זה מעניין.
אבל נראה לך שזה מוכרח? מדובר בסופרים\נקדנים דייקנים שכותבים\מנקדים את כל הספר בשיטה אחידה?
From: דוד מונק <da2...@gmail.com>
Sent: Thursday, June 12, 2025 6:44 PM
To: Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>באותם סידורים שמנוקד בחתימת "רפאנו" "רופא חֳלִי עמו ישראל" בחתימת אשר יצר מנוקד "רופא חוֹלִי כל בשר".
בתאריך יום ה׳, 12 ביוני 2025 ב-9:27 מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
נכון מאוד
יש גורסים בברכת אשר יצר רופא חֳלי כל בשר
בסידורי אשכנז ישנים כתוב בלי ניקוד חולי,
והכוונה לקריאת ח"ק כמו חולם, אלא שחולם קצר בלי' ו' הוא לרוב רק בהברה מוטעמת
אם ינקד בחולם כנראה אינו שגיאה אבל עדיף בח"ק והטעם בל' כמובן
אליהו
מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
מנהג רבים לקרוא (בטעות) ״דֳּמִי״ במלעיל, כנראה מתוך הקש שגוי למקרים אחרים של נסוג אחור.
אבל לאמיתו של דבר גם אין להטעים את האות מ' (מלרע), כי יש מקפים ולכן יש לקרוא כמילה אחת "אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ", והטעם ב-לָ֑ךְ.
אולי אם צריך הטעמה משנית - אז ב-אַל.
מאת: עידו אברהם <rrrttt...@gmail.com>
נשלח בתאריך: בשעה 21:11:04 GMT+3
שלום וברכה
נשמח לדעת האם המילה דֳּמִי בתהילים פג ב היא מלעיל או מלרע, או היכן מקום ההטעמה.
זה הפסוק המלא: אֱלֹהִ֥ים אַל־דֳּמִי־לָ֑ךְ, אַל־תֶּחֱרַ֖שׁ וְאַל־תִּשְׁקֹ֣ט אֵֽל.
שלו"בבענין אל דמי לך, האמת כמש"כ שהיא תיבה מוקפת ואין לקרא לפי הדקדוק לא מלעיל ולא מלרע. אבל יש לדעת עוד, שלעולם לא יבא הטעם בשוא (או החטופים), והטעם לכך משום ששוא אינו תנועה (לא גדולה ולא קטנה) והטעם לעולם חייב להיות על תנועה. וא"כ לא שייך לעשות דמי מלעיל.אבל למעשה יש הרבה שבלי כוונה או שכך התרגלו, בכל ב' תיבות מוקפות שהטעם בשניה, קוראים הראשונה מלעיל כאילו היא נסוגה אחור (וא"כ בפסוק זה יקראו דמי מלעיל, אבל הוא טעות לומר שהיא מלעיל כאמור), ואולם כמובן שע"פ הדקדוק אין לקרא לא כך ולא כך כאמור, אלא קוראים הכל ברצף.