שנית, גם בהקשר של המקדש, יש כמה וכמה גבולות ל"גבולין":
1. כָּל שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (גַּם בָּאָרֶץ וְגַם חוּץ לָאָרֶץ)
אֵין אוֹמְרִים שֵׁם הַמְּפוֹרָשׁ בַּגְּבוּלִים . יומא סט, רע"ב ורש"י שם
2. כָּל שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לִירוּשָׁלַיִם (גַּם בָּאָרֶץ וְגַם חוּץ לָאָרֶץ)
נִמְצָא בַּגְּבוּלִים חולין צה, א, ע"פ משנה שקלים ז:ג
בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים, לְמָשָׁל בַּבָּרָיְתָא הַמְּצֻטֶּטֶת בְּסֻכָּה מג, א הַמַּבְדִּילָה בֵּין הַמֻּנָּחִים "מִקְדָּשׁ" וּ"גְבוּלִין", נֶחֱלָקִים הָרִאשׁוֹנִים הַאִם הַגְדָּרָה זוֹ אוֹ הַהַגְדָּרָה הַקּוֹדֶמֶת הִיא הַמַּתְאִימָה.
3. כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּחוּץ לִירוּשָׁלַיִם
עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִיתְּנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו... עֶשֶׂר בַּמִּקְדָּשׁ... וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם... וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִים. בבא קמא קי, ב ורש"י שם
4. כָּל שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל
וּמְטַהֲרִין בַּגְּבוּלִין תוספתא נגעים פ"ח ה"ג; ירושלמי סוטה פ"ב ה"ב

שלום אריאל ואוריאל,לאוריאל: אריאל שוה כתב עבודת גמר על לשון הפיוט בתלמוד.לאריאל: אולי תוכל להושיע.בברכה,יוחנןבתאריך יום ה׳, 21 במאי 2020 ב-1:33 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:שלום למכותביי, ולאלה שהוספתי כעת,אבהיר יותר את שאלותיי על תפילת רַבִּי אֶלְעָזָר (המובאת בתחתית מייל זה):1. שאלתי העיקרית היא מה הפירוש המדויק של "גְּבוּל" בהקשר זה?התרגומים לאנגלית הנ"ל נראים שגויים, לאור דבריו הנכוחים הנ"ל של אליעזר כמון, וכפי שמפורש ב"דעת מקרא" בדברי הימים א ד':י'.גם "אם צדקו האומרים שבסיס הוראת המילה הוא קרקע מוגבהת המשמשת גבול טבעי..." (כמו בערבית) {-ציטוט מתוך המאמר המצ"ב בעמ' 53 [3]} ברור שהמשמעות של "אזור", "שטח" קדום מאוד, ואולי הוא הרווח במקרא.2. בתפילה זו נראה מההקשר לפרש שאין זה קו גבול, אלא שטח, ולכן יותר נראה לתרגם כעין זה:may You make our country (=Eretz Yisrael?) rich in disciples3. תהיתי על כך שרש"י רק ציין "בפורינו. בגורלנו". ולא אמר דבר על "גבולנו", שלכאורה היא מילה שדורשת ביאור.4. מעניין שבתרגום כתובים מובאת הדרשה הזאת:וְצַלִי יַעְבֵּץ לֵאֱלָהָא דְיִשְרָאֵל לְמֵימַר אִין בָּרָכָא תְבָרְכִנַנִי בִּבְנַיָא, וְתַסְגֵי יַת תְּחוּמִי בְּתַלְמִידַיָאהשווה זאת לדרשת ר' נתן שבבבלי תמורה טז א הנ"ל:ומנלן שענאו אל - דכתיב +דברי הימים א' ד'+ ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמור אם ברך תברכני והרבית את גבולי ..... אם ברך תברכני - בתורה, והרבית את גבולי – בתלמידים..... זו משנת ר' נתן. ר' יהודה הנשיא אומר: אם ברך תברכני - בפריה ורביה, והרבית את גבולי - בבנים ובבנות5. מה פשר השמטת מילת היחס "את" בלשון התפילה לעומת לשון הפסוק שממנו נלקח הביטוי. האם זוהי תופעה לשונית קבועה?6. האם יתכן שמא ואולי "גְּבוּלֵנוּ" מקביל ל"סוֹפֵנוּ" שמופיע בהמשך, בין "גבול" ל"חלק"?כ"ט,אפ"ר---------- Forwarded message ---------מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
Date: יום ב׳, 18 במאי 2020 ב-14:48"גבול" במקרא הוא ציון שטח גיאוגרפי (ר' למשל "גבול מצרים" בתיאורי המכות).
"גבולנו" מקביל אפוא ל"חלקנו" שבהמשך.
בתאריך יום ב׳, 18 במאי 2020 ב-13:41 מאת y r <gur...@gmail.com>:לא הבנתי שאלתךאם עוזר לך יש לשון דומה בתמורה טז א תפלת יעבץ: והרבית את גבולי (ומפרש הגמ') בתלמידיםאגב, רש"י בסוטה יא א מעתיק את לשון הגמרא הנ"ל "...גבולי בתלמידים וגו' " ונתן את "וגומר" אחרי הוספת פירוש הגמ' כנראה שלא לקטוע הרצף
On Monday, May 18, 2020, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:--מה פירוש "וְתַרְבֶּה גְּבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים"?Steinsaltz (וגם כאן): may You make our borders rich in disciplesמעניין שרש"י רק ציין "בפורינו. בגורלנו".
האם גם "גְּבוּלֵנוּ" מקביל להם (וגם ל"חֶלְקֵנוּ" שבהמשך)?האם יתכן שמא ואולי "גְּבוּלֵנוּ" מקביל ל"סוֹפֵנוּ"?רַבִּי אֶלְעָזָר בָּתַר דִּמְסַיֵּים צְלוֹתֵיהּ אָמַר הָכִייְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּשֶׁתְּשַׁכֵּן בְּפוּרֵינוּ אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵיעוּתוְתַרְבֶּה גְּבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִיםוְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָהוְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ בְּגַן עֵדֶןוְתַקְּנֵנוּ בְּחָבֵר טוֹב וְיֵצֶר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָוְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָוְתָבֹא לְפָנֶיךָ קוֹרַת נַפְשֵׁנוּ לְטוֹבָה
קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEDiH%3Drg9pOVO85diysQaEhPVa6YbsPo1H4c-1LqCbDtg%40mail.gmail.com.