האמנם "אפרשזיף" הוא תרכובת של אפרסקים ושזיפים?
Uriel Frank
חשוקי חמד גיטין דף לד עמוד ב
הרב יצחק זילברשטיין נולד בשנת תרצ"ד (1934) בפולין, ועלה לארץ בילדותו. למד בישיבת עץ חיים בירושלים ובישיבת סלבודקה בבני ברק, והיה תלמידם של ראש הישיבה הרב יחזקאל אברמסקי ושל הרב שמואל ווזנר. נישא לבתו של הרב יוסף שלום אלישיב, והוא מקורב מאוד לחותנו ולגיסו הרב חיים קנייבסקי, ומביא הרבה מפסקיהם. משמש כראש כולל 'בית דוד' בחולון ורב השכונה 'רמת אלחנן' בבני ברק. בין השאר נערכו מתוך שיעוריו סדרת הספרים 'חשוקי חמד' על הש"ס, ובהם הערות מעשיות-הלכתיות על סדר הדפים בסגנונו המיוחד.
קונם מיני מזונות עלי [רש"י ד"ה שתהא]
נדר לא לאכול שזיף האם יכול לאכול אפרשזיף
שאלה. יהודי ירא שמים נדר לא לאכול יותר שזיפים, משום שפעם אחת אכל שזיף, ומתוך הלהיטות שלו לאכלו לא בירך עליו, ולכן קנס עצמו לא לאכול יותר שזיף, והנה כעת יצא לשוק אפרשזיף, והוא תרכובת של אפרסקים ושזיפים, ושואל אם גם זה כלול בנדר?
שו"ת אור לציון חלק ב - הערות פרק יד - דיני ברכות
הרב בן-ציון אבא שאול נולד בשנת תרפ"ד (1924) בירושלים למשפחה יוצאת פרס. למד בישיבת פורת יוסף אצל הרב יעקב עדס והרב צדקה חוצין והרב עזרא עטייה, יחד עם הרב עובדיה יוסף והרב מרדכי אליהו והרב שבתי אטון והרב חיים דוד הלוי ועוד מגדולי הדור. לאחר שנים מונה לר"מ בישיבה, ואח"כ לראש ישיבת פורת יוסף עם הרב יהודה צדקה. העביר שיעורים בתלמוד, בהלכה ובאגדה בישיבה ומחוצה לה, וכן נחשב פוסק חשוב. דרכו היתה לפסוק על פי ה'בן איש חי', בניגוד לידידו הרב עובדיה יוסף. נפטר בירושלים בשנת תשנ"ח (1998). רבים מגדולי הרבנים הספרדים היום הם מתלמידיו, ביניהם בנו הרב אליהו אבא שאול, הרב יעקב יוסף, הרב בן ציון מוצפי, הרב ראובן אלבז, הרב יעקב חיים סופר ועוד רבים. לעת זקנתו כתב את סדרת ספריו 'אור לציון', בהם שלושה חלקים של שאלות ותשובות, חידושים על המסכתות ועוד.
מה. בבאר היטב בסימן רכ"ה ס"ק ז' הביא בשם הלכות קטנות, שאין מברכים שהחיינו על פירות המורכבים מין בשאינו מינו, כיון שנעשו נגד רצון הבורא. אולם בשו"ת שאילת יעב"ץ סימן ס"ג כתב שיש לברך ברכת שהחיינו על פרי מורכב, ע"ש. וראה עוד בכה"ח שם אות כ"ו. ונראה שיש לחלק בדבר, שדוקא העץ עצמו שנעשתה בו ההרכבה, כיון שנעשה בו איסור, ואף חייבים לעקור אותו, אין לברך על פירותיו ברכת שהחיינו, כיון שנעשה נגד רצון הבורא, אבל אם לקחו גרעין מעץ מורכב זה ונטעו במקום אחר, כיון שמותר לעשות כן אף לכתחילה, כמבואר בשו"ע יו"ד סימן רצ"ה סעיף ז', אין פירותיו נגד רצון הבורא, ויכול לברך עליהם ברכת שהחיינו.
ונראה שאף אם כבר בירך שהחיינו על הפירות שמהם הורכב פרי זה, כגון בפרי האפרשזיף, שמורכב מאפרסק ושזיף, וכבר בירך שהחיינו גם על האפרסק וגם על השזיף, יכול לברך שהחיינו על האפרשזיף, ומטעם שפרי מורכב נחשב מין אחר. וכן מוכח ממש"כ הרמב"ם בפרק ט' מהלכות כלאים הלכה ז', שאם הרכיב פרד שאמו חמור על החמור, לוקה משום בהמתך לא תרביע כלאים, מוכח שדבר המורכב נחשב מין אחר, ויש בו משום כלאי בהמה. ונראה שהוא הדין אם הרכיב אפרשזיף על אפרסק או על שזיף, עובר משום שדך לא תזרע כלאים, וכן בנידון דידן, כיון שהאפרשזיף הוא פרי חדש, מברך עליו בכל אופן ברכת שהחיינו.
כתב עת הליכות שדה 46 - 45, 46 - 26 נושא המאמר: הדרכה מעשית לבדיקת מזון מתולעים
אפרשזיף הוא זן של אפרסק, ובדיקתו דומה לבדיקת האפרסק.
כתב עת הליכות שדה 98, תשנ"ו, 27 - 23
נושא המאמר: כלאים בעצי פרי נמצאות גם בנות של מיכלוא שקד - אפרסק המצריכים שאלת חכם לגבי כל כנה כזאת. הערה: כל זני האפרסק נחשבים למין אחד, כולל אפרסק בעל קליפה חלקה - נקטרינה, (המכונה גם אפרשזיף).