
ב"ההמליצה הרבנית, במיוחד בין חכמי הספרדים, אוהבת לקחת צירופים מקראיים או משנאיים ולתת להם משמעות אחרת. למשל "האריך למעניתו" במובן 'כתב תשובה הלכתית ארוכה' , "העיד בגדלו" (על פי משנה בסוף פרק ב' דכתובות) - חכם גדול שמסר מסורת הלכתית, ועוד הרבה כיוצא בזה."המאמר הפונה קדים" (על פי הפסוק שהזכרת ביחזקאל) פירושו הדברים הנזכרים לעיל.יואלבתאריך יום ד׳, 2 ביולי 2025 ב-0:22 מאת Gilad Harshoshanim <gilad.har...@gmail.com>:שלום רב לכולם,
לאחרונה נשאלתי מה הכוונה בביטוי הנדיר "מאמר הפונה קדים" ולא ידעתי להשיב.
חיפשתי במילונים שונים ובספרים נוספים ולא מצאתי התייחסות לביטוי זה והסבר לכוונתו. אפילו אזכור לביטוי לא מצאתי.
ברור לי שביטוי מבוסס על הפסוק ביחזקאל (מו יב) "שער הפונה קדים" (וכן יחזקאל יא א, מד א, מו א, מז ב) אבל לא במשמעות הפשטנית.
האם נתקלתם בעבר בביטוי זה?
האם מישהו יכול להסביר מה הכוונה המדויקת בביטוי זה?
האם הנכם מכירים מילון או ספר כלשהו המסביר ביטוי זה?
כמו כן, מעניין מתי החל השימוש בביטוי זה.
להלן מקבץ מקרי של ספרים בהם מצאתי שימוש בביטוי זה (מתוך אוצר החכמה, hebrewbooks, google books, וכד').
)אבקת רוכל לר' יוסף אוחיון(
)פרשת דרכים לר' יהודה רוזאניס(
)ספר יסודי העקרים לר' יצחק דאנציג(
)ספר יושב אהלים לר' אברהם ענתיבי(
)ספר זיכרון לרב יצחק ניסים(
)מלל לאברהם לר' אברהם אנקאווא(
)אמרות טהורות לר' אליעזר הורווביץ(
ואפילו מצאתי שם של פרק הנקרא כך.
(דעת קדושים לר' יהודה אייכנשטיין)
ואף מצאתי:
)משפט כתוב לר' ישראל זיתון(
אני מציין בשנית, אלו דוגמאות מקריות בלבד.
כל טוב,
גלעד הרשושנים
גבעת שמואל