2: דֳּמִי

2 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Jun 14, 2025, 6:35:18 PM6/14/25
to
מאת: דוד מונק  <da2...@gmail.com>
אל: שמעון שפירא <s710...@gmail.com> 
נשלח בתאריך: יום חמישי, 12 ביוני 2025 בשעה 19:43:22 GMT‎+3‎
נושא: Re: דֳּמִי

אני לא מוכיח מכל סופר בפני עצמו, אלא שאם הרושם הכללי שלי [איני זוכר אם זה מבדיקה מדוקדקת במספיק ספרים] שברפאנו מצוי הניקוד הזה ובאשר יצר הניקוד הזה - אז קשה קצת להניח שהניקוד באשר יצר יסודו רק בכך שכתבו בכתיב מלא. (אלא אם כן נאמר ששם זו תוספת מאוחרת ולכן הניקוד הוא לפי הכתיב, מה שאין כן ברפאנו שהיתה מסורת הגייה ברורה מימות עולם.)

‫בתאריך יום ה׳, 12 ביוני 2025 ב-19:31 מאת שמעון שפירא <‪s710...@gmail.com‬‏>:‬

זה מעניין.

אבל נראה לך שזה מוכרח? מדובר בסופרים\נקדנים דייקנים שכותבים\מנקדים את כל הספר בשיטה אחידה?

 

From: דוד מונק <da2...@gmail.com>
Sent: Thursday, June 12, 2025 6:44 PM
To: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com> 

באותם סידורים שמנוקד בחתימת "רפאנו" "רופא חֳלִי עמו ישראל" בחתימת אשר יצר מנוקד "רופא חוֹלִי כל בשר".

 

‫בתאריך יום ה׳, 12 ביוני 2025 ב-9:27 מאת ‪Eliyahu Levin‏ <‪eliy...@gmail.com‏>:

נכון מאוד 

יש גורסים בברכת אשר יצר רופא חֳלי כל בשר 

בסידורי אשכנז ישנים כתוב בלי ניקוד חולי, 

והכוונה לקריאת ח"ק כמו חולם, אלא שחולם קצר בלי' ו' הוא לרוב רק בהברה מוטעמת 

אם ינקד בחולם כנראה אינו שגיאה אבל עדיף בח"ק והטעם בל' כמובן 

אליהו 

 

‫מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‏>:

מנהג רבים לקרוא (בטעות) ״דֳּמִי״ במלעיל, כנראה מתוך הקש שגוי למקרים אחרים של נסוג אחור.

אבל לאמיתו של דבר גם אין להטעים את האות מ' (מלרע), כי יש מקפים ולכן יש לקרוא כמילה אחת "אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ", והטעם ב-לָ֑ךְ.

אולי אם צריך הטעמה משנית - אז ב-אַל.

 

מאת: עידו אברהם <rrrttt...@gmail.com>

נשלח בתאריך: בשעה 21:11:04 GMT+3

 

שלום וברכה

נשמח לדעת האם המילה דֳּמִי בתהילים פג ב היא מלעיל או מלרע, או היכן מקום ההטעמה. 

זה הפסוק המלא: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ, אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל.

 

אוריאל פרנק

unread,
Jun 15, 2025, 5:58:46 AM6/15/25
to
‫בתאריך יום א׳, 15 ביוני 2025 ב-3:43 מאת ‪Shimon Antebi‬‏ <‪shimon...@gmail.com‬‏>:‬
שלו"ב
בענין אל דמי לך, האמת כמש"כ שהיא תיבה מוקפת ואין לקרא לפי הדקדוק לא מלעיל ולא מלרע. אבל יש לדעת עוד, שלעולם לא יבא הטעם בשוא (או החטופים), והטעם לכך משום ששוא אינו תנועה (לא גדולה ולא קטנה) והטעם לעולם חייב להיות על תנועה. וא"כ לא שייך לעשות דמי מלעיל.
אבל למעשה יש הרבה שבלי כוונה או שכך התרגלו, בכל ב' תיבות מוקפות שהטעם בשניה, קוראים הראשונה מלעיל כאילו היא נסוגה אחור (וא"כ בפסוק זה יקראו דמי מלעיל, אבל הוא טעות לומר שהיא מלעיל כאמור), ואולם כמובן שע"פ הדקדוק אין לקרא לא כך ולא כך כאמור, אלא קוראים הכל ברצף.
 
‫בתאריך יום ה׳, 12 ביוני 2025 ב-10:34 מאת ‪Yuval Shilony‬‏ <‪shil...@gmail.com‬‏>:‬
...אי אפשר שתהיה הטעמה על שוא או חטף. אין כזאת בכל המקרא... בישעיהו סב למשל ההטעמה במ'. 
עַל־חֽוֹמֹתַ֣יִךְ יְרֽוּשָׁלִַ֗ם הִפְקַ֨דְתִּי֙ שֹֽׁמְרִ֔ים כָּל־הַיּ֧וֹם וְכָל־הַלַּ֛יְלָה תָּמִ֖יד לֹ֣א יֶֽחֱשׁ֑וּ הַמַּזְכִּרִים֙ אֶת־יְהוָ֔ה אַל־דֳּמִ֖י לָכֶֽם׃ ז וְאַֽל־תִּתְּנ֥וּ דֳמִ֖י ל֑וֹ עַד־יְכוֹנֵ֞ן וְעַד־יָשִׂ֧ים אֶת־יְרֽוּשָׁלִַ֛ם תְּהִלָּ֖ה בָּאָֽרֶץ. 
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages