קרא ורוביא
אוריאל פרנק
נהגו ישראל להביא לשלחן בסעודות ליל ראש השנה מיני פירות וירקות לסימן טוב לומר בקשה המתאימה להם, ולאוכלן ... ולשם כך מביאים תמרים, רימונים, תפוח בדבש, רוביא (ויש שקוראים לו לוביא, והוא סוג של קיטנית הדומה לשעועית קטנה), כרתי (לוף), סילקא (תרד, ויש נוהגים לקחת סלק), קרא (דלעת) ...
הערה לשוניות-בוטנית נצרכת לעורכי קניות לראש השנה:
אכן כנ"ל, קרא = דלעת.
אבל השאלה היא האם הכוונה למה שהיום אנו קוראים דלעת?
הדלעת הכתומה המצויה היום בשווקים, מוצאה ביבשת אמריקה (ושמה בלדינו: קַלַּבָּסָה).
נראה שהדלעת בספרות חז"ל [שנקראת גם קרויה / קָרָא] היא המין הנקרא היום דלעת יוונית[קרא מצוי], או דלעת הבקבוק - דלעת בצבע לבן או ירוק בהיר, הנקראת קְרָעָה, וגם: "קישוא ארוך".
להרחבה:
- קראו: https://daf-yomi.com/DYItemDetails.aspx?itemId=30264
- וצפו: https://www.youtube.com/watch?v=l7TpX1PlD1U
ב. מה היחס בין קרא קישוא ודלעת?
ראו:
לוינזון: קולמוס - 055 תשס"ח
בוצינא קרא
ניו יורק תשל"ח
ג. שלל נוסחאות למילה "קרויה" [= קרא, דלעת]
בתוך הקובץ
זכויות כרימון - סימני ראש השנה
לזכרו של איל יהושע יברבוים
תשס"ד
הערה לשוניות-בוטנית נוספת הנצרכת לעורכי קניות לראש השנה:
השבוע, ברמי לוי, הקלידה לקוחה רוביה במכשיר השקילה, ללא הצלחה.
ייעצתי לה לנסות לוביה,
ואת זה הגולם הבין...
[יתכן שזה היה הפוך, שהיא הקלידה לוביה]
כוח"ט
אפ"ר