חלה ולחם
אוריאל פרנק
אוריאל פרנק
מהי משמעות המילה 'מלחמה'?
מלחמה מבטאת בלשוננו את ההאבקות שבין שני עמים, כאשר כל צד מנסה להתגבר על חברו ולנצחו. גם במקומות רבים בתורה ניתן להבין כך, כמובן, וביניהם גם בשני המקומות הנ"ל בפרשתנו.
אך ישנם מקומות שמשמעות זו לא מדויקת. לדוגמה, בשירת הים ד' נקרא 'איש מלחמה', וצריך להבין מה הפסוק בא לומר. קשה לומר שד' נאבק באויביו, שהוא מתאמץ להתגבר עליהם, שהרי לא שייך לומר שד' 'נאבק' במישהו, כמובן. ניתן היה לומר שדיברה התורה כלשון בני אדם, 'לשבר את האוזן', אך אונקלוס תרגם שם באופן מעט שונה: "ד' מארי נצחן קרביא". המשמעות הפשוטה בדבריו היא שהמלחמה מציינת לא את עצם המאבק וההתמודדות, אלא את ההתגברות על האויב והנצחון עליו. כך מבאר 'הכתב והקבלה' את דברי אונקלוס, והוא אומר שזו גם המשמעות הפשוטה בקהלת (ט, יא), שם נאמר "וְלֹא לַגִּבּוֹרִים הַמִּלְחָמָה", והיינו שהנצחון במלחמה לא מובטח להם בגלל גבורתם.
השורש של המילה 'מלחמה', הוא כמובן האותיות ל'ח'מ'. השאלה מיד מתעוררת – מה הקשר בין מלחמה ללֶחֶם?
נתבונן בשני המקומות הראשונים בתורה שהמילה 'לחם' נזכרת בהם.
הפעם הראשונה, היא בעונשו של אדם הראשון, לאחר שאכל מעץ הדעת (ג, יז-יט), כאשר ד' אומר לו: "אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ בְּעִצָּבוֹן תֹּאכֲלֶנָּה כֹּל יְמֵי חַיֶּיךָ: וְקוֹץ וְדַרְדַּר תַּצְמִיחַ לָךְ וְאָכַלְתָּ אֶת עֵשֶׂב הַשָּׂדֶה: בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם...". מבואר בפסוקים אלו שהלחם גדל מהאדמה, אך דרושה עבודה רבה וקשה כדי להכינו למאכל, הלא הן המלאכות של 'סידורא דפת' (המלאכות שנעשות בשלבים השונים של הכנת הלחם, החל מהזריעה ועד האפיה), שמוכרות לנו מל"ט מלאכות האסורות בשבת. העונש של האדם הוא שמעכשיו הוא צריך כביכול להאבק עם האדמה, שמוציאה לו קוצים ודרדרים, כדי שתוציא לו את הלחם.
לפי פירוש אונקלוס והכתב והקבלה, ניתן להבין את הקשר בין המילה 'מלחמה' למלה לחם. שכן הלחם הוא התוצר של ה'מלחמה' של האדם עם האדמה, והוא מבטא את הנצחון או ההצלחה של האדם במלחמה זו, שהצליח להוציא מהאדמה את מה שרצה שהיא תוציא לו.
אולי על פי זה ניתן להבין גם את המקום השני בו נזכר לחם בתורה, שנמצא בסוף פרשת המלחמה הנ"ל שבפרשתנו. לאחר שאברהם אבינו נלחם בארבעת המלכים ומנצחם, מלך סדום יוצא לקראתו אל עמק שוה, ושם נאמר: "וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם הוֹצִיא לֶחֶם וָיָיִן" (בראשית יד, יח). מדוע מלכי צדק מוציא לחם ויין? אומר רש"י שם: 'כך עושים ליגיעי מלחמה'. לא מצאתי התייחסות בדברי המפרשים מדוע מוציאים להם דווקא לחם ויין, אך על פי מה שהתבאר לנו בשם 'לחם', נראה שגם לחם וגם יין אכן מתאימים מאד לנלחמים במלחמה, שכן הם תוצרים שנוצרו בתהליכים ארוכים הדורשים עמל רב, וייתכן שהמנהג להוציאם ליגיעי מלחמה נועד לבטא את ערכה של מלחמתם, שלא יגעו לריק אלא הביאו לברכה גדולה לעמם בנצחון שהשיגו במלחמתם. ניתן להביא ראיה לכך, מכך שהמנוצחים במלחמה נקראים בספר במדבר לחם, בדברי יהושע וכלב לעם ישראל: "אַל תִּירְאוּ אֶת עַם הָאָרֶץ כִּי לַחְמֵנוּ הֵם" (במדבר יד, ט).
עד כה הסברנו את הלחם על פי המלחמה. אך ייתכן גם להסביר באופן הפוך, את המלחמה על פי הלחם. ויש לכך חיזוק מפועל נוסף שנוצר מאותיות ל'ח'מ', והוא 'להלחים'. פועל זה לא נזכר בתורה, אך נזכר בדברי חז"ל, והנצי"ב מבאר את משמעותו ואת הקשר שלו ללחם:
שם לחם משמעו פעולת החיבור בהתקשרות אמיץ ומדובק, כלשון מדרש ויקרא רבה פ"ג על הפסוק וישוב אל ה' וירחמהו, כאדם שהוא מלחים שני נסרים ומדביקן, ופירושו דטבע ידוע כשמחליקין נסרים ומדביקן עד שרוח אויר לא יבא ביניהם, אז אי אפשר להפרידם זה מזה בשום אופן, וזה החיבור נקרא מלחים, ומזה הפעולה בא שם לחם שמחבר הגוף עם הנפש באופן חזק...
לפי הסבר הנצי"ב, מתעוררת מחדש השאלה מה הקשר בין המילה 'מלחמה' למשמעויות הלחם וההלחמה. לכאורה, נראה שמלחמה היא בדיוק ההיפך מהַלְחָמָה, שכן במלחמה שני הצדדים מתנגדים זה לזה. אמנם, המלחמה מביאה בהכרח לאיזושהי התנגשות בין שני העמים, נקודת מגע, אך העמים ממש לא מתחברים יחד כמו בהלחמת שני דברים.
אולי ניתן לבאר ע"פ מה שהבאנו לעיל, שהעם המנוצח נקרא לחם המנצחים, שהמלחמה נקראת כך כיוון שהעם הלוחם בזולתו רוצה 'להתחבר' איתו, אך לא בדרך של שלום אלא בדרך של כבישה ובליעה, כמו שכאשר אדם אוכל לחם, הלחם הופך להיות חלק ממנו.
מאת: מרדכי כנרי <a0504...@gmail.com>
Date: יום ב׳, 23 ביוני 2025 ב-13:44
מאת: אלדד נקר <elda...@gmail.com>
Date: יום ב׳, 23 ביוני 2025 ב-13:47
אוריאל פרנק
רד"ק – שורשים ערך 'חל': "חַלָּה תָּרִימוּ תְרוּמָה (במדבר טו,כ), על חלות לחם חמץ, ידוע ויתכן ששרשם 'חלל'."
יערות דבש ח"ב דרוש ד: "והנה המדקדקים כתבו בחלה, ששורשה חילול, שהוא מגזרת חילול שבת, והיינו שמחליש שבת, וכן חלה הנפרשת מעיסה הגדולה, מחלשת העיסה השיעור כמותה, שהוא מגדר חילול, ולכך נקראת חלה."