בקשר ל"ריבה ריבי" וכד' (דהיינו המילה "ריבה" עם תוספת אחריה), מצאתי שצירוף כזה מופיע ארבע פעמים בתהלים (לה א שכבר הוזכר, מג א, עד כב, קיט קנד) ובכולם "ריבה" במלרע ולא במלעיל, גם כשהמילה אחריה איננה פותחת באות גרונית (במג א, יש טעם מתחת לב' וגם מעל לר', אך סומך אני על עמוס חכם שכתב ב"דעת מקרא" בהערה למטה, שהמילה במלרע. רק בתהלים לה א המילה שאחרי ריבה מתחילה באות גרונית).
לאור אלו יוצא שמי שאומר בתפילה "ריבה ריבנו", ריבה במלעיל, סוטה מכל הפסוקים הללו, ולכן יש לומר "ריבה" במלרע.
השאלה היא למה במקומות (בתהלים) שאין אות גרונית בראש המילה שאחרי "ריבה", בכל זאת הפכה המילה למלרע?
תשובה אפשרית: המקומות האחרים הושפעו מהמופע הראשון שבפרק לה א, וכך נוצר מטבע לשון שבו תמיד "ריבה" מלרע.
אליעזר כמוֹן
From:
rohav-...@googlegroups.com [mailto:rohav-...@googlegroups.com] On
Behalf Of Uriel Frank
Sent: Sunday, September 16, 2012 2:26
AM
To: Undisclosed-Recipient:;
Subject: [רוחב לשון] 3 דיוקי תפילה - בינה
הגיגנו
לגבי מש"כ א"כ "ש'ריבה' במלרע פירושו עלמה צעירה, אבל זה רק בלשון חז"ל ולא במקרא", אעיר שגם בל"ח אינו ריבה אלא רובה, והוי"ו במהלך הדורות התקצרה ליו"ד. עי' בכתבי יד בבבלי ברכות יח, ב (מפי מורי פר' בר אשר).
----- Original Message -----From: אליעזר כמון
Cc: 'צבי שביט'Sent: Wednesday, October 03, 2012 4:52 PMSubject: RE: [רוחב לשון] 4 דיוקי תפילה - בינה הגיגנובאותו עניין, מתפילת מוסף של חג:
שובה אלינו בהמון רחמיך – שובה במלרע (ראו למשל בסידור רינת ישראל, ובקורן החדש).
ומשהו שדשים אנו אותו בעקבנו, ורובנו איננו שמים לב, בגלל המנגינה (כן, שוב המנגינה!):
בשיר המעלות, תהלים קכו –
שובה ה' את שביתנו, וגם כאן שובה במלרע (ראו הסידורים הנ"ל).
מועדים לשמחה,
אליעזר כמוֹן
טל' 02-6518518 054-7432107
הקבלן 1/4 הר-נוף
ירושלים 9387401
--
קיבלת הודעה זו מכיוון שאתה מנוי לקבוצה 'רוחב לשון' בקבוצות Google.
כדי לפרסם הודעות בקבוצה זו, שלח דוא"ל ל-rohav...@googlegroups.com.
כדי לבטל את המינוי שלך לקבוצה זו, שלח הודעת דוא"ל ל-rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com
לאפשרויות נוספות, בקר בקבוצה זו בכתובת http://groups.google.com/group/rohav-lashon?hl=iw.
----- Original Message -----From: אליעזר כמון
To: 'Uriel Frank'Sent: Thursday, October 04, 2012 1:49 PMSubject: RE: 5 דיוקי תפילה - בינה הגיגנואולי הוא מאוחר אך איננו נראה לי מפוקפק.
וכך כותב זליגמן בער בסידורו "עבודת ישראל":
שובה אלינו – כן הגיה בעל ויי"צ (ויעתר יצחק, סידורו של יצחק סטנוב) ונכון הוא על שם הכתוב: "שובו אלי ואשובה אליכם" (מלאכי ג ז). עד כאן דברי זליגמן בער.
אבל עכשיו תספרו לי כמובן שעל סטנוב אין לסמוך. זליזמן בער חושב שהגהתו של סטנוב נכונה, וכך באמת נראים הדברים. האם יש מקור לצירוף "שובה עלינו", או באופן כללי, לצירוף "לשוב על.."?
מועדים לשמחה
אליעזר כמוֹן