"כל" בארמית
אוריאל פרנק
סוגיית 'כל' בארמית היא בעיה ידועה.מצד אחד זה נראה מאוד מוזר שהקמץ יהיה רחב,מצד שני - בעקרון אין בכלל קמץ חטוף בארמית, כי בארמית תמיד בא קובוץ במקום שיבוא בעברית קמץ חטוף.יתכן שיש בזה הבדלים בין ארמית המקרא וארמית התרגומים.לפי החוק המילה 'כל' בארמית צריכה להיות בחולם גם כשהיא מוקפת, אבל אני לא בטוח מה שקרה במציאות. אולי במקרה דנן העברית השפיעה על הארמית.לגבי הקביעה שאין כללי דקדוק בארמית - שטויות במיץ גזר. ברור שיש. לכל שפה יש כללי דקדוק, זה חלק בסיסי ממהות השפה.הנקודה היא שארמית היא שדה שלא נחרש מספיק, ולכן לא ידועים לנו כל כללי הדקדוק.בתאריך יום ו׳, 1 במאי 2020 ב-11:50 מאת יצחק-איצ'ה אאומן <itsch...@gmail.com>:שמעתי שבכל נדרי אומרים כל בקמץ גדול וכן בכל חמירא- שזה יותר מוסכם נראה לי מכל נדרי- שאלו בארמית כמובןבכל אופן א"כ האם זה נקרא יוצא דופן מתוך שאר ה'כל' בארמיתואגב ארמית- גונבה לאוזניי שמועה- שרב ידוע בענייני דקדוק סובר שאין כללים בארמית- אם זה נכון מה כוונתו הרי לא יכול להיות שאין כלל כללים
לכאורה אתה צודק.גם בארמית (בעזרא, נחמיה ודניאל), כשהמילה "כל" איננה נסמכת, ניקודה בחולם.כשהיא נסמכת, כמעט תמיד ניקודה בקמץ, וסביר מאד שהוא קמץ קטן. בדומה לעברית.On Mon, Jan 20, 2020 at 11:19 AM אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:לא הבנתי:שאלתי על זמר ששרים בסעודת שבת בבית - מניין לך מה "כל עם ישראל אומר".ואגב, אף אני משתדל לזמר "עמך" ב"מ" קמוצה, וכמו שמנוקד בכמה מקומות.לעומת זאת, הקדיש נאמר בציבור, ומעשים בכל יום שנוהגים כל ישראל לומר כל ''כל'' בקדיש כקמץ קטן.על מה שכתבתי שכללי קמץ קטן בארמית במקרא - כמו בעברית -- האם אתה מכיר משהו או מישהו שחולק על כך?אם לא, למה להניח שיש כאן השפעה עברית?
אם כן, אולי זה בדיוק מה שקרה עם המילה "כל" בקדיש?(השפעה של העברית).אגב, מנין לי? מאותו מקום ש"כל עם ישראל נוהג לומר כל ''כל'' בקדיש כקמץ קטן".(אף שאני מקפיד לזמר "עמך" ב"מ" קמוצה, טרם מצאתי חברים.)On Mon, Jan 20, 2020 at 10:51 AM אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:שלוםב. דומני שכללי קמץ קטן בארמית במקרא - כמו בעברית.ג. " כל עם ישראל אומר " - מניין לך?לו יהי כדבריך, הרי זו הוכחה למשהו אחר:להשפעה של העברית שבפינו על הארמית שבפינוצא וראה כמה אומרים בקדיש במבטא ישראלי: יהא שמיה רבא מבורך לעולם...[נכון, שכאן יש גם השפעה של המבטא האשכנזי]
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 2 באפריל 2018 בשעה 22:09
נושא: 2: שני מאמרים שנוגעים לדקדוק לשון התפילה
מקורות נספים בנוגע לקריאת "כל" בצפון אפריקה, מאת פרופ' משה בר אשר:1. מסורות ולשונות של יהודי צפון אפריקה, עמ' (287)[178], הערה 114 (הפנה אותי לכך ד"ר אליהו נתנאל, ז"ל).2. לשוננו רנה, עמ' 212.
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 8 בפברואר 2018 בשעה 15:39
נושא: שני מאמרים שנוגעים לדקדוק לשון התפילה
א. ישנה תופעה מענינת שבתפילת 'כל נדרי' נוהגים כל הספרדים בא"י לאמרה בקמץ רחב הדומה לפת"ח, וכן כל חמירא ובמאמר זה הבאתי הוכחות רבות לקדמות קריאה זו, ודלא כמו כמה מעררים על זה.
---------- Forwarded message ----------
From: "David Fuchs, Koren Publishers Jerusalem" <Dav...@korenpub.com>
Date: Mon, 19 Sep 2011 07:07:42 +0000
Subject: RE: כל נדרי
הזכירני ר׳ יעקב וייס נר״ו, כי שאלה זו כבר נידונה בסדר הגט למהר״י מינץ, תחילת סימן קיב.
http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=11870&st=&pgnum=92&hilite=
יש לציין לאבחנה שהוא עושה בין ״הדיקנין״ שקוראים ״כל נדרי״ בפתח ו״חכמי הדקדוק״ (ר׳ אליהו בחור? הוא חי באותה תקופה, וכמהר״י מינץ היה אשכנזי שהשתקע בצפון איטליה), הקוראים כקמץ חטוף.
שנה טובה לכולם
----- Original Message -----
From: Chanan Ariel
Sent: Thursday, September 15, 2011 6:58 PM
בצרופה צילום דברי ר' חיים בנבנשת, בעל "כנסת הגדולה", הכותב שהדעת נותנת לקרוא "כל" בקמץ קטן, אך הוא קורא בקמץ גדול כמנהג בני עירו.
את הצילום העביר אלי דוד פוקס לפני חודשים אחדים כשנתקל בו אגב הילוכו.
כמובן אין כאן "הכשר" לקריאה בקמץ גדול, אלא עדות על קיומה בטורקיה כלפני ארבע מאות שנה.
בתאריך 15 בספטמבר 2011 13:12, מאת David Fuchs, Koren Publishers Jerusalem <Dav...@korenpub.com>:
שלום
ככל הזכור לי, בספר ׳פסח מעובין׳ לר״ח בנבנישתי (בעל ׳כנסת הגדולה׳) הוא כתב שנוהגים באיזמיר לומר ״כל נדרי״ ו״כל חמירא וחמיעא״ בקמץ רחב.
אם איני טועה, הוא מקשר זאת למנהג לומר ״כל עצמותי תאמרנה״ בקמץ רחב, ולא לחילוק בין ארמית ועברית.
את הפירוש השונה למילה ״כל״ לא הכרתי – אפשר שזה מובא במנחת ש״י או בדברי אחד ההולכים בשיטתו, כדי להדוף את ביקורתו של מהר״ם די לונזנו שבאמירת ״כל עצמותי״ בקמץ רחב יש משום גידוף.
From: David Curwin [mailto:toby...@hotmail.com]
Sent: Thursday, September 15, 2011 1:01 PM
Subject: כל נדרי
שלום –
שמעתי את הרב אברהם יוסף ברדיו מדבר על ביטוי "כל נדרי". הוא אמר שמכיוון שהוא בארמית יש לבטא את המילה "כל" kal ולא –kol. הוא גם אמר שיש הבדל במשמעות בין צורות הביטוי: המילה kol מתייחס רק לנדרים שאדם מכיר, אבל kal בארמית משמעותו "כלל" וכולל גם הנדרים שהאדם לא מכיר.
מספר שאלות:
א) יש הרבה שמבטאים kol nidrei ולא kal nidrei. האם זאת מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, או משהו מעבר לזה? ומה הרקע לתשובה של הרב מאזוז כאן?
ב) בתנ"ך סימנים, בחלק הארמית של ספר דניאל, המילה "כל" תמיד עם קמץ קטן. האם זה משנה משהו אם האם בארמית לא מבדילים בין קמץ קטן לגדול?
ג) בקדיש בסידור קורן המילה "כל" מנוקדת בקמץ קטן ובתעתיק לאנגלית בסוף הסידור כתוב “kol”. לא מצאתי התייחסות לנושא במדריך לניקוד כאן. מה הבסיס לשיטת הניקוד בעניין?
ד) האם מישהו יכול להסביר לי את הבדל במשמעות שהרב יוסף ציין? אני לא הצלחתי להבין אותו.
תודה,
דוד קורן
אוריאל פרנק
אכן הדעת המקובלת במחקר שחכמי טבריה לא הבדילו בין ק"ח לרחב במבטא, אך אני הקטן לא השתכנעתי מראיות אלו וגם קשה לי לקבל שחכמי טבריה טעו בזה. (כי ברור שלא בדו כל ישראל, =ספרדים איטלקים פרובנס בזנטיון צפ"א חלב פרס ועוד וכן האשכנזים בעבר, הבדל בין ק"ר לחטוף שלא היה קיים כלל במקור).
עכ"פ אני לא כל כך מבין מה זה נוגע. אני דן האם 'כל' בארמית הוא ק"ר או חטוף, ואני מוכיח שכל ישראל בעבר קראו כל בארמית בקמץ רחב, בשונה ממה שהם קראו כל בלשון הקדש בק"ח, ומה יש לענות על זה.
אוריאל, שלוםתודההמחבר פרש משנתו בחריפות ובבקיאות מפליאה וגם הסתמך על ספרות מחקר.אך שיטתו צריכה עיון גדול, כי הבסיס שלה בעייתי – כיצד ניתן להסיק על המבטא הספרדי מן הניקוד הטברני המשקף מבטא שונה?ובפרט שלגבי כל וכל ברור מקונטרסי המסורה של הטברנים שהם לא הבדילו במבטא אלא בסימון בלבד,על כן המסורת הספרדית הוותיקה לקרוא כל עצמותי תאמרנה בקמץ כמו פתח מבוססת על פרשנות שלהם לנוסח טבריה, פרשנות המנוגדת למה שחשבו בעלי נוסח טבריה בעצמםוכך מוכח כמובן גם מהניקוד הבבלי המובא במאמר.בכל אופן מעניין לקרואחנוך
אוריאל פרנק
מדובר על הרב יוסף קאפח הידוע והמפורסם מעשרות ספרים שההדיר.
ואם תשאל למה לא כתבתי לו תואר הרב.
תשובתי כך הורה לי רבי הרב יצחק רצאבי שליט"א וידוע לי שיש חולקים.
From: Uriel Frank [mailto:maanelashon@gmail.com]
Sent: 9 Feb 2018 1:07 AM
To: אהרון גבאי
שלום עליכם,
ייש"כ על המשלוח.
רציתי לשאול, במאמר על "כל": מיהו "יוסף קאפח" (שכנו של "ייבין", ליד הציון להערות 37 - 38)?
שבת שלום
אפ"ר
אוריאל פרנק
דוק, חטף קמץ ולא קמץ חטוףאסביר את זה ביתר דיוק:מקובל שהחולם החסר המקורי בעברית תולדתו מתנועת U, ובהברה פתוחה הוא הפך בעברית לOבארמית נשאר המצב הקדום כשההברה סגורה, ורק כשהיא פתוחה הוא הופך לחולם, לכן קודש > קודשא, ולא קָדשא.לכן עקרונית לא אמור להיות קמץ חטוף בכל המקומות האלו של הברה סגורה המתחלפת בחולם.
למכותביי הלשוניים, קראו מלמטה.
שלום רב לשואל שאלת חכם ולמשיבים בטוב טעם,מי שמנהג אבותיו KOL יש לו חיים קלים: ימשיך במסורת הגיונית זו.ומי שמנהג אבותיו KAL - ישאל שאלת חכם (ראה למשל דברי הרב חיד"א בשו"ת יוסף אומץ סוף סימן י').להלן מתוך קובץ ההגדה הלשונית שלי (מהדורת ניסן תשע"א).אפ"ר
Sent: Friday, January 01, 1988 2:26 AM Subject: Fw: חדשות ערוץ 7 - ז' תשרי תש"ע KAL או KOL
בושות ב'ציטוטים'
איזה בושה, איזה חרפה. באתר ערוץ 7 יש מדור ביקורת תקשורת, 'ציטוטים' שמו,
ובשבוע שעבר הוכיח כותב הטור הזה, אחד ששמו שמעון כהן, את קלונו ברבים כשסנט
בגולן יוכפז, איש גלי צה"ל, על שביטא את שמה של תפילת 'כל נדרי' KAL ולא KOL.
מה רבה הפאדיחה עם התברר הנתון ולפיו אכן ברבות מקהילות ישראל נהוג לבטא את שמה
של התפילה באופן בו ביטא אותו יוכפז, ובעוד הטור לועג ליוכפז שמן הסתם הגה את
שם התפילה תוך עיון בתדפיסי הויזה כאל שלו, ושבדבריו יש הוכחה לניתוק בין אנשי
גל"צ לעם היושב בציון מתברר שהאיש לא רק לא מנותק אלא מעודכן בדקויות מהעולם
היהודי שגם אותו שמעון כהן לא מעודכן בהם.
ובנימה רצינית מעט יותר:
תודות למגיבים הרבים שמצאו כל דרך אפשרית: טלפון, מייל [ראו את שלי להלן] ועוד,
כדי להוכיחני על טעותי בטור הקודם, ואכן צדק יוכפז באופן בו ביטא את שמה של
התפילה, ומדברים שהוא עצמו העביר אלי מסתבר שבבית הכנסת בו הוא מתפלל, בית
הכנסת 'היכל דוד' בתל אביב, מקפידים כמו בעוד קהילות רבות לבטא את שמה של
התפילה כפי שידוע אצלם מקדמא דנא וכפי שמורה הרב עובדיה יוסף KAL NIDREI ולא
KOL.
וברוח ימי הסליחות בהם אנחנו מצויים אנצל את הבימה הצנועה שלנו להתנצלות בפני
יוכפז. סליחה.
"תודות למגיבים" - זה מה שכתבתי לו:
...שמא יש צדק בהגייה "מוזרה" הזו של KAL NIDRE.
ובכן, אשכנזים יקרים, אצל אחינו עדות המזרח, זוהי מסורת רווחת (וכן: KAL חמירא,
וכן KAL עצמותי תאמרנה).
עיינו למשל בדבריו של נשיא האקדמיה ללשון עברית, פרופ' משה בר אשר, מסורות
ולשונות של יהודי צפון אפריקה, עמ' (287)[178], הערה 114 (הפנה אותי לכך ד"ר אליהו
נתנאל).
בברכת שנה טובה,
ושנזכה תמיד לדון לכף זכות,
אפ"ר
From: לויפר q...@012.net.il Date: יום ראשון 27 ספטמבר 2009 01:36
כבר כתבתי לך את דבריו המסתברים של ברויאר ש'כל עצמותי' ו'כל אחי רש' נבע מטעות
הבנה במבנה הטעמים המיוחד של ספרי אמ"ת, מבנה המשמיט הרבה פעמים את המקף
בהסתמכו על הטעמים שמוכיחים כי המילים מוקפות [כמו הטעם 'עולה ויורד' שבנוחו על
שתי מילים מוקפות מועבר ה'עולה' אל המלה הראשונה, ומוותרים על המקף]. ובשני
המקרים האלו מדובר באמת במילים מוקפות, לפיכך הטעם ב'כל' אינו אלא געיא שאינה
משנה את הקמץ לקמץ רחב.
אבל המסורת מעניינת מאוד.
עד כאן מתוך ההגדה הלשונית שלי.ומכאן המו"מ מחודש אלול תשע"א.אפ"רFrom: Yochanan Breuer Sent: Thursday, September 15, 2011 12:47 PMדברי הרב מאזוז נכונים ומדויקים. אין שחר לקריאה kal, אין הבדל משמעות בין הקריאות ואין הבדל בין הארמית לעברית בפרשה זו.
From: David Fuchs, Koren Publishers Jerusalem Sent: Thursday, September 15, 2011 12:12 PMשלום
ככל הזכור לי, בספר ׳פסח מעובין׳ לר״ח בנבנישתי (בעל ׳כנסת הגדולה׳) הוא כתב שנוהגים באיזמיר לומר ״כל נדרי״ ו״כל חמירא וחמיעא״ בקמץ רחב.
אם איני טועה, הוא מקשר זאת למנהג לומר ״כל עצמותי תאמרנה״ בקמץ רחב, ולא לחילוק בין ארמית ועברית.
את הפירוש השונה למילה ״כל״ לא הכרתי – אפשר שזה מובא במנחת ש״י או בדברי אחד ההולכים בשיטתו, כדי להדוף את ביקורתו של מהר״ם די לונזנו שבאמירת ״כל עצמותי״ בקמץ רחב יש משום גידוף.
From: Dodik Sent: Thursday, September 15, 2011 1:59 PMשלום לך,
אין הבדל בהתנהגותה של של "כל" בין עברית לארמית. מבחינה היסטורית זו מילה שמית צפון-מערבית במשקל KULL, ובלשונות השמיות היא נהגית kul(l) או kol. בכלל זה גם בכל הדיאלקטים הארמיים.
בארמית המקראית (כמו בעברית המקרא) אם אין מקף אחריה המילה "כל" מתנקדת בחולם: כֹּל, כגון "לְכֹל חכימי בבל" (דניאל ב 12), ולפני מקף מתחלף החולם בקמץ קטן, כגון "לכָל-עממיא" (דנ' ו 26). אם נוספת הברה אחרי המילה מוכפלת הלמ"ד והתנועה לפניה היא תנועת o: כגון כֹּלָּא, כָּלְּהון. גם בדיאלקטיים הסורים נהגית המילה kul או kol. אמנם בארמית בבלית נשתמר כתיבה של המילה, כשהיא משמשת כנסמך – בכתיב חסר, אך כשנוספת הברה נכתבת המילה תמיד בוי"ו, כגון כוליה, כולהו – וזה מעיד גם כן שהתנועה המניעה את הכ"ף היא ביסודה תנועת u. אל נא תשכח שבמסורת הטברנית הגייתו של הקמץ קרובה מאוד להגיית החולם, ולא להגיית הפתח, כבמסורת הספרדית שלנו.
