2: קידה והשתחויה

[אוריאל פרנק‎]

יושם לב לביטוי החדש "החוה-קידה" במשמעות "קד קידה", בשונה ממשמעות הפועל אַחְוִי בארמית התלמודית [לֵוִי אַחְוִי קִידָה קַמֵּיהּ דְּרֶבִּי, תענית כה, א] - היינו: הִדְגִּים; הִמְחִישׁ, הציג.

אשמח לדעת אם יש שימוש קדום יותר מאשר המכתב משנת תר"ה [1845] מנסים מנחם ניגרין מקושטא לרבי יהודה פאפו בירושלים וז"ל: "ותחת כבודו יק"ד [= יחוה-קידה] יקו"ד כדחזי" 

[מקור: אסופות - ו   מאיר בניהו (עורך)  ירושלים  תשנ"ב]

מעניין שביטוי זה עשה דרכו להנחיות למתפלל שכתב הרב ד"ר שלמה טל בסידורי רינת ישראל האשכנזיים, וז"ל:

"לפני עושה שלום כורע ופוסע שלוש פסיעות אחורנית ומחווה קידה לשמאל לימין ולאמצע ושוהה מעט לפני שחוזר למקומו"

לעומת זאת, בנוסח עדות המזרח הושאר הנוסח הקלאסי [בדומה ללשון הרמב"ם, הלכות תפילה פ"ה ה"י והשו"ע או"ח קכ"ג א'], ללא הצירוף המחודש "מחווה קידה", וז"ל: 

לפני "עושה שלום" כורע ופוסע שלוש פסיעות לאחוריו וקודם שייזקף כשאומר "עושה שלום במרומיו" הופך פניו לשמאלו...

  

---------- Forwarded message ---------
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
‪Date: יום ב׳, 18 בינו׳ 2021 ב-14:10‬
‪Subject: קידה והשתחויה - מאת הרב משה צוריאל ‬
To:

שלום עליכם, 

מו"ר, הרב משה צוריאל שליט"א, פרסם ב"המעיין" מאמר בשם "כריעת המתפלל בתפילת העמידה" :  http://5.135.83.141/hamaayan/?gilayon=54&id=1586

ועתה כתב מאמר נוסף המצ"ב "קידה והשתחויה".

כ"ט,

אפ"ר