3 עדותיך

5 views
Skip to first unread message

אוריאל פרנק

unread,
Feb 12, 2018, 1:29:28 PM2/12/18
to

הודעה שהועברה
מאת: צבי שביט <zvi...@gmail.com>
תאריך: 11 בינואר 2018 בשעה 23:57
נושא: Re: [רוחב לשון] 2 עדותיך
אל: אוריאל פרנק ‫‎<frank...@gmail.com>‎‬


בס"ד

אני מצרף מאמר שהפצתי בעבר על עדותיך/עדוותיך.


צבי שביט (שטרן)
050-5918412
בלוג דיוקי תפילה               : http://diyukim.blogspot.co.il
בלוג חידות ביהדות             : http://hidot-yahadut.blogspot.co.il
בלוג נושאים שונים ביהדות: http://yahadutt.blogspot.co.il

בתאריך 7 בינואר 2018 בשעה 10:24, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
 הודעה שהועברה
מאת: Aharon Tabib <atab...@walla.co.il>
תאריך: 4 בינואר 2018 בשעה 12:12
 
בתהלים כתוב: "עדותך" פעם מוציאים ומשמיעים את הוא"ו בהגייה ויש מקומות שהוא"ו לא נשמעת וקוראים את המילה כחולם. האם יש הבדל במשמעות?       תודה רבה
 
       אהרן

 
הודעה שהועברה
מאת: עזריאל ברגר <azr...@gmail.com>
תאריך: 20 בינואר 2016 בשעה 11:40 

א. רבים רבים מדפיסים תמיד את החולם על האות ו' גם כאשר היא עיצורית.
ב. בהרבה דפוסים ישנים יש מקרים שהניקוד "זז" לפי נוחות הדפוס.
ולכן לא הייתי מדייק כל כך לפי מיקום הנקודה.


בתאריך 20 בינואר 2016 בשעה 11:25, מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
שלום, 
א. היש מקרה כמו תהלים צט ז "שָׁמְרוּ עֵדֹתָיו" שבו יש נוסח עם חולם מלא?

ב. האם יש מנהג עקבי וקדום בנוגע למיקום הנקודה מעל או משמאל לוי"ו?
למשל, האם מלבד השווא תחת הדל"ת במילה "וְעֵדְוֹתָ֔יו" במקור 1 למשל, האם גם מיקום הנקודה משמאל לוי"ו מלמד גם הוא שהוי"ו עיצורית (ועל כן זהו חולם חסר)?

אפ"ר



בתאריך 10 בינואר 2014 בשעה 9:10, מאת Eliyahu Levin <eliy...@gmail.com>:
...........
לפניך רשימת עדוות... במקרא 

רשימת עדוותיך/עדוותיו: 

הראשון הוא מהפטרת ויחי

1. מלכים א ב ג:

וְשָׁמַרְתָּ֞ אֶת־מִשְׁמֶ֣רֶת׀ ה֣' אֱלֹהֶ֗יךָ לָלֶ֤כֶת בִּדְרָכָיו֙ לִשְׁמֹ֨ר חֻקֹּתָ֤יו מִצְוֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְעֵדְוֹתָ֔יו כַּכָּת֖וּב בְּתוֹרַ֣ת מֹשֶׁ֑ה לְמַ֣עַן תַּשְׂכִּ֗יל אֵ֚ת כָּל־אֲשֶׁ֣ר תַּעֲשֶׂ֔ה וְאֵ֛ת כָּל־אֲשֶׁ֥ר תִּפְנֶ֖ה שָֽׁם:

 2. מלכים ב יז טו:

וַיִּמְאֲס֣וּ אֶת־חֻקָּ֗יו וְאֶת־בְּרִיתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר כָּרַ֣ת אֶת־אֲבוֹתָ֔ם וְאֵת֙ עֵֽדְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֥ר הֵעִ֖יד בָּ֑ם וַיֵּ֨לְכ֜וּ אַחֲרֵ֤י הַהֶ֙בֶל֙ וַיֶּהְבָּ֔לוּ וְאַחֲרֵ֤י הַגּוֹיִם֙ אֲשֶׁ֣ר סְבִיבֹתָ֔ם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֤ה ה֙' אֹתָ֔ם לְבִלְתִּ֖י עֲשׂ֥וֹת כָּהֶֽם:

 3. מלכים ב כג ג:

וַיַּעֲמֹ֣ד הַ֠מֶּלֶךְ עַֽל־הָ֨עַמּ֜וּד וַיִּכְרֹ֥ת אֶֽת־הַבְּרִ֣ית׀ לִפְנֵ֣י ה֗' לָלֶ֜כֶת אַחַ֤ר ה֙' וְלִשְׁמֹ֨ר מִצְוֹתָ֜יו וְאֶת־עֵדְוֹתָ֤יו וְאֶת־חֻקֹּתָיו֙ בְּכָל־לֵ֣ב וּבְכָל־נֶ֔פֶשׁ לְהָקִ֗ים אֶת־דִּבְרֵי֙ הַבְּרִ֣ית הַזֹּ֔את הַכְּתֻבִ֖ים עַל־הַסֵּ֣פֶר הַזֶּ֑ה וַיַּעֲמֹ֥ד כָּל־הָעָ֖ם בַּבְּרִֽית:

 4. ספר ירמיהו פרק מד פסוק כג:

מִפְּנֵי֩ אֲשֶׁ֨ר קִטַּרְתֶּ֜ם וַאֲשֶׁ֧ר חֲטָאתֶ֣ם לַה֗' וְלֹ֤א שְׁמַעְתֶּם֙ בְּק֣וֹל ה֔' וּבְתֹרָת֧וֹ וּבְחֻקֹּתָ֛יו וּבְעֵדְוֹתָ֖יו לֹ֣א הֲלַכְתֶּ֑ם עַל־כֵּ֞ן קָרָ֥את אֶתְכֶ֛ם הָרָעָ֥ה הַזֹּ֖את כַּיּ֥וֹם הַזֶּֽה:  ס

 5. ספר תהלים פרק קיט פסוק יד:

בְּדֶ֖רֶךְ עֵדְוֹתֶ֥יךָ שַּׂ֗שְׂתִּי כְּעַ֣ל כָּל־הֽוֹן:

 6. ספר תהלים פרק קיט פסוק לא:

דָּבַ֥קְתִּי בְעֵדְוֹתֶ֑יךָ ה֗' אַל־תְּבִישֵֽׁנִי:

 7. ספר תהלים פרק קיט פסוק לו:

הַט־לִ֭בִּי אֶל־עֵדְוֹתֶ֗יךָ וְאַ֣ל אֶל־בָּֽצַע:

 8. ספר תהלים פרק קיט פסוק צט:

מִכָּל־מְלַמְּדַ֥י הִשְׂכַּ֑לְתִּי כִּ֥י עֵ֝דְוֹתֶ֗יךָ שִׂ֣יחָה לִֽי:

 9. ספר תהלים פרק קיט פסוק קיא:

נָחַ֣לְתִּי עֵדְוֹתֶ֣יךָ לְעוֹלָ֑ם כִּֽי־שְׂשׂ֖וֹן לִבִּ֣י הֵֽמָּה:

 10. ספר תהלים פרק קיט פסוק קכט:

פְּלָא֥וֹת עֵדְוֹתֶ֑יךָ עַל־כֵּ֝ן נְצָרָ֥תַם נַפְשִֽׁי:

 11. ספר תהלים פרק קיט פסוק קמד:

צֶ֖דֶק עֵדְוֹתֶ֥יךָ לְעוֹלָ֗ם הֲבִינֵ֥נִי וְאֶחְיֶֽה:  פ

 12. ספר תהלים פרק קיט פסוק קנז:

רַ֭בִּים רֹדְפַ֣י וְצָרָ֑י מֵ֝עֵדְוֹתֶ֗יךָ לֹ֣א נָטִֽיתִי:

 13. ספר נחמיה פרק ט פסוק לד:

וְאֶת־מְלָכֵ֤ינוּ שָׂרֵ֙ינוּ֙ כֹּהֲנֵ֣ינוּ וַאֲבֹתֵ֔ינוּ לֹ֥א עָשׂ֖וּ תּוֹרָתֶ֑ךָ וְלֹ֤א הִקְשִׁ֙יבוּ֙ אֶל־מִצְוֹתֶ֔יךָ וּלְעֵ֣דְוֹתֶ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הַעִידֹ֖תָ בָּהֶֽם:

 14. ספר דברי הימים א כט פ יט:

וְלִשְׁלֹמֹ֣ה בְנִ֗י תֵּ֚ן לֵבָ֣ב שָׁלֵ֔ם לִשְׁמוֹר֙ מִצְוֹתֶ֔יךָ עֵדְוֹתֶ֖יךָ וְחֻקֶּ֑יךָ וְלַעֲשׂ֣וֹת הַכֹּ֔ל וְלִבְנ֖וֹת הַבִּירָ֥ה אֲשֶׁר־הֲכִינֽוֹתִי:  פ

 15. ספר דברי הימים ב לד לא:

וַיַּעֲמֹ֨ד הַמֶּ֜לֶךְ עַל־עָמְד֗וֹ וַיִּכְרֹ֣ת אֶֽת־הַבְּרִית֘ לִפְנֵ֣י ה֒' לָלֶ֜כֶת אַחֲרֵ֣י ה֗' וְלִשְׁמ֤וֹר אֶת־מִצְוֹתָיו֙ וְעֵדְוֹתָ֣יו וְחֻקָּ֔יו בְּכָל־לְבָב֖וֹ וּבְכָל־נַפְשׁ֑וֹ לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־דִּבְרֵ֣י הַבְּרִ֔ית הַכְּתוּבִ֖ים עַל־הַסֵּ֥פֶר הַזֶּֽה:

  


בלי וירוסים. www.avast.com

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon+unsubscribe@googlegroups.com.
כדי לפרסם בקבוצה הזו, שלח אימייל אל rohav-...@googlegroups.com.
בקר בקבוצה הזו ב-https://groups.google.com/group/rohav-lashon.
לאפשרויות נוספות, היכנס ל-https://groups.google.com/d/optout.

דמה בן פרץ.doc

אוריאל פרנק

unread,
Jul 30, 2025, 11:02:55 AMJul 30
to
שאלו כאן בשרשור אם יש הבדל במשמעות בין עֵדֹתָיו לבין עֵדְוֹתָיו. 

לפי הפשט, אלו מילים נרדפות. 

אולי ההסבר לקיומן של שתי הצורות הוא מה ששלח לי הרב ראק:
בתאריך 29 באפריל 2012 11:42, מאת Yehuda Rock <yro...@gmail.com>:
אם הבנתי נכון, אתה מסכים אתי שלשון חז"ל מלאה יותר בכתיב מאשר לשון מקרא. אני רק כתבתי באופן פרטני יותר את גבולות התופעה: בלשון חז"ל משתמשים באותיות המכונות 'אמות הקריאה' כדי לציין תנועה. כלומר, כאשר צריך להגות חולם, שמים ו' פשוט כדי לציין שיש כאן תנועת חולם. בלשון מקרא תופעה כזו קיימת, אך יותר מצומצמת, וברוב המצבים כאשר יש חולם מלא או חיריק מלא, יש שורש אטימולוגי בהתפתחות המילה. אחת הדוגמאות הרווחות לכך הוא כאשר בצורה ה'מקורית' (מבחינת ההתפתחות של השפות השמיות, וייתכן שלא התקיימה בפועל בעברית) היתה תנועה וחצי, כלומר, תנועה ולאחריה עיצור שנהגה כמעין חצי תנועה: תנועה +י' או תנועה + ו' (זכור שהאות ו' נהגתה כמו  w), ואז יש צליל כמו למשל aw או ay. זה נקרא דיפתונג. בשפות השמיות דיפתונג בד"כ לא מתקייםאלא עובר שינוי פונטי - או התכווצות, או התרחבות. התכווצות - תנועה וחצי הופכת לתנועה אחת ארוכה (ואז מסמנים את התנועה עם ו' או י', זכר לאות החצי-עיצורית שנעלמה); התרחבות - האות נשארת עיצורית ומקבלת תנועה עצמאית שלה. דוגמא: המילה 'עדותיך' מופיעה בניקודים שונים: לפעמים האות ו' היא חולם מלא, ולפעמים יש שוא באות ד' וממילא האות ו' היא עיצור עם חולם חסר. הסיבה לכך היא שהשורש הוא עדי/עדו, כלומר, האות השלישית של השורש היא עיצור חלש הקרוב לתנועה. לפי משקל המילה, האות ו' היתה צריכה לסגור הברה, אבל זה לא יכול להשאר, אלא יש התכווצות או התרחבות. דוגמא נוספת מהמילה שאתה הבאת: שור, שוורים. מדוע צורת היחיד ב-ו' נחה (=חולם מלא) וצורת הרבים ב-ו' עיצורית? שוב, יש כאן שורש שהאות האמציעת שלה היא עיצור חלש, חצי תנועה. בצורת היחיד - הדיפתונג התכווץ, בצורת הרבים - התרחב. ובגלל שהחולם בצורת היחיד הוא תוצאה של התכווצות דיפתונג, יש כאן כתיב מלא.

יהודה 

אם יימצא מי שמבחין במשמעות, אשמח לדעת.
כ"ט
אפ"ר
דמה בן פרץ.doc

אוריאל פרנק

unread,
Jul 31, 2025, 1:15:49 PMJul 31
to
מאת: אלדד נקר <elda...@gmail.com>
‪Date: יום ד׳, 30 ביולי 2025 ב-19:36 



‫בתאריך יום ד׳, 30 ביולי 2025 ב-18:02 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬
--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwGdStp5PBatcT4_TGoXcunXdoOhZD3LDs3RXsZj1igxmw%40mail.gmail.com.
עדוותיך בואו נאוה תהלה.PDF
עדוותיך בואו עמנואל חי ריקי.PDF
עדוותיך בואו הרב יצחק רצאבי.PDF
Reply all
Reply to author
Forward
0 new messages