3: ותרבה גבולנו בתלמידים

22 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
May 21, 2020, 12:15:21 PM5/21/20
to
שלום עליכם, מוריי ורבותיי,  
יישר כח על העבודה המקיפה והמעמיקה. 

כמה הערות: 

א. לענ"ד, בלשון חז"ל [מבלי לחלק בין תנאים ואמוראים בא"י ובבבל] יש שלוש הוראות אלה:
1. קַו גְּבוּל:       עֲיָירוֹת הָעוֹמְדִים עַל הַגְּבוּלִין    סנהדרין ה, א
2. שֶׁטַח 
3. הגבלה; הַבְחָנָה; גדר (המבדיל בין האסור לבין המותר):
ראה שאתה מטיל בה גבול היתר    חולין צח, א  
ר' יוחנן אמר: גבול יש לה, פחותה מבת ג' שנים נעקרת, בת ג' שנים אינה נעקרת.    עבודה זרה דף כד, ב

ב. לענ"ד, לא זו בלבד ש"הרחבת ההוראה להקשרים של זמן ... היא פועל יוצא מעצם השימוש המופשט" (כדברי ד"ר שוה בהערה 315), אלא אני תוהה אם יש בלשון חז"ל "גבול" בהוראה של זמן. דברי ר' יוחנן "גבול יש לה" אמנם מדברים על זמן, אך הוראת המילה "גבול" איננה זמן (כפי שכותבים המילונים) אלא ההוראה המופשטת - פירוש 3 הנ"ל (וכד"ר שוה).

ג. הגדרה 3 הובאה במילון ב"י, אך הושמטה ממילון אבן שושן [שלא כדין!], אע"פ שב"ערכי המשנֶה" [כגון "עובר כל גבול", "ילדי גבולות"] יש עדות להוראה זו. אגב, זהו השימוש הרווח היום בשיח החינוכי על גבולות.

ד. הגדרה 2 שֶׁטַח - אני נוטה לראות בזה חלק מלשון חכמים (כפרופ' ברויאר), ולא כדחייתו של ד"ר שוה שזהו "שיבוץ סמוי". נטייתי גם קשורה לאמור לקמן על השימוש הנרחב והמגוון של המושגים ההלכתיים הרבים "גבול[ין]".

ה. לענ"ד, המילונים לא דייקו בהגדרה ההלכתית של "גבול[ין]", ובעקבותיהם הלך פרופ' ברויאר שכתב בהערה 11: "בדרך כלל בלשון התנאים גבול וגבולין מציינות את א"י שמחוץ לירושלים ומשמשות בענייני קודשים", וגם ד"ר שוה: "המונח הטכני-הלכתי 'גבולין' )היפוכו של המונח 'מקדש')", והוסיף רעיון מבריק בהערה 312 שיסודו, כנראה, בפרשת היתר בשר תאווה )דברים י"ב, כ-כח(, הפותחת במילים "כי ירחיב ה' א-ֹלהיך את גבֻלך...כי ירחק ממך המקום אשר יבחר ה' א-להיך לשום שמו שם". 
ראשית, לא תמיד "גבולין" הם בענייני מקדש. מצאנו שהכוונה ל"שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לַבַּיִת" [פסחים ה, ב ע"פ שמות יג:ז]. 
שנית, גם בהקשר של המקדש, יש כמה וכמה גבולות ל"גבולין":

1. כָּל שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ (גַּם בָּאָרֶץ וְגַם חוּץ לָאָרֶץ)

אֵין אוֹמְרִים שֵׁם הַמְּפוֹרָשׁ בַּגְּבוּלִים . יומא סט, רע"ב ורש"י שם

2. כָּל שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לִירוּשָׁלַיִם (גַּם בָּאָרֶץ וְגַם חוּץ לָאָרֶץ)

 נִמְצָא בַּגְּבוּלִים  חולין צה, א, ע"פ משנה שקלים ז:ג

בְּמִקְרִים מְסֻיָּמִים, לְמָשָׁל בַּבָּרָיְתָא הַמְּצֻטֶּטֶת בְּסֻכָּה מג, א הַמַּבְדִּילָה בֵּין הַמֻּנָּחִים "מִקְדָּשׁ" וּ"גְבוּלִין", נֶחֱלָקִים הָרִאשׁוֹנִים הַאִם הַגְדָּרָה זוֹ אוֹ הַהַגְדָּרָה הַקּוֹדֶמֶת הִיא הַמַּתְאִימָה.  

3. כָּל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל שֶׁמִּחוּץ לִירוּשָׁלַיִם

עֶשְׂרִים וְאַרְבַּע מַתְּנוֹת כְּהוּנָּה נִיתְּנוּ לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו... עֶשֶׂר  בַּמִּקְדָּשׁ... וְאַרְבַּע בִּירוּשָׁלַיִם... וְעֶשֶׂר בַּגְּבוּלִים. בבא קמא קי, ב ורש"י שם

4. כָּל שֶׁטַח שֶׁמִּחוּץ לְאֶרֶץ יִשְׂרָאֵל

וּמְטַהֲרִין בַּגְּבוּלִין   תוספתא נגעים פ"ח ה"ג; ירושלמי סוטה פ"ב ה"ב 


חג שמח, 
אפ"ר



---------- Forwarded message ---------
מאת: אריאל שוה <ariel....@mail.huji.ac.il>
‪Date: יום ה׳, 21 במאי 2020 ב-17:10‬ 


שלום לרבותיי,
מצ"ב להלן ובצרופה מה שכתבתי בעניין זה בעבודה הנ"ל.
image.png

‫בתאריך יום ה׳, 21 במאי 2020 ב-17:00 מאת ‪Yochanan Breuer‬‏ <‪yochana...@mail.huji.ac.il‬‏>:‬
שלום אריאל ואוריאל,
לאוריאל: אריאל שוה כתב עבודת גמר על לשון הפיוט בתלמוד.
לאריאל: אולי תוכל להושיע.
בברכה,
יוחנן

‫בתאריך יום ה׳, 21 במאי 2020 ב-1:33 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
שלום למכותביי, ולאלה שהוספתי כעת, 

אבהיר יותר את שאלותיי על תפילת רַבִּי אֶלְעָזָר (המובאת בתחתית מייל זה): 
1. שאלתי העיקרית היא מה הפירוש המדויק של "גְּבוּל" בהקשר זה?
התרגומים לאנגלית הנ"ל נראים שגויים, לאור דבריו הנכוחים הנ"ל של אליעזר כמון, וכפי שמפורש ב"דעת מקרא" בדברי הימים א ד':י'.
גם "אם צדקו האומרים שבסיס הוראת המילה הוא קרקע מוגבהת המשמשת גבול טבעי..." (כמו בערבית) {-ציטוט מתוך המאמר המצ"ב בעמ' 53 [3]} ברור שהמשמעות של "אזור", "שטח" קדום מאוד, ואולי הוא הרווח במקרא. 

2. בתפילה זו נראה מההקשר לפרש שאין זה קו גבול, אלא שטח, ולכן יותר נראה לתרגם כעין זה:
  may You make our country (=Eretz Yisrael?rich in disciples  

3. תהיתי על כך שרש"י רק ציין "בפורינו. בגורלנו". ולא אמר דבר על "גבולנו", שלכאורה היא מילה שדורשת ביאור.

4. מעניין שבתרגום כתובים מובאת הדרשה הזאת: 
וְצַלִי יַעְבֵּץ לֵאֱלָהָא דְיִשְרָאֵל לְמֵימַר אִין בָּרָכָא תְבָרְכִנַנִי בִּבְנַיָא, וְתַסְגֵי יַת תְּחוּמִי בְּתַלְמִידַיָא
השווה זאת לדרשת ר' נתן שבבבלי תמורה טז א הנ"ל:
ומנלן שענאו אל - דכתיב +דברי הימים א' ד'+ ויקרא יעבץ לאלהי ישראל לאמור אם ברך תברכני והרבית את גבולי ..... אם ברך תברכני - בתורה, והרבית את גבולי – בתלמידים..... זו משנת ר' נתן. ר' יהודה הנשיא אומר: אם ברך תברכני - בפריה ורביה, והרבית את גבולי - בבנים ובבנות

5. מה פשר השמטת מילת היחס "את" בלשון התפילה לעומת לשון הפסוק שממנו נלקח הביטוי. האם זוהי תופעה לשונית קבועה? 

6. האם יתכן שמא ואולי "גְּבוּלֵנוּ" מקביל ל"סוֹפֵנוּ" שמופיע בהמשך, בין "גבול" ל"חלק"?

כ"ט, 
אפ"ר


---------- Forwarded message ---------
מאת: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
‪Date: יום ב׳, 18 במאי 2020 ב-14:48‬ 

"גבול" במקרא הוא ציון שטח גיאוגרפי (ר' למשל "גבול מצרים" בתיאורי המכות).

"גבולנו" מקביל אפוא ל"חלקנו" שבהמשך.  


‫בתאריך יום ב׳, 18 במאי 2020 ב-13:41 מאת ‪y r‬‏ <‪gur...@gmail.com‬‏>:‬
 לא הבנתי שאלתך
אם עוזר לך יש לשון דומה בתמורה טז א    תפלת יעבץ: והרבית את גבולי (ומפרש הגמ') בתלמידים

אגב, רש"י בסוטה יא א מעתיק את לשון הגמרא הנ"ל "...גבולי בתלמידים וגו' " ונתן את "וגומר" אחרי הוספת פירוש הגמ' כנראה שלא לקטוע הרצף

On Monday, May 18, 2020, אוריאל פרנק <frank...@gmail.com> wrote:
מה פירוש "וְתַרְבֶּה גְּבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים"?
Steinsaltz (וגם כאן):    may You make our borders rich in disciples

מעניין שרש"י רק ציין "בפורינו. בגורלנו". 
האם גם "גְּבוּלֵנוּ" מקביל להם (וגם ל"חֶלְקֵנוּ" שבהמשך)?
האם יתכן שמא ואולי "גְּבוּלֵנוּ" מקביל ל"סוֹפֵנוּ"?


רַבִּי אֶלְעָזָר בָּתַר דִּמְסַיֵּים צְלוֹתֵיהּ אָמַר הָכִי 
יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ 
שֶׁתְּשַׁכֵּן בְּפוּרֵינוּ אַהֲבָה וְאַחְוָה וְשָׁלוֹם וְרֵיעוּת 
וְתַרְבֶּה גְּבוּלֵנוּ בְּתַלְמִידִים 
וְתַצְלִיחַ סוֹפֵנוּ אַחֲרִית וְתִקְוָה 
וְתָשִׂים חֶלְקֵנוּ בְּגַן עֵדֶן 
וְתַקְּנֵנוּ בְּחָבֵר טוֹב וְיֵצֶר טוֹב בְּעוֹלָמֶךָ 
וְנַשְׁכִּים וְנִמְצָא יִחוּל לְבָבֵנוּ לְיִרְאָה אֶת שְׁמֶךָ 
וְתָבֹא לְפָנֶיךָ קוֹרַת נַפְשֵׁנוּ לְטוֹבָה

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwEDiH%3Drg9pOVO85diysQaEhPVa6YbsPo1H4c-1LqCbDtg%40mail.gmail.com.
נספח ב.pdf
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages