מוסרה - ללא ה' המגמה
Uriel Frank
-
האם צריכים להחזיר את הקורא מלעיל בגלל שינוי שם המקום?
-
האם יש כלל לגבי התנאים שבהם מצויינת ה' המגמה ["הגעתי הביתה"], התנאים שבהם מצויינת ל' המגמה ["הגעתי אל הבית" / "הגעתי לבית"], והתנאים שבהם אין לא זה ולא זה ["הגעתי הבית"]?
אוריאל פרנק
וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה אֶל־אֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן שמואל א כא ב
אוריאל פרנק
צ"ע בחוסר העקביות של רש"י האם ניתן לפרש מילה מלרעית כמילה שיש בה ה' המגמה.
תלמוד בבלי מסכת יבמות דף יג עמוד ב
ובית שמאי? מי כתיב לחוץ? חוצה כתיב. ובית הלל? כיון דכתיב חוצה, כמאן דכתיב לחוץ דמי; דתניא, ר' נחמיה אומר: כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה - הִטיל לה הכתוב ה"א בסופה, ותנא דבי ר' ישמעאל: כגון אלים, אלימה +שמות ט"ו+ מחנים, מחנימה +שמואל ב' י"ז+, מצרים +בראשית י"ב+ מצרימה, +במדבר ל"ג+ דבלתימה, +יחזקאל ח'+ ירושלימה, +דברי הימים א' ה'+ מדברה.
בראשית כ"ה:ו': וַֽיְשַׁלְּחֵ֞ם מֵעַ֨ל יִצְחָ֤ק בְּנוֹ֙ בְּעוֹדֶ֣נּוּ חַ֔י קֵ֖דְמָה אֶל־אֶ֥רֶץ קֶֽדֶם׃
שמות מ':כ"ד: עַל יֶרֶךְ הַמִּשְׁכָּן נֶגְבָּה.
ירמיהו נ"ב כג וַיִּֽהְיוּ֙ הָרִמֹּנִ֔ים תִּשְׁעִ֥ים וְשִׁשָּׁ֖ה ר֑וּחָה
רש"י רוחה – כמו לרוח כל תיבה שצריכה למ"ד בתחילתה הטיל לה ה"א בסופה ולכך הטעם מלמעלה תחת הרי"ש...
במדבר י"ח כג וּבְתוֹךְ֙ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל לֹ֥א יִנְחֲל֖וּ נַחֲלָֽה׃
במדבר ל"ד(ה) וְנָסַ֧ב הַגְּב֛וּל מֵעַצְמ֖וֹן נַ֣חְלָה מִצְרָ֑יִם וְהָי֥וּ תוֹצְאֹתָ֖יו הַיָּֽמָּה׃
תהלים קכ"ד (ד) אֲ֭זַי הַמַּ֣יִם שְׁטָפ֑וּנוּ נַ֝֗חְלָה עָבַ֥ר עַל־נַפְשֵֽׁנוּ׃
יחזקאל מ"ז (יט) וּפְאַת֙ נֶ֣גֶב תֵּימָ֔נָה מִתָּמָ֗ר עַד־מֵי֙ מְרִיב֣וֹת קָדֵ֔שׁ נַחֲלָ֖ה אֶל־הַיָּ֣ם הַגָּד֑וֹל וְאֵ֥ת פְּאַת־תֵּימָ֖נָה נֶֽגְבָּה׃
רש"י יחזקאל מ"ז:י"ט:י"ט
נחלה אל הים הגדול – ומשם הולך הגבול עד נחל מצרים הנופל בים הגדול במקצוע דרומית מערבית ואף משה כך נתן גבול נגב ממדבר צין על ידי אדום (במדבר ל"ד:ג') ומנה והלך עד מעצמון נחלה מצרים והיו תוצאותיו הימה (במדבר ל"ד:ה'). ונחלה האמור כאן כמו לנחל. ומצאתי מתורגם: אחסנא. ואם לא שהטעם למטה וראיתי נחלה מצרים שהטעם למעלה ומסורת עליו: לית בטעמא, הייתי אומר שיבוש הוא ולא תרגמו יונתן כן כי אם קוראים טועים.
ר' אליהו מזרחי דברים ל"ג:כ"ז
מעונה כל תיבה שצריכה למ"ד בתחלתה הטיל לה הכתוב ה"א בסופה. כאילו אמר למעון לאלהי קדם אבל בפ"ק דיבמות תנא דבי ר' ישמעאל כגון אלימה מחנימה מצרימה דבלתימה ירושלימה מדברה וכלם מלעיל והנה כתנור בוערה אמר כל המדקדקי' שמפני היותה מלעיל ידענו שהה"א בה נוספת אבל אילו היתה מלרע היינו אומרים שהיא ה"א הנקבה ויהיה שם התנור זכר ונקבה כבית ומקום ויותר נכון היה לו לומר שהן שתי שמות כמו גן וגנה וצדק וצדקה:
גור אריה דברים ל"ג:כ"ז
כל תיבה שצריכה למ"ד כו'. הקשה הרא"ם, דאם כן היה טעם המלה מלעיל, כמו כל ה"א שמשמשת במקום למ"ד, וכיון שטעם המלה מלרע, אם כן הה"א לנקיבה. ויפה הקשה. ועוד תמה אני, דלא מצאנו ה"א משמשת במקום למ"ד רק במקום למ"ד המשמשת על ביאה לדבר, אבל במקום הזה, שאמר שבירר למעונתו השחקים, לא מצאתי ה"א במקום למ"ד. גם היה רש"י יכול לפרש "מעונה" בלשון נקיבה, שהרי תמצא "מעונה" בלשון נקיבה; "מעונתיו טריפה" (נחום ב, יג), "ומעונתו בציון" (תהלים עו, ג):
בראשית י"ט ו: וַיֵּצֵ֧א אֲלֵהֶ֛ם ל֖וֹט הַפֶּ֑תְחָה
ישעיהו כ"ח ו: מְשִׁיבֵ֥י מִלְחָמָ֖ה שָֽׁעְרָה׃
בראשית מו כח
וְאֶת־יְהוּדָ֞ה שָׁלַ֤ח לְפָנָיו֙ אֶל־יוֹסֵ֔ף לְהוֹרֹ֥ת לְפָנָ֖יו גֹּ֑שְׁנָה וַיָּבֹ֖אוּ אַ֥רְצָה גֹּֽשֶׁן׃
2. מיכה ד יב
וְהֵ֗מָּה לֹ֤א יָֽדְעוּ֙ מַחְשְׁב֣וֹת י"י֔ וְלֹ֥א הֵבִ֖ינוּ עֲצָת֑וֹ כִּ֥י קִבְּצָ֖ם כֶּעָמִ֥יר גֹּֽרְנָה׃
בראשית יח ו: וַיְמַהֵ֧ר אַבְרָהָ֛ם הָאֹ֖הֱלָה אֶל־שָׂרָ֑ה
בראשית כד סז: וַיְבִאֶ֣הָ יִצְחָ֗ק הָאֹ֙הֱלָה֙ שָׂרָ֣ה אִמּ֔וֹ
שמות יח ז: וַיָּבֹ֖אוּ הָאֹֽהֱלָה :
בראשית י"ט כג: הַשֶּׁ֖מֶשׁ יָצָ֣א עַל־הָאָ֑רֶץ וְל֖וֹט בָּ֥א צֹֽעֲרָה׃
קישור לספר "מאורות נתן" לר' יעקב ספיר: http://www.daat.ac.il/daat/vl/meorotnatan/meorotnatan01.pdf
תורה תמימה דברים כ"ה ה
לא תהיה אשת המת החוצה לאיש זר – לא תהא בה הויה, ושמואל אמר אעפ"כ צריכה גט. (יבמות צ"ב:)
...והנה בסוגיא יבמות י״ג ב׳ מפרש בענין זה דב״ש מפרשי לשון החוצה מלשון חצונה ומרומז בזה דצרת ערוה מותרת להתייבם לאחיו, דדרשי לא תהי׳ אשת המת החוצה כמו החיצונה מכלל דאיכא פנימית והיא שריא, וב״ה ס״ל דהחוצה הוא כמו דכתיב אל החוץ, ולכן שוב א״א לפרש מלשון חיצונה. ולכאורה צ״ע בטעמייהו דב״ש דהא באמת כן הוא הכלל בכל תיבה שצריכה למ״ד בתחילתה הטיל לה הכתוב ה׳ בסופה, כמו מצרימה, ירושלימה, וכדומה, וצ״ל משום דמצינו גם יוצאים מן הכלל וכמו ישובו רשעים לשאולה ואף כי יש דרשה על זה, בכ״ז שוב אין להכריע מזה עוד. וגם יש מקומות שלא נמצא לא למ״ד בתחלתה ולא ה״א בסופה וכמו וילך רחבעם שכם כי שכם בא כל ישראל (מלכים א י״ב:א׳) וילך המלך ואנשיו ירושלים (שמואל ב ה׳ ו׳) וכדומה הרבה, וגם הרבה מילים באו בכה״ק בנוספת ה״א בסוף שאי אפשר להורות שם על היחס שאליו וכמו מיטבתה (במדבר ל״ג) מארץ צפונה (ירמיהו כ״ג) מבבלה (שם כ״ז) וכדומה. ולכן נטו ב״ש מהאי כללא דכייל ר׳ נחמיה ולא סבירי להו דנטיה היא במקום אֶל ומדהו״ל למכתב החוץ וכתיב החוצה לכן דרשו מה שדרשו.
