Fw: לודים

[uriel]

להלן מה שכתבתי בעבר:

תלמוד בבלי מסכת בבא מציעא דף מט עמוד ב

הורה רבי טרפון בלוד: האונאה שמונה כסף מעשרים וארבע כסף לסלע, שליש למקח, ושמחו תגרי לוד.

בבא מציעא דף נא עמוד א

תגרי לוד לא שכיח דטעו.

תגרי לוֹד או לוּד

כשלמדנו את מסכת נזיר (דף לד/ב; גיליון 466), נוכחנו לראות כי מה שלִמְּדָנו ר' יוחנן "לשון תורה לעצמהּ, ולשון חכמים לעצמן" (עבודה זרה נח/ב; חולין קלז/ב) נכון גם[1] לעניין אופן הגייתן של מלים עבריות (כגון "מֵחַרְצַנִּים וְעַד זָג", וברבים: "זָגים", בלשון התורה, בז' קמוצה -- שהפך בלשון חכמים לז' חלומה: "זוֹג" וברבים: "זָגים"). כיוצא בזה ארע לניקוד שם העיר "לוד":

במסורת הלשון המשתקפת בניקוד של המקרא ישנה הבחנה בין שם העיר "לוֹד"[2] המנוקדת בחולם ("הוּא בָּנָה אֶת אוֹנוֹ וְאֶת לֹד וּבְנֹתֶיהָ"; דברי הימים א' ח/יב[3]), לבין שֵׁם העם השֵׁמִי (וממילא גם שֵׁם ארצו, באסיה הקטנה) "לוּד", המנוקד בשורוק (בראשית י/כב: "בְּנֵי שֵׁם ...וְלוּד וַאֲרָם"; ישעיהו סו/יט: "וְשִׁלַּחְתִּי מֵהֶם פְּלֵיטִים אֶל הַגּוֹיִם תַּרְשִׁישׁ פּוּל וְלוּד").

ברם, בלשון חז"ל ישנה מסורת לשונית אחרת[4], ובה ניקוד שם העיר הוא: "לוּד". כך מקובל בפי רוב ככל עדות ישראל (למשל, במשנתנו, בבא מציעא פ"ד מ"ג[5]), וכך מנוקד בדפוסים ישנים ובחלק מכתבי היד המנוקדים של המשנה[6].

צ"ע אם יש קשר לעמים אלה:

     

 

    1.  בראשית פרק י פסוק יג

 וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת  לוּדִים  וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים: 

 

    2.  דברי הימים א פרק א פסוק יא

 וּמִצְרַיִם יָלַד אֶת <לודיים>   לוּדִים   וְאֶת עֲנָמִים וְאֶת לְהָבִים וְאֶת נַפְתֻּחִים: 

 

     תלמוד בבלי מסכת עבודה זרה דף לו עמוד א

 א"ל: שמלאי לודאה קא אמרת? שאני  לודאי  דמזלזלו.

      

 

    5.  אבן עזרא בראשית פרק י פסוק יג ד"ה (יג) ומצרים

(יג)  ומצרים ילד את  לודים   על דעתי שאלה שמות מדינות, בכל מדינה משפחה, על כן הם כולם לשון רבים, גם  פתרוסים  לעד.  והראיה הגמורה אשר יצאו משם, ושם רמז למקום, גם  כפתורים  ילדם מצרים. ובעבור שהבן מאון האב ומכחו בצלמו בדמותו יאמר לו 

 

 

 

לוד – קוטשר, הלשון והרקע  ... ישעיהו עמ 371.

---

[1] בנוסף להבדלים שעליהם דיבר ר' יוחנן: שינוי באוצר המלים (מסך/מזג) ובסיומת הרבים ("רְחֵלִים" / "רְחֵלוֹת").

[2] הנכתבת במקרא תמיד ללא ו'.

[3] עזרא פרק ב פסוק לג  בְּנֵי  לֹד  חָדִיד וְאוֹנוֹ שְׁבַע מֵאוֹת עֶשְׂרִים וַחֲמִשָּׁה: = נחמיה פרק ז פסוק לז

נחמיה פרק יא פסוק לה   לֹד  וְאוֹנוֹ גֵּי הַחֲרָשִׁים: 

[4] וכיו"ב בפי הערבים, ל' שרוקה.

[5] הורה רבי טרפון בלוד האונאה שמנה כסף לסלע שליש למקח ושמחו תגרי לוד; שביעית פרק ט משנה ב  ושפלת לוד כשפלת הדרום; מסכת מעשר שני פרק ה משנה ב {= תלמוד בבלי מסכת ראש השנה דף לא עמוד ב  רב פפא אמר: כרם רבעי, (דתניא) +מסורת הש"ס: [דתנן]+:...}: ואי זו היא תחומה אילת מן הדרום ועקרבת מן הצפון  לוד  מן המערב והירדן מן המזרח

[6] ח' ילון, מבוא לניקוד המשנה, עמ' 21 (ע"פ אבינרי ונ' ברגגרין, לשוננו י"ז).

  From: יואל אליצור

שתי המסורות בכתבי יד מנוקדים. במסורות העדות בדרך כלל בשורק. תוכל לעיין בכיי"י קויפמן ופרמה באינטרנט בעזרת בית הספרים הלאומי – מורשת ברשת – כתבי יד של התלמוד. וראה ח' ילון מבוא לניקוד המשנה 21, ייבין, מסורת הלשון העברית המשתקפת בניקוד הבבלי 1091, וספרי Ancient Place Names עמ' 306.

 

 

----- Original Message -----

ליאור: ש אומרים ש-לוד ו-לוב הם מחליפות

 

 

From: אליהו Eliyahu

To: אליהו גמייל levin ; שי ; ילוי ; Leor Jacobi ; uriel ; mid...@gmail.com ; Yaaqov and Judith Loewinger

Sent: Tuesday, January 18, 2011 10:33 AM

Subject: לודים

 

מה אני יכול להוסיף?

כמדומני מנעוריי, היה על זה בלשוננו לעם.

במקרא לוּד מהאיים הרחוקים.

בחולם חסר

1. עזרא ב,לג:
בְּנֵי-לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ ס
2. נחמיה ז,לז:
בְּנֵי-לֹד֙ חָדִ֣יד וְאֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ ס
3. נחמיה יא,לה:
לֹ֥ד וְאוֹנ֖וֹ גֵּ֥י הַחֲרָשִֽׁים׃
4. דברי הימים  א,ח,יב:
וּבְנֵ֣י אֶלְפַּ֔עַל עֵ֥בֶר וּמִשְׁעָ֖ם וָשָׁ֑מֶד ה֚וּא בָּנָ֣ה אֶת-אוֹנ֔וֹ וְאֶת-לֹ֖ד וּבְנֹתֶֽיהָ׃

עם ו' שרוקה

1. בראשית י,יג:
וּמִצְרַ֡יִם יָלַ֞ד אֶת-לוּדִ֧ים וְאֶת-עֲנָמִ֛ים וְאֶת-לְהָבִ֖ים וְאֶת-נַפְתֻּחִֽים׃
2. בראשית י,כב:
בְּנֵ֥י שֵׁ֖ם עֵילָ֣ם וְאַשּׁ֑וּר וְאַרְפַּכְשַׁ֖ד וְל֥וּד וַאֲרָֽם׃
3. ישעיהו סו,יט:
וְשַׂמְתִּ֨י בָהֶ֝ם א֗וֹת וְשִׁלַּחְתִּ֣י מֵהֶ֣ם ׀ פְּ֠לֵיטִים אֶֽל-הַגּוֹיִ֞ם תַּרְשִׁ֨ישׁ פּ֥וּל וְל֛וּד מֹ֥שְׁכֵי קֶ֖שֶׁת תֻּבַ֣ל וְיָוָ֑ן הָאִיִּ֣ים הָרְחֹקִ֗ים אֲשֶׁ֨ר לֹֽא-שָׁמְע֤וּ אֶת-שִׁמְעִי֙ וְלֹא-רָא֣וּ אֶת-כְּבוֹדִ֔י וְהִגִּ֥ידוּ אֶת-כְּבוֹדִ֖י בַּגּוֹיִֽם׃
4. ירמיהו מו,ט:
עֲל֤וּ הַסּוּסִים֙ וְהִתְהֹלֲל֣וּ הָרֶ֔כֶב וְיֵצְא֖וּ הַגִּבּוֹרִ֑ים כּ֤וּשׁ וּפוּט֙ תֹּפְשֵׂ֣י מָגֵ֔ן וְלוּדִ֕ים תֹּפְשֵׂ֖י דֹּ֥רְכֵי קָֽשֶׁת׃
5. יחזקאל כז,י:
פָּרַ֨ס וְל֤וּד וּפוּט֙ הָי֣וּ בְחֵילֵ֔ךְ אַנְשֵׁ֖י מִלְחַמְתֵּ֑ךְ מָגֵ֤ן וְכוֹבַע֙ תִּלּוּ-בָ֔ךְ הֵ֖מָּה נָתְנ֥וּ הֲדָרֵֽךְ׃
6. יחזקאל ל,ה:
כּ֣וּשׁ וּפ֤וּט וְלוּד֙ וְכָל-הָעֶ֣רֶב וְכ֔וּב וּבְנֵ֖י אֶ֣רֶץ הַבְּרִ֑ית אִתָּ֖ם בַּחֶ֥רֶב יִפֹּֽלוּ׃ פ

יש גם מקבילים בדברי הימים שלא הובאו כאן.

הרי כמו שאמרנו, לוּד מבני חם או שם אינו קרוב לארץ ישראל.

אולי זו לודקיא.

אבל מצד שני, יתכן שזו עיר כמו קיסריה (שרוב תושביה גויים) ונקראת כך על שם הלודאים שבאו ממרחק,

אבל הדבקת "כפר לודים" ל"לֹד" מראה לכאורה שיש קשר ביניהם. 

 

ר' שמעון שלח אלי מאיזה ספר 

אבל מתעלם מזה שהבאתי שלוד בוי"ו ושורק כנראה אינו מא"י

אליהו

מתוך הספר הגיאוגרפיה במשנה של ב"צ סגל

הנוטה אתה יותר לנקד בקובוץ מתוך הנחה ש"לד" בחולם חסר מורה על דלת כפולה, כמו "תף" ?

האמת שקשה במקצת להכריע.

הנטייה של חולם חסר להפוך קיבוץ (או קמץ חטוף או שוא) כשאינו מוטעם.

אבל מצאנו מָר-דרור וגם מוֹר עובר.

היכול מי להודיע שבאמת מדובר בחולם חסר?

יכלו להחליט על לוֹדים בחולם מלא.

אבל לוּדים מראה על עם רחוק אם לא נחליט שאין קשר בין העיר לֹד המקראית בא"י

לכפר לודים וגם ללוד.

האקדמיה כמדומה החליטה על לד חסר.

אגב כשאמרתי מתעלם התכוונתי שהספר מתעלם.

אליהו

 

שלו' רב

 

מה ניקוד כפר לודים [ריש גיטין]: לֻדִּים, לוּדִים, או לֹדִים, לוֹדִים ?

בברכה – שמעון וייזר