2: גבורות גשמים
אוריאל פרנק
|
נוסח הרמב"ם "גבורת גשמים", בלשון יחיד (גם בברכות פ"ד וגם בראש מסכת תעניות), אך הברכה נקראת "ברכת גבורות" (כפי שגם הוא גורס בראש השנה פ"ד), כי הברכה כוללת כמה גבורות, אך גשמים - היא גבורה אחת, ולכן מובן נוסחו שאינו בלשון רבים.
דרשה לכבוד בר מצוה וסיום מסכת תענית, שנשא אבי הבן, ש"ב ר' חיים ריין הי"ו (כסלו תשע"ט):...אגיד כמה מילים על תחילת המסכת ובעוד מספר דקות עמיחי יזכה אותנו בסיום מסכת תענית.
מסכת תענית פותחת במושג מאוד מעניין בשם גבורות גשמים. הגשם נקרא בגמרא גבורות גשמים.
המושג גבורות גשמים מצריך הסבר. מה עניין הגבורה לגשם?
רב יוחנן בגמרא מסביר שגשם נקרא גבורות גשמים מפני שיורדים בגבורה.
יש פירוש מרתק של בעל התפארת ישראל על המשניות שמסביר למה נקראים הגשמים גבורות גשמים ולא כוח גשמים.תפארת ישראל - יכין מסכת ברכות פרק ה משנה ב אות ז
גבורות גשמים. מוריד הגשם, ונקרא גבורות גשמים, ולא כח גשמים, דכל כח היינו באין דבר אחר המתגבר נגד הפעולה, משא"כ גבור היינו שהתגבר נגד דבר אחר שרצה להתגבר ולהתנגד נגד הפעולה, וכן הוא עם הגשמים שיורדין בגבורה נגד מדת הדין המקטרג דלפעמים עבדא נהמא כריס' לא שווי', ואפ"ה רחמיו יכבשו כעסו מעל בני עולם, וכן כתיב נותן לחם לכל בשר, ר"ל אפילו מי שהוא רק חתיכת בשר בעלמא ואינו ראוי להקרא אדם, אפ"ה הקב"ה נותן לו לחמו, כי לעולם חסדו אע"פ שאין האדם ראוי להטובה.
המילה כוח שייכת כשדבר פועל את פעולתו בלי התנגדות כנגדו. ואילו המילה גבורה שייכת כאשר דבר מתמודד מול כוח שמתנגד לו ומצליח, וכך זה עם הגשמים שיורדים בגבורה נגד מידת הדין שמקטרגת ואומרת לא להוריד את הגשם כי יש אנשים שאינם ראויים ולא זכאים לגשם, ולמרות זאת "רחמי השם יכבשו כעסו מעל בני עולם" וכן כתוב: "נותן לחם לכל בשר", כלומר אפילו מי שהוא רק חתיכת בשר בעלמא ואינו ראוי להיקרא אדם, אפילו הכי, הקב"ה נותן לו לחמו, כי לעולם חסדו אף על פי שאין האדם ראוי לטובה" (ברכות פ"ה מ"ב).
מכאן אנו למדים עד כמה הגשמים הם חסד השם אשר מוריד אותם ברחמיו לכל בני אדם, אף שיש כאלה שאינם ראויים. את החשבון הזה יכול לעשות השם לבדו ולכן כנראה לא מסר הקב"ה מפתח של גשמים לשום אדם כנאמר בגמרא (תענית ב) "אמר ר' יוחנן ג' מפתחות בידו של הקבה שלא נמסרו לשליח ואלו הן מפתח של גשמים מפתח של חיה (יולדת) ומפתח של תחיית המתים".
ב-ז' בתשרי, לפני כמעט חודשיים, התבשרנו בשורה מרה ששכננו, בן הקהילה, ארי פולד הי"ד נרצח בצומת גוש עציון. באותו ערב ישבתי עם עמיחי ללמוד את מסכת תענית וקיבלנו החלטה משותפת שאת שאר המסכת נלמד לעילוי נשמתו של ארי.
המושג הזה של גבורות גשמים חוזר על עצמו אינספור פעמים במהלך המסכת ולא יכולתי שלא לחשוב על דמותו הייחודית של ארי כל פעם מחדש. ארי היה גיבור במותו וסיפור גבורתו פורסם ועוד יסופר עליו רבות. אבל חשוב להדגיש כי ארי היה גיבור בעיקר בחייו. ארי התמודד בשגרת היום יום מול הרבה כוחות שהתנגדו לו והצליח מאד! הוא הדגים לנו בצורה מופתית את פירושו של התפארת ישראל על המושג גבורות גשמים. ארי הקדיש את חייו לארץ ישראל ולעם ישראל. הוא הקדיש את חייו לחיילים שהגנו על מדינת ישראל. אני לא זוכר אפילו שבת אחת שבה ראיתי את ארי ללא גמרא ביד ונשק עליו. הוא היה מתנדב אדוק בכיתת הכוננות ופעיל מאד בשירות המילואים ושילב את הפעילויות הללו באופן מופתי עם לימוד תורה והרבצת תורה.
המיקום של תפילת גבורות גשמים מעניין מאד -
המשנה בפרק ה' בברכות מלמדת אותנו - היכן מתפללים על הגשמים בתפילת שמונה עשרה? וקובעת - "מזכירין גבורות גשמים בתחיית המתים".
לימדונו חז"ל (במסכת ברכות לג) מדוע מזכירים גבורת גשמים בברכת מחיה המתים? "אמר רב יוסף מתוך ששקולה כתחיית המתים, לפיכך קבעוה בתחיית המתים". וביאר המאירי "מפני שהגשמים מחיים את הזרעים ואת הצמחים שכבר מתו ויבשו, והיבש נקרא בלשון התלמוד מת, כמו שלמדו בגמרא שלולב היבש פסול מהפסוק לא המתים יהללו י-ה ".
וכן מבואר בתלמוד הירושלמי "כשם שתחיית המתים חיים לעולם כך ירידת גשמים חיים לעולם" (ירושלמי ברכות פ"ה ה"ב).
כאמור, המיקום של גבורות גשמים נקבעה לברכה השנייה של תפילת שמונה עשרה שהיא ברכה מעניינת מאד -
ברכת גבורות כפי שנקראת, פותחת בגבורותיו של הקב"ה. שליטה מוחלטת בטבע ללא מוגבלות.
הברכה ממשיכה בדגש מיוחד של הקב"ה להחיות מתים. תחיית המתים מוזכרת לא פחות מ-5 פעמים באותה הברכה.
- מחיה מתים אתה רב להושיע
- מחיה מתים ברחמים רבים
- ומקיים אמונתו לישני עפר
- מלך ממית ומחיה
- ונאמן אתה להחיות מתים
בחתימה מוזכרת רק יכולתו של הקב"ה להחיות מתים ואין התייחסות לגבורות אחרות.
הסיבה להתמקדות בתחיית המתים ברורה - אכן הקב"ה מכלכל חיים בחסד, אכן הוא סומך נופלים וכו' אבל בגבורות הללו גם בני אדם משתבחים. רופאים משתבחים בכך שהם שותפים בריפוי חולים, פסיכולוגים שותפים ביכולתם לסמוך נופלים וצבא מיומן שותף בהתרת אסורים. אבל רק הקב"ה מסוגל להחיות מתים.
לבני אדם יש כוחות אדירים, הם יכולים להמציא המצאות אדירות, לכבוש ערים ולהכניע מדינות אבל בסופו של דבר, בני אדם כפופים לחוקי הטבע. במסגרת חוקי הטבע, מוות הוא מצב בלתי הפיך. רק הקב"ה ששולט בחוקי הטבע אינו כפוף למגבלות שלה ומסוגל להפוך את הבלתי הפיך להפיך.
ההלכה קבעה את חובת הזכרת משיב הרוח ומוריד הגשם דווקא בברכה זו. במקביל נקבע בהלכה שאם אדם שכח להזכיר את אחד מגבורות השם בברכה - אינו מחויב לחזור. אבל אם שכח לציין שהקב"ה משיב הרוח ומוריד הגשם - הוא מחויב לחזור מחדש על הברכה ולהשלים את החסר.
גבורות גשמים שונה לחלוטין מתחיית המתים. גבורות גשמים אינה מחוץ לטבע. להיפך - גבורה זו היא חוק טבע שכל ילד יודע להסבירו. ולמרות שכולנו מבינים את מחזור המים, אף אחד אינו יכול לחקותו. למרות כל ההתפתחויות המדעיות של תקופתנו - הורדת גשמים היא בכוחו של הקב"ה בלבד!
בברכת גבורות אנחנו מפנימים בתודעתנו מי הוא הקב"ה שאליו אנו מתפללים. הוא בורא העולם, הוא יוצר החוקים, הוא שולט עליהם שליטה מוחלטת, הוא המשתמש בהם ורק הוא יכול להפר אותם.
אני מרגיש שברכה זו הולמת מאד ומתאימה ללימוד המשותף שלי עם עמיחי וגם מייצגת את הברכה שלי אליו.
הברכה שלנו לעמיחי היא שימשיך לגדול ולהתפתח. שילמד מגבורותיו של הקב"ה ויזכה להשתבח בכמה שיותר גבורות בהם אנו מסוגלים ללמוד, לפעול ולהשתתף עם הקב"ה.
במקביל, חשוב שתזכור שהכל מאת השם ושיש גבורות כמו גשמים וכמו תחיית המתים שרק הקב"ה שולט עליהם. תדע שתמיד תוכל לפנות להקב"ה בתפילה ובתחנונים וזו זכות מיוחדת אותה אסור לשכוח.
אני מאחל לכולנו חורף בריא עם הרבה גשמי ברכה.