3 פצים

[אוריאל פרנק‎]

לרמי"ד,
א. יפה הערת.
ב. לאיזה משמע של "עם-הארץ" נתכוונת?
ג. מה הניקוד של פצים?
האם הצ' דגושה?
האם הפ' בשווא?
אפ"ר

---------- הודעה שהועברה ----------
מאת: "Michael Dushinsky" <mid...@gmail.com>
Date: 2015 4 20 12:08
נושא: Re: [רוחב לשון] 2 פצים - ברוכים כל המסבירים + שאלה ברקע טורקיז
אל: "‫אפר לשון‬‎" <frank...@gmail.com>
עותק: <rohav-...@googlegroups.com>

סתם הערת אגב של עם-הארץ:
היות שלש' יחיד הוא בקע, ואף בקיע!
הרי שלחלוקה יש בלשון שתי צורות: אחת במשקל סגולי בקע
ואחת במשקל 'פעיל', שוא הפ': בקיע
ובריבוי בקעים ובקיעים

ונ"ל שכן הדבר גם בגזירים/גזרים
(לגוזר ים סוף..)

וכן בפ'צ'מ' יחיד פצים (והאם קיים פצם סגולי בכתבי''י?)
ולפיכך מצינו בריבוי פצימין
(האם קיים פצמים\ן ?)

מיכאל דושינסקי

בתאריך 19 באפר 2015 23:25, "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:

אני רואה שאף אחד לא הביע התלהבות מהאטימולוגיה שהצעתי למזוזות...

בתאריך 2015 4 19 08:54, מאת "Eliyahu Levin" <eliy...@gmail.com>:
>
> גזורו עיין משפט שלמה (גם לי גם לך לא יהיה)
> בהפועל 
>

בתאריך 2015 4 19 14:02, מאת "אליעזר כמון" <kam...@netvision.net.il>:
>
> למה טעות סופר?
>
> זה פשוט לגמרי:
>
> כוונתו היא שתוצאת פעולת הגזירה היא חלקים שנקראים גזרים (זה שהוא כתב "מילת גזרו" יש להבין לאו דווקא. הוא היה יכול לכתוב "לגזור" במקום "גזרו" וכד', או לכתוב: "פעולת הגזירה").
>
> המילה השנייה שהצהבת "בהפעל" יש לנקד כך: בְּהַפֹּעַל, כלומר הוא מדבר על הפועַל בת"ר שגם בפעולה זו נקראים תוצאות הביתור בתרים (המחבר בחר במילה "ויבתר", מתוך הברית בין הבתרים, ותוך כדי הכתיבה הזו עולה בדעתי שגם "גזרו" דלעיל יש לנקד "גְּזֹרוּ", מילה הלקוחה מסיפור משפט שלמה).
>
>  
>
> באשר למזוזות, לענ"ד, הוא רק רצה לומר שגם הן נקראות פצימים, ושהן תוצאה של פצימה, ולא לומר ש"מזוזה" באה מהמילה "מזה".  
>
>  
>
>  
>
>  
>
> אליעזר כמוֹן

בתאריך 2015 4 19 12:27, מאת "צבי שביט" <zvi...@gmail.com>:
>
> מה שהוא רוצה לומר שכמו שלגבי הפעל "גזר", קוראים לשני החלקים שנוצרו כתוצאה מפעולת הגזירה "גזרים" (ע"ש השורש של הפעל), וגם לגבי הפעל "בתר" קוראים לשני החלקים שנוצרו כתוצאה מפעולת הביתור "בתרים, וגם לגבי פעולת הביקוע מצד אחד קוראים לשקע שנוצר "בקע" ומצד שני לחלקים שנבקעו קוראים "בקעים" כך גם לגבי הפעולה "פצימה" קוראים לשני החלקים שנוצרו כתוצאה מפעולת הפצימה "פצים". (בהתחלה הוא הביא את דעת הר"ש והר"ב שמסבירים שפצים זה השקע שנוצר, ועל זה הוא הקשה שבין הסדקים מונחות האבנים. לעומתם, הפירוש שלו הוא שלא הסדק נקרא פצים אלא שני החלקים ש"פוצמו" נקראים פצים וביניהם מניחים עפר.)
>
> לגבי המזוזות, הוא לא בא להסביר מדוע הם נקראים מזוזות. מה שהוא מסביר מדוע המזוזות נקראות פצימין (כמו בציטוט ב"ב). הציטוט "מזה ומזה" אינו הסבר לשם, אלא הסבר למה בדיוק הוא מתכוין ואיך זה קשור להסבר שלו על פצימין. כלומר, הוא מסביר שמכיוון שבמקום של הפתח הקיר אינו שלם, אלא יש חלק של הקיר מצד אחד, וחלק של הקיר מהצד השני, לכן נקראים שני החלקים שמשני צידי הפתח "פצימין" כי זה כאילו שבוצעה שם פעולת פצימה (למרות שבפועל לא בוצעה פעולת פצימה, אלא כך נבנה הקיר מלכתחילה, אבל זה דומה לשני חלקים שנוצרו כתוצאה מפעולת פצימה שבוצעה בדבר שהיה בתחילה שלם)
>
> צבי   

בתאריך 2015 4 19 05:59, מאת "David Louck" <david...@hotmail.com>:

 אוריאל, שלום
נראה לי לחשוב שהוא מתכוון למילה "גזרו" שבספר מלכים א פרק ג' פסוק כו "ג  בשווא, ז  בחולם חסר,  ר  בשורוק)
 
באשר למילה "בהפעל" נראה לי לתקן במילה - בנפעל
 
דוד לוק
 
 
 
 
 

---

Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300
Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיז
From: frank...@gmail.com
To: rohav-...@googlegroups.com

תפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד 

לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.

אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיזFrom: frank...@gmail.comTo: rohav-...@googlegroups.comתפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?-- ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיזFrom: frank...@gmail.comTo: rohav-...@googlegroups.comתפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?-- ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout..כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיזFrom: frank...@gmail.comTo: rohav-...@googlegroups.comתפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?-- ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout..בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout..
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיזFrom: frank...@gmail.comTo: rohav-...@googlegroups.comתפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?-- ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיזFrom: frank...@gmail.comTo: rohav-...@googlegroups.comתפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?-- ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout..כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל Date: Sun, 19 Apr 2015 01:00:07 +0300Subject: [רוחב לשון] פצים - מי יכול להסביר המלים בעלי הרקע הצהוב? אולי ט"ס? + שאלה ברקע טורקיזFrom: frank...@gmail.comTo: rohav-...@googlegroups.comתפארת ישראל - יכין מסכת נגעים פרק יב משנה ד לג) פצים. הר"ש והר"ב פירשו דפצים לשון בקע וסדק הוא, כמו הרעשתה ארץ פצמתה [תהלים ס' פ"ד] וכ"ה בלשון ערבי כמלת שבירה, ולכאורה קשה א"כ איך שייך לומר בין סדק לחבירו הרי בין סדק לחבירו שבכותל מונחים שורות אבנים או קורות שבכותל, ונ"ל דכמו דבמלת גזרו נקראים ב' החלקים שנתגזרו גזרים, וכ"כ בהפעל ויבתר נקראים ב' החלקים בתרים, וכן נקרא הסדק עצמו בקע, והב' חלקים שנבקעו זמ"ז נקראים בקיעים, וכ"כ מצינו גם לחז"ל שקראו לחלקי כלי שנשבר, בשם שברי כלי חרס, כמו כן נקראו החלקים שנעשו ע"י הפצימה בשם פצימין, והיינו חלקי כותל, ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל, וכדאמרינן [ב"ב די"ב א'] פורץ את פצימיו, והיינו משום דבמקום הפתח אין להבית כותל שלם בכל המשך הבית, אלא חלק כותל מזה וחלק כותל מזה, וזהו שפי' גם הרמב"ם הכא, דפצימין היינו נדבכין, משום שכשנבקע הבית, אין רגיל להתבקע רק בין שורה לשורה שבאבני הכותל, או בין קורה לקורה שמשוקעים בהכותל, וקאמר הכא שצריך שיהיה עפר בבית כשיעור שצריך לטוח בו הסדקים שבין שורת אבנים שמסודרין זה בצד זה וזה ע"ג זה בהבית.אגב, כשכתב "ונ"ל דמה"ט נקראו גם המזוזות שמזה ומזה לפתח פצימין בלשון חז"ל" - האם התכוון לרמוז שהגיזרון של "מזוזות" הוא שהן "מזה ומזה" לפתח?-- ‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout..בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout..
בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.

כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה דוא"ל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.

בקר בקבוצה הזו ב-http://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, בקר ב-https://groups.google.com/d/optout.