כללו של דבר מבחינה לשונית אין כל הצדקה להגיית המילה בארמית בתנועת a.
דוֹדיק טלשיר
----- Original Message -----From: אליהו Eliyahu Sent: Thursday, September 15, 2011 3:21 PMאינך יכול להתעלם מעשרות מקומות בדניאל ועזרא שיש כָל- בארמית בקמץ חטוףכֻל נדמה לי שלא מצאתיאליהו
----- Original Message -----From: yaqov loyfer Sent: Thursday, September 15, 2011 2:04 PMלפי כללי הארמית - בא תמיד קיבוץ במקום חולם חסר, כך שלכל היותר היה צ"ל כֻל נדרי.נכון הוא שבארמית בא קמץ במקום חולם, כגון דור / דר, קול / קל, פועל / פָעֵל. אבל זה חולם מלא.חולם חסר שבעברית הופך לקמץ קטן, הופך בארמית תמיד לקיבוץ, כגון קורבנא במקום קרבן. קודש / קֻדשא. ומנקדי תרגום אונקלוס לאורך הדורות השתבשו בזה טובא. מכיון שניסו תמיד להחיל על הארמית את כללי ניקוד העברית.
בתאריך 15 בספטמבר 2011 14:02, מאת אליהו Eliyahu <levi...@neto.net.il>:תחילה אעתיק את תשובת הרב מזוזשאלה: לדעת מרן רה"י וכן מנהגינו, לבטא כל-נדרי בצליל של כול.
ואני שומע מדרשות של כמה ת"ח מירושלים ממוצא עירקי בעיקר שטוענים שצריך לבטא את המילה כל עם קמץ רחב וכך מנהגם מקדמת דנא- וטעמם לכאורה פשוט והגיוני- כיון שהמימרא שם היא בארמית: כל נדרי ושבועי וקונמי...
א) האם בארמית אכן מבטאים את את במילה כ-ל עם קמץ רחב או כחולם?
ב) אם בארמית אכן מבטאים כ-ל מדוע אנו אומרים כול?השואל:שמעון כהןתשובה: זה שבוש שנפל אצל העיראקים מפני שבמחזורים כתוב כָּל בלי מקף.
ככה נשתבשו (עוד עדות) במלת כָּל חמירא (עיין בספר יריעות האהל על אהל מועד).
אין הבדל בין ארמית לעברית בזה. דוק בדניאל ותשכח.הרב המשיב:מרן ראש הישיבה, הגאון רבי מאיר מאזוז שליט"אבעניין כל עצמותיהרי לדעת הר"מ ברויאר המילים כאילו מוקפות לפי כללי טעמי אמ"תאף שקשה לומר למי שרגיל לפי המסורת שלו לקרואבקמץ רחב שיעבור לקמץ חטוף אבל הבו דלא להוסיף עלהאליהו
----- Original Message -----From: David Curwin Sent: Thursday, September 15, 2011 12:00 PMשלום
שמעתי את הרב אברהם יוסף ברדיו מדבר על ביטוי "כל נדרי". הוא אמר שמכיוון שהוא בארמית יש לבטא את המילה "כל" kal ולא –kol. הוא גם אמר שיש הבדל במשמעות בין צורות הביטוי: המילה kol מתייחס רק לנדרים שאדם מכיר, אבל kal בארמית משמעותו "כלל" וכולל גם הנדרים שהאדם לא מכיר.
מספר שאלות:
א) יש הרבה שמבטאים kol nidrei ולא kal nidrei. האם זאת מחלוקת בין אשכנזים לספרדים, או משהו מעבר לזה? ומה הרקע לתשובה של הרב מאזוז כאן?
ב) בתנ"ך סימנים, בחלק הארמית של ספר דניאל, המילה "כל" תמיד עם קמץ קטן. האם זה משנה משהו אם האם בארמית לא מבדילים בין קמץ קטן לגדול?
ג) בקדיש בסידור קורן המילה "כל" מנוקדת בקמץ קטן ובתעתיק לאנגלית בסוף הסידור כתוב “kol”. לא מצאתי התייחסות לנושא במדריך לניקוד כאן. מה הבסיס לשיטת הניקוד בעניין?
ד) האם מישהו יכול להסביר לי את הבדל במשמעות שהרב יוסף ציין? אני לא הצלחתי להבין אותו.
תודה, דוד קורן
--