4 "תורת הטעמים - הפירוש בתורה על פי טעמי המקרא"

[אוריאל פרנק‎]

בינתיים קבלתי חוות דעת ראשונה על הספר, מאת הרב לויפר:

כל מה שקראתי ממנו עד היום היה בטוב טעם

בתאריך 24 בנובמבר 2016 בשעה 0:19, מאת Yaqov Loyfer <pesa...@gmail.com>:

 

הודעה שהועברה
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
תאריך: 24 בנובמבר 2016 בשעה 0:30
נושא: Re: [רוחב לשון] 3 "תורת הטעמים - הפירוש בתורה על פי טעמי המקרא"
אל: SZ Royde ‫‎<sro...@gmail.com>‎‬
 

שלום רב לאוהבי תורתך, 

לא עליי תלונותיכם וקושיותיכם, כי אם על חבל הפוסקים הנ"ל. 

מה זאת אומרת "דברי הפוסקים הם כדרש"? 

מדובר כאן בפוסקים שכותבים הלכה למעשה לקרוא את טעמי המקרא לפי הבנתם (שהם החשיבוה כפשט, ולא כדרש!). 

המסקנה שנובעת מדבריהם היא שלדעתם יש להפסיק (ולא רק בשירת הים) בטפחא יותר מאשר בזקף. 

לו היית אומר שלדעתך הם טעו בהבנת פיסוק הטעמים, ואין הלכה כמותם - מילא. 

אבל נא לא לסלף את דבריהם.

יש כאן שאלה עקרונית, הנוגעת בין השאר לשאלה האם "אמונת חכמים" מאפשרת לסבור שפוסקי הלכה יטעו בהבנת טעמי המקרא. 

דרשות בניגוד לטעמים ובניגוד לפשוטו של מקרא - זו סוגיה אחרת.

הפלא שלי הוא על כך שהדברים הנ"ל מודפסים לא בספר אקדמי, אלא בספר שזוכה להסכמות נלהבות מגדולי תורה חרדיים. 

כ"ט, 

אפ"ר

בתאריך 24 בנובמבר 2016 בשעה 0:02, מאת SZ Royde <sro...@gmail.com>:

ומה תאמר על פסוק בפרשתן "ויקם אברהם [ז"ק], מעל [ט׳] פני מתו"?
"שמעוני [ז"ג], ופגעו לי [ט׳] בעפרון בן צוחר"?
"מערת המכפלה אשר לו [ז"ק], אשר [ט׳] בקצה שדהו"?

דברי הפוסקים הם כדרש ויש המון פעמים בגמרא שדרשו דלא כטעמי המקרא, כידוע מ׳חמשה פסוקים שאין להם הכרע׳.
ומה גם בשירה יש שני פירושים בחז"ל ודעביד כמר עביד.

בתאריך 24 בנובמבר 2016 בשעה 0:28, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

ייש"כ.

צא וראה כמה עדין הניסוח שלך:

נמצאת אומר, שמי שלא מקפיד על דברי המשנ"ב, הרי שיש לו על מי לסמוך (על טעמי המקרא ופירוש הרשב"ם).

בתאריך 24 בנובמבר 2016 בשעה 0:10, מאת הראל שפירא <rlsh...@gmail.com>:

דשנו בכך:
http://daf-yomi.com/forums/Message.aspx?id=9538

 

On 23 Nov 2016 21:55, "אוריאל פרנק" <frank...@gmail.com> wrote:

שלום רב, 

האם לומר הפוך מדברי פוסקי הלכה רבים (שכתבו בפשיטות, שצריך להפסיק בין מים ובין אדירים, כי הטפחא מפסיק יותר מהזקף שלפניו, לפי הבנתם!) - הוא דבר כה פשוט וברור?!

האם כל הרבנים שהסכימו על ספר זה, מודעים ל"פצצה" הטמונה בספר?!

אני מקווה שאיפה שהוא בספר הוא מזכיר את שיטת הפוסקים הנ"ל (אף אם יזכיר אותה כשיטה דחויה, אבל לפחות לא להתעלם ממנה!), הלוא המה (רשימה חלקית): 

1. שלמי ציבור (דף ע' ע"ב), 
   
2. באר היטב (או"ח סימן נ"א סק"ו) 
   
3. פרי מגדים (סימן נ"א משבצות זהב סק"ג), 
   
4. שערי תשובה (סימן מ"ח סק"ב), 
   
5. משנה ברורה (סי' נ"א סקי"ז), 
   
6. בן איש חי (שנה ראשונה, פרשת ויגש, סעיף י"ד), 
   
7. שו"ת יביע אומר ח"ט עמ' לב.
   

עכ"פ, אשמח לקבל תשובה מבקיאים בפיסוק הטעמים לשאלתי העקרונית, האם המחבר הוא בר סמכא בתחום זה.

ביקרא דאורייתא, 

אפ"ר

בתאריך 23 בנובמבר 2016 בשעה 23:15, מאת טעמי תורה <tame...@gmail.com>:

ברור שזה כך! גם בשני טעמים זהים הבאים זה אחר זה הראשון מפסיק יותר!

ברור שהזקף שלפני טפחא מפסיק יותר מהטפחא

בברכה,

הראל שפירא 

בתאריך 23 בנובמבר 2016 בשעה 23:48, מאת SZ Royde <sro...@gmail.com>:

ברור שזקף לפני טיפחא הינו מפסיק חזק מהטיפחא, וחש דוגמאות לאין שיעור. כדוגמת "מקדש, ה׳ כוננו ידיך" ועוד ועוד.

 

בתאריך 23 בנובמבר 2016 בשעה 23:13, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

שלום רב,

מקריאה מהירה עושה רושם שהוא מקיף הרבה נושאים מרתקים מאוד. 

מה שלא ברור לי, ואשמח לשמוע מהבקיאים ברזי הטעמים, זה האם אפשר לסמוך על דבריו בהבנת פיסוק הטעמים. 

למשל, מתוך הקובץ המצ"ב מצאתי תמיהה זו, לענ"ד:

לדבריו, הזקף שלפני טפחא מפסיק יותר מהטפחא:

וכ"כ כאן:

ילמדונו רבותינו.

כ"ט

אפ"ר

הודעה שהועברה
מאת: טעמי תורה <tame...@gmail.com>
תאריך: 23 בנובמבר 2016 בשעה 17:59 

מצורפים כאן עמודים לדוגמא מהספר, מאת ר' אברהם ויסבלום המשמש כבעל קריאה של חסידות סערט ויז'ניץ בחיפה.

 

בתאריך 23 בנובמבר 2016 בשעה 17:57, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:

מי שיש לו מה לספר על הספר ועל מחברו, אשמח לשמוע 

כאן 

 ----------

From: יוסף יצחק מוטולה
Date: 2016-11-23 16:56 GMT+02:00

--  

--