המילה צהרון - ניקוד והגיה

[אוריאל פרנק‎]

אפ"ר:

 

רק אעיר שמותר בהחלט לנהוג כמסורת ע"מ, שהצד"י בקמץ רחב [A], ולא חטוף [O].

עכ"פ, אתה צודק שהה"א צריכה להיות לכל הדעות בתנועת O

 

בתאריך 30 בדצמבר 2013 בשעה 15:43, מאת יואל ירדן <yoe...@gmail.com>:

​שלום

 

כידוע המילה צהרים באה בצ' קמוצה וב-ה' חטף-קמוצה, והיא נקראת כאילו כתוב צוהורים.

היינו מצפים (*) שגם המילה צהרון תנוקד באופן דומה, ותיהגה כאילו כתוב צוהורון.

ובכן, לא!!   המילה צהרון באה ב-צ' פתוחה וב-ה' חטף-פתוחה, והיא נהגית במשקל פעמון.

כך ראיתי בשיטוט במרשתת.

אני משער שהאפשרות הדחויה שלעיל-(*) איננה קיימת, כי אין משקל כזה בעברית, כלומר אין משקל פעלון עם פ'-השורש בקמץ וע'-השורש בשווא.  

 

לסיכום, יש להגות צהרים במו צוהורים, וצהרון במשקל פעמון. 

 

בברכה

יואל

--    ​שלום אוריאל

 לעניין האקדמיה, ראה את הלינק שלהלן:

http://hebrew-academy.huji.ac.il/Milim/AmmtsuMilla/millim/Pages/8apr2012.aspx

חבל שאין שם הצדקה רצינית יותר מזו המובאת שם, בסוף.

צַהֲרוֹן מָצוּי (משפחת האירוסיים)

השם הקודם: אֲחִיאִירוּס מָצוּי. נקרא בפי הבריות גם 'אירוס אחר הצהריים'. השם המדעי: Gynandriris sisyrinchium.
... בעבר הייתה צורתה התקנית של המילה צָהֳרוֹן (tsohoron) – בשל הקשר שלה למילה צָהֳרַיִם. ואולם בעקבות ההגייה הרווחת נקבעה הצורה צַהֲרוֹן על דרך מילים כמו פַּעֲמוֹן.

בברכה, יואל

 

--

[אוריאל פרנק‎]

נכון,
וכך
naomi
בעקבות תרגום השבעים,
נהוג עד היום בשפות לעז
כמו אנגלית

בתאריך 2014 1 7 21:46, מאת "Dr. Mordechai Halperin" <msw...@gmail.com>:

לפני יותר מ 40 שנה שמעתי ממומחה בינלאומי לתחום, כי השם נעמי הנכתב בקמץ לפני חטף קמץ, היה נהגה בשתי הצורות.

היו מקומות שהקמץ נהגה רחב, ומקומות בהם נהגה קטן.

ההוכחה לכך היתה לדבריו ממצבות וארונות קבורה עתיקים בהם השם נעמי נכתב באותיות לועזיות (כמדומני יווניות).

ואכן נמצאו שתי האפשרויות.

2013/12/30 אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>