נשאל בפורום הגיגים (ז"ל) וענה אחד המשתתפים בסגנון ש"כריעה ונפילה חד היא" משא"כ "כשלו" ורק אח"כ "נפלו".
זו באמת שאלה מעניינת, למה בעלי המסורה הבחינו בין הפסוקים.מעביר הלאה.---------- Forwarded message ---------
מאת: עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>
Date: יום ב׳, 23 באוג׳ 2021 ב-12:39
Subject: Re: [רוחב לשון] תהלים פרק כז פסוק ב
To: אפר לשון <frank...@gmail.com>ומהי הסיבה לחילוק בין המה כשלו לבין המה כרעו?בתאריך יום ב׳, 23 באוג׳ 2021, 12:32, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:--שלום,דומני שדננו בכך בעבר, אך אינני מוצא.אולי מישהו מהמכותבים כאן ימצא.1. דיגוש: יושם לב להבדל שבין פסוק זה:בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ: (תהלים פרק כז פסוק ב)לעומת פסוק זה:
הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: (תהלים פרק כ פסוק ט)אגב, בסידור רינת ישראל החדש תיקנו ומחקו את הדגש:
2. ניקוד: יושם לב להבדל שבין פסוק זה:בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י (תהלים פרק כז פסוק ב)לעומת פסוק זה:פָּ֮דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי: (תהלים פרק נה פסוק יט)במבטא ספרדי קוראים בשניהם "ROV", אך במבטא אשכנזי ותימני יש הבדל בין חולם לקמץ קטן.----- הודעה שהועברה -----ערב טוב,במזמור 'לדוד ה' אורי' שאנחנו אומרים עכשיו בכל יום:'המה כשלו ונפלו' במילה 'כשלו' יש סידורים שבהם הכ' רפויה ויש סידורים שבהם היא דגושה. אני מניח שזה ידוע לך. האם התקיים על זה דיון באחד הפורומים שלך?תודה
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEQsuqswsFeqNLKvJijCL3BMfqyj_x%3DPNdMHdRnCrvXCw%40mail.gmail.com.
לעניין שמאלו של האתנחתא:
היינו מצפים שהמילה ״כשלו״ תוטעם במפסיק. המפסיק במקרה זה היה אמור להיות רביע מוגרש. אך כיוון
שיש לשמאלו רק תיבה אחת ולא מספיק ארוכה, אזי במקום רביע מוגרש מופיע מונח.
יש לציין שכאשר התיבות ארוכות, לא מחייב שיבוא רביע מוגרש.
המשרת שלפני המשרת האחרון הוא תמיד טרחא. וכן גם במקרה זה. לכן המשרת במילה ״המה״ הוא
טרחא.
ג. הקלטה קצרה בסוגיה זו - כאן:
https://maanelashon.org/?p=193
"נפש יהודית": מענה לשון על קצה הלשון - 13. המה… ונפלו
כוח"ט
אפ"ר
בניגוד למזמור כ"ז שמתייחס רק לצד אחד, במזמור כ' יש לך הנגדה בין המה לעומת ואנחנו, ולכן יש הפסקה ב"המה".עמנואל:
ברצוני להציע הסבר להבדל בין המה כרעו ונפלו ובין המה כשלו ונפלו:
במזמור כ, "המה" עומדים בניגוד ל"אנחנו", לכן המילה המה עומדת בנפרד, המה כשלו אבל אנחנו קמנו (אני חושב שהסיבה ש"אנחנו" מחובר ל"קמנו" היא בגלל שהמילה האחרונה - ונתעודד - היא מילה ארוכה, אז אף על פי שהיה ראוי לחברה אל "קמנו" בעלי הטעמים הפרידוה וחברו את "קמנו" ל"אנחנו", כדרכם לרוב במקרים כאלה).
במזמור כז, "המה" הם אותם המרעים, הצרים והאויבים המוזכרים בחלקו הראשון של הפסוק, לפיכך אין צורך "להדגיש" אותה על ידי העמדתה בנפרד. נוסף לכך, היא באה מייד אחרי מפסיק חזק (עולה ויורד חזק ממנו, אבל הוא עדיין חזק), לכן יותר מתאים וקל לקרא את "המה כרעו" במחובר מאשר בנפרד.
עוד ברצוני להוסיף, שבמזמור כז המשורר רוצה יותר לספר מה קרה לכל הרעים, ולכן הוא מצמיד את "כרעו" ל"המה".בתאריך יום ד׳, 27 באוג׳ 2025 ב-0:20 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>: