כינוי מושא חבור - ישיר או עקיף

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

חיפשתי מקרים שיש לפועל כינוי חבור שמציין מושא עקיף. 

רבי מאיר שמחה הכהן מדווינסק  משך חכמה בראשית פרק יב פסוק א  פרשת לך לך

(א) אל הארץ אשר אראך. יתכן לפרש כי צווהו לילך לארץ מקום המיועד לעבודה ולקרבנות, ששם הקריבו אדם הראשון ונח קרבנותיהם, ושם יפרסם אלקות, ויקדיש שמו בשחוט בנו, ויראה את הכחות הטמונים בסתר לבבו אשר מצא נאמן לפניו. וזה שאמר "אראך", פועל יוצא, שיראה את הטמון בלב אברהם לאחרים. וכמו שאמר המלאך: "כי עתה ידעתי" וכו'. והנה לפי זה אברהם יתראה ויהיה הנראה לאחרים, ודו"ק.

הדרשה מבוססת על ראיית הכינוי - ךָּ כמושא ישיר (אַרְאֶה אותך) ולא כמושא עקיף (אַרְאֶה לך).

מישהו הציע שאולי כך גם בישעיהו פרק מא פסוק י אִמַּצְתִּיךָ 

לפי מלבי"ם: ואם כן אמצתיך בודאי. ור"ל אמצתיך נתתי לך אומץ שתוכל לעמוד בעצמך כנגד האויב

נתתי לך אומץ..  {=מושא עקיף}

מה דעתכם?

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
From: אליעזר כמון <kam...@netvision.net.il>
‪Date: יום ג׳, 23 באוק׳ 2018 ב-16:20‬ 

1. לדעתי, זה לא מושא עקיף. אמצתיך = אמצתי אותך = חיזקתי אותך, מושא ישיר! (ברור שאמצתי לא במובן של ימינו, לאמץ ילד/בן).

2. אפילו ב"אראך" שבפסוק "אל הארץ אשר אראך" זה, ככל הנראה, מושא ישיר, שהרי מצאנו במקרא "להראות את", למשל בפסוק : "והנה הראה אותי אלהים גם את זרעך" (בר' מח יא).

 

3. ערכתי בדיקה ומצאתי, שבכל ההופעות של "ראה" בהפעיל במקרא (אין כל כך הרבה), להראות, זה תמיד "להראות את" (ואז המושא ישיר), ולא "להראות ל" (עם מושא עקיף) כבלשון ימינו.

דוגמאות נוספות:

"להראות העמים והשרים את יפיה" (אסתר). בלשון ימינו היינו אומרים: "להראות לעמים ולשרים את יפיה".

"ואת פתשגן כתב הדת... נתן לו להראות את אסתר,,,". גם כאן, המקבילה בלשוננו היא: "להראות לאסתר".

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

[אוריאל פרנק‎]

רש"י שמות פרק טו פסוק ט 

(ט) אמר אויב - לעמו כשפיתם בדברים, ארדוף ואשיגם ואחלק שלל עם שרי ועבדי:

תמלאמו - תתמלא מהם:

נפשי - רוחי ורצוני. ואל תתמה על תיבה המדברת בשתים - תמלאמו תמלא מהם, יש הרבה כלשון הזה (שופטים א טו) כי ארץ הנגב נתתני, כמו נתת לי. (בראשית לז ד) ולא יכלו דברו לשלום, כמו דבר עמו. (ירמיה י כ) בני יצאוני, כמו יצאו ממני. (איוב לא לז) מספר צעדי אגידנו, כמו אגיד לו, אף כאן תמלאמו - תמלא נפשי מהם:

---------- Forwarded message ---------
From: דורון יעקב <dorm...@gmail.com>
‪Date: יום ג׳, 23 באוק׳ 2018 ב-22:03‬
‪Subject: Re: [רוחב לשון] 2 כינוי מושא חבור - ישיר או עקיף‬
‪To: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>‬

רש"י ערוך הוא לשמות טו, ט, ד"ה נפשי.

דורון

‫בתאריך יום ג׳, 23 באוק׳ 2018 ב-16:33 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

[אוריאל פרנק‎]

דוגמאות לדיון זה בסידור: 

1. בברכת "נשמת" - "על כן אֵבָרִים שֶׁפִּלַּגְתָּ בנו", כלומר, רמ"ח האֵברים שחִלֵּק בגופנו (ע"פ פירוש בעל הרקח, עמוד תק"ב; ר"ד אבודרהם), ובמחזור ויטרי סימן ק"ס דן בנוסח זה לעומת הנוסח "איברים שפילגתנו" 

2. דיון על "ותבדילנו" בנוסח ההבדלה בברכת הדעת בספר לוח ארשׁ, תשס"א, עמ' נח-נט.

[אוריאל פרנק‎]

שלום, 

אשמח להכיר דוגמאות נוספות או דיונים בנושא כינוי מושא עקיף חבור בעברית ובארמית.

הנה דוגמה מהארמית של הבבלי:

היכי אסביה ליה עצה להורדוס למיסתריה לבית המקדש   בבא בתרא ג, ב  [נוסח רש"י - היכי אסביה עצה להורדוס]

The pronoun suffix -ֵיהּ, him, in the form אַסְּבֵיהּ, he gave him, anticipates the indirect object לְהוֹרְדּוֹס. 

‫בתאריך יום ג׳, 23 ביולי 2024 ב-18:09 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