מלעיל: רַצּוֹתִי, כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד - מלרע: דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ, חַמּוֹתִי, שַׁנּוֹתִי, בַּלֹּתִי

[אוריאל פרנק‎]

כדאי להוסיף לרשימת הדיוקים במקרא את הטעם [החריג?] במילה "חַמּוֹתִי", ואת חשיבות הדגש החזק, כדי להבדילו מהחמות שלי.

וכיו"ב בשאר המילים שבכותרת. 

על ישעיהו מד, טז (הפטרת פרשת ויקרא)   חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר: מעיר ר"ע חכם, דעת מקרא: 

- כנראה "היתה ראויה להיות מלעיל" - כמו בשאר הגזרות: כתבתי, בניתי, קמתי.

וצ"ע למה באמת הטעם בכל אלה מלרע, בסיומת הגוף "-תי"? 

אגב, ב"בַּלֹּתִי" בתהלים צב,יא מצאתי שבסידור ארט-סרול אכן סימנו את הטעם מלעיל "כמצופה" - בניגוד לטעמים!

• אשמח להכיר דיון בנושא.

הנה הרשימה שמצא לי פרויקט השו"ת [לא בטוח שהכל רלוונטי]:

  1.  שמות פרק יב פסוק יג

אֲשֶׁר אַתֶּם שָׁם וְרָאִיתִי אֶת הַדָּם וּפָסַחְתִּי עֲלֵכֶם וְלֹא יִהְיֶה בָכֶם נֶגֶף לְמַשְׁחִית בְּהַכֹּתִי בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם:

 2.  שמות פרק כג פסוק כז

אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף:

 3.  שמות פרק לג פסוק יט

וַיֹּאמֶר אֲנִי אַעֲבִיר כָּל טוּבִי עַל פָּנֶיךָ וְקָרָאתִי בְשֵׁם יְקֹוָק לְפָנֶיךָ וְחַנֹּתִי אֶת אֲשֶׁר אָחֹן וְרִחַמְתִּי אֶת אֲשֶׁר אֲרַחֵם:

 4.  שמות פרק לג פסוק כב

וְהָיָה בַּעֲבֹר כְּבֹדִי וְשַׂמְתִּיךָ בְּנִקְרַת הַצּוּר וְשַׂכֹּתִי כַפִּי עָלֶיךָ עַד עָבְרִי:

 5.  במדבר פרק ג פסוק יג

כִּי לִי כָּל בְּכוֹר בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי לִי כָל בְּכוֹר בְּיִשְׂרָאֵל מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה לִי יִהְיוּ אֲנִי יְקֹוָק: ס

 6.  במדבר פרק ח פסוק יז

כִּי לִי כָל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָדָם וּבַבְּהֵמָה בְּיוֹם הַכֹּתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם הִקְדַּשְׁתִּי אֹתָם לִי:

 7.  דברים פרק לב פסוק מא

אִם שַׁנּוֹתִי בְּרַק חַרְבִּי וְתֹאחֵז בְּמִשְׁפָּט יָדִי אָשִׁיב נָקָם לְצָרָי וְלִמְשַׂנְאַי אֲשַׁלֵּם:

 8.  יהושע פרק ה פסוק ט

וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל יְהוֹשֻׁעַ הַיּוֹם גַּלּוֹתִי אֶת חֶרְפַּת מִצְרַיִם מֵעֲלֵיכֶם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא גִּלְגָּל עַד הַיּוֹם הַזֶּה:

 9.  שמואל א פרק יב פסוק ג

וְנֶגֶד מְשִׁיחוֹ אֶת שׁוֹר מִי לָקַחְתִּי וַחֲמוֹר מִי לָקַחְתִּי וְאֶת מִי עָשַׁקְתִּי אֶת מִי רַצּוֹתִי וּמִיַּד מִי לָקַחְתִּי כֹפֶר וְאַעְלִים עֵינַי בּוֹ וְאָשִׁיב לָכֶם:

 10.  שמואל א פרק כב פסוק כב

לְאֶבְיָתָר יָדַעְתִּי בַּיּוֹם הַהוּא כִּי שָׁם <דויג> דּוֹאֵג הָאֲדֹמִי כִּי הַגֵּד יַגִּיד לְשָׁאוּל אָנֹכִי סַבֹּתִי בְּכָל נֶפֶשׁ בֵּית אָבִיךָ:

