2: ניקוד המילה "עדי"
אוריאל פרנק
לכאורה זה חילוף צירי - סגול.עין של "עדי" במשמעות תכשיט מנוקד בספרי טבריא בהפסק בסגול ובסמיכות בחטף פתח.איני יודע אם בספרי בבל זה מנוקד בפתח או בצירי (עכ"פ מסתבר שאין שם הבדל בזה בין נסמך להפסק).
מה דעתכם?---------- Forwarded message ---------
מאת: AlHaTorah.org <alha...@alhatorah.org>
Date: יום ה׳, 11 במרץ 2021 ב-12:20אני לא זוכר את המקרה הזה, אבל אני מניח שכך הניקוד בכ"י לוצקי 778 שעומד בבסיס המהדורה (הוא כתב יד מאד מיוחד).
שכיח מאד שהניקוד בראשונים אינו תואם לגמרי את מה שהיינו מצפים.
אנחנו לא מוסיפים ניקוד מעצמנו.
שבת שלום וכל טוב,
הלל
On 3/11/2021 12:01 PM, sup...@alhatorah.org wrote:
From: אוריאל פרנק<A0259...@gmail.com> Reference: Rashi Eikhah 4:1:1 URL: https://mg.alhatorah.org/Full/Eikhah/4/1#e0n6 Selected text: [י זהב שהם ]לעֵדי[ קרוי כתם.] Comment: מה פשר הניקוד הזה?
אוריאל פרנק
עשויות להגיע לשיתוף נמענים נוספים.
אם אין זה רצוי - נא להודיע!
אליהו
אוריאל פרנק
בֵּין יוֹשְבִין וּבֵין מְסֻבִּין[1], הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלָּנוּ מְסֻבִּין.
שבכל הלילות אנו אוכלין בין יושבין בין מסובין והלילה הזה כולנו מסובין... מסובין בבני ברק...
אליהו לוין: מסובין. המלה לא כל כך נכונה מבחינה דקדוקית. צורה זו מתאימה לשורש ס.ב.ה. עיין סידור ר' שבתי סופר. אבל אי אפשר להתעלם שכך הצורה בנוסחות התלמוד הידועות לנו.
מיכאל דושי: הניקוד בהגדת פראג רפ"ז לפ"ק (1527! סליחה!) בשני המקומות (3 פעמים!), המנקד נקט: מֻסַבִּין. כך! וללא דיגוש הסמ"ך. אך גם ללא סימון רפוי עליה.
סרייבו (כת"י. מאה 14, צפון ספרד?!): מְסוּבִּין. כך! מי"ד.
מדוע כתב אליהו לוין שהמלה מסובין אינה מדוייקת ומתאימה לשורש ס-ב-ה, האם בגלל שהמ"ם מעידה שזה הוה של פּוּעַל ולכן אם השורש היה סבב היה צריך להיות מסובבין?.
אמר הכותב, אינני יודע אם אתה מחשיב מפועל בינוני של פיעל או בינוני של פועל. ברור שזה "ההיפך" ממסַבים (ס' פתוחה) כמו מנסים-מנוסים וכו'. אשר לשרש סבב, מסִבים הוא בנין הפעיל והפועל שלו הוא מוסבים כמו משבצות הזהב. עיין עוד בסידור ר"ש סופר חלק א'.
Subject: מסובין - משמעות
שמעתי או קראתי פעם על זה שאולי המונח "מסובין" בהגדה (כולנו מסובין) לא התייחס במקור לנטיה על מיטה, אלא לישיבה מסביב לשולחן. שטיינזלץ כותב בהערה על ברכות מב ע"ב שגאונים פרשו כך, אבל לא מביא מקור.
האם אתה מכיר את המקור? האם אתה מכיר מאמר או ספר שדן בנושא?
דוד קורן David Curwin toby...@hotmail.com
Balashon - Hebrew Language Detective http://www.balashon.com
ר' דורון יעקב:
מסובים - כבר הוכיח פרופ' זאב בן-חיים (במלחמתה של לשון, עמ' 382-380) באותות ובמופתים (שלא נאמר ביד חזקה ובזרוע נטויה) שאין כאן אלא הצורה מְסַבִּין ובהשפעת הבי"ת קובצה הסמ"ך (= ניקודה היה לקיבוץ).
מצאתי כתוב בספר זכרון של ה"ר יוסף קמחי עמ' 66 וז"ל : ומה שאנו אמורים בהגדה של פסח כֻּלָּנוּ מְסֻבִּים אין אני יודע איך ייתכן דבר זה מבעלי הכפל מלשון סבב כי אם יהיה מבנין הקל היה אומר סְבוּבִים בשקל פְּעוּלִים ומן החזק מְסֻבָּבִים ומן הִפְעִיל מוּסַבִּים כמו מוּסַבֹּת שֵׁם (במדבר לב לח) ואם מלשון מֵסֵב שהוא הפועל לא יתכן מְסֻבִּים בשורק כי אם ממהלי הל' מבנין פעל החזק מְצֻוֶּה מְצֻוִּים מְעֻנֶּה מְעֻנִּים מְגֻלֶּה מְגֻלִּים מְכֻסֶּה מְכֻסִּים ושמא היה דעתם כֻּלָּנוּ מוּסַבִּים וטעו המעתיקים לכתוב וכתבו מסובים ואשר באו בעקבותיהם לא נתנ[ו] את לבם לחקור ולדרוש דרך האמת אם הלשון מבעלי הכפל אם בפועלים או בפעולים כי הפועלים מְסִבִּים הסמ"ך בחירק והפעולים מוּסַבִּים ואם לא היה דעתם לאמר מבעלי הכפל הרי לא נמצא בלשון המקרא ולא בלשון התלמוד סִבָּה בשקל גִּלָּה כִּסָּה צִוָּה שהם לשון עבר מבנין חזק עד שיאמר ממנו מְסֻבִּים כמו מְצֻוִּים מְכֻסִּים מעינם. עכ"ל.
גם ר' שבתי סופר כתב שצ"ל מוּסַבִּין.
ובהרבה מקומות ראינו כי בלשון יחיד אומר מֵסֵב ובלשון רבים מְסֻבִּין, כמו בסנהדרין (ב א) כָּל הָעָם מְסֻבִּין עַל הָאָרֶץ וְהוּא מֵסֵב עַל הַסַּפְסַל. וזה דלא כדברי ר' יוסף קמחי ור' שבתי סופר.
עוד מצאתי במדרש איכה רבה (פר' ד') שאמר בעל הבית לבר קמצא "לית את מְסוּבֶּה"!!
Pierre SCHUSTER
שלום רב, לגבי המילה "הסיבה", בדיני פסח, האם האות ב' רפויה או דגושה?על הצד שהיא אמורה להאמר בדגש, למה בשם פועל "להיסב", לא נאמרת בדגש, האם בגלל שלא מסיימים מילה בדגש?תודה
אוריאל פרנק
מצ"ב המאמר של פרופ' זאב בן-חיים ובו מעמוד 6 דן ב"מסובים".
אבל המאמר בלשוננו יד, עמ' 190 ואילך.דורוןבתאריך יום א׳, 14 במרץ 2021 ב-14:33 מאת אוריאל פרנק <frank...@gmail.com>:
אוריאל פרנק
הֲסָבָה
(ללא ניקוד: הסבה)*בספרות חז"ל: הֲסִבָּה
- כך הן הצורות הנהוגות בלשון חז"ל. הצורה הסטנדרטית בעברית המודרנית היא הֲסָבָה. ראו האקדמיה ללשון העברית: משקל הַפְעָלָה בגזרות ע"ו והכפולים