שלום עליכם,
הנה רשימה "שימושית" של שמות סימני הניקוד ,
ע"פ רשימת האקדמיה ללשון העברית (קישור):
פַּתָּח (םַ)
קָמָץ (םָ)
חוֹלָם (םֹ/־וֹ)
צֵירֵי (םֵ)
סֶגּוֹל (םֶ)
חִירִיק (םִ)
שׁוּרוּק (וּ)
קֻבּוּץ (םֻ)
ברם, לעומת השמות הנ"ל פַּתָּח סֶגּוֹל -- משה גרינברג ערך רשימה ובה חסרים הדגשים: פַּתַח סֶגוֹל.
לכאורה ההבדל ביניהם תלוי בהטעמה, וכפי שמציג מילון אבן שושן שתי חלופות עם סימני הטעמה שונים: פַּתָּח [מלרע] פַּתַּח [מסומן מלעיל].
לכאורה, צודק גרינברג שאם מטעימים מלעיל, אפשר לוותר על הדגש: פַּתַח סֶגוֹל.
מה דעתכם?
כ"ט,
אפ"ר
שלום,
לאור כמה מהתגובות דלקמן אפרש יותר שיחתי:
כפי שכתבתי, אינני מעוניין ברשימה מדעית-ארכיאולוגית, אלא ברשימה "שימושית", שמתחשבת ב"לשון בני אדם" במידה רבה.
לכן לא הבאתי את הצורה המקורית יותר (כנראה) "קִבּוּץ", שברשימת האקדמיה ללשון העברית הנ"ל (קישור), אלא את השם שאצלם בסוגריים: "(רווח: קֻבּוּץ)".
וכפי שהם הקדימו:
לפי הדעה המקובלת רוב שמות סימני הניקוד רומזים לדרך שבה נֶהֱגות התנועות שהסימנים הללו מציינים. ככל הנראה רק בשלב מאוחר הותאם ניקוד הברתם הראשונה של מקצת השמות לתנועה שהשם מייצג:
כבר אמרתי כמה פעמים שאלה מלים ארמיות שאין עמנו יודע עד מה איך לנקדםסגול הס' בשווא סְגוֹל הוא אשכול בארמית ולכן אין כל מקום לדגש בג'פתח מסתבר שהניקוד הוא פָּתַח ואין מקום לדגש בת'הניקוד פַּתָּח מלאכותי לחלוטיןעל הצירי-צרי-צירה דיברנו לא מזמןאליהולא תמצא בראשונים לא שורוק ולא קובוץ (יש קיבוץ-שפתיים)
| לשוננו לעם |
