4 תהלים פרק כז פסוק ב

[אוריאל פרנק‎]

תוספת הבהרה:

מצאתי רביע מוגרש במזמור כז בג' מהדורות שלא ידוע לי עליהן שהן בנות סמכא:

• תנ"ך הוצאת אור דוד 
• תהילים עם פירוש "מקדש מעט"  
• תהלים מדרכי דוד

אשמח לדעת מה המקור לנוסח זה 

‫בתאריך יום ד׳, 25 באוג׳ 2021 ב-8:09 מאת ‪y r‬‏ <‪gur...@gmail.com‬‏>:‬

נשאל בפורום הגיגים (ז"ל) וענה אחד המשתתפים בסגנון ש"כריעה ונפילה חד היא" משא"כ "כשלו" ורק אח"כ "נפלו".

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 25 באוג׳ 2021 ב-0:42‬
‪Subject: 3 תהלים פרק כז פסוק ב‬
To:

אע''פ שהרב ברויאר לא מזכיר נוסח אחר ב''הנוסח ומקורותיו'', הערב מצאתי שלוש מהדורות של תהלים, שמוטעם בהן ''המּה'' במזמור כז בטעם מפסיק (רביע מוגרש ), וממילא יש דגש ב''כּשלו''.

בתאריך יום ב׳, 23 באוג׳ 2021, 12:44, מאת אוריאל פרנק ‏<frank...@gmail.com>:

זו באמת שאלה מעניינת, למה בעלי המסורה הבחינו בין הפסוקים.

מעביר הלאה.

---------- Forwarded message ---------
מאת: עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 23 באוג׳ 2021 ב-12:39‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] תהלים פרק כז פסוק ב‬
‪To: ‫אפר לשון‬‎ <frank...@gmail.com>‬

ומהי הסיבה לחילוק בין המה כשלו לבין המה כרעו?

בתאריך יום ב׳, 23 באוג׳ 2021, 12:32, מאת אוריאל פרנק ‏<frank...@gmail.com>:

שלום, 

דומני שדננו בכך בעבר, אך אינני מוצא. 

אולי מישהו מהמכותבים כאן ימצא. 

1. דיגוש: יושם לב להבדל שבין פסוק זה:

בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ: (תהלים פרק כז פסוק ב)

לעומת פסוק זה:
הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד: (תהלים פרק כ פסוק ט)

אגב, בסידור רינת ישראל החדש תיקנו ומחקו את הדגש:

2. ניקוד: יושם לב להבדל שבין פסוק זה:

בִּקְרֹ֤ב עָלַ֨י׀ מְרֵעִים֮ לֶאֱכֹ֪ל אֶת־בְּשָׂ֫רִ֥י צָרַ֣י וְאֹיְבַ֣י לִ֑י  (תהלים פרק כז פסוק ב)

לעומת פסוק זה:

פָּ֮דָ֤ה בְשָׁל֣וֹם נַ֭פְשִׁי מִקְּרָב־לִ֑י כִּֽי־בְ֝רַבִּ֗ים הָי֥וּ עִמָּדִֽי: (תהלים פרק נה פסוק יט)

במבטא ספרדי קוראים בשניהם "ROV", אך במבטא אשכנזי ותימני יש הבדל בין חולם לקמץ קטן.

----- הודעה שהועברה -----

מאת:   " <shus...@gmail.com> 

ערב טוב, 

במזמור 'לדוד ה' אורי' שאנחנו אומרים עכשיו בכל יום:

'המה כשלו ונפלו' במילה 'כשלו' יש סידורים שבהם הכ' רפויה ויש סידורים שבהם היא דגושה. אני מניח שזה ידוע לך. האם התקיים על זה דיון באחד הפורומים שלך?

תודה

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEQsuqswsFeqNLKvJijCL3BMfqyj_x%3DPNdMHdRnCrvXCw%40mail.gmail.com.

בלי וירוסים. www.avast.com

[אוריאל פרנק‎]

שלום,

א. שאלתי בעבר: 

האם ידוע לכם מה המקור לנוסח ש ''המּה'' במזמור כז בטעם רביע מוגרש, וממילא דגש ב''כּשלו''   -  בניגוד לנוסח שבמהדורת הרב ברויאר: הֵ֖מָּה כָשְׁל֣וּ וְנָפָֽלוּ:

ב. על פיסוק הטעמים כתב 

ביום חמישי, 26 בספטמבר 2024 בשעה 23:33:56 GMT‎+3‎,‏ gal...@aol.com<gal...@aol.com>‏ 

 לעניין שמאלו של האתנחתא:

היינו מצפים שהמילה ״כשלו״ תוטעם במפסיק. המפסיק במקרה זה היה אמור להיות רביע מוגרש. אך כיוון

שיש לשמאלו רק תיבה אחת ולא מספיק ארוכה, אזי במקום רביע מוגרש מופיע מונח.

יש לציין שכאשר התיבות ארוכות, לא מחייב שיבוא רביע מוגרש.

המשרת שלפני המשרת האחרון הוא תמיד טרחא. וכן גם במקרה זה. לכן המשרת במילה ״המה״ הוא

טרחא.

