3: טקסט מדויק של התנ"ך

411 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Jul 2, 2018, 9:26:02 AM7/2/18
to

הודעה שהועברה
מאת: דוד כוכב <da...@darga.org.il>
תאריך: 1 ביולי 2018 בשעה 21:57
נושא: Re: 2: טקסט מדויק של התנ"ך
אל: אוריאל פרנק ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬ 


טענת פלוני אלמוני שרצוי יותר ללמד תלמידים להיות עצמאיים - לדעת לזהות בעצמם קמץ קטן וקמץ גדול, שווא נע ושווא נח, מקום הטעם במילה גם כשהטעם ממוקם במקומו הקבוע ואינו מסמן אותה אינה עומדת במבחן המציאות. בפועל, הרוב המכריע של התלמידים אינם לומדים להיות עצמאיים - לדעת לזהות בעצמם קמץ קטן וקמץ גדול, שווא נע ושווא נח, מקום הטעם במילה גם כשהטעם ממוקם במקומו הקבוע ואינו מסמן אותה. ואם נלך בשיטה זו, למה לא להמשיך את מסורתנו באלפי השנים האחרונות עד לאלף זה ללמוד מתוך ס"ת שאינו מנוקד ומוטעם, והתלמידים ילמדו לזהות בעצמם את ניקוד וטעמי המילים?

הערות על המהדורות:
ד. תנ"ך (צה"לי) ע"פ כתב-יד לניניגרד, מהדורת אהרן דותן
נוסח החסרות ויתרות משובש מאוד, ויש לפעמים שינויים משמעותיים בניקוד ובטעמים מהכתר והמקובל.

ו. חומש, "מקרא מבואר" 
במרשתת ובאפליקציה מצויינים כל הקמצים הקטנים, וכל השוואים הנעים הצריכים סימון, כלומר שאינם בראש מילה או תחת דגש חזק או אחר חטף ושוא. רק במהדורה המודפסת (הראשונה) טרם הושלמה ההבחנה.
באפליקציה נוספו גם מגילות (קהלת בדרך) ודניאל.
לענין הקמץ כגון של צהרים: במנחת שי זה מתואר כמחלוקת, הספרדים אחזו בדברי רד"ק. כך שלא מדוקדק לתאר זאת כ"מסורת" ספרדים, וכשיטת מדקדקי "זמננו". יש ראיות רבות שהצורה NAOMI אינה מקורית ולא תתכן דקדוקית.

ח. ויקיטקסט 
מסומן הק"ק, אך השוא נע הנצרך מסומן כחטף "מבלבל".

בתאריך 1 ביולי 2018 בשעה 15:53, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

 תגובה שהגיעתני מאת פלוני אלמוני:
אני חושב שרצוי יותר ללמד תלמידים להיות עצמאיים - לדעת לזהות בעצמם קמץ קטן וקמץ גדול, שווא נע ושווא נח, מקום הטעם במילה גם כשהטעם ממוקם במקומו הקבוע ואינו מסמן אותה (זה הקושי הגדול בתנ"ך של הרב ברויאר ולא שני הדברים הקודמים שהזכרת!) והיחס לחטפים באותיות לא גרוניות. הרעיון לתת למישהו לפסוק מה קמץ קטן ומה שווא נע בשביל כולם, ולעודד את כל הציבור להיות כנוע וסביל - איננו פתרון לכתחילה אלא דיעבד. בוודאי שמהדורת תנ"ך מופתית, הרוצה לשקף את נוסח המסורה, אל לה לקבוע מה שלא קבעו בעלי המסורה. תיקון קוראים - שאני, שהרי מטרתו להקל על הקורא את ההכנה לקריאה בתורה, אך נוסח תנ"ך מדויק רצוי שיהיה ללא הסימנים האלה. 
לגבי טקסט מקוון ראה גם באתר החשוב הזה http://mg.alhatorah.org/
כל טוב


בתאריך 25 בנוב׳ 2017 10:19 אחה״צ,‏ "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> כתב:

שלום, 

בעבר פרסמתי את הרשימה דלקמן. עדכנתי אותה עתה. 

אשמח להמשיך ולעדכן אותה, ובפרט בהמלצות על טקסט דיגיטלי מדויק שניתן להעתיקו. 

רצוי נוסח שכבר מסומנים בו השוואים הנעים והקמצים הקטנים.

תודה, 

אפ"ר


רשימת מהדורות מקרא מומלצות


לפי סדר העדיפות (וציון החיסרון של כל מהדורה), 

ע"פ התאמה לנוסח המקרא של כתר ארם צובא שעליו סמך הרמב"ם, 

וע"פ נוֹחוּת למשתמש בן זמננו:


א. תיקון קוראים חורב, כולל הפטרות ומגילות (ע"פ שיטת הר"מ ברויאר) - קישור (כולל שני עמודים לדוגמה)

כולל הבחנה בין סוגי השוואים (לפי שיטה חכמי המסורה) ובין הקמצים (לפי המסורת המקובלת מזה דורות אצל בעלי המבטא ה"ספרדי").

החיסרון: המחיר אינו שווה לכל נפש, אך בהחלט שווה לכל בעל נפש!

(למעוניין, אוכל לשלוח רשימת תיקונים לטעיות המעטות מאוד שנמצאו)


ב. חומש ותנ"ך חורב, וכן תנ"ך "כתר ירושלים" של האוניברסיטה (בצבע אדום) - הר"מ ברויאר

החיסרון: אין הבחנה בין סוגי השוואים ובין הקמצים.


ג. תנ"ך מוסד הרב קוק - הר"מ ברויאר (נוסח זה מצוי גם בסדרת תורת חיים ובסדרת דעת מקרא; אך יושם לב שבחלק מהחומשים שבהוצאת מוסד הרב קוק הנוסח שונה מהנ"ל ואינו בר סמכא!)

החיסרון: יש בו מעט מאוד חטפים מדומים ומבלבלים, ואין הבחנה בין סוגי השוואים ובין הקמצים.


ד. תנ"ך (צה"לי) ע"פ כתב-יד לניניגרד, מהדורת אהרן דותן

החיסרון: חטפים מדומים ומבלבלים, ואין הבחנה בין סוגי השוואים ובין הקמצים.



ד. מקראות גדולות הכתר (בר-אילן) – טרם הושלמה הדפסת כמה מ"כתובים", אבל הכל נגיש במרשתת כאן 

החיסרון: חטפים מדומים ומבלבלים, ואין הבחנה בין סוגי השוואים ובין הקמצים.


ה. חומש, תנ"ך ותיקון קוראים "סימנים"

החיסרון: יש בו חטפים מדומים ומבלבלים, וכמו כן הטעמים, הניקוד וסימון השוואים - פחות מדויקים מתיקון קוראים חורב.


ו. חומש, "מקרא מבואר" 

את נוסח התורה ערך ר"ד כוכב ע"פ הכתר (בדומה לד' הנ"ל) והוא נגיש במרשתת כאן  ובאפליקציה כאן

החסרונותאין הבחנה בין סוגי השוואים מהדורת תשע"ז נוספו עיגולים מעל כמה שוואים נעים, השייכים לכלל ג' וה' של הבחור) 

וההבחנה בין סוגי הקמצים נעשתה כשיטת "מדקדקי זמננו" - בניגוד למסורת הספרדים.


ז. תנ"ך ותיקון קוראים קורן

החסרונותהנוסח (של הכתיב, של הניקוד ושל הטעמים) - פחות מדויק (אמנם, במהדורות האחרונות שופרו חלק מהדברים). 

יש בו הרבה חטפים מדומים ומבלבלים. 

אין הבחנה בין סוגי השוואים ובין הקמצים 

(אמנם, במהדורות האחרונות של תנ"ך קורן שיפרו זאת: 

הובחנו השוואים - אך ע"פ אותה שיטה מבלבלת של החטפים הנ"ל, 

והקמצים הובחנו כשיטת ה"מדקדקים" הנ"ל - בניגוד למסורת הספרדים).


ז. חומש "מדויק" ותיקון קוראים "מדויק" - מכון הרב מצליח

החסרונות: יש בהם הרבה חטפים מדומים ומבלבלים, וכמו כן הטעמים והניקוד - פחות מדויקים. הכותרת "מדויק" נכונה רק עבור יהודי ג'רבא[2], אך מַטעָה מאוד עבור שאר עדות המזרח ושאר עדות ישראל. וד"ל. בנוסף, יצוין כי במהדורת תש"ע יש כמה הוספות ושיפורים, אך חסרונה הוא שהכל קטן יותר ופחות ברור ממהדורת תשס"ב הגדולה.



  • לא נכללו כאן מהדורות מקרא שלא הודפסו, אלא נגישות רק במרשתת (כגון מכון ממרא).



 [2] הערת הרב אליהו לוין: אינו נכון! מתיימרים כאילו הולכים לשיטת "לחם-הביכורים"; בפועל שום דפוס בג'רבה לא הדפיס כמוהם.



Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages