לאות שי"ן יש שי"ן שמאלית (לדוגמא, במזמור קי"ט חלק מפסוקי השי"ן הם עם שי"ן שמאלית) אבל אני כמעט בטוח שבחלק מהמקומות יש שי"ן שמאלית במקום שמיועד לאות סמ"ך. אם העובדה שציינתי נכונה, זה אומר שהש"ן השמאלית קשורה גם לסמ"ך וגם לשי"ן.
בינתיים מצאתי פיוט כזה: בפיוט האדרת והאמונה, באות סמ"ך כתוב "הסגוי והשגב".
בברכה,
צבי שביט (שטרן)
שילה
050-5918412
הודעה שהועברה
מאת: Yuval Shilony <shil...@gmail.com>
אוסיף שהיה לדברים ניחוח פוליטי. הזכירה שלח"כ ענת ברקו יש קושיה על הפלשתינים שאת שם עמם ומולדתם אי אפשר לבטא בשפתם מחוסר P. לאיזון אמרה שלנו יש בעיה דומה כי לא מבטאים ישראל נכון.
---------- Forwarded message ----------
From: Yuval Shilony <shil...@gmail.com>
Date: 2016-05-17 16:40 GMT+02:00שלום,
כלת פרס ישראל תשע"ו בבלשנות, עידית דורון, אמרה בראיון עם אהרון ברנע ("מחוץ לזמן") כי אנו כנראה שוגים בהגיית שם עמנו.
את השין השמאלית, כמו בשם ישראל, אין לבטא כסמך כי אם אחרת והיא מדגימה את הצליל.
הראיון נמצא ב-https://youtu.be/7gb0ofpTPLU.
הוא נמשך כ-26 דקות אך הפנינה הזאת נמצאת החל בערך מהדקה ה-14.מעניין מה אומר על כך אשר לאופר. בספרו "פרקים בפונטיקה..." אין לכך רמז וזכר.
--
Yuval Shilony
Department of Economics,--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
--
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.