יהושע יד טו
וְשֵׁם חֶבְרוֹן לְפָנִים קִרְיַת אַרְבַּע הָאָדָם הַגָּדוֹל בָּעֲנָקִים הוּא
רש"י שם:
"האדם הגדול בענקים הוא" – אביהם של אחימן ששי ותלמי ארבע היה שמו. דבר אחר: על שם האב ושלשה בנים שכן קורא אותם: ילידי הענק.
יהושע טו יג:
קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנָק הִיא חֶבְרוֹן.
מצודת דוד שם:
אבי הענק – רצה לומר, ארבע היה אבי הענק, רצה לומר הגדול שבענקים.
יהושע כא יא
וַיִּתְּנוּ לָהֶם אֶת־קִרְיַת אַרְבַּע אֲבִי הָעֲנוֹק הִיא חֶבְרוֹן בְּהַר יְהוּדָה וְאֶת־מִגְרָשֶׁהָ סְבִיבֹתֶיהָ





כלי יקר <מכון האוצר> - יהושע
לאנייאדו, שמואל בן אברהם



לפי פשט הכתוב ביהושע טו ארבע היה שמו או כינויו של אבי הענוק, האדם הגדול בענקים. כנראה היה זה כינוי ולא שם פרטי כי מוצאים את הצורה גם ביידוע – קרית הארבע. בתרגום השבעים Arbok . כידוע, בימי מתרגמי השבעים עדיין הבחינו בעברית בין שני סוגי ע. התעתיק מלמד שהמילה נהגתה בע2 = ע', זאת אומרת שאין קשר בינו למילה ארבע = 4, וכל התיאוריות על ארבעה רבעים שהיו בעיר וכד' הם מדרשים בדיוק כמו על שם ארבעה זוגות או ארבעה ענקים.
המילה כנראה אינה בשפה שאנחנו מכירים, אולי היא ב'ענקית'.
ראשית, האם גם רס"ג היה כה גמיש מהבחינה הזו?שנית, לא הייתי מתרגש מזה, לו זה היה רק השורה הזו.אבל אתה רואה שלכל הבית יש בתכלאל נוסח אחר, התואם את הדקדוק!שלישית, מעניין הנוסח הזה, שבו הכל "ארבע":סדר הושענות כמנהג ק"ק עדן ותימן, תל-אביב, תרצ"ח.א"כ:
- נוסח הספרדים תואם דקדוק, חוץ מ"קרנות ארבעה" (וצ"ע איך הרב מאזוז לא התייחס לקושי זה), ונאלצים "לבלוע" שינוי מהשם הקבוע של ק' ארבע ולתרץ שגם זה חירות הפייטן.
- נוסח התימנים שהבאתי מתכלאל כנה"ג ומסידור רב סעדיה גאון חף מדחקים: גם תואם דקדוק, וגם נאמן לשם הקבוע של ק' ארבע.
- הנוסח הזה (תל-אביב, תרצ"ח) - גם הוא נאמן לשם הקבוע של ק' ארבע, אבל יש בכל הפיוט חריגות מהדקדוק, כי הכל מסתיים בארבע (ונאלצים לתרץ שזו חירות הפייטן).
ביום רביעי, 19 באוקטובר 2022 בשעה 02:12:36 GMT+3, Eliyahu Levin<eliy...@gmail.com> כתב/ה:מי שמכיר את 'גמישות' הפיטנים לא יתפעל או יתרגש מזה.כאן יש צורך בחרוז ארבעה מלה מבריחה כל פני כל הפיוט,והפרשנות ארבע-או הארבע שם אדם או משפחה אינו מעניין הפייטןוגם לא שני מיני הע'בתאריך יום ד׳, 19 באוק׳ 2022 ב-0:49 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
--הודעות יוצאות ונכנסות
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו


מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 19 באוק׳ 2022 ב-14:57
Subject: 2: מענה לשון - על קצה הלשון - "נפש יהודית" 103. קרית ארבע או ארבעה?
אָנָּא זְכֹר אָב חָזָה סֻלָּם בְּעֹלִים וְיֹרְדִים שְׁלֹשָׁה,
וּפִצֵּל בָּרְהָטִים מַקְלוֹת שְׁלֹשָׁה,
וַיְשַׁלַּח בָּנָיו לְצֹעַן פְּעָמִים [/מונים/זמנים] שְׁלֹשָׁה,
הוֹשִׁיעֵנוּ בַּחֲגִיגַת יָמִים שְׁלֹשָׁה:

ארבע אמות או ארבעה טפחים
רא"ל פרינץ התקשה בדברי השו"ע והוא שיגר מכתב לחפץ חיים, הנה תשובתו:
ב"ה יום ה' י"ט סיון תרנ"ח לפ"ק
אל כבוד הרב הגביר הנכבד בעמו וגדול בתורה י"א באמת כק"ש מו"ה אליעזר פרינז ני"ו יהי ה' אתו בכל מעשיו.
אחדש"ת
על דבר אשר שאל כבוד תורתו במה שאמרו בשו"ע סימן נ"ה (סע' י"ד): 'אפילו אינו רחב ארבע' ברור הדבר כדברי כתר"ה דהכוונה ארבעה טפחים, ורבותא הוא דאף דבעלמא קי"ל דפחות מד"ט לא חשיב כדאיתא בריש חלון וגם לענין מזוזה במה שכתב כת"ר אפ"ה לענין צירוף מהני חלון כזה.
וט"ס הוא מה שכתוב בשו"ע ארבע וצ"ל ארבעה. ויש אצלי שו"ע מדפוס ראשון שהדפיסו הב"י בעצמו וכתוב שם: אפילו אינו רחב ד', ועל כן ברור שהטעות באה מיד המדפיס.
תשובה זו הובאה בספר "פרנס לדורו" (עמ' 311). הרב נריה גוטל שהיה שותף בהתקנת ספר זה לדפוס, העיר: כי עד היום לא נמצאה מהדורה חדשה של שו"ע שתיקנו בה את הטעות.