 11.  מלכים ב פרק יט פסוק לד

וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי:

 12.  מלכים ב פרק כ פסוק ו

וְהֹסַפְתִּי עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי:

 13.  ישעיהו פרק לז פסוק לה

וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי: ס

 14.  ישעיהו פרק לח פסוק ו

וּמִכַּף מֶלֶךְ אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל הָעִיר הַזֹּאת:

 15.  ישעיהו פרק מד פסוק טז

חֶצְיוֹ שָׂרַף בְּמוֹ אֵשׁ עַל חֶצְיוֹ בָּשָׂר יֹאכֵל יִצְלֶה צָלִי וְיִשְׂבָּע אַף יָחֹם וְיֹאמַר הֶאָח חַמּוֹתִי רָאִיתִי אוּר:

 16.  ישעיהו פרק סה פסוק ז

וַעֲוֹנֹת אֲבוֹתֵיכֶם יַחְדָּו אָמַר יְקֹוָק אֲשֶׁר קִטְּרוּ עַל הֶהָרִים וְעַל הַגְּבָעוֹת חֵרְפוּנִי וּמַדֹּתִי פְעֻלָּתָם רִאשֹׁנָה <על> אֶל חֵיקָם: ס

 17.  ירמיהו פרק ד פסוק כח

עַל זֹאת תֶּאֱבַל הָאָרֶץ וְקָדְרוּ הַשָּׁמַיִם מִמָּעַל עַל כִּי דִבַּרְתִּי זַמֹּתִי וְלֹא נִחַמְתִּי וְלֹא אָשׁוּב מִמֶּנָּה:

 18.  ירמיהו פרק ט פסוק טו

בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּ הֵמָּה וַאֲבוֹתָם וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָם: פ

 19.  ירמיהו פרק יט פסוק ז

וּבַקֹּתִי אֶת עֲצַת יְהוּדָה וִירוּשָׁלִַם בַּמָּקוֹם הַזֶּה וְהִפַּלְתִּים בַּחֶרֶב לִפְנֵי אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְנָתַתִּי אֶת נִבְלָתָם לְמַאֲכָל לְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְבֶהֱמַת הָאָרֶץ:

 20.  ירמיהו פרק מט פסוק לז

וְהֵבֵאתִי עֲלֵיהֶם רָעָה אֶת חֲרוֹן אַפִּי נְאֻם יְקֹוָק וְשִׁלַּחְתִּי אַחֲרֵיהֶם אֶת הַחֶרֶב עַד כַּלּוֹתִי אוֹתָם:

 21.  יחזקאל פרק ה פסוק יג

וְכָלָה אַפִּי וַהֲנִחוֹתִי חֲמָתִי בָּם וְהִנֶּחָמְתִּי וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק דִּבַּרְתִּי בְּקִנְאָתִי בְּכַלּוֹתִי חֲמָתִי בָּם:

 22.  יחזקאל פרק לב פסוק טו

בְּתִתִּי אֶת אֶרֶץ מִצְרַיִם שְׁמָמָה וּנְשַׁמָּה אֶרֶץ מִמְּלֹאָהּ בְּהַכּוֹתִי אֶת כָּל יוֹשְׁבֵי בָהּ וְיָדְעוּ כִּי אֲנִי יְקֹוָק:

 23.  תהלים פרק יז פסוק ג

בָּחַנְתָּ לִבִּי פָּקַדְתָּ לַּיְלָה צְרַפְתַּנִי בַל תִּמְצָא זַמֹּתִי בַּל יַעֲבָר פִּי:

 24.  תהלים פרק עז פסוק יא

וָאֹמַר חַלּוֹתִי הִיא שְׁנוֹת יְמִין עֶלְיוֹן:

 25.  תהלים פרק פט פסוק כד

וְכַתּוֹתִי מִפָּנָיו צָרָיו וּמְשַׂנְאָיו אֶגּוֹף:

 26.  תהלים פרק צב פסוק יא

וַתָּרֶם כִּרְאֵים קַרְנִי בַּלֹּתִי בְּשֶׁמֶן רַעֲנָן:

 27.  תהלים פרק קטז פסוק ו

שֹׁמֵר פְּתָאיִם יְקֹוָק דַּלּוֹתִי וְלִי יְהוֹשִׁיעַ:

 28.  תהלים פרק קמב פסוק ז

הַקְשִׁיבָה אֶל רִנָּתִי כִּי דַלּוֹתִי מְאֹד הַצִּילֵנִי מֵרֹדְפַי כִּי אָמְצוּ מִמֶּנִּי:

 29.  איוב פרק יט פסוק יז

רוּחִי זָרָה לְאִשְׁתִּי וְחַנֹּתִי לִבְנֵי בִטְנִי:

 30.  איוב פרק מ פסוק ד

הֵן קַלֹּתִי מָה אֲשִׁיבֶךָּ יָדִי שַׂמְתִּי לְמוֹ פִי:

 31.  קהלת פרק ב פסוק כ

וְסַבּוֹתִי אֲנִי לְיַאֵשׁ אֶת לִבִּי עַל כָּל הֶעָמָל שֶׁעָמַלְתִּי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ:

 32.  קהלת פרק ז פסוק כה

סַבּוֹתִי אֲנִי וְלִבִּי לָדַעַת וְלָתוּר וּבַקֵּשׁ חָכְמָה וְחֶשְׁבּוֹן וְלָדַעַת רֶשַׁע כֶּסֶל וְהַסִּכְלוּת הוֹלֵלוֹת:

 33.  דברי הימים א פרק כה פסוק ד

עֻזִּיאֵל שְׁבוּאֵל וִירִימוֹת חֲנַנְיָה חֲנָנִי אֱלִיאָתָה גִדַּלְתִּי וְרֹמַמְתִּי עֶזֶר יָשְׁבְּקָשָׁה מַלּוֹתִי הוֹתִיר מַחֲזִיאוֹת:

 34.  דברי הימים א פרק כה פסוק כו

לְתִשְׁעָה עָשָׂר לְמַלּוֹתִי בָּנָיו וְאֶחָיו שְׁנֵים עָשָׂר:

 

 

 

‫בתאריך יום ה׳, 26 במרץ 2020 ב-8:18 מאת ‪Eliyahu Levin‬‏ <‪eliy...@gmail.com‬‏>:‬

למען אחיי ורעיי אדברה 

לפניכם גליון ויקרא תשף  

[אוריאל פרנק‎]

---------- Forwarded message ---------
מאת: מוישי הופמן <myhof...@gmail.com>
‪Date: יום א׳, 19 באפר׳ 2026 ב-23:13‬
 
 

ברשימה 8 מלעילים (לא כולל 2 ההופעות מדה"י שאינן פעלים, וב-2 שלא ניתן לדעת: ירמיהו יט ז; איוב מ ד). נראה שבחציים הסיבה היא נסוג אחור, שלפעמים מתקיים אפילו כשהמילה הבאה פותחת באות שוואית ורק אחריה אות מוטעמת (כמו בבראשית א יא: עֹ֤שֶׂה פְּרִי֙). ב-2 הדוגמות שבקהלת יש אפילו רמז לנסו"א: מתג על הת' (סַבּ֨וֹתִֽי). מתוך ה-4 הנותרות, 3 מוטעמות בזקף שהוא מפסיק חזק ולפעמים משפיע על הצורה. נשאר רק גַּלּ֛וֹתִי שביהושע. כמובן שבכך הסברתי רק את החריגים, ולא את הסיבה לכך שהצורה היסודית מלרעית. 

אוסיף גם ש"הכותי" ו"כלותי" אכן לא שייכים לרשימה מאחר שהם מקור עם כינוי חבור ולא פועל עבר (והם גם שונים מאחרים בכך שאינם מגזירת הכפולים). כנראה גם "חלותי" כנ"ל. כמו כן, אין צורך להסביר את אלו שבאים עם וי"ו ההיפוך, שהרי גם צורות עבר רגילות הופכות למלרע במקרה זה.

‫בתאריך יום א׳, 19 באפר׳ 2026 ב-14:26 מאת אוריאל פרנק <‪frank...@gmail.com‬‏>:‬

--
‏קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'רוחב לשון' של קבוצות Google.
כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל rohav-lashon...@googlegroups.com.
כדי לראות את הדיון הזה, צריך להיכנס אל https://groups.google.com/d/msgid/rohav-lashon/CAOYkKwHZDPuBLe8KsxQt319SP8ihYY0KDYhJweVTXvL5j_bgDQ%40mail.gmail.com.