ג. הקלטה קצרה בסוגיה זו - כאן:

https://maanelashon.org/?p=193

"נפש יהודית": מענה לשון על קצה הלשון -   13. המה… ונפלו

 

כוח"ט

אפ"ר

---------- Forwarded message ---------
מאת: y r <gur...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 25 באוג׳ 2021 ב-10:16 ‬

כן הוא בכמה ספרי תהלים בדפוסים ישנים (שגם הם אינם ידועים להיות בני סמכא) כגון https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=14255&st=&pgnum=96

ובספרים ישנים אחרים גם טרחא גם דגש :(   https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=52663&st=&pgnum=57

בלי וירוסים. www.avast.com

[אוריאל פרנק‎]

מאת:  צבי שביט <zvi...@gmail.com>‬

בניגוד למזמור כ"ז שמתייחס רק לצד אחד, במזמור כ' יש לך הנגדה בין המה  לעומת  ואנחנו,  ולכן יש הפסקה ב"המה". 

עמנואל:
ברצוני להציע הסבר להבדל בין המה כרעו ונפלו ובין המה כשלו ונפלו:
במזמור כ, "המה" עומדים בניגוד ל"אנחנו", לכן המילה המה עומדת בנפרד, המה כשלו אבל אנחנו קמנו (אני חושב שהסיבה ש"אנחנו" מחובר ל"קמנו" היא בגלל שהמילה האחרונה - ונתעודד - היא מילה ארוכה, אז אף על פי שהיה ראוי לחברה אל "קמנו" בעלי הטעמים הפרידוה וחברו את "קמנו" ל"אנחנו", כדרכם לרוב במקרים כאלה).
במזמור כז, "המה" הם אותם המרעים, הצרים והאויבים המוזכרים בחלקו הראשון של הפסוק, לפיכך אין צורך "להדגיש" אותה על ידי העמדתה בנפרד. נוסף לכך, היא באה מייד אחרי מפסיק חזק (עולה ויורד חזק ממנו, אבל הוא עדיין חזק), לכן יותר מתאים וקל לקרא את "המה כרעו" במחובר מאשר בנפרד.
 עוד ברצוני להוסיף, שבמזמור כז המשורר רוצה יותר לספר מה קרה לכל הרעים, ולכן הוא מצמיד את "כרעו" ל"המה".

‫בתאריך יום ד׳, 27 באוג׳ 2025 ב-0:20 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

על ההצעה שבפסוק "הֵ֭מָּה כָּרְע֣וּ וְנָפָ֑לוּ וַאֲנַ֥חְנוּ קַּ֝מְנוּ וַנִּתְעוֹדָֽד" מוטעמת המילה "הֵ֭מָּה" בטעם מפסיק - בגלל ההנגדה, 

ברצוני לתהות: 

1. האמנם?

2. ולמה לא הפסיקו הטעמים במילה "הֵ֥מָּה" בהנגדה שיש בשופטים י"ח:כ"ב:

(כב) הֵ֥מָּה הִרְחִ֖יקוּ מִבֵּ֣ית מִיכָ֑ה וְהָאֲנָשִׁ֗ים אֲשֶׁ֤ר בַּבָּתִּים֙ אֲשֶׁר֙ עִם־בֵּ֣ית מִיכָ֔ה נִֽזְעֲק֔וּ וַיַּדְבִּ֖יקוּ אֶת־בְּנֵי־דָֽן׃

3. אני מבין למה בהנגדה יש להפסיק בין הצלעות המונגדות (ולכן יש אתנח במילה "וְנָפָ֑לוּ"), אבל למה להפסיק במילה "הֵ֭מָּה"?

‫בתאריך יום ה׳, 28 באוג׳ 2025 ב-9:22 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

מאת: אוריאל פרנק <in...@maanelashon.org>

אל: צבי שביט <zvi...@gmail.com>

נשלח בתאריך: יום שני, 1 בספטמבר 2025 בשעה 14:07:55 GMT‎+3‎

נושא: Re: 7. תהלים פרק כז פסוק ב

מעניין למצוא דוגמות מקראיות נוספות 

ביום ראשון, 31 באוגוסט 2025 בשעה 23:33:48 GMT‎+3‎,‏ צבי שביט<zvi...@gmail.com>‏ כתב/ה:

בס"ד

שלום אוריאל,

1 - בפסוק בספר שופטים, אין הנגדה. לא מעמידים את בני דן כניגוד לבני משפחת מיכה. יש כאן השתלשלות עניינים. בני דן התרחקו, ואז בני משפחת מיכה נזעקו. לעומת זאת, בפסוק שלנו, יש הנגדה בין "המה" שכורעים ונופלים. ולעומתם "אנחנו" קמנו ונתעודד.

2 - בעיני זה נשמע מאד הגיוני שההפרדה שבאה אחרי שתי הקבוצות (המה מול אנחנו), לפני שאומרים מה מצבם של כל אחת משתי הקבוצות, מחדדת ומדגישה את ההבדל בין מצבם של שתי הקבוצות, אלו לעומת אלו.

צבי

‫בתאריך יום א׳, 31 באוג׳ 2025 ב-20:10 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

--

צבי שביט (שטרן)

050-5918412

בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il

בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il

בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il