...והנה אחד הראשונים בְדֵיקוּת לשוננו החכם הספרדי ר׳ יונה בן גנאח עזב גם הוא את האי כללא דר׳ נחמיה ויעמק חקר בדרך הוספת הה״א בכמה מלים בכתבי הקדש ויכר גם הוא וימצא, כי בתמונות כמו אלה באה הה״א נוספת ללא ענין, הלא כה דבריו בספרו הרקמה (צד ל״ח): ויש שיוסיפו הה״א על השמות הזכרים לבלי [להורות] ענין הנקבה וללא טעם שתחדש בהם בכמו אמרו (יחזקאל מ, יט) וימד רחב מלפני השער התחתונה, הה״א תוספת בו לבלי ענין הנקבה, ואיננו רחוק כי הטעם שבמלעיל להעיד על הענין הזה כאשר הוא אם לא תהיה בו ה״א, והמסורה עליו ״לית דכותיה בטעם מלעיל״ כו׳ והוספה על נגב באמרם נגבה לנחל (יהושע יז, ט) ומן הכת הזאת הלוך ונסוע הנגבה (בראשית יב) ר״ל הנגב ואין הה״א במקום אֶל כאשר חושבים רוב בני אדם ומשערים אותו אֶל הנגב, כי כבר נאמר (דברי הימים א כו, יז) לצפונה ליום לנגבה ליום, וכן ישובו רשעים לשאולה וקימו הה״א עם הלמ״ד אשר היא כמו אל בערן כו׳ וכו׳, וכבר נראה כי הה״א נוספות במלות האלה ללא ענין נקבה, וכי איננה בהנגבה, ומה שהוא דומה לו במקום אֶל, אבל הוא כמו שהיא באמרו הנה ימים באים וגו׳ מארץ צפונה (ירמיהו כג) כו׳ וכבר סר הספק, כי היא נוספת ללא ענין תחדשהו אבל מנהג ממנהגי העברים כי לא יתכן לסבור בה״א מארץ צפונה שהיא מקום אֶל ולא שהיא לנקבה עכ״ל ר׳ יונה.
ויש להעיר כי לדברי ר׳ יונה: ״אבל מנהג ממנהגי העברים״ יש סמך בירושלמי (פ״ק דמגילה הי״א) ר׳ סימון ור״ש בר נחמן תרויהון אמרין אנשי ירושלים היו כותבין ירושלים ירושלימה ולא היו מקפידין ודכותיה צפון צפונה תימן תימנה עכ״ל הירושלמי, ואין להאריך עוד בזה.
משה בר- אשר, "זוטות בענייני דקדוק ובענייני משמעות בתצורת שם העצם במשנה", בתוך "מחווה למנחם : אסופת מחקרים לכבוד מנחם חיים שמלצר", 2019, עמוד 49, "שימוש סדיר של ה' המגמה"
מאת: אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>
Date: יום ד׳, 22 באפר׳ 2020 ב-12:10
Subject: שאלה נוספת על ה' המגמה
וַיָּבֹ֤א דָוִד֙ נֹ֔בֶה אֶל־אֲחִימֶ֖לֶךְ הַכֹּהֵ֑ן שמואל א כא ב
מאת: Uriel Frank
Date: יום א׳, 21 באוג׳ 2011 ב-23:59
Subject: [רוחב לשון] מוסרה - ללא ה' המגמה
-
האם צריכים להחזיר את הקורא מלעיל בגלל שינוי שם המקום?
-
האם יש כלל לגבי התנאים שבהם מצויינת ה' המגמה ["הגעתי הביתה"], התנאים שבהם מצויינת ל' המגמה ["הגעתי אל הבית" / "הגעתי לבית"], והתנאים שבהם אין לא זה ולא זה ["הגעתי הבית"]?
אוריאל פרנק
מאת: מm ח. <mh74...@gmail.com>
Date: יום ו׳, 11 בנוב׳ 2022 ב-2:54
Subject: Re: [רוחב לשון] עוד על ה' המגמה
אוריאל פרנק
אוריאל פרנק
אוריאל פרנק
שמות ד':כ' וַיַּרְכִּבֵם֙ עַֽל־הַחֲמֹ֔ר וַיָּ֖שׇׁב אַ֣רְצָה מִצְרָ֑יִם
שמות ד':כ"א בְּלֶכְתְּךָ֙ לָשׁ֣וּב מִצְרַ֔יְמָה
אוריאל פרנק
--